מי בעל הבית? קורס התיווך של הגרעינים התורניים מסמן יעדים

שיעור הבעלות על דירות בקרב ערבים בערים מעורבות ירד ל-48% ב-2018 ■ גרעיני ההתיישבות התורניים מצטיירים כסיבה נוספת שמאיצה שינויים במבנה הבעלות על נכסים, ויו"ר עמידר לשעבר, יצחק לקס, מפעיל קורס תיווך נדל"ן לחבריהם במטרה להגדילם

עדי כהן
עדי כהן
שכונת רמת אשכול לוד
צילום: תומר אפלבאום
עדי כהן
עדי כהן

המאבק על הצביון והזהות בערים המעורבות בישראל עלה מדרגה בשנה האחרונה. אותות למאבקי הכוח בין התושבים הערבים לתושבים היהודים בערים המעורבות ניכרים בשטח, גם על גבי מפת הנדל"ן.

לאורך העשור האחרון הצטמצם שיעור הבעלות על דירות בקרב התושבים הערבים בערים המעורבות בצורה דרמטית — מ–76% ב–2008 ל–48% בלבד ב–2018, כך לפי מחקר שפירסם באחרונה המכון הישראלי לדמוקרטיה, בעריכת ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, ראשת התוכנית לחברה הערבית במכון, ובשיתוף החוקרים עו"ד עודד רון ובן פרג'ון.

לפי המחקר, על נתון הבעלות משפיע בין היתר קצב עליית מחירי הדיור, בזמן שההכנסות בחברה הערבית עלו לאט יותר, ועודן נמוכות משמעותית מבכלל האוכלוסייה. נתוני 2018 מצביעים כי שכרם הממוצע של גברים יהודים המתגוררים בערים מעורבות גבוה ב–77% משכרם של גברים ערבים באותן ערים, ואילו בקרב נשים — הנתון המקביל הוא 59%.

"את הירידה בשיעור הבעלות על דירות רואים אמנם בכל המגזרים וקבוצות האוכלוסייה, אבל הירידה שאנחנו רואים בקרב משקי הבית הערביים בערים המעורבות היא דרמטית", אומרת חדאד חאג' יחיא. "ביפו, מה שמניע את התופעה הם תהליכי ג'נטריפיקציה, שמתרחשים בה עוד מתחילת שנות ה–2000 — ומי ששילמה את המחיר הכבד ביותר שלהם היא האוכלוסייה הערבית בעיר. גם בלוד רואים עלייה דרמטית במחירי הדירות מול אוכלוסייה מוחלשת, שמתאפיינת באבטלה גבוהה, בעוני וברמות הכנסה נמוכות.

"לכך מצטרפים לחצים כלכליים נוספים. בלוד, למשל, יש אזורים שלמים המיועדים להתחדשות עירונית, שאמורה לשפר את חיי התושבים — אבל בשטח מתעוררת התנגדות מצד התושבים הערבים", אומרת חדאד חאג' יחיא. "הסיבה לכך היא שהתושבים חוששים, כנראה בצדק, שברגע שייבנו שם בניינים חדשים וגבוהים הם לא יצליחו לממן את עלויות המגורים, את הארנונה ואת דמי ועד הבית". לצד הלחצים הכלכליים, יידרש בחלק מהמקרים הליך הסדרת זכויות ובנייה בקרקע — גורם שמגביר את החיכוך עם הממסד.

ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיאצילום: הדס פרוש

גרעיני ההתיישבות התורניים הפועלים בערים מעורבות — כמו לוד, עכו, רמלה ויפו — מצטיירים כסיבה נוספת שמאיצה את השינויים במבנה הבעלות על נכסים. לדברי תושב לוד ששמו שמור במערכת, "על כל בית שנמכר פה יש התארגנויות שלמות של מתווכים מהצד הדתי־לאומי, שבאים עם הצעות מחיר גבוהות. לא כי זה מה שהנכסים שווים — אלא כי הם באים עם מטרה אידיאולוגית.

"זה סוד גלוי שכולם בלוד מכירים. רואים את זה בעיקר היכן שיש הגירה חיובית ערבית, כמו בשכונת רמת אשכול — שם עיקר העניין כיום. קבוצה של הגרעין התורני באה עם מטרה 'להחזיר עטרה ליושנה' ולהחליף את האוכלוסייה. הדבר יצר מתיחות שהורגשה פה עוד לפני הפרעות, שהיתה כמו חשמל תמידי באוויר. אלא שמאז הקיץ, המתיחות הזאת נהפכה לשבר — והוא רחוק מלהתאחות".

גם מוחמד חדאד, תושב העיר לוד ויליד רמלה, שמנסה לקנות דירה חדשה גדולה שתתאים לצרכיו בלוד ובמקביל למכור את דירתו הישנה בעיר, מספר כי בשבועות האחרונים הוא מקבל פניות רבות בנוגע לדירתו מיועצי נדל"ן פרטיים. את חלק מהפונים הוא מזהה ככאלה המשתייכים לגרעין התורני בלוד.

לדבריו, קשה לערבי למצוא נכס חדש לקנייה באזור. "המצב בשתי הערים די גרוע", הוא אומר. "לצעירים ערבים קשה יותר ולפעמים בלתי־אפשרי לקנות דירות חדשות או דירות יד שנייה ממוכרים יהודים, כי פחות רוצים למכור לנו. המחירים עולים, וגם מערימים קשיים ולפעמים מוכרים במחיר גבוה יותר.

"בנוסף, יש מסלולי שיווק של המדינה, שנועדו מראש ליהודים — כמו פרויקטים לאנשי קבע או כאלה שנבנים לחברה הדתית עם מרפסות סוכה. עם זאת, לא תראו כאן בנייה ייעודית לערבים. הפרויקט הייעודי האחרון לחברה הערבית ברמלה נבנה כשהייתי בן שנתיים — ואני כבר בן 37. אם רוצים לעצור את הבנייה הלא־חוקית בחברה הערבית חייבים לדעת להציע גם פתרונות".

קורס תיווך נהפך לאמצעי במאבק

המגמה שקיימת בשטח מקבלת כעת גם רוח גבית, ממוסדרת ואידיאולוגית. יו"ר עמידר לשעבר עו"ד יצחק לקס, העומד בראש קרן קהילות המאגדת גרעינים תורניים בישראל, מקדם יוזמה שנויה במחלוקת: קורס יזמות ותיווך נדל"ן להכשרת מנהלי הגרעינים — לחיזוק והרחבת ההתיישבות הציונית־הדתית בפריפריה העירונית ובערים המעורבות.

לקס השיק את הקורס בשיתוף פעולה עם מרכז הבנייה הישראלי של ערן רולס. לפי הפרסומים לקורס, הוא נועד להעשיר את מנהלי הגרעינים בידע, בכלים ואף ברישיון תיווך, שיאפשרו להם להשתלב בענף הנדל"ן ולצוד אחר "פתרונות דיור זולים ויצירתיים" במקומות מושבם.

"העוצמה של גרעין היא שהוא בא בקבוצה של 30 משפחות חדשות שרוכשות יחידות דיור באותה שכונה, משנות את אופיה והופכות אותה חזקה ואטרקטיבית יותר", צוטט לקס בראיון לעיתון הדתי "עולם קטן", לפני פחות מחודשיים, אז סיפר על קורס הנדל"ן החדש. "הן משדרגות את השכונה, ולאורך זמן זה מעלה את ערך הנכסים ואת ערך השכונה".

כדוגמה הזכיר לקס באותו ראיון את שכונת רמת אשכול בלוד — שכונה ערבית ברובה, שהיתה מוקד הפרעות המרכזי בעיר בסמוך למבצע "שומר חומות". לדבריו, הגרעין שהגיע לשם בשנים האחרונות מונה כבר כ–70 משקי בית, וכי הפועל היוצא של פעילותו שם הוא "עליית המחירים בשכונה. כיום דירה ברמת אשכול שווה פי שלושה ממחירה לפני שבע שנים".

על רקע אמירותיו של לקס ומטרותיהם המוצהרות של רבים מהגרעינים, קורס התיווך מצטייר כאחד הכלים לביסוס ההתיישבות היהודית בערים המעורבות. באופן בלתי־נמנע כמעט, מתבססת התיישבות זו על חשבון תושביהן הערבים של הערים.

לפי עמוד הפייסבוק של לקס, הוא השיק את הקורס באפריל 2021, זמן קצר לפני המאורעות האלימים בערים המעורבות. לפי פרסומיו, מחיר קורס בן 15 מפגשים הוא 600 שקל, כאשר 500 שקל יוחזרו לנרשמים אם יעברו את המבחן שבסופו לקבלת רישיון התיווך.

"מעולם לא היתה כוונה לדחוק תושבים"

מאז 2018 עומד לקס בראש קרן קהילות, המשמש ארגון גג ל–70 גרעיני משימה תורניים, הנושאים דגל של העמקת הזהות היהודית. רבים מהגרעינים פועלים בערים מעורבות כמו עכו, רמלה, לוד ויפו. תושבים בערים אלה מדווחים לא אחת על אווירה מאיימת מצד חברי הגרעינים כלפי תושבים ערבים, וכן על חיכוכים ועל מתיחות שמערערת את החיים המשותפים.

לדברי חלק מהתושבים הערבים, חלק מהתסיסה מיוחס להאצה של תהליכי ג'נטריפיקציה שמתחוללים כבר בערים, ומתודלקים על ידי הגרעינים התורניים. לטענתם, הגרעינים מביאים לדחיקה מואצת של האוכלוסייה הערבית, בעיקר דרך כניסה של חברי הגרעינים לשכונות הערביות בכוונה תחילה.

מטענות אלה מתעקשים ראשי הגרעינים להתנער, והם דחו אותן גם בתקופת האירועים האלימים. אלא שלעומתם, לקס אינו מסתיר את עמדותיו כלפי התושבים הערבים; "'בזכות' פרעות תשפ"א מתגבשת ההבנה שאין לנו חלק עם ערביי ישראל המהווים גיס חמישי, ועובדה זו, שהם ניסו לכבס ולהסתיר, יצאה לאור", צוטט לקס בראיון לאתר החדשות של ערוץ 7 בעיצומם של האירועים. לדבריו, "כיעד וכחזון נכפיל ונשלש את חברי הגרעינים בכל אתר ואתר. מפסיקים לדבר על סימטריה, ומפסיקים לדבר על דו־קיום".

מיצחק לקס נמסר בתגובה: "הגרעינים המשימתיים־תורניים של קרן קהילות קובעים את מרכז חייהם בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ב–70 ערים בישראל, ופועלים בתחומים החברתיים־חינוכיים־קהילתיים ותורניים, באופן החוצה מגדרים ועמים. אין ולא היתה מעולם מטרה אידיאולוגית של דחיקת תושבים ערבים מהערים המעורבות. המגורים המשותפים שיפרו את הביטחון בשכונות, ועדי בתים קמו ושיפרו את בנייני המגורים, הוקמו גינות קהילתיות ונוצרה פעילות חברתית משותפת.

יצחק לקסצילום: ענבל מרמרי

"כפועל יוצא גם מחירי הדירות בשכונות אלה עלו — כמו בכל המדינה. משפחות הגרעינים רואים בהתיישבות ביפו, בלוד, ברמלה, בעכו, בנוף הגליל ובעוד ערים שגרים בהן גם ערבים, כהתיישבות טבעית וברורה, ממש כמו מגורים בשהם, בתל אביב, בהרצליה וברמת השרון. מטרת קורס הנדל"ן של מנהלי קרן קהילות היא להכשיר אותם למצוא הזדמנויות נדל"ניות בערים שבהן הם מתגוררים, מתוך רצון להגדיל את הגרעינים ולצרף אליהם משפחות צעירות. כאמור, מדובר על כלל הערים ברחבי הארץ, ולא רק על הערים המעורבות".

מערן רולס נמסר בתגובה: "מרכז הבנייה הישראלי רואה את תפקידו בסיוע לקידום פתרונות דיור לכלל תושבי ישראל ובקידום ההתיישבות היהודית בכל חלקי ארץ ישראל, ובכלל זה בערים המעורבות. כיו"ר החברה אני לא מתנצל על סיוע לגורמים שעוסקים ביישוב הארץ, גם אם הם חובשי כיפות, ואיני מתמקח על שום מ"ר בארצנו. לקס וכל הגרעינים הדתיים והלא־דתיים עושים עבודת קודש, ובוחרים לגור גם בערים המעורבות ולחזק את הריבונות הישראלית בהן.

"בלי לפגוע באמור לעיל, אני קורא לרשויות המדינה לפעול בנחישות להשלטת ריבונות ישראלית בלוד, ברמלה, בעכו, ביפו וכמובן בכפרים הערביים — ובמקביל, לדאוג גם לביטחון האישי ורווחת המגורים של האוכלוסייה הערבית והיהודית באמצעות מיזמי פינוי־בינוי והתחדשות עירונית ויצירת מרקמים לחיים משותפים בארץ הזאת, מתוך גאווה וזקיפות קומה ישראלית".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר