תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

3,700 שקל לדירה במגדל הכי חדש בתל אביב. בתנאי אחד

לכתבה
ליאור צור

בית החולים איכילוב בתל אביב חשש שיתקשה לגייס עובדים בגלל מחירי הדירות הגבוהים בעיר - אז הוא בנה עבורם מגדל מגורים מפנק ■ עכשיו, הרופאות, האחים ועובדי המשק מתווכחים לא רק על טמפרטורת המזגן בחדר הניתוח - אלא גם על השאלה אם מותר להכניס כלבים ללובי

68תגובות

רופאה מרדימה, פמפיסט (טכנולוג לב־ריאה), אחות במחלקה פנימית, איש תחזוקה, פסיכולוגית ילדים ומנהלת אדמניסטרטיבית מתכנסים בסלון ביתו של הפמפיסט. "מישהו רוצה ויסקי?" שואל המארח, ולא זוכה לתשובה. "ויסקי פעם ראשונה, פעם שנייה", הוא ממשיך לנסות, עד שנשמעת תשובה חיובית מאחד האורחים שנכנס בדיוק.

זאת אינה ישיבת צוות שגלשה לשעות המאוחרות של הלילה, ואיש מהם אינו חוגג יום הולדת. למעשה, חוץ מהרופאה המרדימה והפמפיסט, הנוכחים בחדר אפילו לא עובדים באותה מחלקה. המכנה המשותף שלהם, מלבד היותם עובדי בית החולים איכילוב, הוא כתובת המגורים - כולם גרים במגדל העובדים החדש של בית החולים בפינת הרחובות דפנה והנרייטה סולד בתל אביב. המארח איתן וויזגן גר בקומה העשירית, אחת מ-29 הקומות במגדל, הכולל 274 דירות.

המאורע שלכבודו התכנסו הוא הדלקת נר ראשון של חנוכה. מרבית הנוכחים הם בשנות ה-30 לחייהם, חלקם רווקים, לאחרים יש ילדים וגם הם נמצאים שם. וויזגן מארגן סיור מודרך לחדר האמבטיה, שנהפך למוקד השיחה. בניגוד לרוב הדיירים, לוויזגן יש מקלחון במקום אמבטיה, אך האטרקציה המרכזית אינה המקלחון, כי אם גודלו יוצא הדופן, הן ביחס לגודל הממוצע והן ביחס לקומפקטיות של הדירה - 36 מ"ר בלבד. הדירה של וויזגן נגישה, כלומר נועדה למגורים של אדם בכיסא גלגלים, והמקלחון הותאם לאפשרות הזאת, אבל משום שלא היה לה ביקוש על ידי נכים, וויזגן קיבל רשות לגור בה, בידיעה שאם יהיה בה צורך - יהיה עליו להתפנות.

 מגדל העובדים בפינת הרחובות דפנה והנרייטה סולד בתל אביב
עופר וקנין

אחת הסיבות שבגללן וויזגן, 38, במקור מאילת, הסכים לסידור הזה, היא הסיוט שקדם לו. עד שעבר לדירתו הנוכחית, הוא היה מגיע מדי יום לאיכילוב מהתנחלות בדרום־מערב השומרון. "לא היתה לי ברירה. חיפשתי דירה בתל אביב, אבל לא היה לי משתלם לגור פה בגלל המחירים הגבוהים", הוא אומר. וויזגן העדיף את הפקקים על פני בית שהוא לא יכול להרשות לעצמו לגור בו, עד שגילה כי הוא זכאי לדירה בבניין.

שכנתו לקומה, עדי פינטו, 27, אחות באחת המחלקות הפנימיות, הגיעה עד לא מזמן לאיכילוב מצפת הרחוקה. "הייתי על קו תל אביב־צפת במשך כמעט שנה, ולכן הייתי עם אחוז משרה נמוך יותר. לא יכולתי להרשות לעצמי להגיע לעוד משמרות", היא מספרת, ומברכת לשלום אדם נוסף שנכנס בדלת. "לא רציתי לגור עם שותפים, והמחיר הכי נמוך שמצאתי לדירת יחיד לא ירד מ-5,000 שקל בחודש. העדפתי לעשות את הנסיעות האלה, לשלם על חופשי־חודשי, להתארח אצל קרובי משפחה במרכז, ולחזור לצפון. ברגע שאמרו שפתחו את הבניין הגשתי מועמדות, טסתי לתאילנד, חזרתי והצלחתי לתפוס דירה".

שכר הדירה שאותו משלמים וויזגן ופינטו - 3,700 שקל בחודש על דירת 2 חדרים חדשה - נמוך ב-20%–30% ממחירי השוק. "אני משלם 3,700 שקל, וזה עדיין זול לעומת מה ששילמתי בשומרון, אם משקללים את עלות הדלק והזמן שבו ביליתי בפקקים", אומר וויזגן, שמעריך כי רבים מדיירי הבניין עברו אליו מהפריפריה.

"לא רציתי לגור עם שותפים, והמחיר הכי נמוך שמצאתי לדירת יחיד לא ירד מ-5,000 שקל בחודש. ברגע שאמרו שפתחו את הבניין הגשתי מועמדות, טסתי לתאילנד, חזרתי והצלחתי לתפוס דירה"

עדי פינטו, אחות בפנימית,
שגרה בבניין: "המחיר הכי נמוך
שמצאתי לדירת יחיד בתל אביב
לא ירד מ– 5,000 שקל בחודש.
עופר וקנין

"הכי קשה למצוא דירת יחיד"

המרפסת של וויזגן צופה על מגדלים רבים שמעטרים את קו הרקיע מצפון לקניון עזריאלי - ממגדל Yoo ועד מגדלי אקירוב - שכרטיס הכניסה אליהם הוא כסף. והרבה. בשונה מהם, הדירות במגדל איכילוב, שנבנה בשטח בית החולים, מיועדות להשכרה לסגל העובדים וקרוביהם מדרגה ראשונה בלבד. הרעיון נולד ב-2013, בעת הקדנציה של מנכ"ל בית החולים הקודם, פרופ׳ גבי ברבש, שהבחין ששכר הדירה הגבוה בתל אביב מקשה עליו לגייס עובדים חדשים. ברבש העביר את הלפיד למנכ״ל הנוכחי, פרופ׳ רוני גמזו, שהמשיך לקדם את הפרויקט ואף היה מעורב בו באופן אישי.

"בית החולים מעסיק 7,000 עובדים, וכשיש לך ארגון שמעסיק הרבה עובדים שהם לאו דווקא ברמה סוציו־אקונומית גבוהה - אחיות שעובדות בשכר מינימום ואנשי משק - אך מקום העבודה שלהם הוא במרכז תל אביב, בשיא של החיים היקרים, נוצר דיסוננס״, מסביר גמזו ל–Markerweek. "אם אתה לא פותר את זה, ומספק ל–10%–20% מהעובדים שלך דיור בר השגה, זה יכול להגיע למצב שבו תהיה לך בעיית העסקה. היה לנו קשה לגייס אחיות וכוחות עזר, וגם המתמחים היו במצוקה, שרק גדלה בשנתיים האחרונות".

הבנייה התחילה ב-2015, והדירות אוכלסו בספטמבר האחרון. שמונה הקומות הראשונות הן חניון המשרת את כל עובדי איכילוב, והתשיעית היא קומת לובי משותפת הכוללת מעון יום של ויצ"ו, גן עירייה, משחקייה, מכבסה (כי רוב הדירות קטנות מכדי לשים בהן מכונת כביסה), פינות ישיבה, ובעתיד גם חדר כושר ובית קפה. יתר הקומות נועדו למגורים, ובכל קומה 14 דירות בממוצע. עלות ההקמה היתה יותר מ–100 מיליון שקל, במימון משותף של בית החולים, משרדי האוצר והבריאות ותרומה אנונימית של יותר מ-10 מיליון שקל. בית החולים מעריך כי ייקחו לו עשר שנים להחזיר את ההשקעה.

 הלובי הפתוח של הבניין. האם לכלבים מותר לשהות בו? הדיירים חלוקים
עופר וקנין

רוב הדירות במגדל בנות 2 חדרים (115 בסך הכל), והיתר דירות 3 חדרים (82) ודירות סטודיו (77). הדירות קומפקטיות למדי, וגודלן הוא 25 מ"ר לדירת סטודיו, 36 מ"ר לדירת 2 חדרים ו-56 מ"ר לדירת 3 חדרים. המחירים מתחילים ב-2,868 שקל לחודש לדירת סטודיו, 3,681 שקל לדירת 2 חדרים ו-4,780 שקל לדירת 3 חדרים. ככל שהדירה ממוקמת בקומה גבוהה יותר - כך עולה שכר הדירה. כמו כן, כל הדירות אובזרו בריהוט חלקי ובמכשירי חשמל, ובהם מקרר, תנור, כיריים, מיקרוגל וטלוויזיה המחוברת לסלקום TV.

״אין כיום דמי שכירות של 4,000 שקל לדירת 3 חדרים בתל אביב באזור הזה, אומרת איירין סאקצר־בנשטרית מ-A to Z נדל"ן, משרד תיווך ברחוב ויצמן הסמוך. "במחיר הזה את תמצאי באזור רק דירה מחולקת. דירת 3 חדרים לא תמצאי בפחות מ-6,000 שקל. השכירות לדירות 4 חדרים היא כבר קצת יותר מ-7,000 שקל בחודש, והקושי הגדול ביותר הוא למצוא דירת יחיד".

שוק הנדל"ן התל־אביבי הוא הגיהינום הפרטי של אנשים רבים בעיר, אבל מי שסובל ממנו במיוחד הוא ציבור הרווקים והרווקות, שברגע שמאסו בחיי השותפות, נאלצים לשלם סכומים אדירים מדי חודש, הקרובים מאוד לאלה שמשלם זוג. "המחירים באזור לדירת יחיד של 20–25 מ"ר הם סביב 4,500 שקל בחודש, ואפילו 5,000 - לא זול בהרבה מדירת 3 חדרים", אומרת סאקצר־בנשטרית, שמסבירה כי הסיבה לכך היא הביקוש הגבוה לעומת ההיצע הנמוך. "אם את לא רוצה לגור עם שותפים אין כמעט דירות יחיד, אז כשכבר יוצאת דירה לשוק אנשים חוטפים אותה".

״בהתחלה התלהבתי מהבניין, הוא חדיש ומודרני, אבל ביחס למשכורת לא נשאר לי ממה לחיות. שכר הדירה בצירוף דמי הניהול, הארנונה והחשבונות מצטברים לסכום שמגיע ל-60% מהמשכורת שלי"

סמיר עווד, אח. "שכר הדירה, הארנונה ודמי הניהול מגיעים ל– 60% מהשכר שלי"
עופר וקנין

ובכל זאת, לא כולם משוכנעים שהבחירה במגדל מגורי העובדים היא החסכונית ביותר. סמיר עווד, 25, אח במחלקה הנוירו־כירורגית, שגר לבדו בדירת סטודיו, עבר לבניין החדש ממעונות העובדים שמעל בית הספר לסיעוד, שם הוא שילם 1,500 שקל לחודש. "הייתי חוזר לגור במעונות בכיף", הוא אומר. ״בהתחלה התלהבתי מהבניין, הוא חדיש ומודרני, אבל ביחס למשכורת לא נשאר לי ממה לחיות. שכר הדירה בצירוף דמי הניהול (כ–200 שקל בחודש), הארנונה (400 שקל לחודשיים) והחשבונות מצטברים לסכום שמגיע ל–60% מהמשכורת שלי".

עווד מציין כי בהחלטה לגור בבניין הוא מוותר על סיוע בסך 1,500 שקל בחודש בשכר הדירה, שאותו היה זכאי לקבל מבית החולים, לו היה שוכר דירה במקום אחר (אחים ואחיות מקבלים סיוע בשכר דירה בסך 500–1,500 שקל, לפי עומס העבודה במחלקה; ר״ו). אף שהוא שוקל לעזוב, הוא מודה כי לבניין גם יתרונות: ״אני יכול לישון יותר, מפני שזה קרוב, וזה משמעותי במיוחד אחרי משמרות לילה. המקום די נחמד, קומה טובה, והכל חדש הכל לבן".

"בלי נחשים"

למנהלי הבניין לא יהיה קשה לאכלס את דירתו של עווד אם יחליט לעזוב, מהסיבה הפשוטה שהביקוש מצד העובדים היה כמעט פי שלושה מההיצע. יותר מ–700 מעובדי בית החולים התמודדו על 274 הדירות במגדל. ההחלטה הופקדה בידי ועדה מיוחדת של בית החולים, שפעלה לפי קריטריונים שנקבעו מראש. למשל, ניתנה עדיפות לעובדים בתחומי הטראומה וההשתלות כדי לשפר את זמן התייצבותם בעבודה במקרי חירום, וגם למי שעובדים 16 ואפילו 24 שעות במשמרת.

יותר מ-100 דירות הוקצו למגזר הסיעוד, 80 לרופאים, כ-40 לעובדי מינהל ומשק וכ-40 דירות נוספות למקצועות הבריאות. "במגדל כמעט לא גרים עובדים מהדרג הניהולי", אומר גמזו. "וגם אם אנשים במצב כלכלי טוב יותר קיבלו זכאות לגור בו מסיבות אחרות - שמו אותם בקומות הגבוהות, שם גם השכירות גבוהה יותר״. גמזו, אגב, אינו רשאי לגור בבניין.

"אלה מגורי עובדים לכל דבר - אנחנו נמצאים בתוך שטח של בית החולים, ומי שיוצא או נכנס לבניין מקומה מינוס אחת מגיע מהאזור של המשק וחדרי הקירור, שם את נפגשת עם זק"א והגופה הנחמדה שיוצאת מהמקרר באמצע הלילה"

מילנה דובין־סטופ, אחות בטיפול נמרץ לב:"אלה מגורי עובדים לכל דבר. אנחנו נמצאים בשטח של בית החולים.למרגלות הבניין יש טורבינות ורעש בלתי פוסק שאין לך שליטה עליו"
עופר וקנין

תהליך המיון לא היה קל, מספר סמנכ"ל משאבי אנוש שבי שמלו, שחלון משרדו צופה על הבניין. "התהליך היה ארוך מאוד. בילינו פה לילות עם ההנהלה, ועברנו על מאות שמות. יש פה אנשים שלא כל כך אוהבים אותי, מפני שהם קיבלו תשובה שלילית״, הוא מספר, ומתגאה בכך שגם מנהל המיון החדש גר בבניין עם שלושת ילדיו.

על שלל ההחלטות שקדמו לאכלוס - ובעיקר השאלה אם לאפשר לדיירים להביא עמם בעלי חיים או לא - הוא טוען שהיה יכול לכתוב ספר. "התלבטנו כמעט בכל נושא אפשרי, כולל צבע הקרמיקה. כשהבאתי לשולחן ההנהלה את סוגיית החיות, חלקם אמרו 'אתם השתגעתם, אלה מגורי עובדים', ואחרים סברו שאלה לא מגורי עובדים - זה בית. במגורים אתה בא לישון, עובד וחוזר, אבל הבניין הוא בית לכל דבר ועניין. לבסוף החלטנו שמותר להכניס חיות, אבל בלי נחשים".

ההחלטה לאפשר להכניס בעלי חיים לבניין נהפכה לסוגיה נפיצה לאחר שאחד הדיירים הואשם בפומבי בכך שהתיר לכלבו לעשות את צרכיו בלובי הפתוח. המאשים העלה תמונה מפלילה לכאורה של הדייר וכלבו לקבוצת הווטסאפ של הבניין - שבה חברים יותר מ-250 איש - לצד כיתוב נוזף. הדייר טען לחפותו, ואיים בתביעה, שבוטלה בעקבות פרסום הודעת התנצלות בקבוצה מצד הדייר המאשים. בעקבות הפרשה, זכו שונאי הכלבים בבניין לכינוי "דוג קלוקס קלאן", וההחלטה הסופית בדבר השהייה של כלבים בלובי הפתוח תוכרע סופית ברגע שייבחר ועד לבניין וינוסח תקנון.

הדיירים אמנם נפגשים מדי יום בחדר הכביסה, בגני הילדים ובמעליות, אך הזירה העיקרית שבה מתרחשים החיים המשותפים היא הזירה הדיגיטלית - דרך שלל קבוצות ווטסאפ משותפות לדיירי הבניין, המהוות תתי־קהילות. פינטו, למשל, חברה בלא פחות משש קבוצות שונות: "קבוצת בעלי הכלבים, קבוצת הדירות הנגישות, קבוצה של קומה 11, קבוצה של כמה דירות סביבי שנהפכנו לחברים, קבוצת האחיות והקבוצה הכללית של הבניין. מאז שעברתי לפה הווטסאפ שלי נהיה בלתי־נסבל".

מבט מבפנים על אחת מהדירות במגורי העובדים.  "כל דירה היא אחרת, רואים את האישיות של האדם שגר בה"
עופר וקנין

הנושאים שמעוררים את הדיונים הסוערים ביותר בקבוצת הווסטאפ הכללית הם דמי הניהול ותשלומי הארנונה. הדיירים טוענים כי דמי הניהול (200–270 שקל בחודש, תלוי בגודל הדירה) גבוהים מכפי שהובטח להם בתחילה, וגם מוחים על כך שנגבו מהם דמי ניהול מלאים גם בעבור החודשים הראשונים לאכלוס, שבהם היו לטענתם ליקויים רבים בבניין, כמו מעליות שלא עובדות ("אנשים עשו הרבה ספורט"), קירות לא צבועים, חדר כושר שעדיין לא פועל ופיר אשפה שנסתם בכל סוף שבוע. כמה דיירים אף תיארו את המגורים בבניין בחודשים האלה כשהות בתוך אתר בנייה.

בהקשר זה אומר שמלו כי "נעשה מאמץ אדיר לאכלס את הבניין במועד, וגובה דמי הניהול הוחלט מראש. ערכנו סקר; אין פה מגדל בסדר גודל כזה שגובה כזה סכום (דמי ניהול במגדלים אחרים באזור יכולים להגיע ל–1,000 שקל בחודש; ר״ו), ויש הפרש שבית החולים סופג. גמזו הציב מראש גבול נמוך מאוד של תשלום לצד דרישות גבוהות באחזקה", טוען שמלו.

ואולם הסערה הגדולה באמת מתחוללת סביב תשלומי הארנונה. על דירת סטודיו של 25 מ"ר דורשת העירייה מהדיירים ארנונה בסך 400 שקל לחודשיים, ועל דירות 3 חדרים יותר מ–900 שקל. בימים אלה מנהלים העובדים מאבק לקבלת הנחה בארנונה. "אלה מגורי עובדים לכל דבר - אנחנו נמצאים בתוך שטח של בית החולים, ומי שיוצא או נכנס לבניין מקומה מינוס אחת מגיע מהאזור של המשק וחדרי הקירור, שם את נפגשת עם זק"א והגופה הנחמדה שיוצאת מהמקרר באמצע הלילה", מספרת מילנה דובין־סטופ, אחות במחלקת טיפול נמרץ לב, המתגוררת בדירת 3 חדרים בקומה עשירית עם בעלה ובתה ארבל בת השלוש.

"למרגלות הבניין יש טורבינות ורעש בלתי־פוסק שאין לך שליטה עליו. בבניין רגיל יש חוק מניעת רעש - שלא חל פה. הדיירים לא יכולים לומר 'הרעש של חצר המשק היא מטרד'. גם הדירות עצמן - אין לנו מקום למכונת כביסה בדירה, צריך להתפשר לכאן או לכאן", היא מוסיפה.

דובין־סטופ עברה למגדל באיכילוב מדירת 100 מ"ר בנתניה שעליה שילמה 4,400 שקל בחודש - כמעט 400 שקל פחות משכר הדירה הנוכחי שלה, ודמי ועד הבית היו 150 שקל בחודש. עם זאת, היא לא מתלוננת. "הוספתי לעצמי שעתיים של איכות חיים עם הילדה שלי, שהולכת לגן בבניין. אני רואה איך היא גדלה, ואני זמינה יותר בעבודה״.

 גן שעשועים בלובי הפתוח של הבניין העובדים
עופר וקנין

בניגוד לטענות על גובה דמי הניהול, ההנהלה תומכת במאבק העובדים להפחית את תשלומי הארנונה, וטוענת כי הסכומים הגבוהים נובעים ככל הנראה מטעות מדידה של העירייה בגודל הדירות. עד שהנושא יגיע להכרעה, הדיירים התבקשו לא להעביר את התשלום לעירייה.

"זה אמנם אזור 1, היקר ביותר בתל אביב, אבל אנחנו חושבים שנכון שאנשים שגרים בבניין עם כל כך הרבה דירות בקומה יקבלו מקדם סבירות", אומר גמזו. "אנחנו בבירורים עם העירייה לגבי המטראז׳, הוא קצת גבוה יותר ממה שאנחנו מכירים, וייתכן שנמדדו אלמנטים שלא אמורים להיות מובאים בחשבון (ככל הנראה המרפסות; ר״ו). זה לא פרויקט מגורים רגיל, ואנחנו מנסים למצוא את המסגרת הנכונה״.

"מותאם לנוף התל־אביבי"

מתחמי מגורים עירוניים המיועדים לעובדים של תעשייה מסוימת אינם המצאה חדשה, והיו קיימים פה עוד לפני מגדל איכילוב. הדוגמה הבולטת לכך היא השיכון העירוני השיתופי, שהוקם בשנות ה-20 ביוזמת המוסדות הציוניים. ספינות הדגל של השיכון העירוני השיתופי באותה תקופה היו שיכוני העובדים, שהוקמו ברובם בתל אביב, ושתכנונם נועד לממש את רעיון השיתופיות ואת בידולה של השכונה מהעיר.

"הרעיון היה ליצור קהילה ולייעד אותה לעובדים - לא בהכרח עובדים מסוג מסוים, אבל חברי עובדי ההסתדרות״, מספר פרופ׳ אמנון להבי, דקאן בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה והמנהל האקדמי של מכון גזית־גלוב לחקר נדל"ן. "היה בית עם המון דירות, והאדמה היתה של קק"ל, שמסרה את נכסיה לימים לרשות מקרקעי ישראל. האגודה השיתופית שהוקמה לצורך העניין שכרה את כל הבית כמכלול ומי שהתקבל כחבר לאגודה רכש מניה - שנתנה את הזכות לחזקה בדירה מסוימת״.

מי שהתקבל למגורי העובדים היה יכול לגור בהם במשך כל חייו - זאת בניגוד לעובדי איכילוב הרשאים להשתכן בהם רק כל עוד הם עובדי בית החולים, ובמשך לא יותר מחמש שנים. עם זאת, לא מתוכנן גירוש המוני ב-2022, וכוונת בית החולים היא להאריך את החוזים למי שידרוש ונחיצותו עבור בית החולים תישאר גבוהה.

הנוף הנשקף ממגדל העובדים. "מותאם לנוף התל־אביבי"
עופר וקנין

בניגוד לבניין תל־אביבי ממוצע, שבו כל דלת צבועה בצבע אחר ובכל קומה יש ארבע דירות לכל היותר, הקומות במגדל זהות לחלוטין וכך גם המפרט של הדירות. הניסיון לשמור בכל זאת על מידה של אינדיבידואליזם מחלץ מהדיירים פתרונות יצירתיים, כמו הדבקת אריחים במטבח, החלפת הווילונות שמגיעים עם הדירה, והתקנת אהילים דומיננטיים.

"כל דירה היא אחרת. את תראי את האישיות של האדם שגר בה - אפילו אם יש לו אותה ספה (שמגיעה עם הדירה; ר״ו)", אומרת דובין־סטופ, שמצאה פתרון יצירתי משלה לבעיה. משקוף דלתה מעוטר במגנטים רבים שבהם מופיעים היא, בעלה ובתה בשלל אירועים. "מצאתי פתרון שאינו מקובע לקיר. היה לי חשוב השיוך לבית, שיראו מי גר כאן".

מתכנן הבניין, אדריכל חיים קהת ממשרד מנספלד קהת אדריכלים, אומר כי קיים קושי אדריכלי לתכנן מגדל מגורים מסוג זה בלי שהדיירים ירגישו שהם גרים בבית חולים או בבית מלון. אחד האמצעים לכך, לדבריו, היה יצירת כניסה לבניין גם מהרחוב. "אם את באה מבחוץ, את נכנסת למגדל כמו בכל בניין אחר. יש אמנם כניסה גם מבית החולים, אבל מבחינת התפישה, את באה לבניין מגורים", הוא מסביר.

אמצעי נוסף הוא הקשר לקרקע. "יצרנו קרקע מלאכותית - אמנם בקומה השמינית - אבל נעשה מאמץ עיצובי גדול כדי שמי שיורד למטה יקבל מקום מפגש, מכיוון שבדרך כלל הלובי הוא בקומת הקרקע, מה שלא התאפשר לנו בפרויקט הזה (שנבנה על חניון; ר״ו). רצינו ליצור מקום שבו הדיירים ירגישו שהם בבית ולא בבית חולים או מוסד ציבורי, ולכן גם החלטנו מראש לא לעטוף את הבניין בזכוכית".

קהת אומר שהבניין "מותאם לנוף התל־אביבי", ורואה לחיוב את העובדה שהוא נועד למגורי עובדים. "ברגע שמישהו רוצה לשווק דירות יוקרה, הוא צריך לעשות כל מיני פעולות כדי לשוות לבניין מראה מכירתי. אני שמח שלא ביקשו ממני לקשט את הבניין. חשתי הזדהות עם המטרה".

על ניצול השטח הוא מספר כי הבניין נבנה על חניון בן שלוש קומות, דבר שדרש תכנון בשכבות, פתרון שמדובר בו יותר ויותר לאור מצוקת הקרקעות החמורה בערים הגדולות בישראל. על העובדה ששליש מהבניין הוא בכלל חניון שנועד לעובדי איכילוב, אומר קהת: "בניגוד לתכנון המסורתי, שבו בכל מבנה רק סוג אחד של שימושים - כיום ברור שצריך לערב שימושים ולתכנן בשכבות".

לגבי דמי הניהול, הוא אומר: "לבנייה לגובה יש מחיר - היא יקרה יותר וזה דורש אחזקה. בנייה כזאת גם דורשת מערכות יקרות יותר. זה עולם אחר וצריך להפנים שיש פה טרייד אוף: את גרה קרוב יותר, בצנטרום של הפיילה, ואת מקבלת יותר נוף".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות