תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האתגר החדש של האדריכלית שתכננה את מגדלי יו ואקירוב

לא משנה לאן תביטו בעיר העברית הראשונה, ככל הנראה תמצאו שם מגדל שתכננה רחל פללר. אחרי שסיימה את הפרויקט הגדול הנוכחי שלה, מתחם גינדי TLV, היא מתפנה לשיחה על אתגרים, אורבניות והשינויים האדירים שעבר התחום בשנים האחרונות

מגדלי אקירוב
© Rafael Ben Ari | Dreamstime.com

במידה רבה, האדריכלית רחל פללר אחראית על חלק לא קטן מקו הרקיע החדש של תל-אביב. "אני מאוד אוהבת את העיר הזאת", היא מודה. "בשום שלב לא חיפשנו לשנות את קו הרקיע, אלא ליישם את התובנה שלנו לגבי אדריכלות ואיך צריכה להיראות בסופו של דבר. אין ספק שלכל אדריכל יש את השפה שלו, והיא באה לידי ביטוי בכל הבניינים שהוא מתכנן, וגם מתפתחת מפרויקט לפרויקט. אבל לא חיפשנו ליצור המון מגדלים זהים, לכל אחד יש את הייחודיות שלו ובכל אחד חיפשנו את האתגר החדש ואיך משתמשים בטכנולוגיות החדשות. אני לא עובדת מתוך רצון להטביע חותם בעיר, אלא לפצח בכל פעם מחדש את האתגרים שעומדים בפניי".

את דרכה בעולם האדריכלות החלה פללר, שותפה בכירה במשרד יסקי-מור-סיון לאדריכלות ומתכנני ערים, עוד בשנת 1986 אז סיימה בהצטיינות את לימודי האדריכלות בטכניון. למשרד היא הצטרפה שנתיים מאוחר יותר, ובמקביל לתפקידה כמורה ומדריכה של הדור הבא, היא הובילה כמה מהפרויקטים הגדולים בישראל. רשימה חלקית: מגדלי אקירוב, מרכז עזריאלי, מגדלי הצעירים, מגדלי יו, מגדל סוזוקי, מגדל פרישמן 46 ועוד מבנים רבים שעיצבו את העיר העברית הראשונה מחדש. "כל המתחם של אקירוב ומגדלי יו היה פורץ דרך", היא מספרת. "המתחם ההוא היה מנותק לחלוטין מהעיר עצמה, והיום אנחנו כבר מתכננים מתחם שהוא חלק מהמרחב העירוני".

לא מתפשרים על הנוף

בפרויקט גינדי TLV  קיבלה פללר אתגר לא פשוט – לעצב יוקרה אורבנית. מצד אחד מתחם מגדלים שלא מתפשר על איכות ויוקרתיות, ומהצד השני מיקום שנמצא במרכז העניינים התל-אביבי, בין הרחובות החשמונאים וקרליבך. "היוקרה באה לידי ביטוי בפרטים הקטנים", היא מסבירה. "ברמת הגימור, בהתייחסות לחללים, לפרוגרמה. כשהגענו לפתור את העניין האורבני כבר היינו צריכים לחשוב אחרת. מה זה התחברות לרקמה העירונית? זה אומר גודל לדוגמא, שטחי הדירות. שטח דירה בפרוורים הוא שונה משטח דירה בעיר. גם האנשים שמגיעים מהווילות, רוצים להגיע לדירה שהיא מתוכננת היטב. שגם אם המרחב מצומצם יותר ממה שהתרגלו אליו בעבר, עדיין המרחב יהיה בנוי נכון ולא ירגישו בחסר".

על מה עוד חשוב לך להסתכל?

רחל פלר
צילום: ליאור אביטן

"מה נותנים לדיירים מעבר לחלל הדירה שלהם, איזה חללים נוספים מתכננים ברמת המרחב כולו. בין אם זו בריכה על הגג, מועדון דיירים ושטחים נוספים שנותנים את הלייף סטייל של הבניין עצמו. במתחם הזה תכננו הרבה מאוד דברים לדיירים שהם ייחודיים. הוא לא עומד לבדו ברקמה העירונית, במתחם עצמו הדיירים מקבלים הרבה מאוד שירותים".

וישנה גם סוגיית הנוף כמובן. פללר החליטה לעצב את המגדלים במתחם בצורת אייקון תלתני, שהוא מופת לאדריכלות אורבנית ומענה למקסימום דירות שיקבלו נוף לכיוון הים. "כשאתה בונה מגדל, אתה לוקח את כל הידע שלך לגבי מה יהיה מסביב למתחם בעתיד, מה יהיה צפי הבנייה לגובה, ומסתכל איך תוכל לתת לדיירים את הנוף הטוב ביותר בהתחשב גם במה שיש עכשיו וגם במה שיהיה בעתיד".

פרויקט גינדי TLV בהזדמנות לרכישת דירה במרכז תל אביב במחיר פריסייל

עם כל הכבוד לפנטהאוז, כמה נוף יש כבר לדיירים בשאר הקומות?

"גם בקומה ה-11 וגם בקומה ה-14 תמצא נוף, זו לא נחלתן של הקומות העליונות בלבד. לכל קומה יש נוף אחר, וגם אם אתה נמצא בקומה העשירים אתה עדיין רואה את ההתייחסות שלנו ומעל מפלס הרחוב. אל תשכח שפעם בניין עם עשר קומות היה מגדל, והיום אנחנו מדברים על מגדלים של יותר מ-40 קומות".

התלתן שעושה את ההבדל

בכל קומה במגדל שנמצא במתחם גינדי TLV  יש 12 דירות. "מבחינתי זו הייתה התנסות ראשונה אי פעם במגדל עם כל כך הרבה יחידות דיור בכל קומה", מודה פללר. "במגדל רגיל תמצא לרוב שש יחידות, אחר כך הסטנדרט עלה לשמונה והיום לעשות עשר זה כבר מובן מאליו. המשימה הייתה לייצר 12 יחידות דיור, בלי לחסוך על הנוחות והריווח בדירות עצמן. לכן המגדל רחב יותר, ולכן גם בתמהיל ייצרנו דירות קטנות וגדולות".

הדמיית פנים, גינדי TLV
באדיבות גינדי

למה צריך דירות קטנות במגדל?

"זה חלק מהחיבור לאורבניות של העיר. ההבנה שהדירות הקטנות יותר יכולות לשמש זוגות צעירים או עם ילד אחד שרוצים להיות בתוך העיר, אבל לא להתפשר על הדירה. יש כאן תמהיל של דירות משני חדרים ועד חמישה. אתה יכול להיות במתחם בגיל צעיר, אחר כך לעבור לדירת משפחה ואחר כך בגיל הזהב להשתדרג ועדיין להיות במתחם עם כל הקרבה למוסדות התרבות והאוכל".

האתגר הכי גדול היה בפנטהאוז?

"האמת היא שהאתגר הוא לא הפנטהאוז, אלא דווקא הקומה הטיפוסית. ברגע שאתה מצליח לייצר דירות איכותיות, קומה איכותית, זה מה שחשוב. הפנטהאוז הוא תמיד החלק הקל יותר בגלל שזו קומה יותר גדולה. בקומה הטיפוסית צריך לבדוק איך מכניסים את המערכות, איך מייצרים גם בדירת שני חדרים חלל שייתן יציאה למרפסת ומטבח מספיק גדול".

עד כמה לרכשי הדירות נשאר מקום לתמרון? או שאת מקבלת עבורם את כל ההחלטות.

"יצרנו כאן דבר יוצא דופן. תכננו כמה סוגים של דירות עם גמורים שונים, כך שהרוכש יוכל לבחור מתוך התמהילים מה הכי מתאים לו. יש כמה צורות או טיפוסים של אותה הדירה, וזה משהו שאנחנו לא עושים בדרך כלל וזה יתרון גדול עבור הרוכשים".

אגב, למה בחרת דווקא בעיצוב התלתן?

"ככה תמיד בקודקודים אנחנו יכולים לעשות שתי דירות גדולות יותר, ובמותניים שתי דירות קטנות יותר. זה היה פתרון מושלם לצורך ליצור תמהיל של דירות בגדלים שונים. כך גם הצלחנו לקבל אורך חזית גדול יותר, ולצמצם את כל שטחי השירות של הבניינים ואת החלק התפעולי. בסופו של דבר, הכול כאן – מההתחלה ועד הסוף – נעשה לטובת הדיירים שייכנסו למתחם, עם הסתכלות כוללת של מה יהיה להם הכי טוב. בנוף, בגודל, בשטחי השירות ובתחושה הטובה שם לאורך שנים ארוכות".

משקיעים במחר של תל-אביב בחסות גינדי TLV > בחזרה למדור

כתבות שאולי פיספסתם

*#