רם שמואלי ויצחק (קיקי) אוחיון, מייסדי "הטובים בחינוך" - סמארטפון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רם שמואלי ויצחק (קיקי) אוחיון, מייסדי "הטובים בחינוך"

שיבוץ מפוטרי הייטק בהוראה, גיוס מתנדבים ותוכנית לניהול כוח האדם במערכת; האם ההייטקיסט והתת אלוף הפעלתנים אכן מביאים את בשורת ההוראה החדשה?

תגובות

י רוצה להיות מורה בישראל? אם לשפוט על פי המחסור הגדל והולך, כנראה אף אחד. המערכת הציבורית הגדולה בארץ זקוקה לכוח אדם איכותי, שמעדיף בדרך כלל לגרד את קו העוני במקום אחר. למשרד אין נתונים מדויקים על כמות המורים החסרה, והיא תלויה בגורמים שאין לגביהם ודאות. הגיל החציוני של המורים הוא מעל 50, ואיש אינו יודע מתי חלק יישחקו עד כדי פרישה. חסרים מורים בפריפריה. חסרים מורים בעיקר במקצועות כמו אנגלית, מתמטיקה ומדעים. מורים שיכולים ללמד את המקצועות האלה מתאפיינים במרחב בחירה גדול יחסית לכלל ציבור המורים.

רם שמואלי ויצחק (קיקי) אוחיון, מייסדי "צוות המשימה הציבורי - הטובים בחינוך", שהחלו לפעול לפני 14 חודשים, הגיעו משני עולמות שונים, שבשנים האחרונות נוכחותם במערכת החינוך מורגשת יותר מאי פעם. הראשון הוא הסקטור העסקי - אוחיון היה בעבר מנכ"ל אינטל ירושלים. השני הוא כמובן צבא ההגנה. שמואלי פיקד, בין השאר, על להק מודיעין בחיל האוויר והשתחרר בדרגת תא"ל. השניים, מתוך רצון כן ואמיתי לסייע לחינוך הממלכתי בישראל, יזמו שורה של פרויקטים כמו מיזם התנדבות של תומכי הוראה לחיזוק המערכת, מסלול להסבת קצינים במיל' להוראה, ועבודה עם בוגרי תנועות נוער. עבודתם נעשתה בעבר מתוך משרד החינוך, אך כיום, בהוראת מנכ"ל משרד החינוך החדש, שמשון שושני, הם כבר אינם שלוחי המשרד, אלא משתפים פעולה עמו כגורם חיצוני. אחת היוזמות שלהם, בשיתוף עם משרדי האוצר והתעשייה, לשיבוץ מפוטרי הייטק במשרות הוראה במקצועות ה"קשים", יכולה היתה להיות מבורכת.

רשימת 50 המשפיעים על החינוך בישראל 2009

מה שקומם על היוזמה את ארגוני המורים ואת השיח הציבורי, קשור לזמן הכשרת פרחי ההוראה (שלושה חודשים), כמו גם לשכר שנקבע להם (9,000 שקל, יותר ממורה עם ותק של 15 שנה). אין לנו שום דבר משמעותי ללמד אתכם, זועק הסבטקסט. לא מתודות, לא עקרונות חינוכיים. חינוך זה המקום שאליו מידרדרים אלה שפיטרו אותם, שם הם מחכים עד לשוך המשבר ואז חוזרים לעבודה של גדולים. מזמן לא נוסחה בצורה ברורה כל כך דעתו של משרד החינוך על איכותו ורמתו של כוח האדם שעליו הוא מופקד, כמו גם על דרישות התפקיד. בממוצע ציוני הבגרות שלהם, מורים ביסודי נמצאים בשליש התחתון מבין כלל הזכאים, ומורים בתיכון - בשליש השני. המורה ההייטקיסט יוצק משמעות חדשה לביטוי "אני את הבגרות שלי כבר עשיתי". הוא ממוקם בשליש הראשון. יש לו אחלה פסיכומטרי, ויש לו תואר שאפשר לעשות איתו עוד דברים חוץ מללמד בבית ספר. נשאר רק לראות כמה זמן הוא ישרוד שם.

לצד הפרויקטים האלה, מנסים השניים לקדם גם תוכנית אסטרטגית שתסדיר את מדיניות ניהול כוח האדם בהוראה (מדיניות מורים). מהלך זה אף החל להיות מונע על ידי ועדת היגוי שהוקמה, אולם עם כניסת המנכ"ל החדש למשרד הופסק קידומה. כיום פועלים השניים מחוץ למשרד, מדווחים על כך שהצליחו להגיע להבנות עם כל הגופים הנוגעים בתחומי פעילותם - ארגוני המורים, השלטון המקומי ומשרד החינוך - ומנהלים דיונים עם השר בניסיון להביא להמשך קידום אינטנסיבי יותר של תוכניותיהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#