תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מראה-מראה שעל הקיר: מי הבניין היפה בעיר?

תחרות ראשונה מסוגה שיזמה חברת "CitySquare" קוראת לציבור לבחור את פרויקטי התמ"א ופינוי-בינוי היפים בישראל. אלירן סימוני וליאור גוזס, מנכ"לים-משותפים בחברה, מקווים שבאמצעות התחרות תוכר סוף-סוף תרומתם של האדריכלים והיזמים, נושאי הדגל של חידוש פני הערים, להתחדשות העירונית

תל אביב

עד לפני עשור, המונחים "תמ"א 38" ו"התחדשות עירונית" כמעט ולא היו מוכרים בציבור הרחב. היום כמעט כל אחד מגלגל אותם על הלשון כאילו היו מילות קסם. מה שהחל בניסיון ממשלתי לחזק מבנים ישנים העלולים לקרוס בשל רעידות אדמה, הפך ל-GAME CHANGER בעולם הנדל"ן, כשהוא מביא לגידול חד בערך הדירות והמבנים, וממקד אליו תשומת לב של דיירים, יזמים, קבלנים, משקיעים ועוד שורה ארוכה של בעלי עניין.

בכל הבאאז הזה כמעט ולא הוקדשה תשומת לב לנושא האסתטי. כיצד נראים הבניינים לאחר תהליך השיפוץ או הבנייה מחדש? מה זה עושה לרחוב? לנוף העירוני? ובכלל, מה המשמעות של אסתטיקה אורבנית בימינו?

לוגו תחרות

>> להמלצה על בניינים שאהבתם או הרשמה לתחרות

מי שהחליטו להרים את הכפפה ולמקד את תשומת הלב בנושא הנשכח אך הראוי הזה, הוא אתר "CitySquare", שעוסק ביום-יום באספקת מידע על תהליכי תמ"א 38 לסוגיהם והתחדשות עירונית (ראה מסגרת). האתר יזם את "תחרות הבניין היפה בהתחדשות עירונית" ומעודד את הציבור לבחור את פרויקטי התמ"א ופינוי-בינוי היפים בישראל. אלירן סימוני וליאור גוזס, מייסדים ומנכ"לים משותפים של האתר, יודעים שמדובר במשימה מאתגרת, אך מקווים שהציבור יירתם לבחור את הבניינים היפים ביותר, אשר עברו התחדשות עירונית ובכך יציף את נושא האסתטיקה העירונית על סדר היום התקשורתי.

מהו בניין יפה?

סימוני, בעל תואר שני בניהול נדל"ן ושמאות מקרקעין, וגוזס, בעצמו אדריכל בוגר הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים בטכניון, מאמינים שבאמצעות התחרות, אותה ילווה צוות אדריכלים מקצועי, הציבור ייחשף למגוון אדריכלים ויזמים הפועלים לקידום פרויקטים ושיפור חזות ערי ישראל, ורואים בזאת גם הזדמנות לשתף את הציבור בצד היפה של ההתחדשות העירונית.

סימוני וגוזס, כל הכבוד על היוזמה, אבל למה לנו עוד תחרות יופי?

"כגורם שמספק לציבור מידע עדכני, שקוף והוגן על תהליכי תמ"א ופינוי-בינוי, אנו רואים בתחרות כלי נוסף בארסנל הכלים שלנו, שמאפשר לציבור לקחת חלק ולהיות מעורבים בתהליכי התחדשות עירונית. אחרי הכל, אנשים רוצים בניינים נאים ושכונות נעימות ויפות, מה גם שהדבר משפיע על המחירים והשווי של הנכסים. ישראל נבנתה במהירות ולא תמיד ניתנה תשומת לב מספקת לניראות החיצונית של הבנייה העירונית. הסיסמא הייתה 'נלבישך שמלת בטון ומלט'. היום אנו חיים במציאות אחרת, שבה לצד החיצוני-האסתטי ניתנת חשיבות רבה כמעט בכל אספקט של החיים - הבית, המכונית, הרהיטים, הבגדים וכיוצ"ב, אז למה לא הבתים עצמם, בפרט שהם עברו תהליכי התחדשות".

אבל מה לחברת עסקית ולתחרות שעוסקת בצדדים אסתטיים?

"תחום ההתחדשות העירונית תופס תאוצה בשנים האחרונות ופני הארץ משתנים לטובה. זה לא רק שיפור המיגון לתושבים, אלא גם הזדמנות לשיפור תנאי המגורים ועלייה ברמת איכות החיים לתושבי העיר. כל היופי הזה קורה בזכות האדריכלים והיזמים, נושאי הדגל של חידוש פני הערים, שלא תמיד מכירים את פועלם. זוהי ההזדמנות שלהם להיות בקדמת הבמה.

"גילינו שרוכשי דירות מעוניינים לראות את הבתים היפים שיש בעיר בה הם מחפשים לרכוש בית. למעשה, גילינו שיש קשר בין מחיר המכירה של בניינים אטרקטיביים לניראות והאסתטיקה של הבניין, מעבר למחירים הממוצעים שאנו מראים באתר.

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית
יח"צ

"עוד דבר מעניין שגילינו הוא שחברות בוטיק יזמיות, שלא בונות הרבה פרויקטים, ישקיעו יותר בבנייה יפה כדי להתבלט מול המתחרות הגדולות ולייצר בידול בשוק. השקעה זו מסייעת להן במכירת הדירות במחיר גבוה יותר וגם בקצב מכירת דירות גבוה יותר"

הפרקטיקה גוברת על האסתטיקה

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית במשרד השיכון והבינוי, המשמשת גם כשופטת בתחרות, אומרת, כי אין אמות מידה אחידות וברורות להגדרת יופי בכל תחום שהוא, וכך גם בכל הנוגע לארכיטקטורה. "מובן מאליו שהאדריכל אשר תכנן את הבניין חושב שיציר כפיו הוא יפה ומוצלח, לאחר שהשקיע בו את מירב המחשבה והתכנון, תוך התחשבות באילוצים ובמגבלות הנתונים. אולם, איך רואים את הבניין עוברי אורח? אדריכלים אחרים? דיירי הבניין? עובדי התברואה? עוברי האורח רואים את הבניין, על-פי-רוב, לכל היותר עד לקומה השלישית-רביעית ובמיוחד את קומת הכניסה. דיירי הבניין רואים תוך זמן קצר מאד את חיצוניותו של הבניין כמובן מאליו ומוטרדים יותר מהשטחים המשותפים".

גונן מודה שכשצוות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מגיע לסקור מרחב להתחדשות עירונית, היופי אינו הפרמטר המרכזי שהם בוחנים. "מעבר לטיפול בבניין הספציפי, שנדרש לחיזוק מפני רעידות אדמה ולמיגון מפני טילים, אנו מתייחסים למרחב הכולל ולוקחים בחשבון את הסביבה כולה. אין די בהריסת בניין בן 24 דירות והקמת אחר בן 100, יפה ככל שיהיה. מחובתנו לדאוג גם לסביבה נאותה ומזמינה שהייה של הציבור, למתן שירותים משלימים, כמו בתי ספר, גינות משחקים, תשתיות, שבילי אופניים, בתי קפה ומשרדים. לכן, מבחינתנו, אחד המרכיבים המשמעותיים לבחינת סטנדרט יופיו של בניין, הינו הפיתוח הכולל של האזור והשתלבותו של הבניין בסביבתו". 

איך בכל זאת משלבים אסתטיקה ופרקטיקה בהתחדשות עירונית?

"בפרויקטים של התחדשות עירונית, הפרקטיקה משחקת תפקיד משמעותי כחלק ממטרת העל של חיזוק מבנים שאינם עומדים בתקנים של רעידות אדמה ומיגון מפני טילים. מעבר לכך, אנו סבורים כי סביבת מִחיה נעימה חשובה לא פחות לדיירים ולאיכות חייהם. זו הסיבה שחלק משמעותי מעבודתנו מתמקד בסיוע קהילתי. המינהלות להתחדשות עירונית, הפזורות ברחבי הארץ, מלוות את התושבים בפרויקטים יד ביד, ואנו משתדלים גם להעביר מסר ליזמים כי הם צריכים להיות קשובים לצרכים של הרשות המקומית והתושבים.

"עם זאת, גם שאלת הפרקטיקה הינה סובייקטיבית במידה רבה. לדייר אחד המרבה לארח, חשובה המבואה לבניין כשלב מקדים לפני הכניסה לדירה עצמה, ואילו לדייר אחר, המקפיד על אורח חיים בריאותי, חשוב שיהיה בבניין חדר כושר. לעובד התברואה של העירייה, חשוב שפחי-האשפה יהיו ממוקמים קרוב ככל הניתן לקצה המגרש הסמוך לרחוב, ואילו הדיירים מעדיפים שימוקמו הרחק מהעין".

>> להמלצה על בניינים שאהבתם או הרשמה לתחרות

האדריכל אנדרו ליאנג, מרצה בכיר ב-USC ומייסד משרד LAB+ בלוס אנג'לס
טיו וטנבי

שופט נוסף שהצטרף לתחרות, הוא האדריכל אנדרו ליאנג, מרצה בעל שם עולמי ומייסד משרד האדריכלים, LAB+ בלוס אנג'לס. לדבריו, האסתטיקה יכולה להגדיר טוב יותר את הבניין כאובייקט של תשוקה - תשוקה לחוויה טובה עבור תושביו. להשקפתו אסתטיקה ותפקוד מצטלבים בארכיטקטורה כאשר האדריכלות יכולה להפוך את העיר לטובה יותר. "דיור חייב לספק לתושבים העירוניים בית - תחושה של שייכות, קביעות, ביטחון ונוחות", הוא מדגיש.

פרופסור אלס ורבקל, ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, אף היא שופטת בתחרות, סוברת כי האסתטיקה של בניין מתרחשת כאשר התוצאה של השלם עולה על סכום האלמנטים (מבנה, חומר, פרטים, מרכיבים פרוגרמטיים וכו) "אסתטיקה בארכיטקטורה אינה יכולה לשרוד ללא תפקוד, אלא לפעול כמושג שיש להרחיב ולהכיל בתוכו משמעות תרבותית, פוליטית וחברתית" היא מציינת. ובאשר ליחידות דיור היא מדגישה כי "דיור צריך לזנוח את הרעיון של יחידת דיור. תושבים עירוניים הם יצורים חברתיים וחיים בתצורות קולקטיביות".

פרופ' אלס ורבקל, ראש המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל
עמית שעל

התחדשות עירונית חייבת לכלול התייחסות לסביבה ולהקשר

לשניים מהאדריכלים המובילים בישראל, אילן פיבקו וגל מרום, יש משנה סדורה לגבי מושגי היופי באדריכלות המקומית בכלל ולגבי התחדשות עירונית בפרט. 

על-פי אילו סטנדרטים נקבע יופיו של בניין?

"יופי וטעם הם תוצאה של תרבות. נושא היופי בבנייה וארכיטקטורה בדיוק הפוך מאופנת בגדים", אומר האדריכל גל מרום, "אם בביגוד אופנות באות והולכות, ארכיטקטורה עובדת על טווחי זמן ארוכים, כמו תוחלת חיים של בני אדם, ולכן צריך להיזהר בעניין האופנה והז'ורנליזם. אני רוצה להאמין, שאנחנו דווקא מתרחקים מעניין האופנה ויותר מתחברים למהות ולסביבה".

לדברי מרום, תכנון בניינים אשר עוברים התחדשות עירונית, חייב לכלול התייחסות לסביבה ולקונטקסט בהם הם ניצבים, וכמובן, גם לאנשים שחיים בהם. "כשאנו ניגשים לפרויקטים של התחדשות עירונית, לעיתים אנו מוצאים ערכים, שראוי לתת להם אינטרפרטציה. אנו מתבוננים בשפה של הרחוב והסביבה ולא מנסים להשאיר חותם. יש ערך בתרומה אסתטית ורגישה לעיר". 

לדברי האדריכל אילן פיבקו, כל אדריכלות טובה מתחילה ממוחו הקודח של אדריכל כזה או אחר. אלה שקובעים את הסטנדרטים הם מתי מעט, אשר בנס מצליחים להוביל תהליך שונה מתוך מאסות אין-סופיות של בנייה. כל השאר מעתיקים. "יופיו של בניין הוא לא רק צורה או תחושה אסתטית, אלא פתרון אמיתי, שעונה על צורך שנוצר או נותן מענה לבעיה אדריכלית".

איך צריך להיעשות השילוב של אסתטיקה ופרקטיקה באדריכלות?

"אין לזה כלל זהב, ואין משהו שנחשב ל'דבר הנכון', השילוב נעשה כי הוא מגיע מהצורך בשטח", משיב פיבקו, "אנחנו חיים בתקופה של שפע שיוצרת פתרונות. בתל-אביב הישנה הערך השליט היה צניעות, גם אם מתוך כורח. הבנייה הייתה פשוטה, צנועה ולא מפנקת, בהלימה לערכים של הסוציאליזם. היום הכול השתנה. כולם חוגגים את החיים. תל-אביב נבנית עם דירות מפנקות, חללים גדולים ובנייני קומות אשר מאפשרים אורח חיים אחר. היום יש דרישה לדברים מיוחדים ומצד שני יש גם יכולות להשיג אותם",

לדברי גל מרום, בשיטת העבודה שלו יש שני תחומי אחריות עיקריים, הראשון הוא המשתמש -  האדם שיגור בבניין (לרוב הוא בעל הדירה), השני הוא העיר. "לעולם אחפש את האיזון וההלימה בין איכות הדירות לבין הנראות של הבניין והתרומה שלו לעיר, מבחינה אסתטית". 

פונקציונליות ואסתטיקה במבנים ומתחמי דיור

האדריכלית עדנה מור, יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים
יח"צ

שאלת הגדרת מושג ה"יופי" מעסיקה את האנושות לאורך ההיסטוריה. התשובות האפשריות מגוונות: יש הטוענים שמקור היופי טמון במדע ובאבולוציה ויש הטוענים שיופי הוא עניין של רגש אינדיבידואלי. איפה נמצאת התשובה? כמו בהרבה מקרים, כנראה שאיפשהו על הספקטרום באמצע.

האדריכלית עדנה מור, אף היא שופטת בתחרות, טוענת כי ככלל, סטנדרט היופי נקבע בכפוף לאופנה, לנורמה, לאסכולה האדריכלית, השולטת בתקופה המדוברת. לעיתים הגורם הקובע את הסטנדרט הנוכחי הוא אדריכל כריזמטי ידוע-שם, לעתים הממסד ולעתים בי"ס לאדריכלות (כדוגמת ה"באוהאוס" בגרמניה).

לדברי מור, החברה אף היא בצוות השופטים בתחרות, כיום התוכניות הנפחיות וההנחיות המרחביות משפיעות מאוד על האדריכלות בבניינים החדשים או המשוקמים. ניתן אפילו לומר שהן לעיתים מגבילות את היצירה האדריכלית. הבניינים המשומרים, מן הסתם, כפופים תמיד לסגנונם המקורי.

"המציאות מלמדת, שכאשר אדריכל מקורי ממציא שפה אדריכלית חדשה, והיא נושאת חן בעיני הציבור הרחב, לרבות התקשורת, במהרה יחקו אדריכלים אחרים את סגנונו, והוא יהפוך לנורמה הרווחת", היא אומרת. "אישית, בעיניי יופי הנו תולדה של הרמוניה ופרופורציות, שילוב נכון של מסה בולטת ושקועה, אטומה ושקופה, של פתחים פרופורציונליים, של חומרי הגמר, הטקסטורות והגוונים שלהם". 

איך נעשה בפועל השילוב של אסתטיקה ופרקטיקה באדריכלות?

"פונקציונליות ואסתטיקה הם שני המרכיבים החשובים בתכנון ובעיצוב האורבני והאדריכלי. עקרונית, שניהם מהווים מקדמי מכירות למתחמי בינוי ולבניינים פרטניים. בתחום בנייני המגורים הפונקציונלית הבניינית והפנים-דירתית קובעת פעמים רבות את החלוקה לחללים, את גודל הפתחים, את המסה הבנויה לעומת הפתוחה (מרפסות, חצרות וגינות פרטיות). כל חלל מתאפיין בצרכים הספציפיים לו והעיצוב האסתטי משתלב בו בהליך התכנוני. הפונקציונליות הפנים-דירתית מתבטאת בגודל החללים, בפרופורציה בין מידותיהם, בתאורה הטבעית ובאוורור שבהם הם זוכים, בחומרי הגמר שלהם, בקירבה בין חללים שונים חיוניים ועוד.

"הפונקציונליות הבניינית מתבטאת גם בחלוקת הקומה לדירות, בתכנון הלובי הקומתי, בתכנון קומת הקרקע ובפרופורציה בין השטחים הטכניים לייצוגיים, בחומרי הגמר, בשילוב הפתחים במסה הבנוייה, בהבלטת או בכליאת מרפסות חיצוניות ועוד. הפונקציונלית המתחמית מתבטאת בחלוקת השכונה לאזורי מגורים, תעסוקה, מסחר, מבני ציבור ושטחי ציבור. היא גם באה לידי ביטוי בפרופורציות בגובה הבינוי, במרווחים בין הבניינים, במיקום שטחי הציבור השכונתיים, בקירבה בין שטחים ייעודיים שונים ועוד".

הברקה מטורפת

התחדשות עירונית היא טרנד לוהט בעולם הבנייה הישראלי. כשעתודות הקרקע הולכות וכלות וכשהאוכלוסייה בישראל גדלה בקצב מהיר, ומעל כל זה מרחף האיום המתמיד של רעידת אדמה, לא נותר אלא להוסיף קומות לבניינים, לחזק את היסודות ועל הדרך גם לשדרג ולחדש את מראה הבניינים.

יו"ר לשכת השמאים, חיים מסילתי
דנה קופל

אך ההתחדשות העירונית לא מתחילה ומסתיימת בגבולות הבניין, היא מחלחלת גם לסביבה ולמרקם העירוני. "הפרופורציות של הרחוב משתנות כמעט לבלי היכר", קובע האדריכל גל מרום. "בניינים בעלי 4-5 קומות מוכפלים ומגיעים ל-8-9 קומות. בעתיד הלא רחוק יהיו פרויקטים במרכזי הערים שישפרו באופן משמעותי את הרחוב".

לדברי עמיתו אילן פיבקו, העשייה של התחדשות עירונית במרכזי הערים היא "הברקה מטורפת" והיא מהדהדת ברבדים נוספים, לא רק בבנייה. "אמנם היא הגיעה מצורך של עמידה בפני רעידות אדמה, אך מבחינה תרבותית ניתנת האפשרות לבעלי דירות להכפיל את ערך הדירה שלהם, שהיא לרוב גם הנכס הכי משמעותי שלהם. ההתחדשות העירונית משנה את פני העיר, את כמות הבנייה והמכפילים הגדולים מכניסים הרבה תושבים לעיר. תל-אביב הפכה לאחת הערים הנבנות בעולם, לא הייתה כמות בנייה כזו במשך עשרות שנים. לא צפינו שזה יקרה, ואין ספק שאנחנו נמצאים בעידן יוצא דופן".  

>> להמלצה על בניינים שאהבתם או הרשמה לתחרות

מידע הוגן, שקוף ועדכני על תהליכי תמ"א ופינוי-בינוי

CitySquare היא פלטפורמה טכנולוגית להתחדשות עירונית בהתאמה אישית, המספקת כלים חכמים ומקצרת תהליכים מורכבים לכלל בעלי העניין הרלוונטיים לתהליכי תמ"א ופרויקטי פינוי-בינוי (יזמים, דיירים, אדריכלים ומתכננים, קבלני ביצוע, משקיעים, עורכי דין, שמאים וכדומה). האתר מקצר עבורם את תהליך הבירור הראשוני אודות כדאיות תמ"א בערים השונות.

בעלי נכסים המעוניינים לברר אודות היתכנות תמ"א בבניין שלהם, יכולים להקליד את כתובת מגוריהם בשורת החיפוש באתר ובלחיצת כפתור לבצע את תהליך הבירור הראשוני אודות כדאיות הפרויקט עבורם, להבין מה יהיה השווי המוערך של הנכס שלהם לאחר התמ"א ולקבל המלצות על אנשי המקצוע המתאימים ביותר עבורם לביצוע התהליך.

לצד הכדאיות הכלכלית, האתר מספק דירוג חברתי המבוסס על חוות דעת אמיתיות של דיירים בפרויקטים שהושלמו. הדירוג מודד את אמינות היזמים, היקף ניסיונם ועוד. על סמך קריטריונים אלה CitySquare מספקת תו איכות ייחודי המוענק ליזמים מומלצים ומופיע באתר החברה בשקיפות מלאה עבור כלל בעלי העניין הרלוונטיים.

שיתוף הפעולה של האתר עם TheMarker מנגיש את CitySquare למיליוני גולשים באזורי הביקוש, המחפשים ניתוח שוק חכם על הבניין שלהם, וכך מביא את כל קהל היעד הרלוונטי אל הפלטפורמה, ולהיכרות עם היזמים הפועלים בשוק. זוהי הפלטפורמה היחידה, שמספקת הן ליזמים והן לציבור הרחב, מידע הוגן ושקוף שמייעל את התהליכים ומקנה ידע מבוסס נתונים אמיתיים אשר מתעדכנים בקביעות.

>> להמלצה על בניינים שאהבתם או הרשמה לתחרות

למידע חיוני על הנכס שלך >> לחץ כאן

כתבות שאולי פיספסתם

*#