מגזר העסקים הקטנים לשר הכלכלה: אלו הפתרונות שאנו זקוקים להם

בנט כתב בפייסבוק שטרם החליט מה יעמוד במוקד הקדנציה שלו ■ בעלי עסקים, מנהלים ויזמים במגזר העסקים הקטנים והבינוניים מנתחים את האתגרים שמקשים עליהם לצמוח - ומציעים לו פתרונות ■ פרויקט מיוחד של מדור 'עושים עסק' ■ חלק א' - דבר המומחים

אורן מג'ר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורן מג'ר

ביום שישי כתב שר הכלכלה והמסחר הנכנס נפתלי בנט בדף הפייסבוק שלו: "יש הרבה משימות ומעט זמן. לכן צריך לתעדף, להחליט מה 4-5 הדברים המרכזיים בהם אתמקד. אחרת לא נוכל להזיז כלום. טרם החלטתי מה יהיו נושאים אלו. זוהי החלטה מכרעת".
אכן מדובר בהחלטה מכרעת שכן במגזר העסקים הקטנים והבינוניים תולים תקוות רבות בשר הכלכלה והמסחר הנכנס.

שר הכלכלה, נפתלי בנטצילום: ניר קידר

מגזר העסקים הקטנים והבינוניים כולל 97.5% מהעסקים בישראל ועל פי דו"ח בנק ישראל שפורסם לאחרונה אחראי לכ-40% מהתוצר, תורם בעת צמיחה ליצירת משרות חדשות ומפטר פחות עובדים בתקופות משבר. אולם למרות חשיבותו, בעלי עסקים רבים חשים חבוטים כאשר הם מתמודדים עם מכשלות המקשות עליהם לשרוד, שלא לדבר על מימוש מלוא הפוטנציאל.

על מנת לסייע לשר הנכנס בגיבוש הצעדים לסיוע למגזר פנינו לבעלי עסקים, יזמים ומנהלים בתחום ושאלנו אותם מהם הקשיים העיקריים שעומדים בפני בעלי עסקים, ולו הם היו בנעלי השר מה הם המהלכים שהיו מבצעים לשם קידום הסקטור העסקי החשוב הזה.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "להפסיק את מגמת הפליליזציה של עבירות פליליות בתחום הניהול העסקי"

"העסקים הקטנים והבינוניים יוצרים את עיקר הצמיחה במשק ואת עיקר הכנסות המדינה, שכן הם לא נהנים מהטבות מס מיוחדות ולא מקבלים מענקים. על מנת להצליח ולשרוד הם זקוקים שיפסיקו להכביד עליהם ולשחוק את זכויותיהם.

"אני מציע להפסיק את מגמת הפליליזציה של ריבוי עבירות פליליות בתחום הניהול העסקי לעצור את מבול חוקי העבודה ולצמצם את עול הביורוקרטיה ועודף הרגולציה; לא להעלות את מס החברות ולהחזיר את המס על משיכת דיבידנד ל 25% כפי שהיה בשנת 2011, וליצור מערכת מס שוויונית יותר שתאזן בין הטבות המס המופלגות הניתנות לחברות החזקות והמבוססות לבין נטל המס על כלל המגזר העסקי.

אוריאל ליןצילום: מיכל פתאל

"יש להרחיב את פעולות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ולהפוך את המט"ים למקצועיים ונגישים יותר לעסקים הקטנים והבינוניים;לפעול להוזלת העלויות הכבדות המשפיעות באופן ישיר על העסקים - כמו עלויות ארנונה, חשמל ודמי שכירות, ולהפחית את העלויות המושתות ע"י המונופולים המוחלטים שבמגזר הציבורי כמו שירותי הנמלים, אספקת המים;לסייע לעסקים הזקוקים להון ראשוני או נמצאים במשבר בכל נושא האשראי. כיום הסיוע שניתן ע"י רשויות המדינה מגיע למספר מועט של עסקים והוא חסר משקל וחסר ערך בראייה כוללת של המשק".

חיים כהן, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט : "לקבוע שהתעשייה היא הציונות הכלכלית"

"עסקים קטנים ובינוניים ימשיכו להתמודד עם מצוקת הון ואשראי, עומס בירוקרטי ומחסור בכוח ניהולי מנוסה. על הממשלה לזכור היטב שמרבית בעלי העסקים הקטנים והבינוניים הם חלק ממעמד הביניים, שממצבו מודאג שר האוצר. הפגיעה בעסקים תחמיר את מצבם ובשרשור ישיר את מצב המועסקים, מקרב מעמד הביניים ומעמדות נמוכים יותר", אומר חיים כהן, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט.

"בתור שר התמ"ת הייתי מבצע את הפעולות הבאות: קובע שהתעשייה הישראלית היא "הציונות הכלכלית" והיא ראשונה בסדר העדיפות הכלכלי הלאומי. קובע שעובדים בכל עסק תעשייתי יצרני יכולים לרכוש השכלה מקצועית על חשבון המדינה. מפעיל מנגנון של "אכיפה עצמית" במטרה לחסוך בירוקרטיה מיותרת ולהקטין את הקשיים עמם העסקים מתמודדים. מייצר מקורות אשראי חדשים ומעודד עסקים להגביר את השקיפות שלהם מול כל בעלי העניין".

חיים כהן, מנכ"ל דן אנד ברדסטריטצילום: גלעד קוולרציק

שחר זיו, שותף מנהל BDO זיו האפט: "להקים קרן ייעודית להשקעה באקוויטי של חברות קטנות ובינוניות"

"המגבלה החזקה ביותר להתפתחות נובעת מהקושי לבצע תהליכי השקעה בחברות קטנות, העדר יכולת של עסקים קטנים להשקיע בפיתוח הון אנושי, העדר יכולת להתפתחות תחרותית וצמיחה עקב השקעת חסר, מגבלות השיווק והייצוא- עלויות כבדות הכרוכות במהלכי שיווק הנועדים לקדם מכירות ויצוא.

"לכן יש להקים קרן ייעודית בתמיכה ממשלתית להשקעה באקוויטי של חברות קטנות ובינוניות. תהליך זה גם יאפשר הכנסת משקיעים שיכניסו תהליכי ניהול סדורים. שנית הייתי תומך בהליכי פיתוח והכשרת הון אנושי.

"זו השקעה בתשתית שאינה הולכת לאיבוד למשק כיוון שתומכת במשאב האנושי בכלל, בהעלאת הפיריון הכללי ובעסק הקטן בפרט.על מנת לשמר את כושר התחרות, להגדיל את היצוא ולהיות מסוגלים להתמודד עם היבוא חייבים להעלות את הפריון, לאפשר תהליכי אוטומציה ויחד עם הכשרת ההון האנושי להגדיל פריון ותפוקות ובכך גם לשפר את מצב עובדי הייצור שיהפכו בהדרגה לבעלי השתכרות גבוהה יותר. בנוסף אני מציע טיפול במגבלת שיווק ויצוא - המדינה צריכה לנקוט מהלכים אגרסיביים לעידוד הקמת תשתית מכירות בתחומים בהם היא רואה תחומים אסטרטגיים לפיתוח עתידי של המשק”.

שחר זיוצילום: דודו בכר

ניצן ארליך, יו"ר חברת אביב יעוץ עסקי: "הגבלת ימי אשראי של המגזר הציבורי לעסקים"

"לראשונה מזה זמן נכנס לתפקיד שר כלכלה ומסחר (תמ"ת) אדם שיש לו ניסיון גם מצידו השני של המתרס הן כיזם והן כבעל עסק. השר החדש חייב לעסוק במספר נושאים: עליו לפעול להכפלת הסכום בקרן לסיוע לעסקים והגמשת הקריטריונים לקבלת האישורים. בנוסף, הגבלת ימי אשראי של המגזר הציבורי לעסקים וקביעת מועדים מקסימאליים לימי האשראי. שלישית עליו לפעול לחיזוק הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ובעיקר הגדלת התקציב באופן משמעותי כולל קידום כל כלי הסיוע לעסקים ובכללם יעוץ, קרן ליצוא, חיזוק מוקדי השטח ועוד".

מיכה אבני, מנכ"ל פנינסולה, ספקית אשראי לעסקים קטנים ובינוניים: “ גביית המע"מ מראש, היא אסון"

"יש לשחרר חסמים שפוגעים בתפקודם של עסקים קטנים ובינוניים בישראל וביניהם אופן גביית המע"מ: " גביית המע"מ מראש, היא אסון. בעלי העסקים הקטנים והבינוניים נחנקים מזה. הרווח הממוצע בתחום עומד על 17%, וכך יוצא שכל בעל עסק מעביר למדינה את הרווח שלו, עוד לפני שראה את ההכנסה כלל.

מיכה אבני

"אם יצא לשר התמ"ת לאכול בקפיטריה של משרדו, הוא צריך לזכור שמפעיל הקפיטריה מעביר למע"מ 17% מהסכום שמשרדו יעביר לו בעתיד ובכך מעניק למדינה אשראי שזה אבסורד. אין סיבה שהמע"מ לא יגבה עם קבלת ההכנסה. אני גם מציע הקמת בנקים קטנים ומתן ערבויות למוסדיים על מנת לתת מימון לעסקים קטנים ובינוניים ברוח המלצות ועדת זקן".

תהילה ינאי, מנכ"ל משותף בחברת המידע העסקי BDI: "קיצור בפועל של ימי האשראי של תשלומי הממשלה גופים ציבוריים"

"העסקים הקטנים והבינוניים מתמודדים עם אקלים כלכלי מאוד בעייתי. שליש מהעסקים הקטנים אינם שורדים את השנתיים הראשונות להקמתם, וזה לא חייב להיות כך. בפני אותם עסקים עומדים 3 קשיים עיקריים, חלקם בתחומי משרדו של השר : הקושי העיקרי הוא מצוקת האשראי בצד הצורך להזרים הון אל העסק בשלבי ההקמה ובניית המוניטין לפיכך מומלץ להגביר את מוטת הפעילות של הקרנות לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, ולהמשיך לתקצב את פעילויות הקרנות.

"קושי נוסף הינו בעיית מוסר התשלומים ודחיית תשלומים מלקוחות כולל גופים ציבוריים /ממשלתיים/רשויות מקומיות ואו תקופות ביניים של צמצום ביקושים. ההחלטה על קיצור בפועל של ימי האשראי של תשלומי הממשלה גופים ציבוריים יהווה צעד משמועתי בהקלה על פעילותם ועידוד הצמיחה של עסקים אלו.

תהילה ינאיצילום: יח"צ

"מעבר לבעיית התזרים שדחיית התשלומים מטילה על העסקים מתווספת בעיית מחיר המימון וכאן יכול לסייע השר בעיגון בחוק 'תשלום ריבית על דחיית תשלומים' כמקובל במדינות בעולם .זאת יכול השר לעשות בתחומי משרדו. הקושי השני הוא הבירוקרטיה הבלתי נתפשת שעומדת בפני אותם עסקים בניסיונותיהם לגבות חובות מלקוחות חייבים.

"יש לייעל את מערכת הגבייה ובוודאי את ההליך המשפטי הנלווה אליה שיכול להימשך שנים על גבי שנים. הקושי השלישי הוא הבירוקרטיה והטופסולוגיה שכרוכה בניהול עסק. יש לפשט את הבירוקרטיה ולנסות להימנע מלגרום לאותם בעלי עסקים להשקיע את מרצם בהתנהלות מול הרשויות במקום בהצלחת העסק".

מיכל אבן חן, מנכ"ל קרן שמש: "מאבק חסר פשרות בתופעת המאכערים והמתווכים"

"אף אחת מזרועות הסיוע הציבוריות אינה מתמודדת עם הקושי שיוצר השלטון עצמו, על זרועותיו השונות: הממשלתית והמוניציפלית. רבים מבכים את הביורוקרטיה, אך רק השלטון המרכזי יכול לגבש תוכנית להתמודד אתה, שכן היא יציר כפיו.

מיכל אבן חן, מנכ"לית קרן שמשצילום: נעמה צלנר

"תהליכי רישוי ארוכים, שונים ממוצר למוצר, נתיבים מקבילים המחייבים את היזם לפעול בחזיתות שונות המתישות ומייאשות אותו ,ובדרך כלל עולות לו בזמן שמשמעותו ממון רב. יזם ששכר מקום, רכש ציוד, ולשם כך לקח על עצמו חוב שהוא נאלץ להחזיר מידי חודש, עלול להיקלע למשבר אם ימתין להשלמת תהליכי הרישוי.

"כל אלה תורמים לשגשוגו של ענף כלכלי הניזון מן הביורוקרטיה: ענף המאכערים. הדברים מגיעים עד כדי כך שיזם של קרן שמש מעדכן כי הוא מתעכב בפתיחת העסק משום שהמאכער המוביל, אליו פנה, אינו מוצא זמן בשבילו בשל עומס פניות. מעבר לנזק הכלכלי נלווים לתופעה היבטים ברורים של השחתת מידות.

"הפתרונות פשוטים למיפוי, אך קשים ליישום: מיפוי תהליכי הרישוי לסוגיהם על ידי גוף אחד, איחוד הליכי הפניה ומעקב מרכזי אחר ביצוע, הקטנת המורכבות והשונות בין מסלולים, איחוד דרישות ופרסום מסלולי רישוי נהירים וברורים, פרסום קריטריונים ודרישות ברורים וידועים. מתן נגישות פשוטה לסטטוס טיפול בבקשות פרטניות, קביעת קריטריונים לטיב שירות ומעקב ציבורי אחר עמידה בהם, מאבק חסר פשרות בתופעת המאכערים והמתווכים, באמצעות בקרה אחר זמני תגובה ובדיקה מדגמית של אופן הטיפול בבקשות על ידי הגופים השונים, ונקיטת צעדים חמורים במקרים בהם יתגלו תופעות פסולות".

טל קינן מנכ"ל KCPS Clarity ויו"ר קרנות קורת וקרל קפלן, מנכ"ל קרנות קורת:” בעיית המימון היא הקושי המרכזי"

"האשראי הבנקאי והחוץ בנקאי בארץ מוגבל לרובד של העסקים הגדולים, ואולי לקצה העליון של עסקים בינוניים. כיום ישנם כ-450 אלף קטנים ובינוניים בישראל. ב-2012 הוקצו עבורם בסה"כ בין 5000-4000 הלוואות, כולל ממקורות ממשלתיים. זהו פספוס גדול וגם הזדמנות גדולה, כיוון שמדובר במגזר שראוי מאד לקבל אשראי מנקודת המבט הבנקאית והעסקית- בהיותו לווה טוב וכדאי.

טל קינןצילום: עופר וקנין

"לשר הכלכלה והמסחר אנו מציעים להגדיל את מרחב היריעה וההיקף של האשראי שניתן לעסקים קטנים, בדגש מיוחד על הפריפריה והמגזר הערבי. בנוסף, כדי לייצר הזדמנות ליותר מ-70% מאזרחי ישראל שאינם מסוגלים לקבל אשראי מהבנקים, המהווים את מקור המימון הבלעדי עבורם, יש להרחיב את התמיכה של הממשלה בתכניות מימון זעיר (מיקרו-פייננס), דוגמת הקרן המשותפת למשרד התמ"ת וליוזמת SAWA של קרן קורת.

"בנוסף, על בנק ישראל להגדיל את שיעורי הריבית לאשראי חוץ-בנקאי כדי לאפשר לגופים המספקים אשראי כזה להתקיים בכוחות עצמם ולא להיות תלויים בתרומות. לבסוף, יש לתמוך בנחישות בהצעות האחרונות של בנק ישראל להתיר מתן אשראי על ידי קואופרטיביים, איגודים ובנקים באינטרנט על מנת להגביר את התחרות בתחום האשראי.

"אנו גם קוראים לעודד שילוב חרדים וערבים במעגל העבודה- בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות. משרד הכלכלה והמסחר צריך לייצר הטבות שיעודדו מתן אשראי ספציפית לסקטורים הללו, כיוון שפתיחת עסקים קטנים בהם מהווים גם יצירה של מקומות עבודה וגם אכלוס שלהם, באופן שיגדיל את הבסיס לשיעור המועסקים במשק".

רו"ח אהוד רצאבי - נשיא להב: "הרחבה משמעותית של תקציבי הסוכנות לעסקים קטנים"

"הרחבה משמעותית של תקציבי הסוכנות לעסקים קטנים והמשך בנייתהשל הסוכנות כך שתוכל לטפל בכל היבטי הסיוע לעסקים קטנים . בנוסף, נושא חוקי חוקי עבודה ויחסי עבודה יצא מכלל שליטה והמעסיקים, בעצם, נמצאים תמיד כ'מתגוננים' וכ'אשמים'.

אהוד רצאביצילום: אייל טואג

"הנושא מחייב דיון עמוק ורציני עם גורמי משרד הכלכלה והמסחר. יש לפעול לריכוז כל נושא מצוקת האשראי לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והמסחר – כוועדה על- ממשלתית לרבות גורמי אוצר, ממונה על שוק ההון, בנק ישראל וכדומה. לבסוף, לקדם את "חוק העסקים הקטנים" והרחבתו בהתאם לגישה האירופאית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker