"מוזר מאוד. אפוקליפטי אפילו": זה מה שקרה לרחוב אחד - אחרי שההיי-טקיסטים עברו לעבוד מהבית

רחוב שנקר בהרצליה פיתוח, עם משרדי הסטארט-אפים, המסעדות והחנויות שבו, שיקף את השגשוג בתעשיית ההיי-טק המקומית: תוסס, צפוף, מהיר ומלא אפשרויות. אבל אז הגיע נגיף קורונה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים113
קורונה, רחוב שנקר בהרצליה
שומם, רחוב שנקר בהרצליהצילום: אייל טואג
סיון קלינגבייל

יום ראשון, 12:30, כמה ימים לפני שיצאו לדרך ההגבלות החדשות, רחוב שנקר בהרצליה פיתוח. בחניה הפתוחה בקצה הרחוב יש לא מעט מקום, אבל אין באמת צורך להיכנס אליה. לצד המדרכה ברחוב ניתן לחנות בלי בעיה. רעש הבנייה מקצה הרחוב, שם בונים את קריית מיקרוסופט החדשה, משתלט על השקט. הרחוב, שעד משבר הקורונה היה מלא בעובדים היורדים מהמשרדים להפסקת צהריים, עצר מלכת.

בחנות שמציעה את התנורים והמקררים הצבעוניים של המותג Smeg יש תנועת קונים דלילה, אבל מנהל המותג בישראל, גל שטילוינר, אומר שהמגמה היא דווקא התאוששות."תנועת הקונים נעלמה לפני חודשיים־שלושה, אבל עכשיו היא חזרה", הוא אומר.

במארס נשלחו עובדי חברות ההיי־טק של רחוב שנקר לעבוד מהבית. רובם לא שבו למשרדים. ששת הבניינים של מיקרוסופט, הפרושים לאורך הרחוב, כמעט שוממים מאדם. במשרדים השכנים יש מי ששב לעבודה, למשל, עובדים של חברת משחקי הרשת פלייטיקה, אבל אלה לא מחפים על השממה: אלפי אנשים כבר אינם מתייצבים מדי בוקר במשרדים, חוטפים קפה בארקפה רגע לפני תחילת יום העבודה, יושבים על הספסל לשיחת חולין ויורדים בהמוניהם להפסקת הצהריים.

את הכניסה למשרדים של מיקרוסופט מעכבים חבלים המסמנים למבקרים את המסלול בין בקבוק האלכוג'ל, עמדת מדידת החום ומילוי טפסים לפני שהם מגיעים אל שני האנשים המאיישים את הקבלה. המסעדה שאמורה לשרת את עובדי המקום סגורה. א', שעובד במיקרוסופט כבר שנתיים, וקפץ להביא כמה דברים מהמשרד, משדר תחושת אי־נוחות. "זה מוזר מאוד. אפוקליפטי אפילו", הוא אומר, "הכל ריק. אין אנשים. בלי חיים. אני דווקא נהנה מהעבודה מהבית, אבל יש לזה גם חסרונות. למשל, חסרה לי האינטראקציה עם אנשים". בסוג של צער הוא מספר שכרגע, בגלל הגל השני, אין צפי חזרה לעבודה.

שנקר

"אנחנו רואים אותם מגיעים אחד אחד, באים מהר מהר, לוקחים מסך ובורחים", מספר בחיוך שטילוינר. לדבריו, גם התנועה הזאת הידלדלה לאורך הזמן. "בהתחלה לקחו מלא מסכים. שאלנו אם אלה מתנות לחג, והם השיבו שעברו לעבוד מהבית ולא יודעים מתי ישובו. אנחנו גם ככה לא מתפרנסים מהם, אבל כל המסעדות ורשתות המזון ברחוב נפגעו".

"מה שקורה היום זה נורא פשוט", אומר ג'קי מוקמל, יו"ר חברת שירותי הנדל"ן CBRE ישראל. "השוק נכנס לתרדמת. החנויות ליד משרדי היי־טק נמצאות בדעיכה. זה משפיע גם על המרכזים השכונתיים כי האנשים שעובדים מהבית מתבססים על משלוחי אוכל ולא יורדים למטה. אמנם אחרי הגל הראשון אנשים יצאו להתאוורר ופיצו את עצמם בקניות והכל פרח, אבל לאט לאט הם התחילו לעשות חשבון".

מוקמל אומר כי העבודה מהבית, בשילוב הידיעות על המצב הכלכלי והחשש מהמגפה — גורמים לאנשים לסגור את הארנקים. "כולם מפחדים מגל שני ולכן בולמים את ההוצאות. אנחנו רואים את זה בכל השוק. אנשים מבינים שצריכים להדק את החגורה", הוא אומר.

הנחיות חדשות יהרגו את המקום

התופעה אינה ייחודית לרחוב שנקר. ברמת החייל, באזור מגדלי אלון בתל אביב ובמקומות אחרים שבהם מגדלי משרדים, התרוקנות הבניינים מיושביהם השפיעה לא רק על מי שנותנים שירותים באופן ישיר לחברות — חברות הניקיון, הקייטרינג והציוד — אלא על כל רשתות המסחר והמסעדות מסביב.

גל שטילוינר

בחנות שמציעה את התנורים והמקררים הצבעוניים של המותג Smeg יש תנועת קונים דלילה, אבל מנהל המותג בישראל, גל שטילוינר, אומר שהמגמה היא דווקא התאוששות

מסעדת The Meat and Wine Co. לא נפתחה מאז הסגר
מסעדת The Meat and Wine Co. לא נפתחה מאז הסגרצילום: אייל טואג

בסניף של הפיצרייה טוני וספה ברחוב שנקר כמעט שאין אנשים. העובדת היחידה במקום מעידה כי זה המצב בסניף כבר ימים ארוכים. העבודה נחתכה. המסעדה של השף שגב משה סגורה. דפיקה בדלת, ובחור צעיר מציץ החוצה. לא, אין לו זמן לדבר. חייבים לטפל בתפעול המסעדה. על הדרך הוא מספיק לומר כי פעילות המסעדה מאז ששבה לעבוד נחתכה לכ–70% מבעבר. החשש הגדול, אומר הבחור, הוא מהנחיות חדשות, לאו דווקא כאלה שישפיעו ישירות על המסעדות. "אם יהיו עוד הנחיות, כולם יחזרו לעבוד מהבית וגם החברות שעובדיהן מגיעות לעבודה לא יפעלו מהמשרדים. אם זה יקרה, הרחוב יהיה מת לגמרי", הוא זורק תחזית שתתברר מהר מאוד כנכונה, ונחפז לסגור את הדלת ולשוב לעבודה.

המסעדה הצמודה, The Meat and Wine Co, לא נפתחה מאז הסגר. השולחנות בחוץ קשורים זה לזה, ואבק מכסה אותם. גם את מסעדת אתניקה שמעבר לרחוב לא פתחו. אם לשפוט לפי מיעוט הסועדים במקומות האחרים, כנראה שזוהי החלטה עסקית נבונה למדי.

סניף בורגר קינג כמעט ריק מאנשים, כובעי הקרטון על השולחנות ממלאים את מקומם של הסועדים. "אנחנו ב–50% תפוסה. אם עובדים ימשיכו לעבוד מהבית אני חושש שניאלץ לסגור", אומר מנהל המקום, שמעדיף שלא נפרסם את שמו. הוא מספר כי בסניף ניסו לעבור למשלוחים, אבל הניסיון לא צלח.

קרן ארביב

"אנחנו עובדים פחות ביום, ומתמקדים יותר במשלוחים ובעבודה בלילה. זה איזן את ההכנסות פחות או יותר"

קרן ארביב
גלידריית Siciliana בהרצליה פיתוח
גלידריית Siciliana בהרצליה פיתוחצילום: אייל טואג

הריקנות ניכרת גם בסניף BBB ממול. המנהל טארק קבהה צוחק לשמע השאלה אם העובדה שאנשי ההיי־טק מהמשרדים בסביבה עברו לעבוד מהבית השפיעה על הפעילות. "תסתכלו מסביב", הוא אומר, ומחווה בידו לעבר הסניף, הריק כמעט לחלוטין. "בין 12:00 ל–14:30 היה מפוצץ כל הזמן, עכשיו אוכלים בשולחן אחד. בתחילת הקורונה עוד היו משלוחים, כעת פחות".

המחזה בקיוטו ובזוזוברה דומה: פעם היה צריך להזמין מקום לארוחת צהריים בקיוטו ולחכות בתור מחוץ לזוזוברה. כעת מסבים סועדים לכמה שולחנות, והעובדים מעידים כי העבודה נחתכה. ע', שעובד שנים באחת החברות שמשרדיה ברחוב, מעיד שזה דווקא נעים לו. "כמעט אין פקקים בכניסה לרחוב בבוקר. אני נכנס לחניה בלי בעיה, יורד מהמשרד וקופץ לזוזוברה בלי לעמוד בתור כדי לאכול. זה חסך לי כמה שעות בשבוע", הוא אומר בחיוך.

שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים, אומר כי חלה ירידה משמעותית בפעילות באזורי תעשייה. "מדווחים לנו על ירידה של 50%–70% בשעות הצהריים", הוא אומר.

"בשבוע שעבר הייתי במתחם אופן ספייס בתל אביב", אומר חגי לוין, סמנכ"ל אסטרטגיה ברשות החדשנות. "בצהריים שורה של שליחים הגיעו עם משלוחים ממסעדות שונות. אז אולי המסעדות ברחוב שנקר נפגעו, אבל עוזרים למסעדות אחרות בצורה שונה".

לב רפפורט

"מאי ויוני היו פסיכיים. הישראלי, כשסוגרים אותו חודש וחצי בבית והוא יודע שלא יוכל לטוס לחו"ל, אומר לעצמו - יאללה, אני צריך להתפנק"

סניף בורגר קינג ברחוב שנקר בהרצליה
סניף בורגר קינג ברחוב שנקר בהרצליהצילום: אייל טואג

ברמן לא מתלהב מהשינוי. "זה נובע גם מכך שפחות אנשים באים לעבוד במשרד, וזה משפיע על שיעורי הרווחיות כי גם כאלה שעובדים במשרד מעדיפים להזמין משלוח למשרד ולא לצאת למסעדה — וזאת פעילות רווחית הרבה פחות מבחינת המסעדות".

במשך שנים היה נהוג לטעון שההיי־טק תורם לצמיחת המשק הרבה מעבר לתרומתו הישירה לפריון: חברות ההיי־טק מייצרות עבודה לעסקים רבים, החל בעסקי מזון ואולמות כנסים וכלה בחברות ניקיון וקייטרינג. אלה עסקים רבים ששינוי מודל ההפעלה של החברות משפיע עליהם ישירות. "אין מחקר ישיר שבחן את ההשפעה של ההיי־טק על החברות מסביב", אומר לוין. "עם זאת, בהיי־טק בישראל עובדים כ–320 אלף שכירים, עם משכורת ממוצעת של 28 אלף שקל בחודש — וזה כסף שנכנס לתוך המשק". לוין מזכיר כי ההיי־טק עדיין מהותי לכלכלת המשק, גם בעבודה מהבית. "זה מגזר שצומח ויוצר משרות. גם כיום יש משרות פנויות. בענף הזה פיטרו הרבה פחות מבענפים אחרים. עובד היי־טק משתמש בחלק ניכר ממשכורתו לצרוך שירותים, ולכן יש לו השפעה גדולה על כלל הכלכלה בישראל".

מוטי ויזל, מנכ"ל ובעלים של חברת המחקר vcell, רואה את הדברים אחרת. "באופן כללי יש מעגל קסמים בעייתי שמתרחש בשוק המשרדים ובקשר שלו לעולם המסחר מסביב", הוא אומר. "אני רואה קומות שלמות נטושות כי עובדים מהבית, וכל המעגל סביב בנייני המשרדים ניזוק. יש ירידה במחזורים ופחות תנועת אנשים. ברור שאם קומות שלמות עובדות מהבית באופן קבוע או רק יום בשבוע, אז באותו יום רואים ירידה בפדיון בכל המסעדות ומקומות המסחר הסמוכים למשרדים. אני רואה את זה בשדרות רוטשילד, ברמת החייל ובמגדל בסר בבני ברק שבו אני עובד. גם מי שכבר מגיע לעבוד מהמשרד לא שש להסתובב בצהריים בחוץ".

"קונים? לפעמים אחר הצהריים"

ב–Siciliana, הגלידרייה של קרן ארביב, אפשר להימלט מהחום לרגע. ארביב מספרת שכבר 20 שנה היא מפעילה את הסניף, ולמרות השקט מסביב — היא אופטימית. "אנחנו עובדים פחות ביום, ומתמקדים יותר במשלוחים ובעבודה בלילה. זה איזן את ההכנסות פחות או יותר", היא אומרת. לדבריה, היתרון בגלידה היא שמדובר בסך הכל בהוצאה של 18 שקל לגביע. "18 שקל לנפש יש תמיד. הקונדיטורית שלנו גם מייצרת כל הזמן דברים במחירים נמוכים יותר, למשל חטיף גלידה בשישה שקלים". היא מצהירה שלא רק שיש עבודה — היא גם מחפשת עובדים.

טארק קבהה

"תסתכלו מסביב. בין 12:00 ל–14:30 היה מפוצץ כל הזמן, עכשיו אוכלים בשולחן אחד. בתחילת הקורונה עוד היו משלוחים, כעת פחות"

טארק קבהה
סניף BBB ברחוב שנקר בהרצליה
סניף BBB ברחוב שנקר בהרצליהצילום: אייל טואג

מהעבר השני של הרחוב משתרעת חנות רחבת־ממדים של נייקי, ששופצה באחרונה ולא היתה מביישת חנויות ברחובות המרכזיים של לונדון וניו יורק. אבל קונים — אין. המוכרים מסתובבים ומשרתים ארבעה נערים. אולי זאת השעה, אולי זאת העבודה שהתאדתה יחד עם שוכני הרחוב והחשש מהעתיד.

בחנות העודפים של G-star המוכרת אומרת בחצי פה שתנועת הלקוחות לא כתמול שלשום, אבל ממהרת להזכיר שמדובר בחנות עודפים ולכן מגיעים אליה מכל הארץ. גם החנות הגדולה של פוקס הום, שנפתחה רק חודש לפני פרוץ המגפה, שוממת. המוכרת אומרת שלפעמים מגיעים קונים אחר הצהריים.

בקצה הרחוב, בחנות המוכרת מכוניות של יצרנית הרכב ג'יפ, מנסה לב רפפורט, מנהל אולם התצוגה, לשדר עסקים כרגיל. "מאז מאי יש גידול בתנועת הלקוחות, והיא מגיעה למספרים שלפני הקורונה", הוא אומר. לדבריו, הלקוחות של החברה הם אנשים שיש להם יכולות כספיות ולכן פחות רגישים למשבר, אולי אפילו להפך — כשהשמים סגורים ואי אפשר לטוס לחו"ל, אין איפה להתפנק ולהוציא כסף ומה שנשאר הוא לקנות רכב יוקרתי. "מאי ויוני היו פסיכיים. הישראלי, כשסוגרים אותו חודש וחצי בבית והוא יודע שלא יוכל לטוס לחו"ל, אומר לעצמו — יאללה, אני צריך להתפנק. הלקוחות שלנו לא נפגעו מהמשבר, ומצד שני ביזבזו פחות כסף על דברים אחרים", הוא אומר.

עליו, לעומת זאת, המשבר השפיע: "אני כבר לא יוצא לאכול ארוחת צהריים, אני מעדיף לא לשבת במסעדה, אלא להזמין משלוח. בשבועות האחרונים יש יותר מדי חולים ואני מעדיף להימנע מזה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker