האופנה החדשה בבתי הכנסת: לואי ויטון

הדרך להתבלט בעולם הדתי אינה פשוטה ■ היזמת אמנדה קרמר, המעצבת בשנים האחרונות אביזרי יודאיקה, מציעה למתפללים בבית הכנסת להיפטר מתיק הטלית מהקטיפה הכחולה, ולהחליפו בתיק מבד צבעוני של פנדי או גוצ'י

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלי חרותי-סובר

בעולם הדתי קיים נוהג מוכר: לפני בר מצווה או חופה, ניגש החתן לחנות תשמישי הקדושה הקרובה למקום מגוריו ובוחר אביזרים חיוניים כמו השקית שבה יינשאו הטלית והתפילין. בלא מעט בתים חילוניים קיים נוהל זהה; בדרך כלל מדובר במתנה שמוענקת לחתן הטרי.

בנושא כזה אין מקום לטעם אישי. השקיות עשויות בדרך כלל בד קטיפה כהה ועטורות רקמה בסיסית המזכירה פרוכת. מקובל לרקום את שם הבעלים החדש, לרוב בראשי תיבות. בשנים האחרונות אמנם התרחב מעגל האפשרויות וניתן למצוא כריכות עור או קופסאות פונקציונליות לטלית ותפילין, בעיקר לחיילים או למי שנמצא הרבה בדרכים, אך מדובר עדיין בתחום שמרני מאוד.

אמנדה קרמרצילום: אייל טואג

היזמת אמנדה קרמר, אישה דתייה, לא מוכנה ללכת עם הזרם. משימתה בחיים היא להפוך את העולם ליפה וצבעוני יותר, ואביזרים מסורתיים לא יעצרו אותה. "למה אישה יכולה להחליף תיקים כדי לבטא ייחודיות, וגבר, שאין לו הרבה אביזרים, צריך לצאת לבית הכנסת לבוש בגדים יפים אבל עם אותו תיק תפילין שיש לכולם?", היא שואלת. "העולם הדתי מסורתי ומיושן, הגיע הזמן להפוך אותו לאופנתי".

בשנים האחרונות מעצבת קרמר, 36, אם לחמישה בנים ובת, אביזרי יודאיקה אישיים מבדים שונים, בהם בדי מעצבים. מבקשים תיק תפילין מבד של לואי ויטון? אין בעיה. ציציות בבד בעיצוב ברברי? גם את זה יש, עטרה לטלית של פנדי? כמה שתרצו. את הבדים, היא מספרת, ניתן לקנות בקלות וגם להשתמש בהם באופן חופשי כל זמן שאין שימוש עבור אביזרים שהמעצב כבר עושה. "בדקתי ובגוצ'י לא מעצבים עטיפות לסידורים", היא אומרת. "יודאיקה לא נמצאת אצל המעצבים האלה גבוה בסדר העדיפויות".

את ההשראה לליין המיוחד קיבלה מצורך שביטא אביה. קרמר, שהגיעה לישראל מבלגיה אחרי שסיימה תיכון, מגדירה את משפחתה הדתית לאומית כמשפחה של "אנשים מיוחדים". "אבא שלי לא רצה להיראות כמו כולם", היא מספרת. "הוא ביקש ממני לתפור לו אביזרים מבדים צבעוניים ומיוחדים, והתלהב כשהשתמשתי בבדים של ברברי. אחי הולך עם עטרה לטלית מג'ינס של לואי ויטון". דווקא בעלה של קרמר לא התלהב בתחילת הדרך, אבל אשתו הבהירה לו שעבור פרסום הסטודיו רצוי שיאמץ את הטרנד. וכך קרה.

ההתחלה הצנועה, אביזרים לבני משפחה וחברים, הפכה לזרם אחרי שהגברים הלכו לבית הכנסת, המקום האידיאלי להעברת שמועות על חידושים. "גיסי הלך עם תיק שעיצבתי לבית כנסת בבני ברק, כולם מסביבו רצו והגיעו לסטודיו, עכשיו כל בית הכנסת מלא במוצרים שלי", מספרת קרמר.

לפני שנה הגיע לסטודיו של קרמר זמר אמריקאי-יהודי מפורסם שביקש כמה מוצרים מהר מאוד "כי הוא רצה להוציא לכולם את העיניים". קרמר מכירה את הסגנון שלו. "יש לו שירים מיוחדים, ובגדים מיוחדים לכן גם האביזרים שלו צריכים להיות כאלה", היא אומרת. "מגיעים לכאן הרבה כאלה, סטייליסטים".

חובבי עיצובים גם מוכנים לשלם. בעוד סט של תיק טלית ותפילין עולה כ-150 שקל בחנויות, הרי שהתפירה המיוחדת של קרמר תעלה 280 שקל לתיק טלית ועוד 150 שקל לתפילין, לא כולל רקמת השם. מבדי מעצבים המחירים יכפילו את עצמם "לא קונים את המוצרים האלה כל יום", היא אומרת.

לא לבנדנות של קאובואים

כל המוצרים שמוכרת קרמר בסטודיו שלה - AMNADA K - התחילו מצורך אישי. קרמר "יצרה עם הידיים" מאז שהיא זוכרת את עצמה. בגיל 12 כבר הכינה תכשיטים ומכרה אותם בחופשות. ואחרי שעשתה עלייה החלה ללמוד אמנות במכללת אמונה ולקחה גם קורס בתפירה. כשהתחתנה גילתה שכיסויי הראש המקובלים אינם לטעמה. "היו אז בנדנות של קאובואים", היא אומרת. "חשבתי לעצמי, למה לא לתפור כיסויי ראש מבדים מיוחדים?". היא החלה לתפור עבור עצמה, קיבלה מחמאות ואט אט הגיעו ההצעות לקנות ממנה.

את כיסויי החלה הכינה אחרי ששולחן השבת שלה עצמה נראה לה דל, ומכיוון שהילדים לא איחרו לבוא, היא החלה לתפור גם שמיכות לתינוקות. מכיוון שלא העלתה בדעתה ללכת עם עגלה "כמו כולם" עיצבה לעצמה עגלה מבדים אחרים, ומיד הסתבר שגם לזה יש ביקוש.

בשלב מסוים היא הפסיקה לתפור בעצמה, שכרה תופרות ורוקמות (ארבע כיום) והתרכזה בעיצוב בלבד. עגלות הילדים מבדי מעצבים מסתמנות כסוג של להיט. "עכשיו הזמינו ממני עגלה שכולה עשויה בד של לואי ויטון", מספרת קרמר. "מבפנים ומבחוץ".

כיום, במקביל לשאר המוצרים, היא מפתחת בעיקר את ליין היודאיקה. "נשים הולכות לבית הכנסת בדרך כלל עם תיק פלסטיק קטן, ששמים בו את הסידור, אז עיצבתי תיק בד יפה ומתאים, וגם תיק שמתאים לסידור לילדה לבת מצווה, בצבעים ילדותיים יותר. אם אפשר לעטוף את הסידור בבד של גוצ'י זה הופך למוצר לא רק נדרש אלא גם יפה ומעניין".

מה הצפי לפיתוח העסק?

"הגדלת מכירות באמצעות כניסה לשוק בארה"ב והגדלת הנתח בשוק האירופי לצד מכירות בחנויות ישראליות. כרגע רוב הלקוחות מחוץ לישראל הם בבלגיה, בריטניה, שווייץ וארה"ב. פיתוח והרחבת ליין המוצרים בתחום היודאיקה יחייב אותנו להשתמש גם במיקור חוץ. חו"ל הוא המטרה היותר רחבה, ולאו דווקא הלקוח היהודי".

נסגרה ההרשמה לתחרות העסקים היצירתיים

עשרות מועמדים ממגוון תחומים הגישו עד השבוע שעבר תוכנית עסקית בת חמישה עמודים לתחרות הבינלאומית של שנקר ו-TheMarker שמנסה לאתר את היזם היצירתי הבא.

הזוכה שיוכרז לאחר מיון, מפגש שופטים עם חמישה יזמים בשלב חצי גמר, ובחירת הזוכה, ייצא לתחרות העולמית שתיערך בדנמרק ועשוי לזכות בחבילת פרס בשווי 50 אלף דולר. התחרות מיועדת לעסקים שבהם לא הושקעו יותר מ-2 מיליון שקל, ושבהם אחד לפחות אחד היזמים מגיע מהתחום היצירתי.

tali.hs@themarker.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום