"בכל מושב יש שניים־שלושה בעלי הון, אבל אנחנו לא אוהבים טייקונים. לשמחתי הם עוברים למגדלים"

מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, מייצג פחות מ–10% מהישראלים, ולמרות זאת מוצא אוזן קשבת בממשלה שרוב ראשי הערים רק יכולים לחלום עליה (״מצאנו שפה משותפת עם איילת שקד״) ■ הוא מגן על ההחלטה לחזק את ועדות הקבלה (״הן מונעות כניסה ממי שבא ׳לעשות נדל״ן׳״), ומשוכנע שאין שום בעיה עם הקמה של עוד יישובים קטנים וכפריים בנגב

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

בכניסה לבית תנועת המושבים בלב תל אביב, נראה הבניין ההיסטורי של התנועה דהוי וחיוור, כמו כלוא בין המנופים והמגדלים החדשים והמבריקים שהתרוממו והזדקפו מסביבו. גם מזכ"ל התנועה, עמית יפרח, שעושה את דרכו ממושב ערוגות למקום מדי יום, מטפח את התדמית של המושבניק שנקלע בטעות לעיר הגדולה. על אף שהוא עורך דין ויועץ משפטי המכהן בתפקידים ציבוריים כבר שנים, משהו בו משמר את תדמית האאוטסיידר — נדמה שהיה מעדיף להמשיך לעבוד במשק המשפחתי שבו גדל במושב אוהד שבעוטף עזה. יפרח, שבנובמבר יציין שלוש שנים בתפקיד, מייצג 254 מושבים שבהם כ–33 אלף בעלי משקים ועוד כ–40 אלף בתי אב בהרחבות — בסך הכל כ–6% מתושבי המדינה. ועדיין, הוא מצליח להיות מקורב למוקדי הכוח וההשפעה הפוליטיים במדינת ישראל. כשאני נכנסת למשרדו הוא בדיוק מנתק שיחה עם נציג של משרד ראש הממשלה, ובימים האחרונים העסיק את קברניטי האוצר בענייני הרפורמות בחקלאות.
זו היתה שנה טובה עבורך, בעיקר בזכות בת ברית מפתיעה: שרת הפנים, איילת שקד. תצטרך למצוא שותפה חדשה עכשיו, כשיש סיכוי שלכנסת הבאה היא לא תגיע.

תגובות