האם לקנות כחול-לבן בכל מחיר?

בבדיקה שערך מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת נמצא כי הסטת קניות בסדר גודל של כמיליארד שקל מיבוא לתוצרת מקומית, צפויה ליצור תוספת של כ-2,750 מקומות עבודה

ינון אלרועי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

>> זקני התמ"ת מתקשים לזכור קמפיין עידוד צריכה מקומית בישראל שעורר פולמוס ציבורי כה נרחב. בשבועות האחרונים, עסקו בסוגיה שורה של כתבים ופובליציסטים, בלוגרים וגולשים, שרובם פירגנו לפרסומת עם מאות אלפי צפיות, 'לייקים' ושיתופים, וחלקם היו, איך לומר, אוהדים פחות.

שני פובליציסטים בעיתון זה, חלקו על מידת הרלוונטיות של קמפיין מטה כחול-לבן - המשותף למשרד התמ"ת, התאחדות התעשיינים והסתדרות העובדים - המעודד קניית מוצרים תוצרת הארץ במקום לעודד את התחרות במשק הישראלי, לכאורה.

עבורם ועבור ציבור הקוראים, אבקש להתחיל מהסוף: איננו קוראים לצרכן לקנות מוצר ישראלי, על אף שהוא יקר או מוצלח פחות, רק מכיוון שיוצר בישראל. אנו מעודדים צרכנות נבונה ועריכת השוואת מחירים בין מוצרים, ואף משתפים פעולה עם אתרי השוואת מחירים מובילים שכבר שילבו את תו "מיוצר בישראל" באתריהם, באופן המאפשר לצרכנים לקבל החלטה מושכלת ולהביא בחשבון לא רק את מחיר המוצר וטיבו, אלא גם, בין השאר, את מקום ייצורו.

למה? יש לכך סיבה טובה: בבדיקה שערך מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, נמצא כי הסטת קניות בסדר גודל של כמיליארד שקל מיבוא לתוצרת מקומית, צפויה ליצור תוספת של כ-2,750 מקומות עבודה. גם נתוני האיחוד האירופי, שפורסמו אך לפני כמה שבועות, מחזקים את ממצאי התמ"ת וגורסים כי משרה בתעשייה מייצרת משרה נוספת במגזר השירותים.

אריק זאבי בקמפיין כחול-לבןצילום: יוטיוב

הנציבות האירופית אף הכריזה על שינוי מגמה, הכולל שורת צעדים והקצאת משאבים ניכרת במטרה להביא להגדלת הנתח של המגזר התעשייתי בתמ"ג מ-15.6% כיום ל-20% עד ל-2020. גם בארה"ב התגבשה הכרה בחסרונות הגלובליזציה, שהעבירה את הייצור למדינות המתפתחות, אך ייצאה על הדרך גם את מקורות הצמיחה והחדשנות.

בחירת מוצר מקומי מחוללת פעילות כלכלית התורמת למשק ומהווה מנוף צמיחה להוספת מקומות עבודה - ומכאן מנוף לצמיחת המשק בכלל ולעסקים הקטנים והבינוניים, המהווים 99% מהעסקים בישראל, בפרט. אסור לנו להתעלם מעובדה זו בבואנו להתמודד עם נתוני משרד התמ"ת, שמהם עולה כי כדי לעמוד ביעדי הממשלה ל-2020, המשק הישראלי יצטרך לייצר בשנים הבאות מאות אלפי מקומות עבודה חדשים עבור אוכלוסיות מודרות משוק העבודה ובפריפריה.

האם זה אומר שעל כולנו לשנס מותניים ולרכוש במיטב כספנו מוצרים ישראלים במחיר מופקע? לא. הבחירה במוצרים מתוצרת ישראל צריכה להתבצע כאשר המוצר מתאים להעדפת הצרכן באיכות ובמחיר.

אז מה מתאים לישראלים? סקר שערך משרד התמ"ת לפני כמה חודשים הראה כי כשליש מהישראלים יעדיפו לשלם מחיר הגבוה בעד 10% עבור מוצר ישראלי הזהה באיכותו למוצר המיובא. כיצד יזהו צרכנים אלה את המוצרים תוצרת ישראל ללא התו הייעודי? למקטרגים הפתרונות. צרכנות נבונה, המביאה בחשבון לצד העלות והאיכות, גם שיקולים של תרומה למשק, לתעסוקה ולצמיחת העסקים הקטנים והבינוניים, מהווה הבעת אמון, תמיכה וסולידריות חברתית של הצרכנים בעובדים המועסקים בתעשייה הישראלית ועמיתיהם המועסקים בענף השירותים והסחר.

במקביל, התמ"ת פועל וימשיך לפעול לעידוד התחרות במשק וקידום תעשיות בעלות יתרון תחרותי, תוך הפחתת מכסים והגברת התחרות - הכל במטרה להוריד את יוקר המחיה. יעקב מהצנצנות ורון השכן זקוקים לתחרות. אך חוששני, שהמבקרים פיספסו את כורח השעה לפעול בתנועה מקבילה, המעודדת תחרות והורדת מחירים לצרכן תוך שמירה על פעילות תעשייתית מקומית צומחת, המחוללת סביבת ביקושים במגזרי השירותים והמסחר.

בסופו של יום, המוצר הישראלי אינו תמיד יקר, ורבים מהיצרנים הישראלים מצליחים להתמודד בגאון עם התחרות, הן במחיר והן באיכות, בשוק המקומי ובשווקים הגלובליים כאחד. עם זאת, במיוחד בעת הזאת, שעה שמדינות רבות מחבקות את תעשיותיהן המקומיות וחלקן אף מעלות מכסים והיטלים בניסיון להגן על התוצרת ופוגעות במאמצי היצוא הישראליים, טוב יעשו מקבלי ההחלטות במגזר הממשלתי, המוניציפלי והפרטי בישראל, אם יקפידו לשקול את היתרון ברכש מקומי, שהינו זמין, סביבתי ורב-משמעות ביכולתנו לשמור על הכלכלה והחברה הישראלית.

ללא קיום תעשייה מקומית צומחת, מדינת ישראל לא תצליח לעמוד באתגרים הניצבים בפניה, וההשלכות הכלכליות והחברתיות יפגעו בכולנו. לכן, טוב יעשו יעקב, רון, אירנה וחמדי, וכל בית ישראל, באם ישלבו במערכת שיקולי הקנייה שלהם גם את העדפת ייצור המוצר בישראל.

הכותב הוא משנה ומ"מ למנכ"ל משרד התמ"ת ויו"ר מטה כחול-לבן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker