שרון חן; איתן סרבר ושי עם שלם

זה לא זול יותר, אפילו ההפך; זה לא מתאים לכולם, אפילו ההפך; זה גם לא ממש חדש, אם תשאלו את מייסדי הקיבוצים – אפילו ההפך. ובכל זאת, קונספט המגורים השיתופיים מאתגר את החשיבה המקובלת על נכסים ושכירות, ומדרבן את היזמים והערים הגדולות לבחון מחדש את מודל המגורים המסורתי של מגורים בבעלות. זאת, אל מול צורכיהם של המילניאלז ובני הדורות הצעירים יותר, שמבקשים לא רק ארבעה קירות וספה, אלא גם שירותים מגוונים וקשרים קהילתיים.

המבוגרים־הצעירים כיום, בני ה־22־35, נוטים לטייל ולנוע יותר מבעבר, לעבור בין מקומות עבודה רבים, ולחפש משרות שיאפשרו להם לעבוד מכל מקום, בכל זמן. זהו גם דור שמתחתן ומשתקע בגיל מאוחר יותר, וצמא לקשרי קהילה ממשיים שאינם מתווכים על ידי מסכים. כל אלה מביאים רבים מהם לחפש מענה אחר בשוק המגורים, וכך מתהווים מודלים שונים של מגורים שיתופיים. בתחום זה פועלים היזמים איתן סרבר ושי עם שלם, מתכנני ערים צעירים עם ניסיון בפרויקטים של התחדשות עירונית. השניים חברו לקבוצת הנדל"ן ביתא, ופתחו מרחב ראשון של דיור שיתופי בבניין שהיה מיועד להריסה ברחוב צ'לנוב בדרום תל אביב. כעת הם מקדמים את הקמתם של מרחבים  - כפי שהם מעדיפים לקרוא לפרויקטים - נוספים בדרום תל אביב, בשכונת הדר בחיפה ובירושלים.

הרעיון מאחורי מרחבי המגורים המשותפים הוא לאפשר קשרים בין הדיירים. יחידות הדיור עצמן אינן גדולות, אך לצדן ישנם חללים משותפים המשמשים לפעילות משותפת, כמו פינות טלוויזיה, חדרי כושר או סטודיו לאמנים. סגנון המגורים הזה מייצר הזדמנויות רבות ליצירת קשרים חברתיים, וקוסם לדור הצעיר.

יזמית שמנסה לשכלל את הרעיון ולהתבלט בין שלל המתחמים השיתופיים, היא שרון חן, הבעלים של מתחם AYEKA בדרום תל אביב. חן מפעילה ומנהלת מרחב המיועד לקהילה סגורה, שבו החברים עובדים ומבלים, מתאמנים, ויוזמים שיתופי פעולה עסקיים וחברתיים. חן גייסה והשקיעה בעצמה כ־3 מיליון דולר בהקמת המתחם, שבו חברי הקהילה נהנים מגישה לבריכה ומתקני כושר, פעילויות סגורות לחברים בלבד, והטבות מבתי עסק באזור. AYEKA מייבאת מחו"ל מודל הוליסטי לפיו מקום העבודה אינו רק עמדת מחשב, אלא "מרחב חיים" המנוהל בידי חברה שנותנת מסגרת ומענה לכל הצרכים של החברים בה. החברה מגייסת בימים אלה עוד מיליוני דולרים כדי לקדם מתחמים נוספים בתל אביב, לונדון וניו יורק.

שני המיזמים מבקשים לחבר בין רעיונות של כלכלה שיתופית לקהילתיות, ולתת מענה לדור העובדים החדש – כשהם קוראים תיגר על המודלים הישנים של דירות, משרדים ואפילו מתנ"סים קהילתיים, וממציאים אותם מחדש.