לא רק תל אביב וירושלים: הערים שמנסות לנגוס בעוגת הסטארט-אפ ניישן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

תל אביב פועלת כבירת סטארט־אפים עולמית

כנס DLD ת"א 2015צילום: אייל טואג

בירת הסטארט־אפ הישראלית היא תל אביב, בעיקר בגלל שהשוק של חברות סטארט־אפ התפתח בה באופן טבעי וללא התערבות מצד העירייה. מעבר למאות הסטארט־אפים הפועלים בעיר, רוב קרנות ההון סיכון נמצאות בה, ומספר האקסלרטורים (תוכניות האצה למיזמים) הפועלים בה גדל משנה לשנה.

כל אלה יחדיו מרכיבים אקו־סיסטם - מערכת שיש בה ידע, יזמות, כסף ותשתיות, שמעלים את הסיכוי של הסטארט־אפים להצליח. עיריית תל אביב לא נותרה אדישה להתפתחויות בתחום זה, והחליטה לעזור במקומות שבהם היא נדרשת לעשות זאת.

"ב-2011 זיהינו כ-600 חברות סטארט־אפ בתחומי העיר. כיום המספר כבר מגיע לכ-1,500 - כלומר, המספרים גדלים באופן ניכר, ואנחנו כנראה העיר עם הכי הרבה סטארט־אפים והכי הרבה אקסלרטורים פר קמ"ר ופר תושב בעולם", מסביר איתן שוורץ, מנכ"ל החברה העירונית עיר עולם.

הסטארט־אפים התל אביביים נמצאים בשלבי בשלות שונים: חלקם בראשית הדרך, ומונים רק שניים־שלושה יזמים; חלקם אחרי גיוס הון, ומונים כמה עשרות עובדים; ויש סטארט־אפים בוגרים יותר, שכבר מעסיקים כמה מאות עובדים. הריכוז הגבוה של מיזמים יוצר בעיר שוק תעסוקה משמעותי למדי.

לדברי שוורץ, "ב-2014 היו מועסקים 5,600 עובדים בסטארט־אפים ישראלים בתל אביב - שזה חלק קטן מתוך 43 אלף מועסקים בעיר, בערך 10% מכלל המועסקים. על זה אפשר להוסיף עוד כ-4,800 מועסקים בסטארט־אפים שנרכשו על ידי חברות גלובליות, וכיום מהווים מרכז פיתוח ישראלי, כמו במקרה של פייפל ופייסבוק. בסך הכל, מדובר בכ-170 חברות כאלה, והמספר הכולל של המועסקים בהן ובסטארט־אפים השונים מגיע לכ-10,000".

המספרים האלה מדברים בעד עצמם, ובכל זאת, העירייה מוצאת לנכון להמשיך ולקדם ככל שניתן את סצינת הסטארט־אפים המקומית. "השוק עובד בזכות עצמו, אבל תפקיד הממסד לעודד תהליכים", אומר שוורץ. "לעירייה יש נכסים בלעדיים שמעניינים את הסטארט־אפים, וכאן היתרון שלנו. הם לא צריכים מאתנו השקעות, כי יש כסף פרטי שמממן אותם, אבל הם כן זקוקים למשאבים עירוניים - למשל, גישה למאגרי מידע כמו מצלמות עירונית, שבאמצעותן אפשר למדוד את נפחי התנועה והולכי הרגל בעיר; או גישה לפניות למוקד 106, שיכולות לספק מידע עצום ליזמי נדל"ן; בתל אופן, רשת האופניים הציבורית, יש מידע רב לגבי המיקומים שבהם אנשים לוקחים ומחזירים אופניים, ולגבי התנועה בעיר ועוד".

איתן שוורץצילום: דניאל בר און

כדי להיענות לשלל הבקשות שמגיעות לעירייה, היא הקימה בספטמבר את ועדת הסטארט־אפים, שבה יושבים כל נציגי העירייה הרלוונטיים לתחום. הוועדה תתכנס אחת לחודש, ותדון בבקשות לגישה למאגרי מידע, שמהם אפשר לפתח מוצרים חדשים. מלבד הוועדה, מאפשרת העירייה ליזמים להתייעץ עם מומחים מטעמה בתחומים שונים. ההטבה הנוספת היא הנחה של 50% בארנונה לבתי תוכנה והכרה בסטארט־אפים ככאלה.

במקביל מקדמת עיריית תל אביב מתחמי עבודה ציבוריים עם תוכנית מנטורים ויועצים. כיום פועלים בעיר ארבעה מתחמים עם התמחויות שונות: מתחם עתידים 7 בקרית עתידים, שמציע השכרת משרדים למיזמים טכנולוגיים בעלות סמלית; מאז"ה 9 - שם מקודמת בעיקר יזמות חברתית; הספרייה במגדל שלום; ומתחם נוסף ברחוב יפת 83, ביפו. ב-2017 ייפתחו ככל הנראה שני מתחמים נוספים.

תל אביב פועלת גם בזירה הגלובלית, ומקדמת ותומכת בכנסים ואירועים כמו DLD, הבאת משלחות של עיתונאים ומובילי דעה כדי לפגוש את הסטארט־אפים התל אביביים ולחשוף אותם לתקשורת הבינלאומית.

התחרות של העיר על סטארט־אפים היא פחות בתוך ישראל ויותר מחוצה לה, מול מקומות כמו ברלין וניו יורק, שהפכו ליעדים נחשקים ליזמים צעירים. "אנחנו יודעים מה קורה בעולם", אומר שוורץ. "הפיתויים שיש לסטארט־אפ ישראלי מצד ערים מגניבות ומפתות הם עצומים. יש תחרות עצומה על המוח הישראלי. במובן הזה, ירושלים, תל אביב, באר שבע וחיפה - כולנו בחזית אחת מול התחרות בחו"ל. יש לנו קשרים בבאר שבע ובירושלים, ואנחנו שמחים על מה שמתפתח בערים אחרות. ברלין, פריז, ניו יורק ועמק הסיליקון - כולם עושים עבודה יפה, וכולם רוצים את אנשי החדשנות והיצירתיות של ההיי־טק. כל עיר מזדקנת באירופה רוצה למשוך אליה את הצעירים בני ה-22 שעובדים המון ולא צריכים כמעט שירותי בריאות וחינוך".

מה התרומה של הסטארט־אפים לעיר? "אנחנו לא יודעים ולא מנסים לבדוק כמה כל סטארט־אפיסט מבזבז - זה בטוח סכום גבוה, אבל זה לא העיקר", אומר שוורץ. "אנחנו עיר ללא הפסקה, ומאוד חשוב לנו הבעבוע של חיי הלילה. יש הבדל בין מקומות שיש בהם היי־טק לבין מקומות שיש בהם סטארט־אפים. איפה המסעדות פתוחות גם בערב? יש הלימה בין המיקומים של הסטארט־אפים לבין המיקומים של הברים והמסעדות בעיר.

קריות ההיי־טק מתרוקנות בערב, לעומת מקומות שיש בהם סטארט־אפים - שם זמני הפעילות של העסקים ארוכים יותר והעסקים משגשגים. המרקם העירוני יוצא נשכר מהעובדה שאנשים בעיר פעילים 24 שעות ביממה. זה תורם לתחושת הביטחון ברחובות, כל הזמן יש תנועה וזה חשוב לעיר. נכון שאנחנו לא מרוויחים מהעסקים האלה, אבל ככל שיש יותר עסקים, יש גם יותר עסקים משגשגים".

בעתיד מתכוונת העירייה לחבר את תל אביב למזרח הרחוק, לערים מתפתחות בהודו וסין, ובמקביל לעבות את תיירות הכנסים והעסקים, להוסיף מתחמי עבודה ולהקים בטא־סייט (אתא בטא), שיהיה מקום לניסויים בטכנולוגיות של ערים חכמות.

בירושלים מתפתחים 100 מיזמים חדשים מדי שנה

החממה הטכנולוגית JVP Media Labs בירושליםצילום: בלומברג

הטוענת לכתר של בירת הסטארט־אפ ניישן היא ירושלים, שנהנית מתקציבי פיתוח כמעט לא מוגבלים, משאבים מעוררי קנאה ועשרות רעיונות יצירתיים. בחמש השנים האחרונות חל גידול חד במספר הסטארט־אפים, ההשקעות והאירועים באקוסיסטם הירושלמי, ואת ההישג הזה אפשר לזקוף לזכות ראש העיר, ניר ברקת, ולזכות הממשלה.

הרשות לפיתוח ירושלים היא תאגיד משותף של העירייה והממשלה, שתפקידו לדאוג לפיתוח הכלכלי של העיר. הרשות פועלת על פי תוכניות חומש, כאשר ב-2017 יתחיל החומש השני (2021-2017), שמתוקצב ב-850 מיליון שקל, ו-50% ממנו מיועדים לכלכלת ידע (אקדמיה, היי־טק וביוטק). התוכנית לעידוד היזמות הטכנולוגית בעיר נקראת Jnext, והיא פועלת זה ארבע שנים.

"עד 2012 קמו בירושלים 20 חברות טכנולוגיות בשנה, שזה בערך 2% משוק הסטארט־אפים בישראל. ב-2012 פתחנו את התוכנית של Jnext, ובארבע השנים האחרונות נתנו להם מענקים בהיקף של כ-80 מיליון שקל", מספר איציק עוזר, מנהל הפיתוח העסקי ברשות לפיתוח ירושלים.

לדבריו, כל סטארט־אפ יכול לקבל במסגרת התוכנית עד 500 אלף שקל בתמורה לכך שהוא יפעל בירושלים במשך שנתיים. כל סטארט־אפ מקבל מענק של 50 אלף שקל עבור כל עובד ירושלמי ו-40 אלף שקל עבור עובד שגר במקום אחר, עד עשרה עובדים. המענקים עבור סטארט־אפים בתחום הביוטק גבוהים יותר: 100 אלף שקל לעובד ירושלמי ו-80 אלף שקל לעובד אחר, עד 50 עובדים (תקרה של 3.8 מיליון שקל).

"ב-2014 ו-2015 הוקמו כ-100 מיזמים חדשים בכל שנה", מתגאה עוזר בנתונים. "ההשקעות הפרטיות של אנג'לים וקרנות הון סיכון בסטארט־אפים ב-2012 הסתכמו בכ-58 מיליון שקל, לעומת 250 מיליון שקל ב-2015".

לדברי עוזר, "תמיד היה היי־טק בירושלים, אבל יזמים ירושלמים ישבו בתל אביב. עד שנת 2000 ירושלים היתה מרכז להרבה חברות היי־טק וביוטק, אבל כשהבועה התפוצצה, הרבה חברות נטשו, וכיום אנחנו מנסים להחזיר אותם לעיר. סטארט־אפים זה עולם שלא היה קיים בעבר בירושלים. כשכתבנו את התוכנית של Jnext, המטרה היתה להגיע ב-2019 לרשימת הערים של 50 האקו־סיסטמים הטובים בעולם לסטארט־אפים - והגענו לשם כבר ב-2015".

עיריית ירושלים הקימה מתחמי עבודה במעונות הישנים של האוניברסיטה העברית, וחברות יכולות לשכור שם שטחים של 250-12 מ"ר בעלות מסובסדת. כיום פועלות בכפר ההיי־טק הזה כ-50 חברות. ב-2012 לא היו אקסלרטורים בכלל בעיר, והעירייה התחילה בתוכנית מענקים של כ-750 אלף שקל לכל אקסלרטור, והוקמו כבר שניים כאלה.
במקביל, פיתחה העירייה תוכניות ליזמות במוסדות האקדמיים, כמו מכללת עזריאלי, בצלאל והאוניברסיטה העברית, באמצעות קורסים לעידוד יזמות טכנולוגית ומסלולי לימוד חדשים במימון של הרשות, עד לשיעור של 50% משכר הלימוד.

קצב העשייה בעיר הוא אינטנסיבי במיוחד, ובעירייה מנסים לנצל את היתרונות של עיר עם מוסדות אקדמיים ורפואיים ולסייע בנקודות התורפה. "זה חזון של ראש העיר להפוך את ירושלים לעיר טכנולוגית, ויש לחזון גיבוי של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר", אומר עוזר. "לירושלים יש יתרון, כמו לערים הגדולות חיפה, באר שבע ותל אביב, שהוא אקדמיה איכותית, ורוב החברות שקמות כאן, מבוססות על טכנולוגיה של מוסדות אקדמיים. יש הרבה ערים שרוצות לפתח את תעשיית ההיי־טק, אבל זה יקרה בערים שיש להן כוח אדם איכותי שמגיע ממוסדות אקדמיים".

איציק עוזרצילום: אמיל סלמן

"על נקודות אחרות, שהיו בחוסר, שפכנו משאבים, ואנחנו עושים כל דבר שנכון לקדם משרות איכותיות בעיר", מסביר עוזר. "פעם בשבוע מגיעות לכאן משלחות מרשויות מקומיות אחרות, שרוצות ללמוד מאתנו - גם ערים גדולות וגם עיירות פיתוח. יש הרבה מה ללמוד, והרבה ממה שאנחנו מצליחים לעשות זה בזכות תקציבים מיוחדים לירושלים, אבל לא רק בגלל הכסף. זה הרצון לעבוד ולהשקיע בחשיבה ובתכנון".

כחלק מפיתוח סצינת הסטארט־אפים המקומית, פועלת העירייה לקידום אירועים, ועוזר שוב מתגאה במספרים: לדבריו, ב-2012 התרחשו בעיר כ-12 אירועי יזמות, וב-2015 הספירה נפסקה אחרי 350 אירועים. "רוב האירועים הם לא יוזמה שלנו, אבל אנחנו עוזרים ומעודדים. אנחנו עושים את האירועים הגדולים, כמו תחרות בשיתוף עם חברת קשת ובנק הפועלים, כינוסים גדולים ואירוע בינלאומי שנתי".

התוכניות לעתיד הקרוב כוללות פיתוח של תחום הבריאות הדיגיטלית, כולל פתיחת מרכז לבריאות דיגיטלית עם בית חולים הדסה ומכבי שירותי בריאות. נוסף על כך, העירייה הביאה את האקסלרטור הבינלאומי Mass Challenge, שהתחיל השנה את המחזור הראשון בישראל עם 48 חברות - מתוכן שמונה חברות שהגיעו ממדינות אחרות. העירייה משקיעה באקסלרטור מיליוני שקלים, מתוך כוונה להגיע לפעילות של מאה חברות בכל מחזור".

חיפה מנגישה את העיר ליזמים צעירים

פארק תעשיות מת"מ בחיפהצילום: רמי שלוש

לחיפה יש כל הנתונים להפוך לבירת היי־טק: שני מוסדות אקדמיים, שאחד מהם הוא הטכניון; בתי חולים; פארק מת"מ, שמאוכלס על ידי כל חברות ההיי־טק הגדולות והבינלאומיות. עם זאת, סצינת הסטארט־אפים לא פורחת בעיר כמו אחותה הבוגרת, תעשיית ההיי־טק. בשנתיים האחרונות עושה העירייה צעדים ראשונים כדי להשאיר את הצעירים במרכז העיר, לפתח ולקדם את היזמות.

"מיפינו את כל הגופים שפועלים בחיפה, את החממות והאקסלרטורים, וראינו שיש פעילות - אבל צריך לחבר את הקהילה", מסבירה ד"ר גלית רנד, ראש אגף תכנון ואסטרטגיה בעיריית חיפה.

בין הגופים שפעלו בעיר היתה חממה של בית החולים רמב"ם, חממה של הטכניון, חממה ערבית בשם Takwin, לצד מתחמי עבודה, קהילות של יזמים, חברות מסחריות ותעשייתיות כמו אינטל, יבמ ומיקרוסופט, יוזמות חברתיות ומכוני מחקר.

"ראש העיר, יונה יהב, שם למטרה לחדש ולהחיות את העיר התחתית, להגדיל את מקומות התעסוקה האיכותיים במרכז העיר, באמצעות ההשכלה הגבוהה, ולאכלס את העיר התחתית בסטודנטים ולהביא לשם שלוחות של האוניברסיטה ומכללות", אומרת רנד. "חיפשנו אזור שונה מפארק מת"מ, והעיר התחתית היא אזור עם פוטנציאל גדול, כי היא קרובה לתחבורה ציבורית ויש שם אזורי בילוי. חממת Takwin ומרכז הצעירים של העירייה יושבים שם, וגם מט"י (מרכז טיפוח יזמות)".

לפני כשנה הקימה העירייה את פורום יזמות חיפה, שמטרתו לקדם את היזמות בעיר. בפורום חברים 50-40 איש - כולם גורמים שיש להם עניין ביזמות, אנשי עסקים, אנשים מהתעשייה ומהאקדמיה, חברות עירוניות ועוד. "החלטנו על ארבע קבוצות עבודה מתוך הפורום: גיבוש חזון עירוני; קבוצת רגולציה; קבוצה להנגשת מידע, שמטרתה להקים אתר עירוני, שכל יזם יוכל לקבל שם אינפורמציה על כל המתרחש בעיר; וקבוצה שממוקדת בצרכים של יזמים", מספרת רנד. הפורום גיבש את קהילות היזמים והאקדמיה ויצר אינטראקציות ביניהן, חיבורים עסקיים ורשת של היכרויות אישיות. "אנחנו רואים את התפקיד שלנו בחיבור של כל האקוסיסטם ביחד", אומרת רנד.

עיריית חיפה מפעילה שני מתחמי יזמות בעיר: HUB יזמי בשם In-Vent בעיר התחתית, שכולל מרחבי עבודה, מנטורינג וייעוץ, הרצאות ומפגשים בנושאים מקצועיים; וחממת hiCenter, הפועלת תחת החברה הכלכלית של חיפה, ומעניקה תמיכה לחברות סטארט־אפ בשלבי התפתחות שונים - החל משלב הרעיון, שלב המנבטה, שלב המאיץ ושלב הפוסט־סיד. מט"י, שמסייע בדרך כלל לעסקים קטנים, גויס לטובת המטרה - ונפתח בעיר התחתית מרכז מט"י סטארט־אפ.

מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בחיפהצילום: תומר פולטין

נוסף על כך, העירייה מכוונת ומפעילה את היזמים לתחומי העניין שנמצאים במרכז סדרי העדיפות העירוניים, כמו איכות הסביבה - נושא רגיש בחיפה, שסובלת מזיהומי תעשייה. "אנחנו מעוניינים למצוא פתרונות לאיכות החיים בעיר, והנושא של בריאות דיגיטלית מעניין אותנו מאוד. הקמנו את פארק מדעי החיים במבואות הדרומיים של העיר, ואנחנו רוצים לנצל את העובדה שיש בעיר שלושה מרכזי מחקר, בתי חולים ואת הטכניון, כדי לגייס אותם לטובת המטרה", מסבירה רנד. "אנחנו בונים עם הטכניון תוכנית שתיצור רצף שיתחיל בטכניון והיזמות תמשיך לפעול בעיר התחתית, וכשהסטארט־אפים יבשילו, יהיה להם מקום בפארק מדעי החיים".

העיר עדיין לא הקצתה משאבים כספיים או הטבות ליזמים - ולדברי רנד, אולי זה ייכלל בתוכנית העבודה ל-2017, שנמצאת בתהליכי הכנה. יש גם כוונה בעיר לתת הקלות בארנונה ומענקים למיזמים בעיר התחתית. נוסף על כך, מתוכננת הקמה של קרנות השקעה עירוניות באמצעות החברות העירוניות. המטרה של עיריית חיפה בחמש השנים הקרובות היא לחבר את החברות הגדולות שיעזרו ליזמים הצעירים, להכניס לעיר את הכסף הפרטי של קרנות ההון סיכון ולהביא גם תקציבים ממשלתיים לתחום הבריאות, בדומה להטבות שמקבלת באר שבע להקמת עיר הסייבר.

רעננה מחליפה את המוסכים בסטארט־אפים

Hubanana ברעננהצילום: מוטי מילרוד

"אנחנו באמת מאמינים שזאת שליחות לאומית, ולא סתם ישראל נקראת סטארט-אפ ניישן", אומרת פרי נתיב, סמנכ"לית למינהל וקיימות בעיריית רעננה. "זה חזון של ראש העיר, זאב בילסקי, שהתחיל לפני 30 שנה בהפיכת אזור התעשייה של רעננה מאזור של מוסכים לתעשיית עתירת ידע".

לדבריה, אחד היתרונות שיש לרעננה הוא שיש בה אוכלוסייה משכילה מחתך חברתי־כלכלי גבוה, היי־טקיסטים שעובדים בחברות גדולות ורוח יזמית, שלאו דווקא מתבטאת בגיל. לפעמים דווקא אנשי היי־טק ותיקים מחליטים לבצע שינוי בקריירה ולהתחיל מחדש ביזמות.

"אנחנו מאמינים שצריך לספק לתושבים תעסוקה בתוך העיר, ולא להוציא אותם רחוק. חשוב לנו שנשים לא יפרשו ממעגל העבודה בגלל נסיעות ארוכות ושעות עבודה לא סבירות, והקירבה לבית מאפשרת שעות עבודה גמישות", אומרת נתיב. "יש רצון יזמי שזקוק למעטפת של מנטור עסקי, עורך דין ורואה חשבון, קישור למשקיעים ואנג'לים. הרבה פעמים יש רעיון נפלא, שלא מצליח להגיע לאנשים משמעותיים. קשה להפוך את הרעיון למיזם אמיתי".

לפני שלוש שנים הקימה עיריית רעננה את האבננה (Hubanana) - גוף עירוני שנמצא במבנה של העירייה באזור התעשייה, ומשמש חלל עבודה ליזמים בראשית הדרך. "העירייה מספקת את המיקום, תשתית ה-Wifi, כיבוד קל ומעטפת של מנחים שמטפלת במיזמים. יש מפגשים של אחד על אחד והרצאות של אנשי מקצוע מכל התחומים שיכולים לקדם עסק. אנחנו מזמינים משקיעים לערבי פיץ'־נייט או ספידייטיים. הצלחנו לשדך עשרות סטארט־אפים עם עשרות משקיעים. בנינו שם קהילה שעושה יחד קבלת שבת ונוטעת עצים בט"ו בשבט".

חברי האבננה אינם חייבים להיות תושבי רעננה, ואין קריטריונים לסינון המיזמים. המעוניינים מתקשרים בחוזה שכירות לשנה, תמורת תשלום של 250 שקל בחודש למיזם.
אמנם לא מדובר בתעשייה שמייצרת אלפי משרות לתושבים המקומיים, אבל סיפור ההצלחה של חברת ווייז ברעננה מוכיח כי כל סטארט־אפ יכול להפוך לחברה משמעותית.

"מלבד ווייז פועלות בעיר חברות אחרות שגייסו יותר מ-20 מיליון דולר, ולחברות כאלה יש פוטנציאל צמיחה בעתיד. אנחנו מאמינים שהמיזמים הקטנים שמקבלים חלל עבודה ב-250 שקל, יישארו ברעננה - וזה אכן קורה לנגד עינינו", מספרת נתיב.

פרי נתיבצילום: מוטי מילרוד

מול האבננה נפתח לפני כמה חודשים מתחם יזמות פרטי בשם לייטהאוס, ובמתחם פועלים סטארט־אפים נוספים, כמו קרמבה סקיוריטי, שמפתחת מוצר להתגוננות מפני איומי סיבר של כלי רכב אוטונומיים (ללא נהג), וגייסה באחרונה כ-2.5 מיליון דולר; הסטארט־אפ Voyjer, שמפתח שירות לתכנון טיולים; קליפ־קלאפ, העוסק בשיתוף תוכן לאנשי שיווק באינטרנט; ו-rightear, שמפתחים פתרון להתמצאות של עיוורים בתוך מבנים.

באר שבע מאמינה בסיליקון ואדי

פארק המדע בבאר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

באר שבע כבר השרישה את המותג "סיליקון ואדי" - מותג שאינו מתכחש למקורות של העיר. במסגרת הזו הקימה העיר את פארק ההיי־טק, שהוא מיזם בבעלות משותפת לעירייה, לחברת גב ים ולאוניברסיטת בן גוריון. בפארק יושבות חברות גדולות כמו דויטשה טלקום, מלאנוקס ולוקהיד מרטין, וכמובן חברות שעוסקות בתחום הסייבר - התחום שאותו סימנה באר שבע כיעד אסטרטגי, שיבדל אותה ממרכזי היי־טק אחרים בישראל ויהפוך אותה למרכז סייבר בינלאומי מוביל.

במקביל, העירייה מטפחת גם את היזמות הצעירה. "באר שבע היא יצרנית המהנדסים מספר אחת בישראל", מצהיר יהוד מרסיאנו, מנהל אגף חדשנות, מערכות מידע ותקשורת בעיריית באר שבע. "באופן מסורתי, אלה שסיימו ללמוד עברו למרכז - והעיר איבדה במשך שנים יתרון משמעותי של כוח אדם, שלמד כאן והתפתח, אבל לא נשאר כאן לפתח ולהשקיע בחברות חדשות".

כמו חיפה, העירייה פועלת בעקבות המיזמים שכבר התפתחו באופן טבעי, כמו האקסלרטור אינונגב של אוניברסיטת בן גוריון; 7Y - מיזם פרטי של אלביט, שמחבר אנשים ליזמות; ומרכז חדשנות גדול וייחודי בשם CDI, שנפתח לפני שנה על ידי יזמים פרטיים והאוניברסיטה, ועוסק ברווחה ובריאות דיגיטלית, חינוך וערים חכמות. העירייה משתפת פעולה עם המרכז, ובתחום של ערים חכמות יש כמה פיילוטים שמתוקצבים בחלקם על ידי העירייה.

