תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בישראל יופייה של העיר הוא לרוב הפקר

תחרות ראשונה מסוגה שיזמה חברת "CitySquare" קוראת לציבור להשפיע ולבחור את פרויקטי התמ"א ופינוי-בינוי היפים בישראל. מהנדס העיר תל אביב לשעבר, ישראל גודוביץ' ומהנדס העיר הפורש, עודד גבולי, בראיון בלעדי לקראת התחרות: "מהנדס עיר לא יכול להיות אחראי על יופייה של העיר"

תכנון עיר
pixabay

עד לפני עשור, המונחים "תמ"א 38" ו"התחדשות עירונית", כמעט ולא היו מוכרים בציבור הרחב. מה שהחל כחקיקה ממשלתית, לחיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה, הפך למילה שגורה בפי כל, ולסביבה האסתטית שלנו ביומיום. כאשר אנו מביטים סביבנו, בעיקר בערים הגדולות במרכז, נדיר לא לראות בניין אשר נמצא במהלך, לפני או אחרי תהליך התחדשות עירונית. השינוי הזה ממקד אליו תשומת לב של דיירים, יזמים, קבלנים, משקיעים ועוד שורה ארוכה של בעלי עניין.

מהו בניין יפה? מהם הסטנדרטים לפיהם נקבע יופיו של בניין, ושל הנוף העירוני? מהי המשמעות של אסתטיקה אורבנית בחיינו?

על סוגיות אלו ועוד, אתר "CitySquare" שעוסק ביום-יום במתן מידע על תהליכי תמ"א 38 לסוגיהם והתחדשות עירונית מקווה לתת מענה, או לפחות לייצר דיון ציבורי סביבן, במטרה להעלות את נושא האסתטיקה העירונית על סדר היום הציבורי. האתר יזם את "תחרות הבניינים היפים בהתחדשות עירונית", ומעודד את הציבור להשפיע ולבחור את פרויקטי התמ"א ופינוי-בינוי היפים בישראל. אלירן סימוני וליאור גוזס, מייסדים ומנכ"לים משותפים של האתר, מקווים שהציבור יירתם לבחור את הבניינים היפים ביותר, ובכך יציף את נושא האסתטיקה העירונית ושיתוף הציבור על סדר היום התקשורתי.

לבירור כדאיות לתמ"א באתר סיטיסקוור > הכנסו

לראשונה תחרות בשיתוף הציבור וועד שופטים מקצועי

סימוני, בעל תואר שני בניהול נדל"ן ושמאות מקרקעין, וגוזס, אדריכל בוגר הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים בטכניון, מאמינים שבאמצעות התחרות, אותה ילווה צוות אדריכלים מקצועי, הציבור ייחשף למגוון אדריכלים ויזמים, הפועלים לקידום פרויקטים ושיפור חזות ערי ישראל, ורואים בזאת גם הזדמנות לשתף את הציבור בצד היפה של ההתחדשות העירונית.

על צוות השופטים בתחרות הבניינים היפים בהתחדשות עירונית נמנים: פרופסור אלס ורבקל, ראש המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל; האדריכלית עדנה מור, יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים בישראל, בעלת משרד לאדריכלות ולבינוי ערים; אדריכל ומהנדס העיר תל אביב לשעבר, ישראל גודוביץ', חיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין; עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.

למידע נוסף והרשמה > הכנסו

האם מהנדסי ערים אחראיים גם לאסתטיקה העירונית?

"היופי שוכן בעיני המתבונן", זו תשובה שאנו זוכים לה תכופות כאשר אנו שואלים לגבי יופיו של חפץ, בגד, או אדם. הכוונה היא שאין הגדרה אובייקטיבית אבסולוטית לגבי מה יפה ומה לא. ליופי יש הקשרים תרבותיים וזמניים, מה שנתפס כיפה לפני 30 או 40 שנה יכול להיראות היום קצת אחרת. ומה לגבי עולם הבנייה? איך ניתן לקבוע האם מבנה הוא יפה או לא יפה, האם יש עקרונות אסתטיים שחלים עליו? גם כאן, תלוי את מי שואלים. הפעם שאלנו את האדריכל ישראל גודוביץ' ומהנדס העיר תל אביב והאדריכל עודד גבולי, מה דעתם בנושא.

ישראל גודוביץ'
Goodo

"יפה או לא יפה  - לא גורם נזק, בניין יציב או לא יציב זה מה שחשוב", אומר האדריכל ישראל גודוביץ', אשר משמש כשופט בתחרות, כאשר הוא נשאל מה קובע את יופיו של בניין, "אתם מסתכלים אם הבניין יפה או לא ואני בודק אם הוא יודע לעמוד, אני יכול להבטיח שהרבה מגדלים יקרסו, כי אף אחד לא בודק אותם, בודקים אם הם יפים או לא, אבל מי קובע מה יפה?".

גודוביץ' מספר על כך שבשנת 99 עת היה מהנדס העיר תל אביב, הובאה אליו בקשה מחברת אשטרום לבניית מגדל רב קומות בפינת הנביאים ואבן גבירול, מה שיהיה לימים מגדל השופטים. "טענתי שלא יכול להיות בניין בן 18 קומות כי התפקיד של מהנדס העיר הוא לדאוג למרחב ולמרקם הציבורי, ולא ליפה או לא יפה. אם מתייחסים לרחוב שאול המלך כאל שער העיר, המגדלים משני צידי הרחוב, צריכים להיראות דומים בגובהם ובנפחם, בדומה לכיכרות עם שני בניינים משני הצדדים, משתדלים שידברו אחד עם השני באותה שפה וסגנון. לא יכול להיות שאחד יהיה קטן ואחד גדול, אבל אצלנו כך זה נראה. כשנשאלתי על ידי מנכ"ל אשטרום, האם הבניין יפה בעיניי, השבתי שאני לא מומחה ליופי, וממילא יופי זה עניין אישי".

תוכל לתת מספר דוגמאות של בניינים שהם יפים בעינייך?

"בניין גותי או מגדל קרייזלר, כל בניין שהוא לא משחק של צורות סתמיות כמו למשל מגדלי אקירוב בפנקס, מאוד חינניים בעיניי. המגדל בפרישמן-דיזנגוף הוא אחד היפים שאני מכיר, אולי משום שאין בו הצטעצעות או ניסיון להיות מקורי או אחר, ויחד עם זאת הוא אחר ומשתלב יפה עם הבנייה התל אביבית, הוא מדבר בשפה ההיסטורית של תל אביב, שילוב של חן מסוים מהעבר יחד עם חדשנות".

סגנון העיר לא יכול להשתנות בכל קדנציה של מהנדס עיר

לשיטתו של גודוביץ', מהנדס עיר לא אחראי ולא יכול להיות אחראי על יופייה של העיר."לא יכול להיות שכל קדנציה של מהנדס העיר, ישתנה הטעם, כי הרי אין שני אנשים שווי טעם. אחד יאהב אדריכלות מוסלמית והשני אירופאית, לא יכול להיות שמהנדס העיר ישליט את הסגנון והטעם שלו, ואם אין לו טעם?", שואל גודוביץ' ומספר קוריוז על אייבי נאמן, שהזמין בעבר את האמן יעקב אגם לצייר על מגדלי נאמן. "ברוך יוסקוביץ היה מהנדס העיר באותה תקופה, נאמן ואגם הגיעו אליו כדי לקבל היתר ומהנדס העיר אמר שזה לא מוצא חן בעיניו, כי הצבעים לא יפים. נאמן אמר לו "אתה לא יכול להגיד לאגם שהצבעים לא יפים, כמו שלא תוכל להגיד זאת לואן גוך". בהמשך התברר שברוך יוסקוביץ עיוור צבעים, הוא הוריד את האיסור והבניינים נבנו לפי הרצון של אגם".

גם ברמה הפסיכולוגית והפילוסופית, טוען גודוביץ', מהנדס עיר לא יכול להשתלט על סגנונה של העיר, "אף אחד לא יודע איך קובעים יופי, אי אפשר להסביר למה שיר תופס בכל מקום בעולם, ושיר אחר לא מדבר לאף אחד. באפריקה יש הגדרות אחרות ליופי מאשר באירופה, ובתקופות מסוימות זה משתנה. למדתי ביפן בשנות ה-60, אמות המידה של יופי אצלם זה עולם אחר לגמרי, ואנחנו לא נבין זאת לעולם".

לא כל מהנדס מבין באסתטיקה

"יופי זה עניין של טעם, וארכיטקטורה היא לא עניין של טעם  - יש נכונה ויש לא ונכונה, ויש לזה כמה אספקטים: ביטוי בנפחים, במורכבות החזיתות, בשפה אדריכלית קריאה, בבניין שהחוץ והפנים שלו מייצרים חללים מעניינים לרחוב וגם בתוך הבניין", אומר עודד גבולי, האדריכל ומהנדס העיר תל אביב ב-7 השנים האחרונות.

מהי חשיבותו של מהנדס העיר בקביעת כללי האסתטיקה של העיר?

עודד גבולי
ראובן קפוצ'נסי

"תלוי באיזו עיר, והאם הוא יכול לנצל את כוחותיו המקצועיים והאישיים, או במילים אחרות, הדבר תלוי במהנדס. לדעתי זהו אחד מהתפקידים המרכזיים של מהנדס עיר, אבל לא כל אחד יכול או רוצה להתעסק בזה. ב-2012 כשהגעתי להיות מהנדס העיר, הכרזתי על ארכיטקטורה בוועדה כערך עליון, כאדריכל בנשמה, עם הרבה ניסיון, לא וויתרתי על ארכיטקטורה בשום אופן, והיו פרויקטים גדולים שעברו את העיניים הבוחנות שלי כארכיטקט, ולא רק כמהנדס העיר", אומר גבולי ומציין, שהקריטריונים אותם בוחנים בהיבט האורבני הם השתלבות הבניין במרקם העיר, תוך יצירת מרקם  חדש במרחב הציבורי, ומורכבות אדריכלית. דוגמא לכך הוא  הבניין המתברג של משה צור בשרונה, או מוזיאון תל אביב החדש, שמשתלב במרקם הציבורי ויוצר משהו אחר ומיוחד, הבניין של האדריכלים רון ארד ואבנר ישר בתוצרת הארץ, והשוק הסיטונאי ברחוב החשמונאים, שמייצר עירוב שימושים למטרת מסחר ומגורים, תוך הקפדה על המרחב הציבורי, שבילי אופניים וחתך הרחוב, ששם את התושב בראש סדר עדיפות. יש לזה ביטוי בכל הפרויקטים, ופרויקטים שלא היו טובים מבחינה אדריכלית, לא קידמנו אותם".

לדברי גבולי, מהנדס העיר קובע גם את חומרי הבנייה. בערים כמו לדוגמא מודיעין, יש סטנדרט אחיד של בנייה מאבן ירושלמית, וקביעה זו נעשית על פי חוות דעתו המקצועית של המהנדס, באישור הוועדה ובתיאום עם ראש העיר. אספקטים נוספים שקשורים לתחום אחריותו של מהנדס העיר הם הנחיות מרחביות ותוכנית מתאר של העיר. "הדבר קשור לכלכלה העירונית, להבנה של חתך של רחוב, והמשמעות של מרחב אורבני. היו ראשי ערים, שביקשו לראות הדמיות של פרויקטים, ועמדו על כך, שהם לא יקודמו עד שלא יעברו את אישורם. הם התערבו בחזיתות של הבניינים, למרות שזה כלל לא היה מתפקידם לעשות זאת. בתל אביב, רון חולדאי לקח חלק בהחלטות, הודות לכך שהוא למד מהר מה המשמעות של מרחב אורבאני, עירוניות ומרחב ציבורי. הוא היה מאוד רגיש לנושאים הללו, וכל הפרויקטים היו בנפשו, וטוב שכך".

לציבור בישראל אין מספיק שליטה על תכנון המרחב הציבורי

כחלק מתהליך התכנון בארץ, מתקיים לעתים מהלך של "שיתוף ציבור", בו מזמינים המתכננים את התושבים ואת בעלי העניין לקחת חלק בתהליך התכנון, ולהביע את דעתם.

בתהליך "שיתוף הציבור", לאחר שבעלי העניין הביעו את דעתם על תהליך התכנון, חוזרים המתכננים אל הסטודיו ומשקללים את שלל הדעות והתגובות לכדי תוכנית מעודכנת ומוגמרת. אמנם, דעתם של התושבים נלקחת כחלק מתהליך התכנון, אך בפועל התוצר התכנוני הסופי נתון להחלטתם הבלעדית של המתכננים. בהשוואה להליך התכנון השכונתי באנגליה, מציינת האדריכלית בת-אל יוסף רביד כי"באנגליה כלל התהליך של התכנון נמצא לחלוטין בשליטת התושבים. הם אלה הנדרשים ליזום את המפגשים לכתיבת התוכנית ואף נדרשים לייצר את התוכנית בעצמם. כלומר, השליטה על תהליך התכנון וכך גם התוצר הסופי, שניהם נמצאים בשליטת הציבור. לכן, התהליך הבריטי של "תכנון שכונתי" שואף להיות דמוקרטי ומהפכני הרבה יותר מאשר "שיתוף הציבור" הישראלי".

באמצעות התחרות, אתר CitySquare שואף להנחיל את ההרגל השיתופי בקרב הציבור, ובכך להתחיל להעניק יותר שליטה על האסתטיקה של המרחב הציבורי לידיו של הציבור בישראל.

בקרוב ההצבעות.

למידע נוסף והרשמה > הכנסו

כתבות שאולי פיספסתם

*#