עקרון החזרת הלוחם - סמארטפון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עקרון החזרת הלוחם

ישראל שומרת על עיקרון לא לשאת ולתת עם מחבלים, בוודאי שלא להיסחט על ידם. ואכן זה לא הזמן למו"מ, אבל אסור להפקיר חיילים

תגובות

השאלה הנשאלת כעת איננה אם לשלם מחיר כדי לשחרר את החייל גלעד שליט, אלא כיצד לייצר מציאות שבה אפשר לעשות כן. ישראל כמדינה ריבונית, נאורה ודמוקרטית מתנהלת לפי עקרונות, מדגישה אותם ומחנכת את צבאה לפיהם. השאלה מה עושים כשעיקרון אחד עומד בסתירה לעיקרון אחר. במקרה כזה אין מנוס אלא לבחון ולהחליט איזהו ה"עיקרון הגובר".

ישראל שומרת על עיקרון לא לשאת ולתת עם מחבלים, בוודאי שלא להיסחט על ידם. עיקרון חשוב, מוצדק וחינוכי. בכל פעם שממשלות ישראל שמרו עליו, הן זכו לדעת קהל תומכת. העיקרון שלפיו לא נסחטים ולא מנהלים מו"מ עם מחבלים עמד במבחן כמה פעמים. למשל, כאשר מחבלים החזיקו בילדים כבני ערובה, הציבור בישראל קיבל בהבנה את הניסיון לשחררם בכוח. כך היה גם במקרה של הניסיון לשחרר את בני הערובה שהוחזקו במלון סבוי בתל אביב במארס 1975, וכך גם היה במקרה של נחשון וקסמן באוקטובר 1994. למרות הכישלונות, ואף על פי שהיו מקרים שבהם מחוסר ברירה שוחררו אסירים, בכל זאת ישראל המשיכה לדבוק בעיקרון, ובכל פעם זכתה לתמיכת הציבור.

עיקרון אחר הוא שישראל לא מפקירה חיילים ואזרחים. הרי בדיוק לשם כך קמה מדינת ישראל. ביולי 1993 נתקעה ספינת נופש על שרטון מול חופי סודאן. על סיפונה היו ישראלים ויהודים. ישראל לא היססה לשגר כוח חילוץ ובמבצע מורכב החזירה אותם הביתה. כאשר ספינת סוחר שעל סיפונה היו מלחים ישראלים טבעה במי האוקיינוס השקט, ראש הממשלה יצחק רבין החליט לשלוח צוללנים ישראלים לאיתור הגופות במצולות ים.

ישראל מתנהלת באופן שגרתי תחת איום ביטחוני. משימות צבאיות רבות כרוכות בשהייה בעומק שטח אויב, על פני היבשה, באוויר, מתחת לפני המים ולאורך חופי הים. "אנחנו אתכם, לעולם לא ננטוש אתכם, נבוא אחריכם לכל מקום בכל עת וללא תנאי ונחזיר אתכם הביתה", כך נאמר בכל תדריך למשימה, בכל תחקיר לאחר משימה ובכל הזדמנות שבה מכינים לוחמים לקראת משימות. זה הקוד המוסכם והמובן, שעליו חונכו דורות של לוחמים.


יש מוצא אחד והוא להציב את ההכרעה על ציר של זמן, כלומר להשלים מהלך ראשון ולעבור למהלך הבא, וכך ליצור בהדרגה מציאות שבתוכה אין בעיה לקיים מו"מ וגם לשחרר אסירים
מנקודת ראות המחליט, בהחלט אכזרי להעמיד את שני העקרונות האלה זה מול זה. ובכל זאת, זו המציאות שאליה נקלענו ושעמה צריך להתמודד. לפעמים אין מנוס אלא להכריע. דומני שהרוב, אילו אולץ להכריע, היה מחליט שכל עוד לא מדובר בפעולה או בוויתור שמסכנים באופן ישיר וברור את תושבי ישראל, עקרון החזרת הלוחם הביתה גובר. כך היה מחליט הרוב גם הפעם.

אלא שאסור להסתפק בגישה צרה ולהתעלם משאר הגורמים המשפיעים בזמן נתון. יש גורמים המשפיעים בתחום הפוליטי הפנימי הישראלי כמו גם בפוליטיקה הפנימית בקרב הפלשתינאים. אסור להתעלם גם מהצורך לשקם, עד כמה שאפשר, את כוח ההרתעה של צה"ל.

בהתחשב בכל, יש מוצא אחד והוא להציב את ההכרעה על ציר של זמן, כלומר להשלים מהלך ראשון ולעבור למהלך הבא, וכך ליצור בהדרגה מציאות שבתוכה אין בעיה לקיים מו"מ וגם לשחרר אסירים. למשל, השלמה ומיצוי של המהלך הצבאי הנוכחי, דחיפה ואילוץ הפלשתינאים לגיבוש קואליציה מוסמכת ומקובלת על עמם להפסיק שיגור קסאמים. כל אלה צריכים להיעשות מתוך ידיעה והנחה שבסופו של דבר ישראל תסכים בתנאים כאלה גם לשחרר אסירים.

היום, יותר מבעבר, ברור שייעוד הפעולה הצבאית הוא להביא להחלטה מדינית בצד הפלשתיני להפסיק את ירי הקסאמים. הפסקת אש, המחייבת ויתורים קשים, תוביל למילוי אינטרסים חיוניים לשני הצדדים ובסופו של דבר גם תגביר את הסיכוי להחזרת היציבות לתהליך בינינו לבין הפלשתינאים. ומעל הכל, נעמוד במחויבותנו לבנים ולהורים.


הכותב היה מפקד חיל האוויר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#