תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כשאנחנו רעבים ללחם, השכנים היהודים מקבלים קצפת"

לכתבה
ערערהאייל טואג

המדינה מתכננת להשקיע בדיור לציבור הערבי 1.4 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות ■ הסכום מניע לראשונה תהליכים שהחברה הערבית לא ראתה כבר עשורים, אך המכשולים שנערמו בעשורים של הזנחה עוד רבים

25תגובות

מחצית הדירות ביישוב ערערה שבוואדי עארה - 2,500 דירות מתוך 5,000 - מוגדרות כבנייה בלתי־חוקית. הן נבנו ללא היתר, רובן בשטחים שכלל אינם מיועדים למגורים. כפי שיודע כל מי שמתעניין מעט בנושא, זו תופעה נפוצה למדי בציבור הערבי, אפילו הנורמה. להגנת העבריינים ייאמר כי במציאות שבה ברוב היישובים הערביים לא אושרו תוכניות המוסיפות ולו יחידת דיור אחת נוספת כבר כמה עשורים, מדובר בהכרח שאין לגנותו.

ערערה
אייל טואג

ואולם השנה מצא ראש מועצת ערערה, מודר יונס, אמצעי אפקטיבי לבלימת הבנייה הבלתי־חוקית, ולו באופן זמני. בתוכנית בנייה חדשה ונרחבת צפויות להתווסף ליישוב דירות, והפרס הגדול - אזור תעשייה חדש ומניב ארנונה. בתוך כך, צפויה התוכנית להקל את החיים על 280 משקי בית ביישוב, ולהכשיר בדיעבד את המבנים הבלתי־חוקיים שבהם הם מתגוררים והנכללים בשטח התוכנית - שהוגדר עד כה "שטח חקלאי".

"הייתי בטוח שמשרד המשפטים יתנגד להכשרה בדיעבד, אבל הוא דווקא זרם איתי", אומר יונס. עם זאת, הוא מספר כי משרד המשפטים הציב לו תנאי - במשך השנה וחצי הבאות שבהן מקודמת התוכנית עד לאישורה, לא תתווסף לתוכנית ולו יחידת דיור בלתי־חוקית אחת. לדברי יונס, על אף מצוקת הדיור הקשה ביישוב, הפעם התושבים מגויסים כדי למנוע את המשך הבנייה הבלת־ חוקית באזור.

ערערה
אייל טואג

"הודעתי לתושבים שאסור שתיבנה במקום אבן אחת, וכך יהיה. שנה וחצי הציבור יכול לסבול שלא תהיה בנייה בלתי־חוקית, אם הוא יודע שהוא בסוף הולך להרוויח מכך. הכוח שלך בא מהצורך של התושבים. אם התושבים צריכים את התוכנית - אתה חזק".

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), 23 אלף תושבים חיים כיום ביישוב עארה־ערערה - שני כפרים סמוכים בוואדי עארה שבמשולש, משני צדיו של כביש 65, שלפני כ-30 שנה אוחדו לרשות מקומית אחת. שטחם 9,000 דונם, ולדברי יונס, 4,000 דונם נוספים שהיו חלק אינטגרלי מעארה הוצאו באופן שרירותי מחוץ לתחום היישוב (הקו הכחול).

לדבריו, בניגוד לדעה הרווחת בקרב הציבור היהודי, הבנייה הבלתי־חוקית הנרחבת ביישוב אינה נובעת מחוסר כבוד לחוק, אלא מכורח המציאות וחוסר התכנון ביישוב. "ב-1980 התחילו לקדם תוכנית מתאר ליישוב, שהיתה אמורה ללוות אותו ל-20 שנה, עד לשנת 2000. התכנית קיבלה תוקף ב-2006, כלומר ביום כניסתה לתוקף היא כבר היתה לא רלוונטית לצרכים", יונס מספר.

ערערה
אייל טואג
ערערה
אייל טואג

השלכות הבנייה הבלתי־חוקית על היישוב הן קשות, לדברי יונס. "יש לנו הרשאות ביצוע לתשתיות במיליוני שקלים, אבל כשאתה רוצה לבצע, לסלול דרך חדשה, אתה בדרך כלל נתקל בבנייה בלתי־חוקית - בית, גדר, חלקת אדמה מעובדת. אתה צריך להיכנס לשטח ולפנות אותן, וזה תהליך לא פשוט. עשינו עכשיו כיכר, למשל, והיה צורך בפינוי גדר.

"הבעיה היא שהמדינה משאירה אותך לבד מול התושבים. אין מישהו שאחראי לאכיפה. ועדת התכנון המרחבית עירון, שאנחנו חלק ממנה, יודעת להוציא צווי הריסה, אבל לא אוכפת אותם בעצמה. אז בסוף אתה כראש רשות צריך להתעסק לבד בתופעה בהיקף אדיר".

לא רק הרשות סובלת מהמצב, כי אם גם המתגוררים בבנייה הבלתי־חוקית. בשל הסטטוס הבעייתי, הם אינם זכאים לחיבורים תקניים לתשתיות, ובראשן מערכת החשמל. "אי אפשר לספק חשמל למי שאין היתר, אז הוא מבקש למשוך חשמל מהשכן", אומר יונס. "לא כל שכן מסכים לכך. לפעמים הוא כבר מספק חשמל לבית אחר או שניים, ואז בעל היחידה הבלתי־חוקית ממשיך הלאה לאורך הרחוב עד שהוא מוצא מישהו שמסכים. לעתים זה מגיע למצב שמקור החשמל נמצא מאות מטרים מהבית והכפר כולו מרושת בכבלים, שהם סכנה בטיחותית גדולה. יש גם מי שסוחר בזה. נניח משפחה שמספקת חשמל לשלושה בתים בלתי־חוקיים תמורת תשלום חודשי של 1,000 שקל מכל אחד".

"הבעיה היא שהמדינה משאירה אותך לבד מול התושבים. אין מישהו שאחראי לאכיפה. ועדת התכנון המרחבית עירון, שאנחנו חלק ממנה, יודעת להוציא צווי הריסה, אבל לא אוכפת אותם בעצמה. אז בסוף אתה כראש רשות צריך להתעסק בבנייה לא חוקית בהיקף אדיר" ראש מועצת ערערה, מודר יונס

ראש מועצת ערערה, מודר יונס
אייל טואג

ואולם בשנה הבאה, לדברי יונס, צפויה להתפרסם תוכנית המתאר החדשה של היישוב, הפעם עם תוספת פוטנציאל תכנוני של אלפי דירות נוספות. זאת, לצד הכשרה בדיעבד של חלק גדול נוסף מהבנייה הבלתי־חוקית בהתאם למדיניות שהגדירה הממשלה באחרונה, בעקבות עבודת צוות 120 הימים לטיפול במגורים לציבור הערבי.

"הדרישה של משרד המשפטים היא להכשיר את הבנייה רק מתוך ראייה כוללנית, כמו תוכנית מתאר. יש גישה מתונה יותר, נותנים לנו יותר אוויר לנשימה", אומר יונס. "מרגע שתהיה פה בנייה חדשה ותוכניות מאושרות, הבנייה הבלתי־חוקית תיפסק. אני חותם לך על זה ב-100%".

כולם מדברים על החלטה 922

למרות הבעיות המרובות, אופפת את ערערה ועשרות יישובים נוספים בציבור הערבי אווירה של שינוי. הרוחות מנשבות לאורך השנה האחרונה כולה, והסיבה המרכזית להן נעוצה בשלוש ספרות הנישאות בציבור הערבי בפי כל - 922. זהו מספרה של החלטת ממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיות המיעוטים ב-2016–2020. היא גם הראשונה לאחר עשורים ממושכים שהפנתה משאבים משמעותיים לכיוונו של הציבור הערבי, תוך ניסיון להעניק טיפול לבעיות יסוד שהוזנחו והחריפו עם השנים.

ערערה
אייל טואג

מתוך קרוב ל-10 מיליארדי השקלים שהתוכנית מקצה לחמש השנים הקרובות, 1.34 מיליארד שקל יופנו לנושאי תכנון ובנייה, באמצעות משרד השיכון. עיקרי התוכנית הם מימון תכנון מתארי ומפורט ברשויות המקומיות, הקמת מוסדות ציבור בשכונות החדשות וסבסוד עלויות הפיתוח בקרקעות המדינה.

שפרעם
גיל אליהו גיל אליהו

ההשקעה אינה אחידה בכל רשות ורשות, וכחלק מיישום ההחלטה הגדיר משרד השיכון 15 רשויות אסטרטגיות, לפי קריטריונים של גודל ועתודות קרקע לשיווק. עם כל אחת מהרשויות הללו היה אמור להיחתם הסכם לפיתוח, שבו ייקבע אילו פרויקטים יקודמו, היקף שיווק הקרקעות בתחום הרשות ואילו מוסדות ציבור ותשתיות יפותחו בה. במידה רבה, ההסכמים הללו מזכירים את "הסכמי הגג" שעליהם חותמת המדינה עם הרשויות היהודיות, אם כי בסכומים קטנים משמעותית. שורת הסכמים נוספת אמורה להיחתם עם יישובים קטנים יותר, לקידום תוכניות פיתוח ממוקדות.

בסך הכל מתוקצבים ההסכמים עם היישובים האסטרטגיים ב-385 מיליון שקל. עלות ההסכמים עם שאר היישובים תגיע ל-252 מיליון שקל והיקף מימון מוסדות הציבור צפוי להגיע ל-710 מיליון שקל. אף שעצם קיומה של התוכנית והתקציבים שלה הם הישג מרשים לכל הדעות, בחינת יישומה בשטח מעלה לא מעט קשיים - בשל התנהלות הממשלה וגם התנהלות הרשויות.

מג'ד אל כרום
גיל אליהו

כך למשל, בכל שלוש הרשויות שבהן ביקרנו - שפרעם וערערה שנכללות ברשימת היישובים האסטרטגיים, ומג'ד אל־כרום שעמה מקודם הסכם פיתוח ממוקד - שמענו סיפור דומה, שלפיו ההסכם כלל לא הוצג להנהלת הרשויות לפני מעמד החתימה. כל השלוש סירבו לחתום באופן זה על ההסכם, ולאחר שקראו אותו לעומק עמדו בסירובם לקבלו, שכן הערות מהותיות שהעירו, לדבריהם, לא נכללו בו.

"בא הפרויקטור של משרד השיכון, אריק מורל, הראה לי בחמש דקות כמה כסף מגיע לי לפי ההסכם, ואמר 'תחתום אין זמן'", אומר סלים סליבי, ראש המועצה המקומית מג'ד אל־כרום. "אי אפשר היה לקרוא את ההסכם מראש. אמרתי לו שאני לא חותם. יוסי חדד, ראש אגף המיעוטים במשרד השיכון, התקשר אלי גם הוא ללחוץ, ושאל 'למה אתה לא חותם?'. אמרתי לו שיש לי הסתייגויות". ראש העיר שפרעם, אמין ענבתאוי, מספר סיפור דומה: "דברים שסוכמו בשעות ארוכות של דיונים לא באו לידי ביטוי".

"מפריע לי שאין מעורבות של המועצה בשיווק קרקעות. שאלות כמו כמה דירות יילכו לאנשים מבחוץ הן קריטיות. מי שיבוא לכאן זה רק מישהו שרצח מישהו בכפר אחר או משפחה הרוסה. לכן דרשנו להעלות את שיעור הדירות המוקצות לבני המקום מ-32% ל-80%" ראש המועצה המקומית מג'ד אל־כרום, סלים סליבי

ראש המועצה המקומית מג'ד אל־כרום, סלים סליבי
גיל אליהו

התמונה שמצטיירת מתיאור המקרים על ידי ראשי הרשויות היא של יחס פטרוני לכאורה מצד המדינה, שבטוחה כי עצם מוכנותה להשקיע כספים ביישובים שבהם הדבר לא נעשה עשורים תבטיח לה מיד את שיתוף הפעולה של הרשות, בלי שזו כלל תשים לב על מה היא חותמת, ושלא תעז עוד לבוא בדרישות כלשהן.

למרות זאת, יונס דווקא מסנגר בנקודה זו על משרד השיכון: "אני לא חושב שהגישה הזאת באה מתוך זלזול. אני באמת חושב שהם רוצים להתקדם עם התכניות הללו כמה שיותר מהר, ולכן איך שההסכמים היו מוכנים כבר ביקשו לקדם אותם. אלא שמתוך הרצון למהר הדברים יצאו לא מוצלחים כל כך".

התכנון למגזר הערבי החל
השקעות המדינה בדיור במגזר הערבי, לפי ההחלטה הממשלתית 922 , במיליוני שקלים

במקרה של שפרעם, עיקר ההערות של העירייה, לדברי ענבתאוי, נוגעים לתקציבים שסוכמו ולא נכללו בהסכם. "כמעט כל הכספים מותנים בשיווקים - כלומר מגיעים מהקרקע. יש פה מעט מאוד כסף שהמדינה מוציאה מהכיס. יש לנו צרכים בוערים שלא יאפשרו לנו לשווק, ושההסכם לא נותן להם מענה. התשתיות כפי שהן כיום לא יעמדו בעומס, ובלי שיפוץ של התשתיות לא תוכל למשוך אנשים. כך גם לגבי מוסדות תרבות".

נקודת מחלוקת מרכזית נוספת, לדברי ענבתאוי, היא מול משרד האוצר, שמעוניין כי כלל ההשקעות יופנו אל אזורי הבנייה החדשה, בעוד שהרשות מעוניינת בהפניית חלקם לפחות לאזור הוותיק, שהתשתיות בו זקוקות לשיקום. לבסוף, ראשי הרשויות מעלים דרישה תקיפה לכך שההסכמים יכללו סעיף המחייב כי עיקר הדירות שייבנו ישווקו לתושבי היישוב, בני המקום.

הדיון בסוגיית בני המקום התעורר באחרונה בעיקר בנוגע להגרלות של תוכנית מחיר למשתכן, שבהן כל רשות מקומית מעוניינת להעביר נתח גדול ככל האפשר מההטבה לתושביה. ביישובים הערביים מדובר במשהו שונה, שאינו קשור דווקא להטבות, אלא לתרבות המגורים הערבית. בקרב האוכלוסייה הערבית פשוט לא מקובל שתושבים מבחוץ יגיעו סתם כך להתגורר בכפר שאינו מקום הולדתם. בעוד שמשפחה יהודית שתרצה להגר מכפר סבא להרחבת מושב בגליל תתקבל באופן טבעי, משפחה מטירה שתרצה לעבור למג'ד אל־כרום תתקבל בחשדנות רבה.

משחררים לחץ מהביקוש לדיור
מכרזי בנייה למגורים ביישובי המגזר הערבי שמתוכננים ל 2017-2016- , ביחידות דיור

"מפריע לי שאין כל מעורבות של המועצה בשיווק", אומר סליבי ממג'ד אל כרום. "אתה לא מעורב, רק משרד השיכון והמנהל. שאלות כמו כמה דירות יילכו למי שכאן וכמה לאנשים מבחוץ הן קריטיות. זה כפר, זו לא עיר. מי שיבוא לכאן מבחוץ זה רק מישהו שרצח מישהו בכפר אחר או משפחה הרוסה, חד הורית. לכן דרשנו להעלות את שיעור הדירות המוקצות לבני המקום מ-32% ל-80%. שלחתי מכתב בנושא לח"כ איימן עודה (יו"ר הרשימה המשותפת) ולאיימן סייף (ראש הרשות לפיתוח כלכלי של חברות המיעוטים). אני רוצה שהתיאום אתנו יהיה גבוה יותר, שהמדינה לא תוכל לשווק בלי הסכמתי. שאם אני רואה שהשיווק מביא לי פשע ואלימות - אני עוצר אותו".

שאיפות גדולות עם תקציבים קטנים

כמו בערערה, גם בשפרעם, העיר הרביעית בגודלה בציבור הערבי, עם קצת יותר מ-40 אלף תושבים מוסלמים, נוצרים ודרוזים, מורגשת כיום תכונה תכנונית. תוכנית מתאר חדשה ליישוב מצויה לקראת הפקדה, וכוללת שכונות חדשות, מרכז עסקים ראשי (מע"ר) חדש ואזור תעשייה חדש, שיצטרף לאזור התעשייה הוותיק של העיר.

"החזון שלנו הוא להפוך לעיר מרכזית באזור. שפרעם היא היישוב הערבי עם הכי הרבה הגירה פנימית משאר המגזר מאז קום המדינה", אומר ענבתאוי. הוא מציג את תוכניות הפיתוח של העיר, ובהן תוכנית המקודמת בוועדה לתכנון מהיר (ותמ"ל) לאזור תעשייה נרחב חדש בשיתוף היישוב הבדואי ביר אל־מכסור, שמדרום־מזרח לשפרעם, באזור שעד לא מזמן שימש מחצבה.

"כמעט כל הכספים לבנייה מגיעים מהקרקע. המדינה מוציאה מעט מאוד כסף. אבל יש לנו צרכים בוערים שלא יאפשרו לנו לשווק קרקע — התשתיות לא יעמדו בעומס, ובלי שיפוץ של התשתיות לא תוכל למשוך אנשים. כך גם לגבי מוסדות תרבות" ראש העיר שפרעם, אמין ענבתאוי

כרזת הבחירות של אמין ענבתאוי בשפרעם
דרור ארצי - ג'יני

לדברי ענבתאוי, עובדים כיום בשפרעם על גיבושו של הסכם כולל מול המדינה לבניית 7,500 יחידות דיור, מחציתן באדמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ורובן בבנייה רוויה. "יש שינוי בחשיבה", הוא אומר. "אם פעם אף אחד לא היה מוכן לשמוע על פחות מחצי דונם לבניית וילה, הרי שכיום כל מגרש הוא לכמה יחידות דיור. האנשים רוצים גם בנייה רוויה וגם פרטי. פעם בנייה רוויה היתה רק לאחים".

בעיר יודעים לספר על חידוש מרענן נוסף, שבו לראשונה מעולם משווקות קרקעות מדינה למחוסרי דיור ביישוב שאינן לחיילים משוחררים. מתוך קרקעות לבניית 300 יחידות דיור בבנייה צמודת קרקע של שלוש דירות לדונם, 180 מהן מיועדות לחיילים משוחררים ו-120 לאוכלוסייה הכללית.

אף שברשות שמחים על התוכניות הממשלתיות להרחבת העיר, התקציבים שמציעה המדינה קטנים כל כך, שקשה לראות איך הם מאפשרים את היישום. "אנחנו מדברים על תקצוב בסך 11.7 מיליון שקל לבניית מוסדות ציבור ו-5 מיליון שקל למימון של תכנון מפורט", אומר נבות גולדוין, מנהל החברה הכלכלית של שפרעם. "מדובר בסכום שעבור עיר עם יותר מ-40 אלף איש הוא כמעט מצחיק, ואנחנו עוד נחשבים לאחת הרשויות המתוגמלות. אם תשווה זאת להסכמי הגג שהמדינה חותמת עם הרשויות היהודיות, הרי ששם כל רשות מקבלת מימון של עבודות פיתוח בשווי מאות מיליוני שקלים - אצטדיון, היכל תרבות או מחלף.

שפרעם
גיל אליהו

"המדינה אומרת שברשויות הערביות אין פוטנציאל בנייה שיעניק להן יכולת מיקוח מול המדינה, כפי שיש לרשויות היהודיות. אבל הבסיס להסכמים הללו מלכתחילה לא היה מיקוח אלא רצון לפתח את החברה הערבית. מעבר לכך, ברור שאם לא תהיה השקעה מאסיבית בתשתיות גם לא תהיה יכולת לקדם כאן בנייה בהיקפים גדולים. 7,500 הדירות שמדובר עליהן כרגע לא ייבנו בחמש השנים הקרובות, וכנראה שגם לא מחציתן".

חסם נוסף בדרך לקידום תוכניות הפיתוח שמקדמת הממשלה הוא כוח האדם התכנוני וההנדסי. יש אמנם רשויות שבראש אגף ההנדסה שלהן עומד אדריכל או מתכנן ערים, אך הן מעטות. בשפרעם, למשל, מונה אגף ההנדסה אדם אחד בלבד בעל השכלה רלוונטית - מהנדס קונסטרוקציה שעומד בראשו, ועוד שלושה עובדים חסרי השכלה רלוונטית לתפקיד.

המשכילים של מג'ד אל־כרום עוברים לכרמיאל

סליבי מגדיר את עתודת הקרקע כחסם הגדול ביותר שעומד בפני התפתחות היישוב. לא משום שאין עתודות כאלה, דווקא יש. אלא שהקרקעות פרטיות, ולמדינה יש אינטרס קטן בהרבה לקדם את פיתוחן. "תוכנית הבנייה האחרונה ביישוב אושרה ב-1985", אומר סליבי. "זה גרם לשתי תופעות שליליות - נבנו מאות דירות בבנייה בלתי־חוקית, והיגרו מאות מבני הכפר, שמשתייכים בעיקר לאליטה המשכילה והיצרנית שלו, לכרמיאל השכנה".

במג'ד אל־כרום, כפר גלילי הצמוד לכרמיאל ממערבה, מתגוררים כיום כ-15 אלף תושבים, האבטלה מגיעה ליותר מ-30%, והוא משתייך לאשכול 2 מתוך 10 במדד הכלכלי־חברתי של הלמ"ס. "לפני שלוש שנים, עם כניסתי לתפקיד, המועצה היתה בגירעון של 100 מיליון שקל", אומר סליבי. "התחלנו בתוכנית הבראה של משרד הפנים, וכיום אנחנו עם גירעון של 30 מיליון שקל. אני מקווה שבעוד שנתיים כבר לא יהיה כלל גירעון".

"תוכנית הבנייה האחרונה ביישוב אושרה ב-1985. זה גרם לשתי תופעות שליליות - נבנו מאות דירות בבנייה בלתי־חוקית, והיגרו מאות מבני הכפר, שמשתייכים בעיקר לאליטה המשכילה והיצרנית שלו, לכרמיאל השכנה" ראש המועצה המקומית מג'ד אל־כרום, סלים סליבי

מג'ד אל כרום
גיל אליהו

עם כניסתו לתפקיד זיהה סליבי כמה יתרונות של היישוב, שעשויים להקנות לו מנופים כלכליים. גבולותיו המוניציפליים בנויים בצורה מאורכת, לאורך הכביש הראשי 85 (כביש עכו־צפת), וסליבי חולם להפוך את מפגש היישוב והכביש לאזור מסחר תוסס. "על ההר מעלינו, גם כן בשטח המועצה, יש עתיקות רומאיות, מה שמהווה גם הוא פוטנציאל תיירותי".

חלומות לחוד ומציאות לחוד. מדרום לכביש 85, יש כיום 4,000 דונם של קרקע פרטית השייכים לכפר, שבהן לא רק שלא קודמה שום תוכנית, אלא שחלק ניכר מהן הופקע לצורך המסילה של רכבת הצפון החדשה, שאמורה להתחיל לפעול ב-2017. את תחנות הרכבת, על שטחי המסחר מניבי הארנונה הגבוה שלהן, דווקא בחרו המתכננים למקם מחוץ לגבולות הכפר - אחת מכל צד שלו. תחנה מזרחית בכרמיאל ומערבית באחיהוד.

בכפר מנהלים כיום מאבק נגד תוכנית לסלילת דרך ראשית נוספת המבתרת את קרקעותיו הפנויות של הכפר - כביש ראשי של 1.3 ק"מ וברוחב 30 מטר, המתוכנן לחבר את שכונת הר כרמי החדשה של כרמיאל לכביש 85.

מג'ד אל כרום
גיל אליהו
מג'ד אל כרום
גיל אליהו

"מכעיס אותנו שבעוד שלתושבי הכפר אין איפה לגור, כרמיאל מקבלת כביש ראשי נוסף שיחבר שכונה חדשה דרך הקרקעות שלנו", אומרת מהנדסת המועצה, אריג' סרחאן. "לנו אין לחם, והם מקבלים קצפת". עם זאת, לדבריה, המועצה מנסה להפוך עז למתוק, בניסיון לקדם עם מינהל התכנון שכונה חדשה ל- דירות עם שטחי מסחר, כחלק מתכנון הכביש החדש.

לדברי סרחאן, ב-2017 צפויה להתחיל עבודה על תוכנית מתאר חדשה ליישוב עם מינהל התכנון. "בשנת 2000 אושרה ליישוב תוכנית אב, שאינה מחייבת מבחינה סטטוטורית. אך רוב התב"עות (תוכניות בניין עיר) לא מומשו, והתוכניות שנגזרו ממנה נתקעו בוועדה המחוזית".

תוכנית אחת שבכל זאת הצליחה להגיע לכדי מימוש, 20 שנה לאחר שהתחיל תכנונה, היא תוכנית לבניית 600 יחידות דיור בקרקעות מדינה באזור המכונה במג'ד אל־כרום שכונת סבני. 300 יחידות דיור היו אמורות לצאת לשיווק על ידי רמ"י כבר בסוף נובמבר (בעת כתיבת הכתבה עדיין לא פורסם המכרז). 185 מהדירות ייבנו בבנייה רוויה וישווקו במתכונת מחיר למשתכן, והשאר בבנייה עצמית רוויה נמוכה, של 128 יחידות דיור על 28 מגרשים. לדברי סליבי, התושבים משלימים עם הצורך בבנייה רוויה בכפר: "בכל מקרה הצעירים הולכים לגור בקומות בכרמיאל, אז שכבר יגורו בקומות כאן. חבל לאבד אותם".

"מכעיס אותנו שבעוד שלתושבי הכפר אין איפה לגור, כרמיאל מקבלת כביש ראשי נוסף שיחבר שכונה חדשה דרך הקרקעות שלנו. לנו אין לחם, והם מקבלים קצפת" מהנדסת המועצה במג'ד אל־כרום, אריג' סרחאן

מהנדסת המועצה במג'ד אל־כרום, אריג' סרחאן
גיל אליהו

תוכנית נוספת, לבניית כ-1,000 דירות בבנייה רוויה בשכונה חדשה במערב היישוב, מקודמת באמצעות הוותמ"ל. לדברי סליבי, אף שכבר לפני ארבעה חודשים הכריז קבינט הדיור על האזור כ"מתחם מועדף לדיור", עד כה לא קיבלה המועצה את תקציב התכנון שלו היא זכאית ממשרד השיכון לשם תכנון - 2 מיליון שקל. "כל יום חשוב לנו, ולמשרד השיכון לא בוער כלום", אומר סליבי.

ככלל, נראה כי מי שזוכה למירב השבחים בקרב ראשי הרשויות של בציבור הערבי הוא משרד האוצר בכלל, ואנשי אגף התקציבים בפרט, שאותם מכירים כל ראשי הרשויות בשמותיהם הפרטיים - "ערן, מעין, יובל" (סגן הממונה על התקציבים ערן ניצן, רכזת תחום הדיור מעין נשר, ורפרנט הדיור יובל טלר). בעוד שאגף התקציבים נתפש כגוף המניע של התוכנית לפיתוח כלכלי ושפועל במהירות כדי לקדם אותה, נתפשים יתר משרדי הממשלה, ובהם משרדי השיכון והפנים ורמ"י, כמי שפועלים לאט בהרבה וסובלים מעודף ביורוקרטיה. הם אינם אומרים זאת, אך נדמה שחלק מראשי הרשויות אף חושדים בהטיות אידיאולוגיות שמשפיעות על ההחלטות וההתנהלות בגופים אלה.

המדינה הבטיחה אזורי תעשייה

עניין נוסף שעומד בליבת התפתחויות הנדל"ן ברשויות הערביות אזורי תעסוקה, תעשייה ומסחר. אלה הם שטחים בעלי ערך כלכלי רב לכל רשות, בהיותם מקור הכנסה מרכזי. כפי שפורסם כבר לא פעם, בהשוואת היחס של שטחים מניבי ארנונה פר תושב, הרשויות המקומיות הערביות נמצאות הרחק בתחתית הרשימה. בשנים האחרונות התחיל משרד הפנים לנסות לתקן במשהו את המעוות, בעיקר באמצעות הקמת ועדות חקירה לתיקוני גבולות או חלוקת הכנסות מארנונה מאזורי תעסוקה אזוריים.

פארק תעשיות בר לב
גיל אליהו
פארק תעשיות בר לב
גיל אליהו

הסכם לחלוקת הכנסות נחתם גם בין מג'ד אל־כרום ושני יישובים ערביים נוספים, בענה ודיר אל־אסד, לבין כמה רשויות יהודיות בסביבה לגבי חלוקת הכנסות מאזור התעשייה בר לב הסמוך. כיום מי שנהנות מהכנסות אזור התעשייה הן המועצות האזוריות משגב, מטה אשר ועיריית כרמיאל. אלא שאף שההסכם נחתם כבר ב-2005, יותר מעשור חלף מבלי שיושם.

חלק מהאשמה מוטלת על הפיכת מג'ד אל־כרום לחלק מרשות מקומית משותפת (אלשאג'ור) עם שתי שכנותיה, והתפרקותה המהירה של המועצה המשותפת, מה שעיכב את יישום ההסכם. אך שלוש שנים מאז התפרקה אלשאג'ור עדיין לא מקבלים שלושת היישובים את החלק שמגיע להם, 25% מההכנסות במשותף, ולא נראה כי במשרד הפנים יש מי שמתכוון לעשות משהו בעניין.

שפרעם
גיל אליהו

בשפרעם אמנם פועל אזור תעשייה, אך הוא מיושן ורווי מפגעים. חלקים נרחבים ממנו כלל אינם מפותחים, שכן מדובר בקרקע פרטית, והשטחים הריקים נוצלו על ידי עבריינים לשפיכת פסולת בניין וסוגי פסולת נוספים.

שנים של היעדר פיקוח גרמו לכך למפגעים כמו חסימת מדרכות על ידי סחורה או כלי רכב. לדברי גולדוין, באחרונה הוקמה מינהלת לאזור התעשייה כדי להתמודד עם המפגעים. "יש לנו רק פקח אחד, ובקרוב יהיו ארבעה", הוא מבטיח. "בחלק מהמקרים מדובר בהתנהלות שהיא כורח המציאות. כך למשל, יש פה סופרמרקט גדול שנוהג לחסום את השטח הציבורי עם סחורה, פשוט בגלל שהוא לא מצליח למצוא מחסנים באזור. יש לנו הסכם אתו שאנחנו מאשרים את העבירה באופן זמני, ובתנאי שהוא מחפש מקום".

בעיר מחכים להתממשות של תוכנית ותמ"לית להקמת אזור התעשייה החדש, שאמורה לקבל אישור ב-2017. "כיום ביישוב יש 2.4 מ"ר עסקי לתושב, לעומת 14 מ"ר לתושב ביישובים היהודיים בסביבה", אומר גולדוין. "אזור התעשייה החדש מתוכנן להוסיף 410 אלף מ"ר עסקי, ולהביא אותנו לסביבות ה-10 מ"ר לתושב".

איזור התעשייה בשפרעם
גיל אליהו

ממשרד הפנים נמסר בתגובה לגבי חלוקת ההכנסות באזור התעשייה בר לב: "הסכם חלוקת הכנסות שנחתם בין הרשויות יהיה תקף לאחר אימוץ המלצות ועדת חקירה לחלוקת הכנסות. במקרה זה, הסכם לחלוקת הכנסות אכן נחתם בין הרשויות, אך בשל פירוק מועצת אלשאג'ור, ההסכם אינו בתוקף. בשנה האחרונה עשה משרד הפנים מאמצים לקדם הסכם חדש בין הרשויות, אך בשל חוסר הסכמה של נציגות הרשויות, המאמצים כשלו. נושא זה ישולב בוועדה הגיאוגרפית - הגליל המערבי, שתוקם בקרוב".

שפרעם
גיל אליהו

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המשרד משקיע מאמצים רבים ופועל באופן חסר תקדים, בשיתוף עם ההנהגה ביישובי המגזר הערבי, במטרה ליישם את החלטת הממשלה 922. זאת מתוך הבנת החשיבות שבשגשוג המגזר הערבי כאינטרס של החברה הישראלית כולה.

ערערה
אייל טואג

"נכון להיום, 11 מתוך 15 רשויות הכלולות בהסכמים האסטרטגיים ו-26 מתוך 43 רשויות הכלולות בהשקעות ממוקדות חתמו על הסכמים עם משרד הבינוי והשיכון. לשם כך נפגשו גורמים מטעם המשרד עם כלל ראשי הרשויות בישיבת הכנה, שבה הוצגו פרטי ההסכמים. במעמד הישיבה ניתנה האפשרות לראשי הרשויות לחתום על ההסכמים, אך הם לא חויבו בכך. רשויות שביקשו זמן נוסף לבחון את ההסכם קיבלו את הזמן הנדרש. ההסכמים וההתאמות שבוצעו נעשו בהידברות עם מנהל הרשות לפיתוח המיעוטים, וכן סוכמו הבהרות נוספות מול ועד ראשי הרשויות הערביות. יובהר כי הרשויות לא אולצו מעולם לחתום על ההסכמים, ומשרד הבינוי והשיכון ממתין לקבלת יתר ההסכמים חתומים.

"בעניין מג'ד אל־כרום, התקציבים שלהם זכאית הרשות מכוח החלטת הממשלה יועברו אליה לאחר חתימת הרשות על ההסכם.

מג'ד אל כרום
גיל אליהו

"בעניין שפרעם, התקיימו דיונים ממושכים עם אנשי המקצוע, שבמהלכם סוכמו שינויים שאושרו על ידי ראש העיר, שפעל לחתימת ההסכם. אף על פי כן, מליאת הרשות המקומית חלוקה בעמדותיה, והדבר מעכב את החתימה על ההסכם. עם זאת, לא הובאו בפנינו בקשות נוספות לשינוי נוסח ההסכם, אשר למיטב ידיעתנו, נחתם על ידי ראש העיר.

"בעניין ערערה, לבקשת ראש המועצה וצוות מטעמו, הוטמעו שינויים בהסכם שעליהם הסכימו האחרונים ומשרד הבינוי והשיכון. זאת, בתיאום מלא עם מנהל הרשות לפיתוח מיעוטים, שמסר כי ההסכם מקובל על ראש המועצה. עם זאת, טרם הוצג בפנינו ההסכם החתום".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות