יוג׳ין קנדל: קרן להשקעה בעסקים חברתיים תוקם תוך חודשיים

"הפדיון של התחום הזה כנראה לא יהיה מיליארד שקל בעוד עשר שנים"

אורן מג'ר

הממשלה תקים קרן להשקעה בעסקים חברתיים תוך חודשיים - כך אמר היום יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, בכנס השנתי לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים שנערך על ידי המרכז לחקר מיזמים עסקיים חברתיים במכללה האקדמית בית ברל בשיתוף הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. כמאה יזמים, משקיעים חברתיים ואנשי ממשל הגיעו להשתתף בכנס.

קנדל הסביר כי עסקים חברתיים לעולם לא יהיו משמעותים ברמת המאקרו: "הפדיון של התחום הזה כנראה לא יהיה מיליארד שקל בעוד עשר שנים. אבל אנחנו רוצים להכניס את העולם של עסקים חברתיים ולמדוד את התפוקה החברתית שלהם. כיום אנחנו לא מודדים מספיק. אין שיטה מקובלת למדידה ועיקר ההתפתחות של הקרן תהיה מבוססת על מדידה של שורת הרווח הכפולה. אנחנו מקווים כי אותה מדידה תיושם גם להשקעות של הממשלה וזה יאפשר לנו למדוד את התשואה על הפעילות הזו וליצור מצב שהכסף יזרום לתשואה החברתית הכי גבוהה. מבחינה זו, מדובר בהשפעת מאקרו ולכן המועצה הלאומית לכלכלה עוסקת בנושא".

יוג'ין קנדלצילום: אוליבייה פיטוסי

עוד אמר קנדל כי כיום עסק חברתי נופל בין הכיסאות כי הוא לא מספיק עסק למי שמממן עסקים ומוקצה מצד הפילנתרופיה כי הוא עסקי: "החלטנו להקים קרן להשקעה בעסקים חברתיים בתחום התעסוקה כי חיפשנו דרך ליצור מקורות מימון. כל המטרה היא לשחרר מחסום מימוני. נתחיל בפיילוט של קרן ,מעין יוזמה חברתית, ונמדוד את הצד החברתי.

"התחברנו לשני גופים לחשב הכללי ולביטוח לאומי ונוביל תהליך של מכרז לקרן שתביא כסף ממשלתי, תגייס כנגדו כסף פילנתרופי והסכומים יהוו כרית ביטחון להבאת משאבים ממשקיעים כמו קרן פילנתרופית שיכולה לתת כסף מההון שלה. הגוף הזה ישקיע באמצעות מניות ובאמצעות הלוואות לעסקים חברתיים. אנחנו מקווים שהתהליך יימשך עשור. הקרן תהווה מנוע שייצר תזרים של כספים שיילכו לעסקים חברתיים ויעזרו להם לקום. הפיילוט ייצא לדרך תוך חודשיים".

לדבריו,  קיים קושי להגדיר עסק חברתי. "עסק חברתי לא יוגדר לפי שיטות ניהול וגם לא לפי יישום אחריות תאגידית כי אז אני אגדיר את כל העמותות וכל המגזר העסקי כעסק חברתי. גם לא השאלה מי הבעלים - לא רק עסק שהוא בבעלות של עמותה יכול להיחשב כעסק חברתי כי זה יהרוג את כל היזמות העסקית שמביאה הון למטרות חברתיות.

"אפשר להגדיר עסק חברתי לפי תפוקה חברתית. מה החברה האזרחית מרוויחה מהפעילות אבל אז הבעיה היא שפירמה גדולה יותר תוכל לעשות יותר למען החברה מאשר מסעדה קטנה שמטפלת ב-20 נערים בשנה. לכן, חשבנו שעסק נושא תשואה, שמייצר רווח חברתי שבסדרי גודל דומה או קטן מהרווח הכספי שלו יכול להיקרא עסק חברתי. היחסיות הזו חשובה כי אחרת חברה ששווה 300 מליארד דולר שעושה פעילות חברתית תיחשב עסק חברתי. ברור שמדובר בחברות קטנות בהרבה.

"מדוע בכלל חשוב לחבר את שני המניעים? הרי בעל עסק יכול להרוויח כסף ולהעביר אותו למטרות חברתיות. השתכנענו שלפחות בתחום התעסוקה חשוב לשים את האנשים ביחד. מתן הרגלי עבודה נכונים כדאי לעשות בסביבה דומה למה שמצפה להם בעתיד. מהצד העסקי זה מאפשר מנוע של מימון שלא מחייב תמיכה קבועה. אני מקווה שיביאו לנו הצעות איך להגדיר עסקים חברתיים נוספים ולא רק בתחום התעסוקה. בינתיים עוד לא קיבלנו הגדרה שהיא מספיק אופרטיבית שתאפשר מיקוד באוכלוסיה הנכונה ותמנע כניסה של אוכלסויות לא מתאימות. זה מה שמטריד את מס הכנסה".   

בפאנל שעסק במשמעות הכלכלית של עסקים חברתיים השתתפו שלושה יזמים הפועלים בתחום. חנוך ברקת  מייסד קרן ההשקעות החברתיות דואליס: "עסק חברתי לא ייצור את הקוקה קולה הבאה למרות שהמחזור של כלל חברות דואליס הוא 50-40 מליון שקל ו-100 אנשים באוכלוסיות מוחלשות. המטרה שלנו היא לקחת פיילוט ולהפוך אותו למודל בר שכפול. עשינו את זה בליליות, מסעדה שמעסיקה בני נוער בסיכון. יש כבר מחקרים אקדמיים שמראים שהתוצאות החברתיות של המיזם טובות ובני הנוער חוזרים ברובם המכריע לחיים נורמטיביים. השאלה היא אלו מודלים עסקיים בתחום התעסוקה מצליחים עסקית. מבחינה חברתית יש הרבה הצלחות, אבל לא עסקית".   

יצחק דנציגר, חברת הנהלת IVN, סיפר כי "אנחנו ארגון חברים ואין בינינו גורם דומיננטי מבחינה כלכלית. אנחנו פועלים מזה שלוש שנים, בעיקר בתחום התעסוקה או הכנה לתעסוקה אבל גם בחינוך ובתחומים נוספים. רוב החברים שמגיעים מדיסיפלינות עסקיות שונות תורמים מזמנם לסייע בניהול ומנטורינג של היוזמות שכן רוב היזמים של עסקים חברתיים באים מהתחום החברתי והערך המוסף של המנטורינג גבוה מאוד ומאפשר להביא רווח ולהחזיר את ההשקעה. כאשר אנחנו בוחנים האם לתמוך בהלוואה או אקוויטי בעסק חברתי.  

״בגליל סופטוור למשל עובדים מהנדסים ערבים נשים ותושבי פריפריה. כשהשקענו בה ראינו שאין תעסוקה לערבים בתחום ההנדסה. ראינו כשל שוק. שאלנו האם הוא יכול לשמש כקטליזטור לשינוי הפרדיגמה ולהוות פתרון לבעיה חברתית. חמש שנים לאחר הקמת החברה, הפרדיגמה של העסקת מהנדסים ערבים בהיי-טק השתנתה. ולראיה היום קשה לנו לגייס מהנדסים ערבים בוגרי טכניון כי האלטרנטיבות שלהם גדלו. לכן האם יש אפשרות לשינוי הפרדיגמה הוא אחד השיקולים שלנו בעת בחינת עסק חברתי להשקעה בקרן. יכולת שכפול חשובה לא רק העסק עצמו אלא האם אפשר לשכפל את הקונספט בצורה כזו או אחרת. בנוסף, אנחנו בוחנים האם הפתרון החברתי טוב יותר מפתרונות אחרים. בתחום התעסוקה הוא ברור - מתן קצבאות פחות טוב מתעסוקה בחברה עסקית רגילה הן לדימוי העצמי והן בכלל".

לדברי ירון נוידרפר, מפורטלנד טראסט, "יש מקום לקרנות שישקיעו גם בעסקים חברתיים שאינם בתחום התעסוקה. יש צורך בשוק הון חברתי וגם בבית השקעות חברתי שיספק הון לקרנות השקעה חברתיות - בבריטניה עשו את זה בהצלחה. קיים צורך בכסף חדש למימון המגזר השלישי, ופילנתרופיה והמקורות הממשלתיים אינם יציבים ולא מאפשרים תכנון לטווח ארוך.

"הקושי הוא לחבר בין פעילות חברתית למשקיעים שמחפשים תשואה. לצורך כך יש מוצר שנקרא איגרת חוב חברתית: האיגרת הראשונה בעולם התחילה לפני שלוש שנים למטרת שיקום אסירים בבריטניה.  גייסו 5 מליון פאונד מ-17 משקיעים ובחרו ארבע עמותות שעוסקות בשיקום אסירים מזוויות שונות. המטרה הייתה להוריד את שיעור החזרה לכלא. התשואה הגיעה מהכסף שחסכה הממשלה אם שיפרת את האחוזים. כלומר הסיכון עובר למשקיע והממשלה שילמה עבור תוצאות ולא עבור תמיכות. ברגע שתהיה היסטוריה של השקעות, זה יעזור לקדם את זה בקרב שחקנים פיננסיים אמיתיים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker