101 משפיעים לטובה - תכנון וסביבה - סמארטפון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

101 משפיעים לטובה - תכנון וסביבה

אלון טל, שלמה אהרונסון, שמאי אסיף ונעמי אנג'ל, גלית בן נאים, אביטל גזית, מייק טרנר, עדי לוסטיג, יואב שגיא

תגובות





פרופ' אלון טל, 50

הצו הירוק

אומרים שהוא יזם סדרתי, ומתארים אותו כאקטיביסט הכלוא בגופו של איש אקדמיה. אבל תהיה בחירת המילים אשר תהיה, דבר אחד ברור: פרופ' אלון טל (50) מהמכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון הוא מהפעילים הסביבתיים המשפיעים בישראל. כאיש אקדמיה הוא מהבולטים שבחוקרי המשפט והסביבה, ובין השאר פירסם את הספר הראשון על ההיסטוריה הסביבתית של ישראל ("הסביבה בישראל"). כיזם ואקטיביסט הקים שניים מהארגונים הסביבתיים המשפיעים בישראל: עמותת אדם טבע ודין, ומכון הערבה ללימודי הסביב, וכחבר דירקטוריון קק"ל הצליח לחולל שינוי בחשיבה הסביבתית של הארגון. ב-2008 נמנה עם מייסדי מפלגת התנועה הירוקה, שהתמודדה בבחירות האחרונות לכנסת, אך לא עברה את אחוז החסימה.

טל הפך את החשיבה הסביבתית בישראל על פיה לפחות שלוש פעמים. הפעם הראשונה היתה לפני כשני עשורים, כשהקים את אדם טבע ודין, העמותה הראשונה ששמה לה למטרה לנהל את המאבק למען איכות הסביבה באמצעות כלים משפטיים. באותה תקופה טיפלו בנושא הסביבתי גופים ותיקים כמו החברה להגנת הטבע שעסקו בעיקר בנושאים של שמירה על הטבע והנוף, אך אלה לא נתנו מענה לנושא המשפטי, שברבות השנים הפך לכלי מרכזי במאבקים סביבתיים. את החלל הזה נועדה אדם טבע ודין למלא. עיתוי ההקמה נפל על מלחמת המפרץ הראשונה, וטל - אז כבן 30 ואב לתינוקת - טס מדי שבוע מביתו שבערבה לתל אביב, ובילה את הימים הראשונים לפעילות העמותה באיטום החלונות במשרד הצנוע ששכר.

אחת המטרות שסימן טל בזמן שעמד בראש אדם טבע ודין היתה קק"ל. ב-1998 עתרה העמותה לבג"ץ בטענה שקק"ל אינה עובדת על פי תוכנית המתאר הארצית הקובעת את סוגי היערות לפי האזורים השונים. בית המשפט קיבל את טענות הארגון ופסק כי קק"ל מתנהלת "כמדינה בתוך מדינה". בעקבות העתירה מחויבת כיום קק"ל לתכנון מפורט של כל היערות בישראל. בשנים שבהן עמד טל בראש העמותה היא הגישה עתירות גם נגד חברת החשמל ובתי זיקוק, נגד מפעלים כמו נשר ונגד רשויות מקומיות בהם עיריית תל אביב.

לימים נוסף כוח אדם מקצועי לארגון, וגם הפעילות התפתחה והתפצלה לכיוונים שונים: לצד המאבקים ההיסטוריים מול מוסדות לאומיים עוסקת כיום העמותה בפעילות נגד חברות מסחריות מזהמות, המצוידות בסוללה של מומחים בשכר. אבל את הפעילות הזאת מבצעים ממשיכי דרכו של טל. הוא עצמו עזב את אדם טבע ודין בתום שש שנים שבהן ניהל את העמותה בפועל.

הפרויקט הבא של טל היה הקמת מכון הערבה ללימודי הסביבה בקטורה, מרכז ללימודים מתקדמים לתואר שני שלומדים בו סטודנטים מישראל, מירדן ומהעולם. במשך שבע שנים ניהל את המכון, ואחר כך עבר לנהל את חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. טל אומר שההחלטה הזאת התקבלה בשבילו: יוסף תמיר ז"ל, שהיה מנהל הארגון, הודיע לו שבכוונתו לעזוב, ושבחר בו כמחליפו. "זה היה מאוד פשוט באותם ימים", צוחק טל. אבל גם אם היוזמה לא היתה לגמרי שלו, הקרדיט על השינוי המחשבתי שגרם לארגונים השונים לשלב ידיים למען המטרה המשותפת רשום לגמרי על שמו. זו היתה המהפכה השנייה שלו: בתקופה שבה ניהל את חיים וסביבה צמח מספר הארגונים החברים בו מ-24 ל-80. כיום חברים בו יותר מ-100 ארגונים.

המהפך השלישי של טל, והאתגר שאתו הוא מתמודד בשנים האחרונות, הוא הכניסה של פעילים ירוקים לתוך ארגוני הממסד עצמם כדי לשנות אותם מבפנים. במקרה שלו לתוך קק"ל, שם הוא משמש חבר דירקטוריון ויו"ר ועדה. אמנם בעבר יחסיו עם קק"ל לא היו אידיליים, במיוחד על רקע המאבקים שניהלה אדם טבע ודין נגד הארגון, אבל טל הבין שבמקרה הזה הדרך היא מבפנים. היום הוא מספר שיו"ר הדירקטוריון, יחיאל לקט, הגיב ב"על גופתי" כששמע על כוונתו. "בכל זאת ביקשתי לפגוש אותו", הוא נזכר, "ובפגישה ציטטתי את הנשיא האמריקאי ג'ונסון שאמר 'מוטב שיהיה בפנים וישתין כלפי חוץ מאשר להיפך'". כנראה שהציטוט הזה הרשים את לקט, מכיוון שבעקבות הפגישה הוא הסיר את התנגדותו. כיום מובילים טל ולקט מהפכה בקק"ל, ועוסקים יחד בהבניית מדיניות ותוכניות פעולה במגוון נושאים סביבתיים.

line

שלמה אהרונסון, אדריכל נוף והבעלים של משרד תכנון נוף, ערים ואדריכלות, 73

כבוד לנוף

שלמה אהרונסון הוא מהבכירים שבין אדריכלי הנוף הפועלים כיום בישראל. במשך יותר מ-40 שנות פעילות תיכנן פרויקטים שהפכו לסמלים כמו טיילת שרובר בארמון הנציב ירושלים, מחלף שער הגיא, כיכר קרייטמן באוניברסיטת באר שבע ומרכז סוזן דלל בשכונת נוה צדק בתל אביב. כמו כן היה שותף לתכנון הנוף בכביש 6.

עבודותיו של אהרונסון מצליחות לגרום גם לאדם הממוצע להעריך את תפקידו של מתכנן הנוף, שהפך לשקוף במשך השנים. רבים רואים בתכנון הנוף גננות משודרגת. ואולם, עבודותיו של אהרונסון מוכיחות כי ביכולתה לעשות הבדל בין פצע בנוף לבין מחלף שנראה כאילו הוא זורם מתוך ההר, כמו מחלף שער הגיא. בכביש 6, שגזל קרקעות רבות, הצליח אהרונסון לתכנן נוף כפרי המקיף את הכביש כאילו היה שם לפני כן.

הפרויקטים שמוביל אהרונסון תורמים להבנת החשיבות של התערבות מעודנת. אהרונסון משפיע מאוד גם בתוך חוגי התכנון. הוא היה שותף בתכנון תמ"א 35 - תוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור. כמו כן היה שותף בראייה הרחבה של התוכנית העירונית בירושלים. איכות העבודה שלו והשפעתו על התחום גורמת ליזמים ולגופים ציבוריים להכיר בערך המוסף של אדריכלות הנוף.

מעורר השראה: פיתוח לא הרסני.

מתוך גיליון ספטמבר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות מתנה של מגזין TheMarker מלאו את פרטיכם או חייגו
1-700-700-250
שם משפחה: שם פרטי:
טלפון:

line

שמאי אסיף ונעמי אנג'ל, מנהל מינהל התכנון היוצא ומנהלת מחוז מרכז במינהל, 65 ו-57

תפיסה מרחבית

שמאי אסיף ונעמי אנג'ל פועלים במרץ רב בחזיתות רבות ואינם מהססים להשמיע את קולם בסוגיות לא מעטות. בתפקידו אחראי אסיף על תוכניות רבות שמובילה ומקדמת המדינה. אנג'ל ממונה על מחוז המרכז הרווי בלחצים של ראשי ערים, יזמים ומנכ"לים של משרדי ממשלה ומצליחה בנחישות ובאומץ לעמוד בהם. שניהם מתכננים לטווח ארוך מתוך מחויבות לשימור השטחים הפתוחים.

אסיף, הנמצא בתפקיד מאז 2004, הביא לאישור תמ"א 35 - תוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור, שמטרתה לשמור על השטחים הירוקים ועל עתודות הקרקע בישראל. אף שאינה נקייה מבעיות, התוכנית היא אמירה אמיצה של ראייה לטווח רחוק. אנג'ל נחשבת לאחת מהמובילות הבולטות של פרויקט פארק איילון, ועומדת בראש הוועדה המחוזית של אזור מרכז.

השניים מקדמים פרויקטים רבים של הסדרת מרחב המחייה שלנו ומתמודדים בהצלחה, עם גופים בעלי עוצמה רבה. על אנג'ל נאמר שהיא אדם שאמונתו ותבונתו נמצאים במקום הנכון. על אסיף, שהוא בוחר את מלחמותיו בקפידה ומתוך תפיסה ערכית מוגדרת. באחרונה עזב אסיף את תפקידו לאחר שקיבל מינוי של פרופסור בטכניון - לא לפני שהשמיע ביקורת חריפה על רפורמת התכנון שמוביל ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

מעוררי השראה: מתיחת גבולות התכנון הרבה מעבר לקדנציה בתפקיד.

line

גלית בן נאים, מנהלת מחקר כלכלי במינהל הכנסות המדינה, 44

סיכות בבועה

שוק הנדל"ן עני במחקרים ובסקירות מקצועיות למרות חשיבותם הרבה. משום כך גם מנהלי חברות המעוניינים לפתח פרויקטים וגם קובעי המדיניות הממשלתית, נאלצים להתבסס לא פעם על מידע חלקי ובלתי מבוסס. המחסור החמור במידע הגיע לשיאו במשבר העולמי האחרון: איש לא צפה את עליות המחירים הגדולות של 2009. יתרה מזאת - רוב המומחים דווקא החזיקו בדעה שמחירי הדירות צפויים לרדת. את המצב הזה מצליחה לשנות גלית בן נאים, מנהלת תחום המחקר הכלכלי במינהל הכנסות המדינה.

בן נאים פועלת להעשרת הידע בתחום המעורפל באמצעות מחקרים מגוונים. היא מוכיחה כי אופק, חזון ורצון לתרום אינם נחלת המגזר הפרטי בלבד וכי גם עובדי ציבור יכולים לקדם את התנהלות הענף שעליו הם ממונים.

פעילותה הבולטת עד כה: התרעה על חלקם של המשקיעים בשוק הדירות ועל הסכנה הגלומה בכך, מחקר על קבוצות הרכישה (שהזים את הטענה הרווחת שלפיה הן הגורם לעליות מחירי הדירות), ושני מחקרים שהצביעו על הכבדה משמעותית ברכישת דירה בישראל בשנים 2007-2009 . באחרונה היא החלה לפרסם סקירות חודשיות ורבעוניות על התנודות בענף.

מעוררת השראה: זיהוי הסכנה שבהעדר נתונים.

line

אביטל גזית, חוקר במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, 67

מים חיים

נחלים ומקווי מים הם הקורבנות הגדולים ביותר של הבינוי והזיהום בישראל, ופרופ' אביטל גזית הוא בין המובילים במאמץ המדעי והלאומי להציל ולשקם את אוצרות הטבע האלה. הוא עונה באופן מלא להגדרה של "ביולוג שימור" (Biologist Conservation), כלומר, מדען שאינו עוסק רק בחקר שימור הטבע, אלא גם מעורב באופן אישי בפעילות השימור.

על פעילויות השימור שגזית נטל בהן חלק נמנים המאבקים לשימור בריכות החורף באזור המרכז, ופעולות השיקום בנחלי הירקון והקישון.

השנה קיבל גזית מנשיא המדינה, שמעון פרס, את פרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית. בנימוקים להענקת הפרס נכתב בין השאר: "בהיותו הראשון לחקור את האקולוגיה של נחלים ים תיכוניים, הניח את התשתית המדעית לשיקום נחלים בארץ. העקרונות שגיבש הפכו לבסיס המקצועי המנחה את החלטותיהם ופעילותם של אנשי המקצוע בתחום זה ברשות המים ובמשרד להגנת הסביבה".

מעורר השראה: שילוב של תשוקה מדעית והבנה מעשית לשימור מקורות המים של ישראל.

line

מייק טרנר, סגן יו"ר הוועדה העולמית למורשת של אונסק"ו, 70

מורשת נפוצה

שנים לפני שהנושא הפך לאופנתי, ובתקופה שבה יזמים ראו בו בזבוז של משאבים, השקיע פרופ' מייק טרנר מאמצים רבים בשימור סביבתי ואורבני. הפריחה שלה זוכה תחום השימור כיום היא במידה רבה פרי עמלו.

במשך השנים הרבה טרנר, המכהן כמרכז התוכנית לתואר שני בעיצוב אורבני בבצלאל, לעסוק בשימור ובהכרה במורשת הבנויה של ישראל. באונסק"ו, שם הוא מכהן כראש הקתדרה של לימודי עיצוב אורבני ושימור, וכסגן יו"ר הוועדה העולמית למורשת, היה שותף להכרזה על 11 אתרים בישראל כאתרי מורשת עולמיים - בהם מצדה, העיר הלבנה בתל אביב, ממשית והגנים הבהאיים בחיפה ובעכו. כיועץ לאונסק"ו בנושאי מורשת תרבותית הכין בעבור הארגון דו"ח הערכת אתרים על מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו, ולהבדיל, על האי מוזמביק, ששימש נמל חשוב.

בשנים האחרונות הצליח טרנר למצב את תחום השימור כמפתח לשיתוף פעולה באזור. כך, למשל, היה חבר בכוח משימה ישראלי-פלסטיני-ירדני בנושא, והכין דו"ח עבור ארגון הסביבה ידידי כדור הארץ שעסק ביצירת שמורה ביוספרית בים המלח ובנוף התרבותי של עמק הירדן. ב-2006 זכה ב"קול קורא" של האיחוד האירופי לפרויקטים בנושאי שלום, לצד אוניברסיטת אל-קודס ואוניברסיטת Jordan Applied.

מעורר השראה: עם שאינו מכיר את עברו - ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל.

line

עדי לוסטיג, מובילת המאבק הציבורי נגד כפר הנופש פלמחים, 19

בגרות באזרחות

בגיל 19, עדי לוסטיג היא אחת הפעילות הסביבתיות הבולטות בישראל. פעילותה במסגרת הוועד להצלת חוף פלמחים עצרה בשלב זה את היוזמה להקים כפר נופש בלב אחד החופים היפים ביותר שנותרו לאורך רצועת החוף.

הבשורה על שינוי הייעוד של החוף הגיעה אליה בשעה שהתכוננה לבחינות הבגרות. לוסטיג, הנוהגת לפקוד את החוף מדי יום, זעמה על הכוונה להעביר את המקום הציבורי לידי יזמים פרטיים, מבלי ליידע את הציבור הרחב. היא הקימה אוהל בחוף והתנחלה בו במחאה על תוכניות הבנייה, והצליחה לסחוף אחריה אלפי תומכים - בהם ח"כ אופיר פינס וח"כ דב חנין.

בזכותה פתח מבקר המדינה, מיכה לינדשטראוס, בבדיקת הנושא, ולבסוף תבע ממשרד הפנים וממינהל מקרקעי ישראל להקפיא את כל ההליכים בתוכנית. בדו"ח הביקורת ציין המבקר כי הוא מבקש "להעלות על נס ולשבח את פעולות הארגונים להגנת הסביבה שהעלו לסדר היום הציבורי נושא זה של השמירה על חוף פלמחים, הנוגע לכלל הציבור, ופעלו לקיומם של דיון ובדיקה בנושא".

לוסטיג פעילה עד היום בוועד לשמירת חוף פלמחים שהוקם בתחילת המאבק.

מעוררת השראה: היכולת של היחיד להשפיע על המתרחש במדינה.

line

יואב שגיא, יו"ר מכון דשא ונציג הארגונים הסביבתיים במועצת ממ"י, 70

משמר מהשטח

יואב שגיא מילא שורה ארוכה של תפקידים בחברה להגנת הטבע - ממנהל בית ספר שדה ועד לתפקידי הניהול הבכירים ביותר - והיה שותף מרכזי במאבקים סביבתיים רבים עוד בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת.

תרומתו הייחודית החלה לאחר שהוסיף למאבק עלי בריקדות ירוקות את המלחמה הסיזיפית והאפרורית יותר בחדרי הדיונים של ועדות התכנון - זאת לאחר שהארגונים הסביבתיים הבינו ששם נמצא שדה המערכה שבו מוכרע, הלכה למעשה, גורל השטחים הפתוחים של מדינת ישראל.

לזכותו של שגיא נזקפת תרומה מכרעת למהפך התודעתי והמעשי בוועדות התכנון. שבעקבות פעילותו הפנימו את חשיבות שימור השטחים לא רק במסגרת הצרה של שמורות טבע והגנים הלאומיים, אלא גם מחוץ להם. מכון דש"א (דמותה של ארץ) שהוא מנהל בחברה להגנת הטבע הפך לכלי חשוב לגיבוש העמדות המקצועיות של הארגונים הסביבתיים במאבקים לשימור הטבע בישראל. המכון עורך סקרים של טבע ונוף לשטחים פתוחים, וביולי השנה פרסם מדריך לתכנון וניהול תשתיות טבע עירוני, שמיועד להזכיר לבעלי תפקידים ומקבלי החלטות בשלטון המקומי כי גם במרחב העירוני ניתן לשמר את ערכי הטבע.

מעורר השראה: ניהול מאבקים בתוכניות שלטוניות תוך גיבוש חלופות להן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#