שר הכלכלה מתלבט במה להתמקד - בעלי העסקים עוזרים לו לבחור

נפתלי בנט כתב לא מזמן בדף הפייסבוק שלו: "יש הרבה משימות ומעט זמן. לכן צריך לתעדף, להחליט מה 4-5 הדברים המרכזיים בהם אתמקד. טרם החלטתי מה יהיו נושאים אלו - זוהי החלטה מכרעת"

אורן מג'ר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

שר התמ"ת הנכנס נפתלי בנט כתב לא מזמן בדף הפייסבוק שלו: "יש הרבה משימות ומעט זמן. לכן צריך לתעדף, להחליט מה 4-5 הדברים המרכזיים בהם אתמקד. אחרת לא נוכל להזיז כלום. טרם החלטתי מה יהיו נושאים אלו. זוהי החלטה מכרעת".

נפתלי בנטצילום: תומר אפלבאום

אכן מדובר בהחלטה מכרעת שכן במגזר העסקים הקטנים והבינוניים תולים תקוות רבות בשר הכלכלה והמסחר הנכנס. מגזר העסקים הקטנים והבינוניים (שהמחזור השנתי של הגדול בהם נמוך מ- 100 מליון שקל) כולל 97.5 אחוז מהעסקים בישראל ועל פי דו"ח בנק ישראל שפורסם לאחרונה אחראי לכ 40 אחוז מהתמ"ג, תורם ליצירת משרות חדשות, מפטר פחות עובדים בתקופות משבר. למרות חשיבותו, בעלי עסקים רבים נתקלים בקשיים רבים המקשים עליהם לשרוד, שלא לדבר על לצמוח במלוא הפוטנציאל שלהם.

על מנת לסייע לשר לזהות את האתגרים העיקריים שעומדים בפני המגזר מדור עושים עסק פנה לבעלי וביקשנו מהם לתאר כמה מהקשיים העיקריים שעומדים בפניהם ובנוסף לכתוב מה הם היו עושים, לו היו הם מתמנים לתפקיד שר הכלכלה והמסחר.

מני יוסף, זכיין בסניף גלידרייה של רשת "דלי קרים": "תנו לנוער לעבוד"

"אי אפשר להתקדם בארץ ולהתרחב בגלל מחסור בעובדים. אני מעסיק 30 עובדים, אני רוצה לקלוט עוד 10 ולא מצליח. לא במודעות בעיתונים, לא באינטרנט, חבר מביא חבר, מודעות על הסניפים, כלום. אנשים לא רוצים לעבוד. קשה להשיג אנשי צוות ועובדי דלפק ואפילו בתפקידי ניהול ששם השכר מצוין, והתנאים טובים. וגם אחרי שהשגת הם ראש קטן ולא מתמידים. נושא בעייתי נוסף וקשור אף הוא לתעסוקה הוא עבודת הנוער: חבר'ה בני 16-17, שעוד מעט מתגייסים לצבא ולמדו לקבל שם אחריות – לא מורשים לעבוד בגלידרייה אחרי עשר בלילה וגם לא בשישי שבת. זה מוזר כי גלידרייה היא מקום פשוט ועדין, זה לא עבודה בבניין. אנשים מחפשים שירות מחפשים עסקים נגישים, ואני צריך לסגור בשעה עשר בלילה וללכת לישון.

מני יוסףצילום: דודו בכר

"לו הייתי שר הכלכלה והמסחר הייתי יוצא בקמפיין שקורא לצעירים לא להתבייש לעבוד. צריך לחנך את החבר'ה לא להיות פרזיטים. בנוסף הייתי מבטל את החוק שחבר'ה צעירים וחזקים בני 16-18 לא יכולים לעבוד בערב ובסופי שבוע. לדעתי הם יכולים לעבוד משמרת של 6-7 שעות, לא יקרה להם כלום"

גיא הוכמן, מנכל GENIE שרותי מחשוב עסקי ואבטחת מידע: "המכרזים הממשלתיים סגורים בפני"

לדברי הוכמן הקושי העיקרי של עסקים קטנים ובינוניים היא חוסר היכולת לקחת חלק במכרזים ממשלתיים: "המדינה, קרי, משרדי הממשלה וחברות ממשלתיות מהוות היום כוח רכישה גדול מאוד אך בשל תנאי הסף במכרזים, עסקים קטנים ובינוניים לא יכולים לקחת חלק ולהתמודד על מתן שירותים למדינה. משמעות הדבר היא שהחברות הממשלתיות סוגרות את השוק ומעניקות כרטיס כניסה לחברות מעטות שהן בד"כ הגדולות בשוק. הם בעצם מנטרלים את היכולת של עסקים קטנים ובינוניים להתקדם עסקית ובנוסף, מונעים תחרות.

קושי שני מתבטא בתרבות התשלומים הקיימת במדינה שיוצרת בעיה של תזרים מזומנים. עסקים קטנים ובינוניים הם בדרך כלל עסקים רווחיים ומצליחים שנתונים באופן קבוע לבעיה תזרימית עקב אי תשלום בזמן של לקוחות. הדבר יוצר בעיה תזרימית אצל החברה עצמה שמשליכה באופן ישיר על ספקים, עובדים ועוד. מדובר בכדור שלג כלכלי שמשפיע בסופו של יום על יכולות התפקוד של אותו עסק עד כדי סגירתו.

גיא הוכמןצילום: דניאל בר און

בעיה נוספת שקשורה באופן ישיר לנושא זה היא עבודה עם חשבונית עסקה ולא עם חשבונית מס. בעוד כשחברה מוציאה חשבונית מס, היא משלמת מיידית את תשלומי המע"מ והמס, אך, התשלום בפועל, מגיע לעסק רק לאחר 30-60 יום. משמעות הדבר היא, שבעל עסק חייב כבר בעת הוצאת החשבונית 17% מע"מ, עוד לפני שהלקוח שילם לו את הכסף. בעיה זו ניתנת לפתירה ע"י חשבונית עסקה בה המע"מ והמס משולמים בעת העברת הכסף מהחברה ללקוח. כיום, תקנה מעין זו חלה על מגוון עסקים בעלי קריטריונים מסוימים של מחזור הכנסות וסוג העסק. יש להרחיב תקנה זו שתחול על כל בעלי העסקים הקטנים והבינוניים.

יואב דריאל, אדריכל ובעל חברה לייעוץ: "הקמת מחלקה לפתיחה וליווי של עסקים"

"להיות בעל עסק עצמאי בישראל של היום זה קודם כל מקום מאוד בודד. בהשאלה על השיר של בנזין חופשי זה לגמרי לבד. התחושה היא שאתה תלוי רק בעצמך כמו לוליין על חבל, רק בלי הרשת.

יואב דריאל

אין כמעט איזון בין בעל העסק לגורמים שמולם הוא עומד, וצריך להיות זהיר ומתוחכם: מצד אחד עומדים הבנקים ורשויות המס גופים גדולים רבי עצמה ודורסניים עם מעט מאד סבלנות והבנה ורצון טוב כבעל עסק אתה לא רוצה להגיע למצב שבו אתה תלוי ברצון הטוב של גורמים אלו. מצד שני לקוחות תובעניים ותחושה של ג'ונגל בחוץ ללא אכיפה וללא חוק כמו שיודע כל בעל עסק הגון שנפגע מאי כיבוד הסכמים. גם תרבות העמידה בהסכמים ובתשלומים היא ראי נאמן של החברה הישראלית ומערכת המשפט היא לא באמת גורם שניתן להסתמך עליו. מעניין שהגורם המוביל בתחום זה הם דווקא הגורמים הממשלתיים שהיו אמורים להוות דוגמה. התוצאה מכל הגורמים האלו ואולי החוויה המשותפת לדעתי לכל בעל עסק בארץ היא לילות ללא שינה.

"המהלך הראשון שהייתי עושה בתור שר הכלכלה והמסחר הוא הקמת המחלקה לפתיחה וייזום של עסקים: משרד אחד בו מרוכז כל המידע, ממנו ניתן לפתוח תיק במס הכנסה, תיק עוסק במע"מ, מידע מסודר על כל הזכויות והחובות ואפילו רפרנט שמלווה את העסק  בחצי השנה הראשונה שלו ומלווה את ההשקה שלו תוך עדכון בעל העסק על כל הזכויות והחובות שמגיעים לו.

מהלך שני: יצירת פלטפורמה שמפגישה בין בעלי עסקים שמעוניינים במימון והון זמין, עם גופי השקעה ו- "אנג'לים" פרטיים. פלטפורמה כזו בדומה לקרנות הון סיכון שקיימות בהיי טק יכולה לסייע לבעלי עסקים הן בגיוס הון והן בסיוע בקשרים, ומשאבי ניהול וידע. פלטפורמה כזו יכולה ליצור אפיקי מימון נוספים ולהגדיל את התחרות שלא קיימת כיום לאספקת אשראי ומימון לעסקים קטנים. בהבדל מהטייקונים, רוב העסקים הקטנים עומדים בהתחייבויות שלהם, והתרומה שלהם ליצירת מקומות עבודה וסביבה תחרותית ומעודדת צמיחה היא גדולה לאין שיעור"

ניר דורון, השותף יחד עם איברהים סאנע במיזם "טופקסייט" topXite: "העדפה להעסקת בני מיעוטים"

"טופקסייט" הוא בית תוכנה חברתי הממוקם בבירת הנגב בב"ש אשר נועד לשלב את בני ובנות העדה הבדואית בשוק ההי-טק. המיזם נהנה מתמיכת קרן שמש. לדברי ניר דורון, אחד השותפים: "אנחנו חשים חוסר תעדוף ברור בכל הקשור להעסקת בני מיעוטים. כאשר חברה כמו Ness או אמדוקס מקימה שלוחה בדרום הארץ היא זוכה לסבסוד כ – 40% מהשכר לעובדים הגרים בדרום. הדבר מבורך, אולם כדי שחברה קטנה כמונו תקבל איזשהו סבסוד בעבור העסקת בני מיעוטים אנחנו צריכים להתחרות במכרז שמתקיים פעמיים בשנה כאשר סך כל הסיוע יהיה לא יותר מ - 25% למשך 30 חודשים. בעיה נוספת היא העדר תקציב להכשרות: פנינו למשרד הכלכלה והמסחר (אז התמ"ת) לצורך אישור קורס בדיקות תוכנה שהעברנו להנדסאים בדואים . מסרנו את כל האישורים הנדרשים. אך בסופו של הדבר התהליך גווע מאחר ולא היה תקציב. כך שנותרנו בפני שוקת שבורה ואת הקורס מימנו מכיסינו".

ניר דורון ואברהים סאנעצילום: תומר אפלבאום

השינוי הנדרש: "אם למשרד הכלכלה והמסחר (לשעבר התמ"ת) אין תקציב להכשרות אזי שיודיעו במקום שנבזבז חודש שלם על השגת אישורים לשווא. אם יש תקציב, אז יש להפוך את התקציב לנגיש".

טלי בר-לבציון, מנכ"ל Customer Obsession, ניהול תהליכים מכווני לקוח: "לייעל ולהסדיר את כל עניין מוסר התשלומים"

"כל עסק קטן , ואני ביניהם, יודע כי הוא חייב לשלם בזמן לעובדים שלו, לבנק ולממשלה ואילו מלקוחותיו הוא מקבל תשלום ב"שוטף + אלוהים ישמור", בזמן הזה, אתה מנסה להסתדר עם הרזרבה שנשארה בבנק. בנוסף הארגונים הגדולים אינם מכבדים את התקנות ומחייבים מעסקים קטנים להוציא חשבונית ובהתאם לשלם את המע"מ מראש. יחד עם מוסר התשלומים הירוד יוצא שהעסקים הקטנים "נושאים על גבם" לא רק את האיחור בתשלום אלא גם את תשלום המע"מ.

טלי בר-לבציון

"על מנת לקדם עסקים משרד התעשייה והמסחר חייב לייעל שני דברים במקביל:
לייעל ולהסדיר את כל עניין מוסר התשלומים שבישראל הוא מהגרועים בעולם. מצד השני, המשרד חייב להגן על הצרכן ולדאוג לכך שהצרכן הישראלי יהיה במרכז ויהיו לו את כל הכלים בכדי לשמור על זכויותיו".

זאב שומכר, מנכ"ל קבוצת שומכר נדל"ן, העוסקת בתיווך ושיווק נדל"ן מיד ראשונה, יד שנייה ושיווק קבוצות רוכשים וקבוצות רכישה:

"עסקים הם מנוע הצמיחה של המדינה. כשעסק מרוויח, גם המדינה מרוויחה, וצריך להיות למדינה אינטרס לקדם את העסקים הקטנים והבינוניים, כדי להבטיח שישרדו את הקשיים הרבים בהם הם נתקלים עד להתייצבותם. הקשיים עמם מתמודדים עסקים קטנים ובינוניים בישראל הם רבים אבל אחד מהם הוא השכירות הגבוהה מאד בישראל, ועסק בראשית דרכו מתקשה להתחייב לאורך זמן לסכומים גבוהים. לו הייתי שר הכלכלה והמסחר, הייתי מקדם פרויקט של משרדים בני השגה לעסקים בתחילת דרכם".

זאב שומכר

ענת מינץ מנכ"לית משותפת ב-InsideArt המתמחה בעיצוב בתי יוקרה ולובאי יוקרה: "העסקים הקטנים הם הקטר של המשק, לא החברות הגדולות"

"הקושי המרכזי שעומד בפני בעלי עסקים קטנים הוא לעבור מפסים של השקעה לפסים של רווחיות. גם הבנקים לא נלהבים לממן עסקים קטנים, והקרן לסיוע עסקים קטנים ובינוניים עוסקת לעתים יותר מדי בהחזר ההשקעה ופחות במתן סיוע לאותם עסקים שלא פעם נאבקים להותיר את הראש מעל המים. זאת, כשברור שסיוע במימון הוא לא פעם מה שיכול להפוך עסק שנאבק על קיומו להצלחה גדולה.

עצתי לשר הכלכלה והמסחר היא קודם כל להבין שהעסקים הקטנים והבינוניים הם הקטר של המשק, ולא החברות הגדולות. לאחר מכן יכול שר הכלכלה והמסחר להגמיש את הקריטריונים לקבלת מימון. בנוסף, טוב יעשה אם יסייע ביצירת מנגנוני תמיכה אפקטיביים מקומיים וממשלתיים שיסייעו לאותם עסקים, ללא עלות, לבצע בחינות היתכנות כלכלית, בתכנון ויישום אסטרטגיה עסקית, וכן ליצור פלטפורמות למקסם את ערוצי השיווק וההפצה באזורי הפעילות של אותם עסקים".

ברוך קסנטיני, הבעלים של חברת פאזה אחרת חברה קבלנית לביצוע עבודות חשמל, ו'ביונד תאורה' המייבאת גופי תאורה: "הגבר את התחרות בקניונים"

ברוך קסנטיני

“מחירי השכירות בקניונים מאוד גבוהה. הענף נשלט על ידי מספר שחקנים ונוצר קרטל 'שקט'. התוצאה היא שלעסקים שפועלים מהקניון יש בקושי חמישה אחוזי רווח תפעולי ולכן השורה התחתונה שלהם חלשה. מזה נגזר מוסר תשלומים בעייתי לחברה כמונו שמבצעת עבודות לעסקים הללו: בעלי העסקים לא משלמים בזמן, וזה לא בגלל שהם אנשים רעים - אלא כי נוכח תנאי השוק שלהם הם מגלגלים את ההקמה של עסק על הקבלנים. צריך לשנות את התופעה הזו. בעיה נוספת של חברות, גם מצליחות, היא המינוס בבנק שהן לא מצליחות לצאת ממנו ומשלמות ריבית לאורך שנים. בעיה נוספת היא העלות הגבוהה של התפעול העסקי השוטף: יש לי תשעה כלי רכב, והוצאות הדלק מגיעות ל- 30 אלף שקל בחודש. זה סכום לא מבוטל. בנוסף, אין הצדקה לכך שהמע"מ בישראל עומד על 17 אחוז ולדעתי המכירות של עסקים יגדלו אם המע"מ ירד.

"לו הייתי השר הייתי פועל לסייע לחברות במינוס שיוכיחו יכולת כלכלית, והייתי מציע להן הלוואות מדינה בריבית יותר נמוכה כדי להקל עליהן. הייתי גם רוצה לראות את השר פועל להורדת העלויות של הדלק באמצעות צמצום הבלו על הדלק. הייתי רוצה לראות אותו פועל להורדת המע"מ, ואפשר בתמורה לשקול להעלות מס חברות . לדעתי שר הכלכלה והמסחר צריך לחשוב איך גורמים למי שמרוויח מעט לקנות יותר, על ידי שנשאיר לו יותר כסף בכיס. והכי חשוב: אני רוצה לאחל לו שיצליח בתפקידו.

ויטלי מינין - מנכ"ל מודולר טויס: "לפעול לביטול הבידול של המוצרים שמיוצרים באזורי ההתיישבות"

ויטלי מינין

"כחברה שעוסקת בפיתוח מוצרים ושיווקם בארץ ובעיקר בעולם, אנו נתקלים לא פעם בעוינות של פקידי המכס של מדינות אירופאיות שונות אשר מכבידים על תהליכי הייצוא ובעיקר בכל הקשור להבחנה האם המוצרים שמיוצרים בישראל מגיעים מאזורי "השטחים" או לאו. למרות שהמפעל שמייצר את הצעצועים לא ממוקם ב"שטחים" אלא בקרית מלאכי , לעיתים פקידי המכס האירופאים מעקבים את הסחורות או לא מאפשרים זיכוי ממכס של הלקוח בחול, למרות שלפי הסכמי הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי לקוחותינו לא אמורים לשלם מכס כלל. לדעתי השר נפטלי בנט צריך לפעול בכל העוצמה בכדי לבטל את החרם אירופאי על מוצרי כחול לבן מ"השטחים" ובעיקר לפעול לביטול הבידול של המוצרים שמיוצרים באזורי ההתיישבות".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker