כישלון ידוע מראש: כל יישוב חדש רק מחליש את הפריפריה

בזמן שאנשי המקצוע יוזמים תוכניות לחיזוק הערים הקיימות, הפוליטיקאים עוקפים אותם מימין עם יוזמות הרסניות להקמת יישובים חדשים ■ "איך נחזק ערים בפריפריה כשמקימים לידן יישובים פריבילגיים?" ■ שקד: "תפקיד אנשי המקצוע הוא להוציא לפועל את המדיניות שקבע הדרג המדיני"

טבריה
טבריה. סובלת מנטישה של צעירים, קשיים כלכליים, ונטולת אופק להתחדשות עירוניתצילום: גיל אליהו

ראש העיר קרית שמונה, אביחי שטרן, מכיר מקרוב את משבר הדיור – ולא רק מתוקף תפקידו. בשנים האחרונות הוא נאלץ להתגורר בשכירות, בהיעדר חלופות טובות למגורים בעיר. "אני לא יכול להאשים תושבים שעוזבים את קרית שמונה. אם במשך עשר שנים לא בנו כאן כלום, איזו ברירה יש להם?", הוא אומר.

"אפילו שאני ראש העיר, אני גר בשכירות", מוסיף שטרן. "התמודדתי בכל ההגרלות של מחיר למשתכן שהיו בעיר בשנים האחרונות – ולא זכיתי. אם אין לי בעיר עתודות קרקע, ובקיבוצים ובמושבים יש, אין לי איך להתחרות איתם. בינתיים ועדת הגבולות עובדת, ואנחנו נאבקים שנים ומחכים. בזמן הזה הממשלה מכריזה על עוד שני יישובים חדשים בצפון. מפעל של אינטל או מיקרוסופט יחזק את הגליל והגולן הרבה יותר מ-100 יישובים חדשים שיוקמו פה. חסרה פה תעסוקה איכותית, לא יישובים".

שטרן, שמתקומם על החלטת הממשלה החדשה להקצות מיליוני שקלים לטובת הקמת יישובים חדשים בצפון, מציג לא רק את הזווית של קרית שמונה. גם צפת וטבריה, שתי ערים ותיקות בצפון, מתקשות להתרומם ולשמש חלופת מגורים איכותית. הן סובלות מנטישת צעירים, אך איש אינו מופתע ממצבן, משום שהבעיות אינן חדשות: למרות מחירי הדירות הנמוכים בהשוואה לגוש דן - הפריפריה בצפון ובדרום עדיין אינה מספקת איכות חיים טובה; עדיין דלה במקומות תעסוקה טובים ומגוונים; ועדיין – למרות הצהרות ממשלתיות על השקעה בפריפריה – סובלת ממחסור במוקדי תרבות, פנאי ושירותים חיוניים בתחומי הרפואה והחינוך.

צילום: גיל אליהו

ההכרזה על הקמתם של שני יישובים חדשים התקבלה בישיבה חגיגית שקיימה הממשלה בשבוע שעבר בקיבוץ מבוא חמה, שבה הושקה תוכנית להכפלת האוכלוסייה ברמת הגולן. התוכנית כוללת שני מהלכים מרכזיים: תוספת של אלפי יחידות דיור למועצה המקומית קצרין והקמת שני יישובים חדשים, שיצטרפו ל-33 היישובים הקיימים ברמת הגולן. איש לא נתן את דעתו על כך שהיישובים הקיימים זרועים לכל אורך רמת הגולן ופועלים כיום במנותק זה מזה, ללא תוכנית אסטרטגית אמיתית שתבטיח את שגשוג האזור – ורובם נמצאים בפיגור אחר יעדי האיכלוס שהוצבו עבורם.

למעשה, מנתוני מינהל התכנון שנאספו לקראת ההחלטה עולה כי הדבר האחרון שרמת הגולן זקוקה לו כעת הוא עוד יישובים כפריים קטנים, שיזללו כסף, יבזבזו קרקע, יצריכו תשתיות חדשות ויתחרו זה בזה על הביקוש הנמוך ממילא. הנתונים האלה מצביעים על כך שברמת הגולן קיים כבר כיום מלאי תכנוני (במושבים הכפריים ובקיבוצים בלבד) של כ-8,000 יחידות דיור חדשות. זוהי כמות עצומה של יחידות דיור שטרם נבנו, והן לא לבד: לפי נתוני מינהל התכנון, גם בקצרין אושרו בשנים האחרונות כמה תוכניות גדולות, המעמידות ליישוב מלאי אדיר של כ-4,500 דירות חדשות שעוד אפשר לבנות.

מנתוני מינהל התכנון עולה כי הדבר האחרון שרמת הגולן זקוקה לו הוא יישובים חדשים. באזור ישנו כיום מלאי תכנוני של כ-8,000 יחידות דיור שמעולם לא הוקמו

במינהל התכנון הביעו דאגה נוכח הכוונה להקים את היישובים החדשים, וכתבו כי "תוספת יחידות דיור צמודות קרקע ביישובים כפריים חדשים עלולה לפגוע במאמצים לחיזוק קצרין, שהיא המרכז העירוני של המרחב, בפרט בהיבט של תחרות על אוכלוסייה חזקה ומבוססת". בהמשך הוסיפו במינהל תזכורת לשרי הממשלה, כי רק לפני שנים ספורות גובשה תוכנית אסטרטגית בנושא הדיור: "החלטת הממשלה על התוכנית האסטרטגית לדיור קבעה במפורש כי יש לכוון את מרב הפיתוח ליישובים העירוניים. הוספת יישובים חדשים ברמת הגולן תפגע משמעותית בקצרין, קרית שמונה, חצור הגלילית וטבריה, ובאפשרות לחזק אותן כמרכז שירותים ותעסוקה".

בכאוס התכנוני שנוצר בחסות המסלולים המקבילים, איש אינו יודע אם הצהרותיה של שקד יתורגמו אי פעם למעשיםצילום: אוהד צויגנברג

הפוליטיזציה של התכנון

אבל אם צוללים אל ההיסטוריה התכנונית של ישראל, קשה להתפלא על כך שהממשלה התעלמה מעמדת אנשי המקצוע ומהחלטותיה – ובחרה במסלול הפוליטי קצר הרואי, תחת הסיסמה הקבועה "חיזוק ההתיישבות".

בישראל, ככל הנראה בשל הנסיבות ההיסטוריות שבהן הוקמה, מתקיימים בפועל כבר שנים רבות שני מסלולים תכנוניים: האחד מקצועי, פורמלי, שצופה אל העתיד ומנוהל תחת כנפיו של מינהל התכנון; והאחר פוליטי, שרירותי, נטול ראייה אסטרטגית ומושרש בעומק האינטרסים הפוליטיים שבין שרי הממשלה (במקרה הזה איילת שקד וזאב אלקין) לראשי הערים והמועצות – הנתפשים כנכס אלקטורלי לשרים.

כבר שני עשורים לפחות הפוליטיקאים מתקוטטים על השליטה במינהל התכנון. כמעט כל השרים שכיהנו בתפקידים בכירים בתחום הדיור – מאריאל אטיאס ועד יואב גלנט במשרד השיכון, וכן צחי הנגבי כשר ההתיישבות – שאפו לשגר כותרות שיקרצו למחנה הלאומי באמצעות הקמת יישובים חדשים.

גם כיפופי הידיים סביב השאלה מי ישלוט בתכנון אינם חדשים. כבר ב-1999 ביקש ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, להפוך את מינהל התכנון ליחידת סמך במשרדו. הצעד, שלא יושם בסופו של דבר, נוסה בשנית על ידי אריאל שרון ב-2003, ונכשל שוב. ב-2005 המליצה ועדת זיילר לאפשר מיניסטריון עצמאי בנושאי תכנון, אבל בשל לחצים פוליטיים נגנזה גם היוזמה הזאת. לאורך השנים חוברו דו"חות פנימיים במינהל התכנון ובמשרד הפנים (ב-2009 וב-2011), שהמליצו לתת עצמאות מקצועית למינהל התכנון – אך אלה נגנזו מסיבות פוליטיות.

השינוי המשמעותי ביותר הגיע ב-2015, עם כניסתו של משה כחלון לתפקיד שר האוצר וריכוז כל סמכויות הדיור תחת משרדו, כולל מינהל התכנון, שנשלט עד אז על ידי משרד הפנים. סביב הבחירות ב-2019 הצליח אריה דרעי להכתיב כתנאי במשא ומתן הקואליציוני את החזרת מינהל התכנון לידי משרד הפנים – ונכון לכתיבת שורות אלה, שרת הפנים שקד מחזיקה בידה את המושכות רבות העוצמה של מערכת התכנון.

"במשרד הפנים יש הרבה טובות לחלק והחלטה להקים יישוב חדש מניבה הון פוליטי. האם הגיוני ששר הבריאות יקבל החלטות במקום פקידים מקצועיים?"

מתכננת ערים ותיקה

מתכננת ערים ותיקה, שהעדיפה להישאר בעילום שם, מזהירה מפני הזיהום הפוליטי של המערכת. "במשרד הפנים יש הרבה טובות לחלק, והחלטה להקים יישוב במקום מסוים מניבה הון פוליטי", היא אומרת. "האם הגיוני ששר הבריאות, למשל, יקבל החלטות בנושאי בריאות במקום פקידים מקצועיים? או ששר החינוך יקבל החלטות מקצועיות במקום אנשי חינוך? או ששר הביטחון יקבל החלטות ביטחוניות במקום אנשי צבא וביטחון?

אריה דרעי. הכתיב במשא ומתן הקואליציוני את החזרת מינהל התכנון לידי משרד הפנים צילום: אוהד צויגנברג

"ההחלטה להחזיר את מינהל התכנון למשרד הפנים היתה טעות גדולה, שמגיעה לשיאה כיום. גם דרעי, שהיה שר הפנים, דאג לציבור החרדי בבית שמש ואלעד, אבל הוא לא התערב בעבודה המקצועית כלפי הציבור הכללי. עכשיו זה עולם אחר. איך ערים בפריפריה יתחזקו כשכל הזמן מקימים לידן יישובים פריבילגיים? זו גם התאבדות כלכלית. מי שבאים ליישובים האלה הם לא חקלאים, אלא אנשים שמחפשים וילה. אין להם מושג שלא יהיו להם שירותים, ושהם יזדקקו לרכב כדי להגיע לכל מקום".

במינהל התכנון מכירים היטב את שני המסלולים – הפוליטי והתכנוני – ולכן מנכ"לית המינהל, דלית זילבר, שכבר מצויה במסלול התנגשות עם שקד סביב כמה סוגיות עקרוניות, נזהרת בימים אלה מפני עימות ישיר עמה. שרת הפנים הצהירה גם היא באחרונה כי יש להקים עשרה יישובים חדשים בנגב – בניגוד גמור לעמדת אנשי המקצוע.

"לאורך השנים היו שרים שיצאו בכותרות על הקמת יישובים חדשים, אבל לא זכור לי שהיה שר שהלך לתקשורת ואמר שמינהל התכנון טועה באופן בוטה כל כך", מתקומם בכיר במינהל התכנון לשעבר, בהתייחסו להצהרותיה האחרונות של שקד ולעימות הסמוי-גלוי בינה לבין מינהל התכנון. "יש כאן זלזול במינהל התכנון, שפועל לפי תוכנית אסטרטגית ממשלתית. להקים יישובים זה לא דבר רע, אבל בנייה חדשה בלב שטח פתוח מסבה רצף של פגיעות נוספות. הנימוק של משבר הדיור הוא חסר תוחלת, מפני שכבר כיום יש ביישובים רבים תוכניות מאושרות להרחבה, שאפשר להוציא להן היתרי בנייה מחר בבוקר. העובדה שהשלטון המקומי אינו מקים קול זעקה בנושא היא פשוט מביכה".

באר שבע. כנראה אחת הערים היחידות בעולם שעדיין מקימה וילות ומציעה לתושביה חיים באווירה כפריתצילום: אליהו הרשקוביץ

אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, טוען כי הנזק שגורמים שני המסלולים יורגש בכל החזיתות, וכי הפוליטיקאים מתנהלים באופן ציני. "ישראל מתאפיינת במצוקת קרקע חמורה ותהיה המדינה הצפופה במערב", הוא אומר. "לכן אין במהלכים הללו שום היגיון – לא תכנוני, לא כלכלי, לא חברתי ולא סביבתי. אז למה בכל זאת אנחנו שומעים מעת לעת על פוליטיקאי כזה או אחר שבטוח כי הוא המציא את הגלגל ומכריז על תוכניות 'חדשות' להקמת יישובים חדשים? כי בהקמת יישוב חדש אתה יכול לגזור סרט, לעשות אירוע, לפרסם תמונות שלך בשטח ולהראות כאילו יש עשייה ופעילות, כדי להציג את זה לבוחרים שלך בבחירות הבאות. עיבוי וחיזוק יישובים קיימים הם לא סקסיים כמו הקמת יישוב חדש. זה פחות נוצץ ומרשים בעבור הפוליטיקאים, ולכן הם מעדיפים לעשות, לצערנו הרב, את מה שירשים יותר את הבוחרים שלהם. השיקול הוא פוליטי – לא ענייני".

ריבוי תוכניות והיעדר אסטרטגיה

העימות בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי בנושא התכנון לא נולד בקדנציה של שקד. רק לפני שנים ספורות, בשלהי 2018, הציג גלנט, שכיהן אז כשר הבינוי והשיכון, תוכנית התיישבות בעלת השם המיליטריסטי "חץ לדרום", שכללה לא פחות מ-18 יישובים – חלקם כבר היו בהליכי תכנון, והאחרים חדשים. זה היה ניסיון של גלנט לקרוץ למחנה הימין לפני שנטש את מפלגת כולנו ועבר לליכוד. בדיון שהתקיים אז בכנסת לא היסס גלנט להעביר מסר ברור למתכננים המקצועיים, כשאמר: "אסור לאפשר לפקידות ולביורוקרטיה לעצור את התפתחות מדינת ישראל".

"המהלך הנכון הוא לחזק ערים חשובות כמו באר שבע. הטיעון שהקמת היישובים נחוצה מבחינה ביטחונית הוא מופרך"

פרופסור עומר מואב

במצב שנוצר, כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחר התוכניות והיוזמות השונות. במה שונה תוכניתה של שקד מהתוכנית שפירסם באוקטובר 2011 משרד הבינוי והשיכון, אז תחת השר אטיאס, להקים חבל התיישבות חדש באזור מבואות ערד, שבין ערד למיתר? התוכנית כללה עשרה יישובים חדשים שיכילו כ-3,000 יחידות דיור. כמה מהם אכן קודמו? האם נעשתה מאז בדיקה מקצועית שבחנה את הצורך בתוכנית חדשה? באופן מטריד, נראה שהתשובה על כך שלילית.

ערד. כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחר התוכניות והיוזמות השונותצילום: אליהו הרשקוביץ

ב-2013 יזם משרד הבינוי והשיכון תוכנית נוספת לחבל התיישבות חדש לאורך כביש 25, הכולל חמישה יישובים חדשים לאורך כביש באר שבע–דימונה, שיחד יכילו עוד כ-5,300 דירות. ב-2015, במסגרת ציון יום השנה לפטירתו של דוד בן-גוריון, התקבלה החלטה חדשה לבחון שוב את הקמתם של חמישה יישובים חדשים בנגב. במסגרת זו הוטל על משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף משרדי האוצר, הפנים, החקלאות ופיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, לבצע עבודת מטה מקצועית לצורך גיבוש החלטה בדבר הקמת היישובים. מלבד זאת, מדו"ח חדש של החברה להגנת הטבע בנושא עולה כי נוסף על כך קיימות תוכניות נקודתיות המקודמות באותו המרחב – ובהן התוכניות להקמת היישובים כרמית, חירן, שיזף וכסיף.

בינתיים, בזמן שהפוליטיקאים מתחרים ביניהם על הקרדיט לתוכניות היישובים, הגורם הממשלתי היחידי שלאורך השנים זועק נגד התוכניות האלה הוא המשרד להגנת הסביבה. בתקופת אטיאס, המתנגד היחיד בממשלה היה השר להגנת הסביבה דאז, גלעד ארדן. המשרד בראשותו פירסם אז חוות דעת, שלפיה, מלבד הנזק הסביבתי – גם העלות הכלכלית של הקמת יישובים חדשים גדולה פי חמישה מזאת של חיזוק יישובים קיימים.

"אין ויכוח בין הכלכלנים למתכננים על כך שהקמת יישובים היא מהלך שגוי, ובפרספקטיבה היסטורית נעשו טעויות בעבר כשהוקמו יישובים", אומר פרופ' עומר מואב מהחוג לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ומאוניברסיטת ווריק בבריטניה. "המהלך הנכון הוא לחזק ערים חשובות כמו באר שבע, שבה נמצאים מקורות התעסוקה. הטיעון שהקמת היישובים נחוצה מבחינה ביטחונית הוא מופרך. הוא אולי היה נכון ב-1948, אבל לא ב-2022. ישראל לא מצליחה להתמודד עם תופעת הפרוטקשן החמורה, אז יישוב חדש בדרום הוא מה שיפתור את הפשיעה בנגב? בדיוק הפוך. את סוגיית הבדואים היה צריך לפתור מזמן על ידי הקמת ערים איכותיות, אבל במקום זה הממשלה התעלמה והזניחה את הנושא – והבעיה לא נעלמה, רק התעצמה".

ביום שלישי השבוע, כשרוח הפוליטיקאים מנשבת מעל דיוני מוסדות התכנון, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את התוכנית להקמתו של היישוב החדש חנון, שלפי התוכניות יהיה בעל אופי קהילתי-פרברי. הוא יוקם מזרחית לקיבוץ סעד בתחום המועצה האזורית שדות נגב, 6 ק"מ מגבול עזה, ויוכל לשמש בית לכ-500 משפחות חילוניות ודתיות.

אפשר לשער כי תחזיות הצפיפות של ישראל, המנבאות כי ב-2048 יחיו כאן כ-15 מיליון תושבים, וכן התוכנית האסטרטגית לדיור שגובשה במועצה הלאומית לכלכלה – לא עמדו לנגד עיניהם של השרים, כשהוחלט לקדם את הקמת חנון, שהצפיפות בו תהיה בסדר גודל של עד 4 יחידות דיור לדונם. גם נתיבות לא עמדה לנגד עיניהם כשקיבלו את ההחלטה. לפי כל ההערכות, העיר תהיה הנפגעת המרכזית מהקמתו של יישוב חדש במרחק 1.5 ק"מ בלבד ממנה.

"היישוב ייבנה בבנייה צמודת קרקע, בצפיפות נמוכה מאוד, והוא מיועד לאוכלוסייה מבוססת. זאת תחרות ישירה ולא הוגנת לנתיבות, הסובלת מזליגת אוכלוסייה חזקה אל היישובים הכפריים הרבים המקיפים אותה. תושבים מבוססים יעדיפו מגרשי בנה ביתך גדולים ביישוב חדש, בסמוך לנתיבות", זעק לפני כמה שבועות ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר. לצד היישוב חנון תדון המועצה הארצית גם בהקמתם של יישובים בדואיים – צעד שלמעשה נועד להסדיר התיישבויות קיימות, קוּדם על ידי הממשלה הקודמת, וחזר לסדר היום על רקע דרישה של מפלגת רע"ם.

האזור שבו יוקם היישוב חנון. מתוכנן ל-500 תושביםצילום: אליהו הרשקוביץ

באר שבע כמשל

מקור מרכזי בשלטון המקומי, שהיה אמור להתקומם נוכח ההצהרות על היישובים החדשים בנגב חדשות לבקרים, הוא ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ' –המכיר היטב את ההיסטוריה העגומה של עירו. באר שבע סבלה, ועדיין סובלת במידה רבה, מתחרות לא הוגנת עם יישובי הלוויין שלה – עומר, להבים ומיתר. בשל התחרות ארוכת השנים על משיכת אוכלוסייה חזקה, באר שבע מתקשה עד היום לפתח עמוד שדרה עירוני חזק ותוסס. במקום לתכנן מטרופולין חזקה – באר שבע היא כנראה אחת הערים היחידות בעולם שעדיין מקימה וילות ומציעה לתושביה חיים באווירה כפרית.

אלא שדנילוביץ' שומע את התוכניות הפוליטיות – ובוחר להגיב בזהירות. "פיתוח הנגב ויישובו הם צעד אסטרטגי לאומי בעל השלכות מכריעות על גורלה ועתידה של ישראל", הוא אומר. "אין ספק כי חיזוק היישובים הקיימים חייב להיות הצעד הראשון בכל תוכנית התיישבות לאומית, ולכלול השקעה מסיבית בתשתיות, בחינוך, בתעסוקה, בבריאות, בתרבות הפנאי, באיכות החיים ובשמירה על הסביבה. כל אלה מתחייבים נוכח המציאות הקיימת והמדד הסוציו-אקונומי שמאפיין יישובים רבים. יישובים קיימים תמיד עדיפים, ועלותם למדינה נמוכה באופן משמעותי – אך אני בדעה שאסור לנו להתנגד באופן אוטומטי להתיישבות חדשה בנגב".

בכאוס התכנוני שנוצר בחסות המסלולים המקבילים, איש אינו יודע אם הצהרותיה של שקד יתורגמו אי פעם למעשים, ואף גורם אינו מוכן לענות במדויק על השאלה כמה יישובים חדשים בכלל צפויים לקום בשנים הקרובות בנגב ובגליל. ברשימה הארוכה של יישובים אופציונליים – המנותקים מתכנון אסטרטגי ארוך טווח – נכללות שורת נקודות התיישבות קטנות: ענים, תלה, שיזף, רמת ציפורים, נוה תמרים, מטר, אסיף ורמת טראמפ. אלה יצטרפו לשמיכת הטלאים התכנונית שהממשלות האחרונות יצרו – אבל ספק אם יתרמו משהו לעתידם של הנגב או הגליל.

מלשכת שרת הפנים נמסר: "ישראל מצויה במשבר דיור מהחמורים שידעה אי פעם. שרת הפנים שמה לה למטרה לשבור שיא ולתכנן במרץ כמה שיותר יחידות דיור. רק בתחילת השבוע התבשרנו כי אנו עומדים ביעדים, עם יותר מ-108 אלף יחידות דיור מאושרות ב-2021. לצד זאת, שרת הפנים רואה בהקמת יישובים חדשים הגשמת החזון הציוני בנגב.

"באשר לטענות שהועלו בכתבה, בישראל הדרג המדיני הוא שקובע את המדיניות ומתווה את החזון. האינטרס הציבורי נקבע על ידי מי שהציבור בחר בו בקלפי. תפקיד הפקידות ואנשי המקצוע הוא לממש את המדיניות ולהוציאה לפועל. כך היה וכך יהיה. שרת הפנים תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה לטובת הציבור ולמימוש המדיניות שבשמה נבחרה. בדיון על הקמת היישוב חנון הצביעו בעד 15 חברי מועצה, ובהם מנכ"לית מינהל התכנון ויו"ר המועצה הארצית".

ממינהל התכנון וממשרד הבינוי והשיכון לא התקבלה תגובה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר

קוסטה ריקה

"בונים פה וילות מטורפות בג׳ונגלים וחברות היי-טק שוכרות חופים לשבוע"