"יש קהילה טכנולוגית גדולה בשם טק־שבע, שהתגבשה בעיר באופן עצמאי וחברים בה כ-2,000 אנשים שקשורים לכ-100 סטארט־אפים בעיר ולחברות אחרות", מספר מרסיאנו. "העירייה מקיימת שיתוף פעולה פורה והדוק עם הקהילה, מסייעת ליזמים וסטארט־אפים בחיבור לחברות טכנולוגיות ולמשקיעים. אנחנו מקיימים אירועי חשיפה וכנסים בינלאומיים. אנחנו מאמינים במיזם שהתכלית שלו לתמוך ולפתח את קהילת הסטארט־אפים, ולכן אנחנו מתכננים עכשיו מעטפת ליזמים, שכוללת Hub עירוני, שיהיה בית לכל מי שמקדם את התעשייה הטכנולוגית בבאר שבע, כנסים בינלאומיים, ויצירת כלים ייחודים ליזמים שיחליטו לקיים את פעילותם בעיר".

פארק המדע בבאר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

על השאלה מדוע העירייה מתעניינת במיזמים כה קטנים, שההשפעה שלהם על העיר כמעט בלתי מורגשת, לעומת פעילות של חברות גדולות או המעבר של בסיסי צה"ל לדרום, משיב מרסיאנו: "ברור שחברות סטארט־אפ בראשית דרכן לא תורמות הרבה לעיר, וחלקן לא תמיד מצליחות, אבל זאת התחלה ובנייה של אקו־סיסטם. הסטארט־אפ cyacrive, שעוסק בתחומי אבטחת מידע וסייבר, ונרכש על ידי פייפל, הוא האקזיט הראשון בעיר. כיום הם חלק מחטיבת האבטחה של פייפל, והם נשארו בבאר שבע".

ראשון לציון רוצה את הסטארט-אפים של תל אביב

סטארט-אפ. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: עופר וקנין

"אחת המטרות המרכזיות של דב צור, כשהוא נבחר לראשות העיר, היתה להפוך את ראשון לציון למרכז העסקים של ישראל, לפתח מתמחי עסקים חדשים ומתקדמים ולמשוך תעשיות עתירת ידע, היי־טק ופיננסים", מספרת מרינה רדלינגר, מנהלת פיתוח עסקי וקידום יזמות בעיריית ראשון לציון. "לפני שלוש שנים הקמנו אקסלרטור עירוני שנקרא 'RishonStartUp' במבנה שנמצא בבעלות העירייה. שיפצנו וריהטנו את הקומה שהפכה למקום מזמין שמתאים לסטארט־אפיסטים, עם אבזור טכני, חדר ישיבות ומטבח.

"יש לנו אתר שדרכו נרשמים לאקסלרטור, ויש אפשרות לעבוד במקום בין חצי שנה לשנה כדי להגיע ליעדים עסקיים. המקום פתוח 24 שעות ביממה בכל ימות השבוע, ואנחנו גובים תשלום סמלי של 150 שקל בחודש לכל מושב. מעבר למקום, אנחנו מספקים גם תמיכה של עורכי דין, רואי חשבון ומנטורים, מבכירי ההיי־טק בישראל, וקרנות הון סיכון, ומקיימים עמם מפגשים והרצאות".

המועמדים עוברים סינון ראשוני, ומגיעים לוועדה שבוחרת מי יוכל לעבוד במתחם. "אנחנו לא מחפשים הצלחה כלכלית, כי אנחנו לא משקיעים במיזמים", אומרת רדלינגר. "אנחנו מחפשים מיזמים ראויים עם יזמים רציניים. המקום פתוח לכולם, ולא רק לתושבי ראשון לציון, אבל אנחנו רואים שרוב המועמדים נולדו בעיר או גרים בה".

ומה מרוויחה מכך העיר? "זה תורם לתדמית של העיר, שלא תהיה רק עיר של קניונים, אלא עיר טכנולוגית ושל יזמים שגרים פה. אולי נצליח להשאיר בעיר שתיים־שלוש חברות בשנה, שבעוד שלוש שנים יעסיקו 400 עובדים - אבל זה תהליך שלוקח הרבה מאוד זמן, וקשה לעבוד עם יעדים מדידים של הצלחה. אנחנו עושים את המקסימום כדי שהסטארט־אפים יצליחו כאן, אבל לא תמיד ההצלחות תלויות בנו", מסבירה רדלינגר. "אנחנו רוצים שיותר ויותר סטארט־אפים ימצאו כאן בית ויגדלו, וימשכו לכאן עוד סטארט־אפים, שאולי יבחרו לשבת ברחוב רוטשילד בראשון לציון, ולא רק בשדרות רוטשילד תל אביב".

מרינה רדלינגרצילום: עופר וקנין

בשלוש השנים האחרונות עוד לא נרשמו אקזיטים מפוארים בראשון לציון, אבל שתי חברות כבר מספקות סיבה לגאווה מקומית. אחת מהן היא Paybox, שהיתה החברה הראשונה שנרשמה לחממה הטכנולוגית בראשון לציון. העירייה דאגה להשאיר אותה בעיר, גם אחרי שהחברה גדלה, ולפני כמה חודשים שיכנה אותה במבנה עירוני תמורת דמי שכירות נמוכים ממחירי השוק.

חברה נוספת, וולוטו, שעבדה בחממה בעיר במשך שמונה חודשים, גייסה כסף מקרן JVP הירושלמית - ואחד מתנאי ההשקעה היה שהחברה תעבור לירושלים לשנה. בתום השנה הם חזרו לראשון לציון, והעירייה משכירה ל-20 עובדי החברה משרדים במבנה עירוני ברחוב רוטשילד".

ירוחם מקדמת חדשנות בחינוך

ירוחם-טקצילום: אליהו הרשקוביץ

אבי ורשבסקי הוא תושב ירוחם, שמנהל את מתחם MindCet של מט"ח - אקסלרטור ומרכז מחקר ופיתוח בתחום של טכנולוגיה חינוכית (Ed-Tech). המתחם הוקם בירוחם ב-2013, ועד היום עבדו בו 70 מיזמים, שמתוכם שליש הוגדרו כהצלחה - כלומר, גייסו השקעות או הגיעו ללקוחות משלמים; שליש מהמיזמים לא הצליחו, ושליש מהם עדיין מחפשים את דרכם להצלחה.

"יש לנו שלושה מסלולים: מסלול אחד הוא האקסלרטור למיזמים עסקיים בתחום החינוך - כלומר, כאלה שהם מיזמים רווחיים", מסביר ורשבסקי. "המסלול השני הוא תוכנית יזמות למורים, שדומה למסלול של האקסלרטור, אבל המסלול מותאם למורים עובדים. הם מגיעים עם בעיה או רעיון, ואנחנו עוזרים לאפיין אותו ולפתח אותו עם מתכנתים ומעצבים. המסלול השלישי מיועד למיזמים של מחקר ופיתוח". בספטמבר נפתח המחזור החמישי, שבו 47 סטארט־אפים ו-40 מיזמים של מורים או מחקר ופיתוח.

ל-MindCet יש שלוחה בתל אביב, אבל הם מתעקשים לקיים את רוב הפעילות שלהם בירוחם, ואנשי הצוות הם תושבי ירוחם או הדרום. הבחירה בירוחם אינה טריוויאלית, מה גם שמשרדי מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) נמצאים בתל אביב. "מאוד נכון להתחיל פעילות חדשנית בחינוך בפריפריה", מסביר ורשבסקי. "זה התחיל משיחה עם מיכאל ביטון, ראש המועצה המקומית, ועם מנכ"לית מט"ח, גילה בן הר. מט"ח עמד להתחיל פעילות בתחום החדשנות החינוכית, וזה היה המרכז השני בעולם שעשה זאת. ראש המועצה היה שותף מהיום הראשון". לירוחם קשה להקצות משאבים כספיים לפיתוח טכנולוגי, והיישוב אינו נהנה מתקציבים ממשלתיים. ואולם המרכז של MindCet קיבל שטח בתוך מבנה ששייך לחברה הכלכלית של המועצה המקומית.

"ירוחם הוא המקום שבו אנחנו עושים את כל הפיילוטים של המוצרים בתחילת הפיתוח. כל בתי הספר, התלמידים והמורים שותפים למה שקורה, וזה לא היה יכול לקרות בעיר גדולה. ראש המעוצה נגיש, פתוח לקראתנו ופותר בעיות. יש גם משהו במדבר - אנחנו עושים הרבה האקתונים, והניתוק תורם לערך של המוצרים שנוצרים בהאקתונים", מספר ורשבסקי.

בזכות תרומה צנועה שקיבלה ירוחם, נבנה בימים אלה בניין נוסף בשטח של 2,000 מ"ר, שאליו יתרחב האקסלרטור. במבנה זה ייפתח מרכז חוויה, שימשוך צוותי חינוך מכל רחבי המדינה. נוסף על כך, נהנה האקסלרטור מהשכנה החדשה - עיר הבה"דים. "עיר הב"הדים היא בית ספר גדול ועתיר טכנולוגיה, ובכל מחזור שלנו יש צוות של שלושה חיילים, שמגיעים עם בעיה שצריך לפתור שם. הם מפתחים אצלנו פתרון ומתניעים אותו שם. זה מחבר בין עיר הבה"דים לירוחם", אומר ורשבסקי.

"אני מקבל הרבה מיילים מאנשים שרוצים לבוא לירוחם ובודקים אפשרויות תעסוקה כאן", הוא מספר. "בירוחם יש 10,000 תושבים, ואם נצליח לייצר 100 או 200 משרות, זאת תהיה הצלחה גדולה ומשמעותית מאוד ביישוב. בבניין שלנו עובדים כמעט 50 עובדים באופן קבוע, ונפתח פה גם בית קפה".

אבי ורשבסקיצילום: אליהו הרשקוביץ

סביב האקסלרטור בירוחם התקצבו בתי תוכנה קטנים, כמו קמביום, שמעסיק 18 עובדים תושבי הדרום. קמביום מפתח תוכנה ללקוחות, ובמקביל הקים גם שני סטארט־אפים משל עצמו, Mobiz ו-ODtech.

רבים מהסטארט־אפים הפועלים באקסלרטור בירוחם נוטשים את היישוב לאחר תקופת ההאצה. מהמחזור האחרון שהסתיים באפריל, נשארו רק חמישה אנשים שגרים ביישוב, וזה נחשב הרבה יחסית.

"אנחנו לא מצפים שירוחם תהפוך לתל אביב, ואפילו לא לבאר שבע. אין מחשבה שחברות ענקיות כמו אינטל יגיעו הנה", אומר ורשבסקי. "החזון הוא שירוחם תהיה אזור תעשייה בוטיק של סטארטאפים - שיהיה פה פארק של טכנולוגיות חינוכיות, ויהיה מועדון משקיעים שיעטוף את הסטארט־אפים שלנו. במקום שיש היי־טק, יש תגובת שרשרת. זה משפיע, למשל, על החינוך, כי להורים היי־טקיסטים יש דרישות אחרות ממערכת החינוך. אנחנו עורכים כנסים והאקתונים, ובשנה שעברה עשינו האקתון שמשך דמויות מוכרות מתעשיית האד־טק בעולם.

"יש לנו אינטראקציה עם מערכת החינוך, ואנחנו משפיעים על בתי הספר", אומר ורשבסקי. "ילדים מגיעים לכאן ומתחככים עם הסטארט־אפים והטכנולוגיות. זאת השראה שמציתה בהם חלומות שהם לא הכירו עד היום. יש גם שיפור בדימוי של העיר. חברת Code monkey מלמדת ילדים לתכנת, ובשנה שעברה משרד החינוך יזם אתם אולימפיאדת תכנות, ואחד מבתי הספר היותר חלשים כאן הגיע למקום גבוה בתחרות. הבאנו את הילדים למתחם כדי להכין אותם לתחרות, והם נפגשו עם היזמים של Code monkey, ועבור הילדים זה היה חשוב מבחינת הדימוי העצמי".

הניצוץ היזמי של מעלות תרשיחא

חממת היי טק sparkצילום: גיל אליהו

במעלות תרשיחא נפתחה באפריל האחרון חממת Spark ביוזמתה של עו"ד אביטל שיקנאי, שותפה במשרד עורכי הדין שנהב קונפורטי רותם ושות’ מתל אביב. שקנאי גם מנהלת כיום את החממה.

"נולדתי במעלות, ואני מעורבת בלא מעט אקסלרטורים ומרכזי יזמות באזור המרכז. חשבתי שזה יהיה נכון שיהיה מקום שיוכל לקלוט יזמים בגליל המערבי", היא מספרת. "פניתי לעיריית מעלות תרשיחא, שאהבה את הרעיון, והיא שיפצה מבנה עירוני בפארק התעשייה מעלות והקצתה לנו שטח של 120 מ"ר. נוסף על כך, העירייה תיקצבה את הפעילות של המקום במיליון שקל לשלוש השנים הקרובות".

זה אולי לא נשמע הרבה, אבל עבור רשות מקומית כמו מעלות תרשיחא מדובר בהקצאת משאבים גדולה מאוד וכלל לא טריוויאלית, בעיקר כשתוצאות ההשקעה אינן מיידיות או ברורות.

ועדה מטעם העירייה בחרה שמונה מיזמים למחזור הראשון בחממה, והם מגיעים מתחומים שונים: פודטק, ביוטק ואפליקציות. כל מחזור יבלה בחממה תקופה בת חצי שנה. "האקסלרטור הוא חינמי, ואם המיזמים מגייסים כסף, הם צריכים לשלם סכום סמלי על תקופת השהייה שלהם", מסבירה שקנאי. "הם מקבלים את המקום, מנטורים, הרצאות והכשרות בנושאים הרלוונטיים ליזמות".

אביטל שיקנאיצילום: גיל אליהו

מעלות תרשיחא אינה מתיימרת להפוך לבירת היי־טק, אבל יש בעיר רצון ליצור סצינה של יזמות היי־טק בגליל המערבי. "זה יכול למשוך יזמים טובים, ויש מטרה לבנות שם חברות שיספקו תעסוקה", אומרת שקנאי. "כיום לתושבי הגליל המערבי אין אלטרנטיבה חוץ מלנסוע לתל אביב או למקומות אחרים, אז המקום הזה משאיר את האנשים בצפון.

"חוץ מזה, צריך להתחיל איפשהו - זה מתחיל באקסלרטור, ואחרי כן יהיו עוד תוכניות לייצר מקומות עבודה. כשהוקם אזור התעשייה תפן בגליל, הוא התחיל מבית ספר ליזמות - וזה נתן לאנשים טובים אלטרנטיבה. בגלל זה בחרנו בשם Spark - אנחנו מדליקים את הניצוץ.

"בעתיד, יכול להיות שיקום כאן בית ספר עם קורסים שמשיקים לעולם ההיי־טק. אולי תהיה תנופה של שילוב מקצועות טכנולוגיים בבתי הספר באזור, או יקום פארק תעשייה שיקלוט את החברות בוגרות האקסלרטור", היא אומרת. "חשוב לי שזה יהיה בפריפריה וייפנה לכל האוכלוסיות, גם למגזר הערבי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker