"דירה כמו שלי בת"א היתה עולה 9,000 שקל - אני מרגישה בחו"ל"

ליאת (ליצ'י) ברוש עברה לשכונת צהלון ביפו, שבה היא מתגוררת בשכירות, לפני כשנה וחצי. בשכונה גרים יהודים לצד ערבים, והיא נקראת על שם בית החולים ההיסטורי בשכונה, שהפך למרכז גריאטרי. היא מורכבת משני רחובות מרכזיים (ציהתל"י וצהלון), שנמצאים מערבית לשדרות ירושלים, וביניהם רחובות קטנים. השכונה מאופיינת בבתים דו־קומתיים, לצד בניינים חדשים בגובה ארבע־חמש קומות ושיכוני רכבות.

כמה זה עולה?

"אני גרה בשכירות בדירת 3 חדרים עם חניה, מחסן לבניין ומרפסת בבניין חדש ברחוב ציה"תלי, בעלות של 6,200 שקל לחודש. בתל אביב דירה כזאת היתה עולה 8,000–9,000 שקל. הבניין נבנה לפני שלוש שנים, והוא חלק מקומפלקס של שני בניינים בני ארבע קומות. רציתי לגור ביפו, וספציפית בבניין הזה. הכרתי אנשים שגרו בבניין ועקבתי בערך חצי שנה אחרי דירות שמתפנות. התלבטתי לגבי המעבר ליפו, והחלטתי סופית לעבור בזכות הדירה שמצאתי בבניין".

למה כדאי לגור בשכונה?

"יש בשכונה צבע וטעם. 90% מהזמן אני מרגישה שאני בחו"ל. היא ממוקמת במרחק שבע דקות הליכה משוק הפשפשים. במרחק של עשר דקות הליכה אפשר למצוא כל דבר ברחוב — מתיקון צמיגים, לשמן זית שהגיע מהכפר, סופר, ערבים שמוכרים סופגניות בחנוכה, יהודים שמוכרים כנאפה. זאת שכונה מצחיקה.

"אני מוצאת את עצמי 'מוכרת את השכונה' לאנשים, כדי שעוד חברים יעברו לגור בה. המואזין חופר כמה פעמים ביום — וגם בלילה — אבל אני אוהבת את זה. יש שיסתכלו גם על המסגד בשכונה כמטרד, אבל בעיני הוא קסום. יחסי השכנות כאן טובים, ויש בשכונה בית ספר מעורב, בין היתר.

"יש קהילות ענפות של השכונה ושל צעירים ביפו. בקהילה של השכונה יש תחושה של אנשים שהתחברו בעקבות היציאה מתל אביב. יש וואטסאפ שכונתי לצעירים, שבו אנחנו מתכננים פעילויות ביחד. יש בתי קפה ומקומות בילוי במרחק עשר דקות הליכה בלבד. גם חוף הים של גבעת העלייה נמצא במרחק קילומטר. יש חניה ברחוב, תחבורה ציבורית נגישה, כמו גם קורקינטים ו'באבל'".

למה לא כדאי לגור בשכונה?

"כל הדברים שאני אוהבת ביפו הם גם הדברים שהרתיעו אותי בה — עיר מעורבת, שיש בה מגוון אוכלוסייה. לפני שעברתי חששתי איך יהיה לי להסתובב בלילה עם הכלב שלי. השכונה הכי יפה בארץ, עג'מי, נמצאת במרחק הליכה ואחת ההנאות שלי היא לחצות אותה בדרך לים, אבל לא הייתי מסתובבת שם בלילה.

"הרחובות בשכונה נקיים, אבל יש גם מין התנהלות של לא לטפל בדברים בעייתיים. למשל, אם משפחה זרקה את הזבל שלה ברחוב, או בונה חניה פיראטית, או כל מפגע אחר — ידוע שלא אומרים לה כלום, שעדיף לא להתעסק עם אף אחד.

"אחד הדברים שהכי מטרידים בשכונה הם האופניים החשמליים. לכל ילד ונער כאן יש אופניים חשמליים או טרקטורונים קטנים. הכל ממונע, והם מתפרעים ברחובות. זה משהו שמאפיין את כל יפו. דבר נוסף שמפריע כאן הוא הצפצופים ברחוב של מכוניות ואופנועים. יש הרבה תלונות על זה ופנו לעירייה אחרי שהחתימו את כל השכנים, והיתה מחאה על זה".

להשתתפות במדור: pkakthemarker@gmail.com