"הם מתנגדים לצופף - אבל בונים וילות ענק עם עוד יחידת דיור לילד"

ליאת פלד, מתכננת מחוז חיפה ב-11 השנים האחרונות, מסיימת את תפקידה בתחושה שחיפה ממריאה, משוכנעת שהמפעלים יפונו בקרוב מהמפרץ – ומסבירה למה חייבים לשלב בתוכנית הלימודים גם שיעורי תכנון

שלומית צור
שלומית צור
ליאת פלד
ליאת פלדצילום: רמי שלוש
שלומית צור
שלומית צור

קשה להאמין, אך כשליאת פלד, מתכננת מחוז חיפה, הודיעה באוקטובר האחרון על סיום תפקידה, מי שהתאכזב היו דווקא כמה מהיזמים שפועלים באזור. "ליאת היתה שולחת הודעה בשעה 8:00 בבוקר על נספח שהייתי צריך להוסיף לתוכנית, או ב–20:00 בערב כדי לדעת מה קורה עם חוות הדעת שאנחנו צריכים להגיש", מספר אלכס מריאש, מנכ"ל חברת הכשרת הישוב התחדשות עירונית, שקידם בוועדה המחוזית פרויקט פינוי גדול בקרית ים. "איפה יש פקידים כאלה, שאכפת להם ככה מהעבודה? בשבילנו, זו בשורה לא טובה".

פלד, תושבת קרית חיים שכיהנה בתפקיד מתכננת מחוז חיפה במשך 11 שנה ועוזבת אותו לטובת תפקיד בכיר במינהל התכנון, מסבירה כי ליחסים הטובים עם היזמים יש סיבה אחת מרכזית: "יזמים אהבו אותי, כי הייתי אומרת להם במקום 'כן' או 'לא' בצורה ברורה. גם אם הם כעסו כשקיבלו תשובה שלילית, היזמים אוהבים ודאות. עובדים בוועדה המחוזית צריכים להבין שיזמים שעובדים מולם שילמו כספים, נטלו הלוואות ולכן צריך לתת להם שירות. אני גאה שיותר מ-85% מהתוכניות שהוגשו למחוז חיפה אושרו תוך שנה וחצי".

"אולי לוקח זמן להסתגל, אבל לקליש־רותם יש רעיונות טובים"

מחוז חיפה חולש על 94 יישובים עירוניים וכפריים ומתגוררים בתחומו יותר ממיליון תושבים, כ-280 אלף מהם תושבי חיפה, בירת המחוז. פלד מתגאה בזמן אישור התוכניות, אך גם היא יודעת שלא הכל ורוד, שהאתגרים שעמם מתמודד המחוז עדיין מורכבים בכל חזית – ולמרות השבחים שנשמעים מצד חלק מהיזמים, הרי שרובם טוענים בשיחות סגורות כי פיתוחה של חיפה קפא והעיר מדשדשת.

איך יכול להיות שחיפה עדיין עומדת במקום?

"אני לא מסכימה שחיפה מדשדשת", משיבה פלד. "האמירות שחיפה לא מתרוממת זה בעיקר סיסמאות אווירה שלא מגובות במציאות. במבואות הדרומיים של העיר כבר נבנו ועוד מתוכננות אלפי יחידות דיור, ובעיר עצמה יש היקפים לא מבוטלים של פרויקטי תמ"א 38, על אף שאני סבורה שעדיף לקדם מתחמי פינוי־בינוי גדולים. גם מבחינה עסקית, העיר מתרוממת. אינטל משקיעה בחיפה וגוגל ואמזון בחרו להיות בה – זה אומר משהו. יש לחיפה תוכנית מתאר, וגם יזמים ממרכז הארץ באים לבנות בה, כי יש בעיר ודאות. בעיר התחתית יש בנייה חדשה ופעילות עסקית נרחבת, ואת כל זה אני אומרת אחרי שישבתי עשר שנים במגדל המפרש בעיר התחתית. הייתי צופה על רחוב העצמאות ומבכה את גורל העיר, שבשעה 17:00 בערב שוממת ואין בה שום פעילות.

כיום זה סיפור אחר, והקרדיט בעניין הזה מגיע לראש העיר הקודם, יונה יהב, שהחיה את העיר התחתית. כיום היא מוקד של סטודנטים וצעירים. במאפיית ברדא בעיר ממתינים לקרואסון 50 דקות ביום שישי, והולכים ליוגה ופילאטיס במועדון החורבה, שהיה נטוש כשאני הייתי ילדה. גם מלונות הבוטיק בעיר הם הצלחה גדולה, והקולינריה זה עולם שלם. חיפה ממריאה ועוד איך. תוכנית פינוי המפעלים במפרץ חיפה (תמ"א 75) תהפוך את האזור למוקד תעסוקה חדש ותשפר משמעותית את החיים בעיר. אני בטוחה שההגירה לחיפה תהיה חיובית".

אז אין בסיס לטענות הרבות כלפי ראשת העירייה הנוכחית, עינת קליש־רותם?

"קליש־רותם מכהנת רק שנתיים וחצי. יהב כיהן זמן רב כראש עיר, ובוקר אחד נבחרת מישהי עם אג'נדה שונה ולוקח זמן להסתגל. בשורה התחתונה, יש לה רעיונות טובים. היא מדגישה עירוב שימושים ושימושים וציבוריים, היא הביאה מדיניות גובה לבנייה בעיר, וכדי להטמיע מדיניות לוקח זמן. היזמים יודעים שיש ודאות תכנונית שלא היתה קודם. בשטח יזמים בונים לפי המדיניות שלה ומטמיעים את תוכנית המתאר של העיר. בקריות היו קרקעות פנויות ותוכניות מגירה שהמתינו גם להבשלה של ערכי הקרקע, ואז הן פרצו".

צילום: ראובן כהן

איפה למשל?

"קרית ים הולכת להפוך את פניה. כיום בכל הקריות יש 230 אלף תושבים, ובחיפה יש 280 אלף. גוש הקריות בעתיד יחבור יחדיו, ויהיה זהה בהיקפו לחיפה, כי אופק הפיתוח של הקריות גדול והעובדה שהקריות יושבות על אזור מישורי נוחה יותר לפיתוח".

גם בפרשת חישמול הרכבת היא צדקה?

"הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) דנה בתכנון רכבת מהירה מהצפון למרכז, וביקשה לעקוף את חיפה כך שלא יהיו תחנות בתוך בעיר. אנחנו דרשנו שהרכבת תעבור בחיפה, שהיא מוקד מטרופוליני. מישהו היה מעלה על הדעת שרכבת לא תעבור בתל אביב? באותה מידה, רכבת חייבת לעבור בחיפה. הוות"ל השתכנעה. במקביל, דנו בחישמול הרכבת הקיימת, כאשר אי־אפשר להעביר רכבת לחישמול מלא אם לא מחשמלים את כל הקו. קליש לא רוצה שיחשמלו את הרכבת בתוך חיפה, כי היא רוצה לשקע את הרכבת. חישמול הקו הקיים הוא עניין זניח, לעומת ההחלטה הגדולה שהרכבת המהירה תעבור בתוך חיפה. הרכבת המהירה תהיה גם ככה משוקעת ומחושמלת. שני הדברים לא סותרים. מעבר החישמול קורה כבר כיום. הרכבת המהירה תהיה עוד עשר שנים, וחשוב להשאיר אותה בתוך חיפה".

פלד היתה מעורבת באישור תוכניות משמעותיות שהיו נקודות ציון במחוז, כמו אישור תוכניות מתאר של חיפה, אור עקיבא, קיסריה, חדרה, קרית ים, וכן בתכנון פארק מורד נחל הקישון והוצאת היתרים לאסדת גז לווייתן ונמל המפרץ. אך ללא ספק, המהלך הדרמטי ביותר היה מעורבותה כנציגת מינהל התכנון בוועדת המנכ"לים לשינוי מפרץ חיפה. התוכנית השאפתנית קובעת כי התעשייה הפטרוכימית תיסגר, לטובת הקמת מגורים ושטחי תעסוקה חדשים בהיקפים דרמטיים. בתפקידה החדש, כסגנית מנהלת מינהל התכנון, צפויה פלד להיות אחראית על קידום התוכנית.

המפעלים הפטרו-כימיים במפרץ חיפה. "כולם מבינים שצריך להפסיק לזקק נפט והעולם בדרך לשם"צילום: רמי שלוש

התוכנית לפינוי המפעלים נשמעת כחלום עבור מחוז חיפה. את מאמינה שהוא יתגשם עוד בימי חיינו?

"ברור. כולם מבינים שצריך להפסיק לזקק נפט – והעולם בדרך לשם. אצלנו יש החלטות שהממשלה צריכה לקחת, כמו מעבר לשימוש במכוניות חשמליות, ואני מאמינה שתוך עשר שנים זה יקרה. זו הסיבה אגב שבגללה אני לא קונה מכונית, אלא משתמשת בליסינג. לתוכנית פינוי המפעלים יש חלק מהותי בחלופות למשק האנרגיה, כי המתווה שם אומר למפעלים הפטרוכימיים: 'האזור משתנה מתעשייה לתעסוקה, ויש לכם עשר שנים לעבור מתעשייה לאספקת אלמנטים בתחום האנרגיה החלופית.

אני סבורה שהתכנון שמובא בימים אלה למועצה הארצית יסתיים בעוד כשנתיים. חיפה כימיקלים כבר עזבה את חיפה, ובמאות דונמים האלה אפשר להשתמש בינתיים לטובת אחסנה ולוגיסטיקה. בזן הקימה בעצמה וביוזמתה חממות טכנולוגיות שעוסקות בפיתוח מימן ירוק ובמעבר לאנרגיות אחרות, וגם רשות מקרקעי ישראל התניעה עבודה לטיפול בזיהום הקרקע בתמיכת המשרד להגנת הסביבה".

הציבור דרש את הפינוי הרבה לפני המדינה.

"אני שמחה על המעורבות הציבורית שהיתה לפינוי המפעלים. הם עשו עבודה מעולה, הצביעו על נתוני תחלואה, היו דיונים בכנסת, החלטות ממשלה, ודאגו שהנושא לא יירד מסדר היום ולא ידעך. בלב שלי, כחיפאית, שמחתי על כל התנגדות, עתירה או ערר שהוגשו במטרה לפנות את המפעלים".

"המגזר הכפרי לא צריך לתת מענה לבעיית הדיור"

בשנים האחרונות היתה התנגדות גדולה מצד יישובים, כמו בנימינה וזכרון יעקב, לתוכניות שמרחיבות של היקפי הבנייה והצפיפות בהם.

"הציפוף חייב לקרות, כי פשוט אין יותר שטחים פתוחים לבזבז. גם בבנימינה וגם בזכרון יעקב יש תחום מושבה מקורית עם הוראות ציפוף מתונות יותר, וקיימת התחשבות במושבה. בבנימינה הכוונה היא לעלות משתי קומות לארבע – והתושבים עדיין רוצים בנייה נמוכה יותר. אבל בזמן שהם לא רוצים לצופף, בפועל הם מצופפים בשקט. בשכונת גבעת עדן בזכרון יעקב, למשל, יודעים לבנות וילות ענק – ובווילות האלה בונים עוד יחידת דיור לילד, או עוד יחידה לטובת העסק, אבל לא סופרים את זה כיחידות דיור. הציפוף נעשה כשלעצמו. לכן, אין ברירה אלא לצופף. למה כולם רוצים לגור בתל אביב? כי זאת עיר צפופה שיש בה פעילות. לכן את כל הערים והיישובים הקיימים צריכים לצופף יותר. פרדס חנה עד היום קוראת לעצמה יישוב ולא עיר, אבל גרים שם 60 אלף תושבים – פי שלושה מנשר. היישובים האלה צריכים להפנים שאמנם חייבים לספק צפיפויות חדשות, אבל לא הכל נבנה בבת־אחת".

להצטופף בווילות ענק זה קל. איפה התרומה של המגזר הכפרי למשבר הדיור?

"המגזר הכפרי צריך להיות הנאמן של השטחים הפתוחים – לשמור על שטחים חקלאיים באמצעות עיבוד שלהם. זה תפקיד חשוב. כל הקרקעות המעובדות באזור המרכז נשמרות על ידי המגזר החקלאי של המחוז – ובעיני, זה לא מוקד שצריך לתת מענה לפיתוח יחידות דיור. פתרונות הדיור נמצאים בתוך תחומי הערים".

שכונת בת גלים בחיפה. "מלבד התמורה הגבוהה יותר למחיר, לא הייתי רוצה לגדל את הילדים שלי בסביבה המיושנת שחיפה מציעה"צילום: Luciano Santandreu / Shutterstoc

כשאת רואה חברות שמשווקות קרקע חקלאית כשטח שניתן לקנות בו "זכות לדירה", מה את חושבת?

"אני נדהמת שאנשים עושים סקר שוק למקרר שהם רוצים לקנות יותר מלקרקע שמציעים להם לקנות. הרבה פעמים אני נתקלת בשיווקים של קרקעות כ'זכות לדירה' בשטחים מרוחקים מבינוי, כשמשווקים משתמשים במונחים לא מדויקים, מציגים את הקרקע שהבנייה בה מובטחת, ואנשים שמים את הכסף שלהם על קרן הצבי. במערב חדרה למשל, היו שיווקים מסיביים וזה הגיע למצב שהיו 1,500 בעלים, וכיום בגלל מסת השיווקים יש 8,000 בעלים והמון בעיות. אנשים לא מבינים את המשמעות של זה, אבל יותר סביר שהם יקבלו חדר בדירה, מאשר דירה. יש רשויות מקומיות, כמו עיריית חדרה, שהוציאו בחוכמה הודעות לציבור שאין אמת בפרסומים האלה. התפקיד שלנו לשתף את המידע, אבל נראה לי אבסורד שקונים קרקע ולא בודקים את המצב התכנוני שלה. זאת הסיבה שיש חשיבות גדולה לשקיפות בתוכניות אסטרטגיות, שאנשים יוכלו לבדוק את המצב התכנוני האמיתי של הקרקע".

המידע בתחום התכנון לא ממש נגיש או ידידותי, ובפועל רוב הציבור אינו מודע למהלכים תכנוניים.

"צריך להכניס מושגים בסיסיים בתכנון בתוכנית הלימודים בבתי הספר, בשיעורי אזרחות למשל. כי מדובר במודעות שנוגעת לכולם. חשוב שהתלמידים ילמדו את החשיבות בהליכי תכנון כבר בבית הספר, וידעו להשפיע עליהם – בין אם זה להתנגד כשצריך, ובין אם זה לתמוך איפה שצריך".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"