לקראת הכרעה: 15 שנה לאחר שהוחלט להקים עיר חרדית — כסיף תהיה בדואית?

יותר מ-20 מיליון שקל הושקעו בתכנון העיר כסיף בנגב המזרחי, שלפי החלטות ממשלה נועדה למשפחות חרדיות ■ כעת הרשות לפיתוח הבדואים מקדמת החלטה שתבטיח את כסיף לבדואים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יישוב בדואי באזור שבו מתוכננת הקמתה של כסיף
יישוב בדואי באזור שבו מתוכננת הקמתה של כסיףצילום: אליהו הרשקוביץ
עדי כהן
עדי כהן
עדי כהן
עדי כהן

עם כניסתו של זאב אלקין לתפקיד שר השיכון לפני שבועות ספורים, חיכה לו מודל אדריכלי בפתח המשרד. על משטח מוגבה ומתכתי הוצג שם חזונה התכנוני של העיר כסיף - המתוכננת ומקודמת במשך יותר מעשור במשרד השיכון כעיר חרדית.

בשבועות האחרונים התקיימו דיונים על עתידה של כסיף — שנדרשת להחלטת ממשלה שלישית כדי שיתאפשר קידומה הסטטוטורי. אלא שעדיין לא ברור מי יאכלס אותה. הבסיס לשאלה זו טמון ביוזמה ישנה־חדשה שמקדמת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב — הקמת כסיף כעיר בדואית חדשה. יוזמה זו, שזכתה בעבר לתמיכתם של כמה משרדי ממשלה, מקודמת כהצעת ממשלה, שלפי הרשות תיתן פתרון דיור אורבני לכ–25 אלף תושבי הפזורה בנגב המזרחי.

יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגבצילום: אליהו הרשקוביץ

"כסיף היא הפתרון היחיד לאוכלוסייה הבדואית. זהו השטח היחיד במזרח הנגב שהוא אדמת מדינה נקייה, שאפשר לפתח ואין בה תביעות בעלות של תושבים בדואים אחרים"

הרשות הממשלתית טוענת כי המדינה נכשלה בעיגון ויישום התוכנית לציבור החרדי במשך כ–15 שנה — כנראה בגלל היעדר הסכמות בציבור החרדי לגבי איכות הפתרון המוצע בכסיף, בעיקר בשל ריחוקה מאזורי תעסוקה ומתחבורה ציבורית. לפי הרשות, כסיף יכולה לשמש פתרון ממשי ונגיש עבור הבדואים, המתגוררים בסביבתה ומשוועים לפתרונות דיור באזור.

"כסיף היא הפתרון היחיד לאוכלוסייה הבדואית", אומר יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. "זהו השטח היחיד במזרח הנגב שהוא אדמת מדינה נקייה, שאפשר לפתח ואין בה תביעות בעלות של תושבים בדואים אחרים — שאותם המדינה פשוט לא מצליחה ליישב.

"בנגב המזרחי חיים כ–25 אלף בדואים ללא הסדרה וללא פתרון מגורים. הם חיים ללא שירותים מהמדינה, בפחונים ובבנייה לא חוקית — ללא תשתיות, כבישים, מדרכות, מים או בתי ספר. על אותם אלפי אנשים אף אחד לא לוקח אחריות". 

לדברי מעיין, "במקור, עבור אותם תושבים, הפתרון היה אמור להיות בהסדרת יישוב אל פורעה הסמוך, שעליו החליטה הממשלה לפני שנים. אלא שהתוכנית נבלמה על ידי משרד האנרגיה ומינהל התכנון בגלל מכרה פוספטים שנמצא שם וצפוי להתרחב. מרגע שאל פורעה ירדה מהשולחן, כסיף היא הפתרון היחידי לבדואים של מזרח הנגב. אם המדינה לא תאמץ אותו, היא תדון אותם לעשרות שנים נוספות של נחשלות ומחסור בשירותים בסיסיים".

מעיין מספר כי הרשות הציגה לראשונה את היוזמה לאכלוס כסיף בבדואים לפני כשנתיים, והיא זכתה לתמיכה מצד מטה הדיור תחת זאב ביילסקי, בכירי האוצר, הפנים, מינהל התכנון ולשכת התכנון המחוזית. "היחיד שהתנגד ליוזמה הזו עד כה היה שר השיכון לשעבר יעקב ליצמן, שרצה להשאיר את העיר כפתרון לחרדים, כמו גם הדרג המקצועי במשרדו. אלא שהחרדים מתנגדים להקמה של עיר חרדית בכסיף, והם לא יבואו לשם".

יישוב אל פורעה. ההסדרה שלו נבלמה בגלל מכרה פוספטים שנמצא שםצילום: עופר וקנין

כדי להבין לאן נושבת הרוח בגופים הרלוונטיים בימים אלה בנוגע להקמת כסיף — TheMarker פנה אליהם בנושא, אבל הם סירבו להגיב.

החרדים לא מתלהבים, גם הבדואים לא ינהרו

נכונות הציבור החרדי לגור בכסיף היתה אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקו את מקדמי התוכנית. ראשי הקהילות החרדיות לא ממש התלהבו לעבור ליישוב המרוחק והלא מבוסס בנגב. עם זאת, במהלך השנים התגבשו הסכמות לגבי המעבר — ואפילו ליצמן, שבתחילה התנגד להקמת כסיף, השתכנע כי העיר מציעה פתרון משמעותי וזול לזוגות צעירים בציבור החרדי.

חאלד אבו עגאג, סגן ומ"מ ראש המועצה כסייפה: "יש במועצה קרוב ל–4,000 זוגות צעירים שאין להם קרקע למגורים. אנחנו מוכנים להתפשר על התכנון ואופי המגורים - העיקר שיהיו פתרונות"

כסייפה, היישוב הבדואי השני בגודלו - אחרי רהטצילום: אליהו הרשקוביץ

מתברר שגם הבדואים, כפי שמודים ארגוני זכויות אדם הפועלים באזור, כנראה לא ינהרו לכסיף, ולבטח לא תושבי הפזורה. הסיבה העיקרית לכך היא הבנייה הרוויה המתוכננת בעיר — שאינה מתאימה לתרבות המגורים הכפרית והשבטית של הציבור הבדואי.

את הדרישה לספק לתושבי האזור הבדואים מענה בכסיף העלה באחרונה גם חאלד אבו עגאג, סגן ומ"מ ראש המועצה כסייפה. במכתב ששיגר לשר אלקין עם כניסתו לתפקיד, דרש עגאג לצרף את שטחה של כסיף לתחומה המוניציפלי של כסייפה — היישוב הבדואי השני בגודלו, אחרי רהט — שהוקם ב–1982, ומיושב ברובו על ידי מפוני שדה התעופה נבטים (תל אל מנחת, לשעבר).

"מבחינה גיאוגרפית, כסיף היא חלק בלתי נפרד מכסייפה", אומר עגאג בשיחה עם TheMarker. "זו קרקע זמינה של המדינה, וזה הגיוני שהיא תצורף במלואה או בחלקה לכסייפה — כדי לאפשר לה להתפתח ולהיבנות, ולתת פתרונות דיור לתושבים הקיימים.

"יש במועצה קרוב ל–4,000 זוגות צעירים שאין להם קרקע למגורים. אף שרובם ממשפחות שפונו בניגוד לרצונן מהשטח שעליו נבנה שדה התעופה נבטים — הם לא קיבלו פיצוי הולם, וחיים ללא הסדרה וללא תנאים. מצבם של אלפי התושבים הללו קשה יותר מהמצב בעזה או בשטחים. הדרישה שלנו היא לתת להם מענה בכסיף. אפילו על התכנון ואופי המגורים שם אנחנו מוכנים להתפשר — העיקר שיהיו להם פתרונות דיור".

אם תיועד לבדואים, יידרש תכנון חדש

התוכנית להקמת כסיף כוללת 25 אלף יחידות דיור. במשרדי הממשלה כבר ערכו תוכנית מפורטת לשלב א' להקמתה, בהובלת משרד אמיר מן עמי שנער אדריכלים. לפי הערכות, עד כה הוקצו לקידום הקמתה של העיר כסיף 20–30 מיליון שקל.

חרף הלחצים הפוליטיים שמפעילה רשות הבדואים לאכלוס כסיף בבדואים, נראה כי במשרד השיכון לא מתכוונים לוותר במהירות על ייעודה המקורי — פתרון דיור לציבור החרדי. לפי תוכניות הדיור הממשלתיות למגזר החרדי, כדי לספק את צורכי הדיור שלהם המדינה צריכה לבנות כ–200 אלף יחידות דיור ייעודיות עד 2035.

במסגרת התוכנית האסטרטגית לדיור עבור האוכלוסייה החרדית, שעודכנה בשלהי הקדנציה של שרי השיכון והפנים הקודמים, ליצמן ואריה דרעי, פתרון הדיור לחרדים יכלול הקמת ערים חרדיות הומוגניות — לצד עיבוי ריכוזים חרדיים קיימים והקמת שכונות חרדיות בערים הטרוגניות. שתי הערים שתכנונן קודם לצורך זה בשנים האחרונות הן קרית גת מערב, שמתוכננת על שטח המועצה האזורית שפיר, וכסיף.

"באופן די תקדימי, העיר כסיף כולה מתוכננת מראש לפי המאפיינים של התושב החרדי. זה אומר, למשל, בינוי של 4–5 קומות בלבד, שמתוכנן באופן שיאפשר גם להרחיב את הדירות בהמשך, בהתאם לגדילת התא המשפחתי", אומר האדריכל עמי שנער, מבעלי משרד מן שנער אדריכלים.

"כמו כן, בשונה מיישובים אחרים בנגב ובפריפריה בכלל — שתוכננו בעבר כמקבץ של בנייני שיכונים וכבישים, ללא רחובות — כסיף תוכננה כמו עיר במרכז, עם מאפיינים אורבניים. כך למשל, בכל הרחובות הראשיים הבניינים כוללים בקומת הקרקע שטחי מסחר, מלאכה זעירה וכו'. הרוב המכריע יהיה בבנייה רוויה, בצפיפות לא גבוהה של 12 יחידות דיור לדונם. עם זאת, מכיוון שהמשפחה החרדית כמעט כפולה בגודלה — הצפיפות האורבנית בפועל תהיה גבוהה בהרבה".

רמת בית שמש. מידת הנכונות של האוכלוסייה החרדית לאייש את כסיף היא מכרעת בקבלת ההחלטהצילום: אמיל סלמן

לדברי שנער, אם היוזמה לאכלוס כסיף בבדואים תקודם, יידרש תכנון חדש לגמרי. לפי הערכות, עלות העדכון תהיה כמה מיליוני שקלים.

האם החרדים יבואו?

מידת הנכונות של האוכלוסייה החרדית לאייש את כסיף היא מכרעת בקבלת ההחלטה. עד היום נראה כי ההנהגה הפוליטית של החרדים נרתעה מקידום כסיף — במקום פתרונות אטרקטיביים יותר באזור המרכז.

מאז כניסת אלקין לתפקיד שר הבינוי והשיכון, בוחנים במשרד את סיכויי הצלחתה של כסיף כעיר חרדית, לקראת ההכרעה על גורלה. לפי מקורות, בדרג הפוליטי של משרד השיכון לא פוסלים על הסף את יוזמת אכלוסה של כסיף בבדואים, ומאותתים כי אם יתברר שהציבור החרדי אינו מגלה נכונות לעבור להתגורר בכסיף המרוחקת — ייתכן שתקודם התוכנית להקמתה כפתרון דיור לחברה הבדואית.

"מדובר במחטף של ממש, שאין לו סיכוי להתממש", אמר ל–TheMarker מקור במשרד השיכון. לעמדה זו מצטרף משה ליבוביץ, יועץ לתוכנית כסיף, ממקימי ביתר עילית ולשעבר ראש המועצה שלה. "בהחלטת הממשלות והמועצה הארצית לתכנון ובנייה, כתוב מפורשות שכסיף תוקם כיישוב חרדי. אין על כך ויכוח אמיתי, אף שמישהו מנסה לייצר אותו".

"הטענות שכסיף רחוקה מדי לחרדים הן לא מדויקות. כיום, בתוך שעה ורבע של נסיעה אתה מגיע ממרכז ירושלים לכסיף, מה שמחריש לצורך העניין היה לוקח הרבה יותר"

חרישצילום: רמי שלוש

לדבריו, "גם הטענות שכסיף רחוקה מדי לחרדים ושלא ירצו לגור בה — הן לא מדויקות. כיום, בתוך שעה ורבע של נסיעה אתה מגיע ממרכז ירושלים לכסיף, מה שמחריש לצורך העניין היה לוקח הרבה יותר. בנוסף, עלות הבנייה בכסיף, עם ההטבות שהמדינה נותנת לבנייה בנגב ומחיר הקרקע האפסי — תהיה כמחצית מהמחיר של דירות בריכוזים חרדיים אחרים שהמדינה מקדמת, כמו בקרית גת. האוכלוסייה החרדית משוועת לדירות זולות ב–500–600 אלף שקל".

משיחות שערכנו עם נציגי קהילות בחברה החרדית עולה כי כסיף אינה רעיון מוקצה. יודה לוי, מזכיר עמותת מפעל ההתיישבות החרדית, המלווה קהילות וקבוצות חרדיות שעוברות לגור בפריפריה, אומר כי "הסיבה היחידה שנציגים חרדים טוענים כי הציבור החרדי לא מעוניין בכסיף — היא הרצון שלהם לקדם פתרונות במקומות אחרים, וחשש שקידום כסיף יבוא על חשבונם.

"אין שום תרחיש שבו הדירות שייבנו בכסיף לא יאוכלסו", מוסיף לוי. "לציבור החרדי חסרות יותר מ–200 אלף יחידות דיור, ורוב הציבור הזה מעוניין בדירות של חצי מיליון עד מיליון שקל. בשביל דירות במחירים האלה מוכנים ללכת רחוק ולעזוב את הריכוזים החרדיים, לטובת ריכוזים חדשים".

בני ברק. תהליכים ארוכים בחברה אולטרה שמרנית (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: תומר אפלבאום

לדבריו, עשרות ראשי קהילות בחברה החרדית תומכים באופן פעיל בהקמת כסיף, וסבורים ששם הפתרון למגזר. הרב מרדכי רוטנברג, ראש כולל תורת אבירים בביתר עילית, הוא אחד התומכים: "אני רואה את המצוקה על הפנים של התושבים שגרים בביתר עילית, ואיך בפריפריה אין לאנשים איפה לגור. המצב קטסטרופלי. לכן, אין בכלל שאלה אם עיר חרדית בכסיף תצליח או לא. ברור שכן. אנחנו רואים את הביקושים הגוברים בערד, בדימונה הרחוקה. נכון שהפוליטיקאים החרדים ניסו לכוון לפתרונות במרכז, כמו שהיה בחריש, אבל שם המחיר מרחיק את האוכלוסייה". 

הבעיה: השלכות ההגירה החרדית

ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל המחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניותצילום: ללא קרדיט

"שיקולי המגורים המהותיים של משפחה חרדית הם המחיר — והקרבה לקהילה. הציבור החרדי מבין שכסיף תהיה בעתיד עיר חרדית הומוגנית, עם דירות במחירים נוחים"

ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל המחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות, אומר כי הנכונות של הציבור החרדי לגור בכסיף לא צריכה להדאיג את מקבלי ההחלטות — אלא דווקא השלכות ההגירה המסיבית של אוכלוסייה חרדית לשם, שתייצר להערכתו מצוקה תעסוקתית וכלכלית קשה: "עיר חרדית בכסיף היא רעיון גרוע, ויש על כך קונצנזוס בקרב כלל אנשי המקצוע בתחום".

לדבריו, "מדובר ביעד מרוחק, שנעדר הזדמנויות תעסוקה, ושאינו מקושר בתחבורה ציבורית, שנדרשת לציבור החרדי שפחות מחזיק בכלי רכב. במחקרים שערכנו, ראינו שבמקרים דומים של הגירה של ציבור חרדי ליישובי פריפריה מרוחקים, שאינם מחוברים תחבורתית או קרובים לאזורי תעסוקה, יש ירידה משמעותית ברמות התעסוקה והשכר של אותם תושבים.

"שיקולי המגורים המהותיים של משפחה חרדית הם המחיר — והקרבה לקהילה. התעסוקה נמצאת במקום השלישי. בכסיף אמנם אין עדיין קהילה, אבל הציבור החרדי מבין שזו תהיה בעתיד עיר חרדית הומוגנית, עם דירות במחירים נוחים. בטווח הארוך, ייתכן ויצליחו לפתח שם את הפתרונות התעסוקתיים הנדרשים — אבל במציאות שבה במשך 70 שנה המדינה לא הצליחה לייצר בנגב תעסוקה אמיתית ומספקת, זה כנראה מה שמצפה גם לתושבים האלה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker