"בהיי-טק מצמצמים 30% מהמשרדים - איתות שהעבודה הגמישה תשלוט מעכשיו"

למרות האופטימיות בשל החיסונים, חברות ההיי-טק ממשיכות לצמצם שטחי נדל"ן ■ ההסתגלות לעבודה מהבית באה לידי ביטוי בדרישות של החברות לגמישות בהסכמי השכירות ובעיצוב המשרדים

עדי כהן
עדי כהן
עמדות מחשבים נטושות בבניין משרדים בתל אביב, ביוני
עמדות מחשבים נטושות בבניין משרדים בתל אביב, ביוניצילום: עופר וקנין
עדי כהן
עדי כהן

מתחילתו של משבר הקורונה ועם התחזקות מגמת המעבר לעבודה מהבית, מגדלי המשרדים סומנו כאחד הקורבנות הגדולים של המגפה. נראה כי למרות החיסון ואווירת האופטימיות — שורת חברות ממשיכות לפנות שטחי נדל"ן במשרדים ומבטלות תוכניות התרחבות שהיו על הפרק לפני כן.

מבדיקת TheMarker עולה שאחת החברות הללו היא סייברזן (Cybereason) הישראלית. משרדיה פרושים על פני שלוש קומות במגדלי אלון בתל אביב, שבבעלות חברות הביטוח מגדל והראל — והיא מפנה כ–700 מ"ר בימים אלה לשכירות משנה. חברת גסטי (GUESTY) שמציעה פלטפורמה לניהול חדרי אירוח, ותופסת כ--6,000 מ"ר בבית יכין שברחוב קפלן בתל אביב, מפנה גם היא לשכירות משנה כרבע משטחיה.

לצד אלה, חברת צ'קמרקס, שנמכרה במארס האחרון ביותר ממיליארד דולר לקרן ההשקעות האמריקאית הלמן פרידמן מצמצמת גם היא היקפים — ומפנה קומה שלמה מבין החמש בהן היא מחזיקה במגדל אטריום ברמת גן. באותו מגדל, גם חברת המלצות התוכן טאבולה מצמצמת את השטחים שלה — בהיקף לא ידוע. מי שאמורה היתה להיכנס למגדל במקום שתי החברות, ולשכור כ–4,000 מ"ר היא פלטפורמת הווידאו קלטורה — אך זו הקפיאה את המשא ומתן שניהלה מול אמות, בעלת המגדל.

גם חברת שירותי ההסעות VIA, שגייסה בשיאו של המשבר כ–400 מיליון דולר (לפי שווי של יותר מ–2 מיליארד דולר), צימצמה את שטחי המשרדים שלה, הממוקמים במידטאון תל אביב. החברה שוכרת שתי קומות וחצי — ומשחררת חצי קומה לשכירות משנה. לצד חברות ההיי־טק, גם חברות בענף התיירות מאותתות על צעדים דומים. כך למשל, חברות השטיח המעופף ומונה טורס, הממוקמות היום על פני 3.5 קומות שרכשו במגדל של קרסו נדל"ן בראשון לציון — מפנות קומה שלמה לשכירות משנה.

"הקורונה אילצה אותנו לשנות התנהלות ולאמץ דפוסים חדשים בין לילה. למדנו בתקופה הזו שעבודה מהבית אפשרה לעובדים גמישות ושקט שהם אוהבים ומעריכים, ותרמה לעליה בפרודוקטיביות — במיוחד בצוותי הפיתוח (R&D)", אומרת דלית קריינר, סמנכ"ל משאבי אנוש של צ'קמארס, שפינתה כאמור קומה שלמה ממשרדיה. קריינר מספרת כי על בסיס תובנות אלה עוברת החברה למודל עבודה היברידי, שישלב עבודה מהמשרד ומהבית, ולכן "לאור כל מה שלמדנו, והמודל הגמיש שאנחנו בונים, הבנו שאנחנו לא זקוקים לאותו שטח משרדים שהיינו צריכים בעבר".

במעבר למודל עבודה גמיש יותר ושינוי ההעדפות הנדל"ניות, צ'קמארקס לא לבדה. "אין ספק שהמגמה של פינוי וצמצום שטחי משרדים צוברת תאוצה בעת האחרונה — בעיקר בעולם ההיי־טק ובדגש על חברות גדולות בינלאומיות כדוגמת אמדוקס, אפל, גוגל. לצדן, המגמה חלה גם על הרבה מאוד חברות היי־טק ישראליות שמצמצמות שטחים בסדר גודל של 20%–30%", אומר עמית זילברשטיין, מנכ"ל ובעלים טופ הנדסה המתמחה בניהול, פיקוח וביצוע פרויקטים. "אני מעריך שגם לאחר הקורונה, רוב החברות יעברו למודל גמיש שבו העובדים יעבדו לפחות יום־יומיים מהבית, ורבות מאותן חברות יעברו למודל של כיסאות חמים".

עמית זילברשטיין, מנכ"ל ובעלים טופ הנדסהצילום: טופ הנדסה

גם מבחינת עיצוב וסידור המשרד מחדש, זילברשטיין טוען כי מגמת השינוי כבר החלה. "כמי שמייעצים לחברות מובילות בתהליכים של צמצום והרחבה של שטחי משרדים, אנחנו יכולים להעיד כי עד הקורונה, חברות שעבורן תיכננו וניהלנו פרויקטי משרדים היו מתעכבות על פרטים כמו דקורציה ועיצוב מרהיב ועל מרחבי פינוק לעובדים בשעות שבין הפגישות. היום, לעומת זאת, עיקר הבקשות הן שנתכנן ביצוע משרדים שעיצובם גמיש, שניתן יהיה לשנותו בעוד שנתיים — ושהחלל יוכל לשנות את אופיו ולהתאים לצורכי השעה".

"עיצוב המשרד הוא גם שאלה פסיכולוגית"

ברקע ניצניה הראשונים של מגמת צמצום שטחי המשרדים — שאלות רבות עולות על מקומו ותפקידו של המשרד בחייה של חברה. השאלות האלו מטרידות, כך מסתמן, לא רק את חברות ההיי־טק — אלא גם את המגזרים המסורתיים יותר במשק.

ד"ר דנה פרג, פסיכולוגית של עולם העבודה וראש התואר השני להתנהגות ופיתוח ארגונים, במרכז הבינתחומי הרצליה, אומרת כי "בזמן שהרבה מחברות ההיי-טק היו פתוחות במידה מסוימת לעבודה מהבית גם לפני הקורונה, בסקטורים אחרים, כמו המגזר הציבורי, או משרדי עורכי דין וראיית חשבון – הנושא הזה היה טאבו, ובוודאי שלא היה על השולחן. אלא שאז הגיעה הקורונה, עירערה הנחות יסוד רבות - ורבות מהחברות האלה ראו כי טוב"

לדבריה, "המציאות שיצרה הקורונה הראתה ללא מעט חברות שפונקציונלית הן לא באמת צריכות את המשרד – והעלתה לדיון את הנושא של אם ואיך אפשר לחסוך בשטחי המשרדים שהן מחזיקות. גם מצד העובדים, בעיקר הצעירים שבהם, אנחנו רואים כיום לא מעט שכבר מצביעים ברגליים – ומבהירים שהם לא רוצים או מוכנים לחזור לשגרה היומיומית של המשרד, כפי שהיה לפני הקורונה.

"ואולם, ברגע שחברות מתחילות לבחון את הנושא יותר לעומק – הן מבינות שלא מדובר רק בשאלה כלכלית, אדריכלית או פונקציונלית – אלא בשאלה פסיכולוגית על תפקידו של המשרד והמשמעות של המרחב הפיזי הזה. כך, למשל, נשאלת השאלה איך אותו החלל תומך בקשרים הבין-אישיים, בחשיבה המשותפת ובתחושת השייכות של העובדים לארגון – ואיך לחלופין משמרים את זה מרחוק.

"לצד זה, יש את התפקיד שמשחקים העיצוב וגודל המשרד למשל, כסמלי סטטוס שמקרינים החוצה, כלפי הלקוחות, ופנימה – כלפי העובדים של החברה. אם ניקח למשל את הדוגמה של משרדי עורכי דין ורואי חשבון – שם יש חשיבות רבה גם לגודל החדרים – שמשמשים במובן מסוים אינדיקציה לדרגה והסטטוס של העובד בחברה. פתאום, גם לגבי דברים כאלה, שהיו כל כך מובנים מאליהם עד לפני הקורונה – עולות שאלות מהותיות".

משרדים ריקים בתל אביב בעקבות משבר הקורונהצילום: אייל טואג

פרג מספרת כי הדיון הזה מעסיק חברות וארגונים רבים בכל הסקטורים. "אנחנו רואים גם מעבר גובר למתכונת של עמדות חמות ולמודל תעסוקה יותר גמיש והיברידי. עם זאת, התשובות לשאלות שמעלה הדיון הזה משתנות מחברה לחברה - וכך גם הפתרונות שנכונים להן".

"המשרדים הם מקור הגאווה שלנו"

בתוך כך, חברות אחרות עמן שוחחנו מעידות כי שינוי הטעמים שיצרה הקורונה אכן חילחל גם לתוכן, אך כי נכון לשלב זה אין בכוונתן לצמצם את שטחי המשרדים שהן מחזיקות. עם זאת, כלל החברות האלה מגדירות את התקופה הנוכחית כתקופת מעבר – ומגלות פתיחות לשינויים המתגבשים במודלים התעסוקתיים – והשלכותיהם גם על ההעדפות הנדל"ניות שלהן.

משרדים ריקים בעקבות משבר הקורונהצילום: אייל טואג

אחת החברות האלה היא חברת הגיימינג Overwolf. "בימים שלפני הקורונה לעבוד מהבית היה כמעט מלה גסה, ולא היה דבר מקובל. כנראה שזה נבע משילוב של החשש מחוסר שליטה על מה באמת קורה ועל התפוקה – כמו גם שאלות תפעוליות שונות שצפו. בקורונה הכל השתנה", אומר בשיחה עם דהמרקר אלון רבינוביץ', מנהל מוצר בחברה. "בהתחלה כולם עבדו מהבית, וכיום אנחנו עדיין במן תקופת מעבר, שבה המשרדים פתוחים ואנחנו נותנים לעובדים את החופש להחליט מאיפה לעבוד. כרגע זה מסתכם רק ב-20%-15% מהחברה שנמצאים פה כל יום, על אף שאפשר להגיע".

רבינוביץ' מספר כי הרבה מהעובדים מעידים היום שבאופן מפתיע דווקא הבית הפך להיות המקום שבו העבודה אפקטיבית יותר. "אין הסחות דעת, גירויים חיצוניים – ובימים לחוצים אתה מוצא את עצמך גם לא קם מהכסא מבוקר עד ערב. במשרד, באופן טבעי, בגלל החיכוך עם אנשים נוספים – זה אחר.

"בסקרים שערכנו בין העובדים גם העידו על היתרונות של החיסכון בזמן הנסיעות, ועל שיפור ברמת הקשב והיכולת לתקתק דברים. מצד שני, עלו גם הרבה תחושות של בדידות, ניכור, וחוסר יכולת לעשות הפרדה ברורה בין החיים האישיים לעבודה".

לדבריו, החברה לא מתכוונים לסגור את המשרדים. "אנחנו לא רואים את עצמנו מוותרים על המשרד שלנו. הוא חלק מהתרבות הארגונית שלנו, הכוח שלנו ומקור הגאווה שלנו. המשרד מהווה גם תשתית למפגשים פנים מול פנים, למרקם החברתי של החברה - וזה גם כרטיס הביקור שלנו. זה לא רק מקום לבוא לעבוד ממנו. בהסתכלות קדימה, אנחנו מגבשים מודל גמיש יותר שישלב עבודה מהבית ומהמשרד. חשוב לנו שיהיה סנכרון של הצוותים, ואני מעריך שהמודל יהיה שלושה ימים מהמשרד ושניים מהבית – אבל זה עדיין בהתגבשות. נכון להיום, אין לנו תוכנית לצמצם את שטח המשרד, אבל כן עולה שאלה בנוגע למתכונת של 'כסאות חמים', והמודלים העתידיים עוד בבחינה".

בעלי המשרדים התגמשו

יוני פורת, מנכ"ל חברת SWITCHUP, המציעה לחברות השכרת משרדים ברמת מעטפת במודל ליסינג, סבור גם הוא כי שינוי הטעמים של הקורונה אכן חילחל לחברות רבות — אך טוען כי עיקר השפעתו היא על הדרישה של חברות לגמישות בחוזים ולא על שטחי הנדל"ן שהן מחזיקות. "את התופעה הזו של ויתור על שטחי משרדים ראינו בעיקר בשיא המשבר, סביב אפריל, אבל כיום זה לא המצב. חברות מדברות על מעבר לעבודה מהבית לפחות ליומיים בשבוע — נטישות ופינויים זה לא משהו שאני רואה כרגע. להפך, דווקא יש כעת תיקון מסוים, בזמן שהגבלות הקורונה מאלצות עבודה במרווחים גדולים יותר ובקפסולות, מה שאומר שעבור חברות מסוימות המשרד שברשותן כבר קטן למידותיהן.

"עם זאת, אחד השינויים הבולטים שיצרה המגפה זה הגמישות שבעלי המשרדים דורשים בכניסה לחוזים או הארכתם. אם עד היום חוזים היו נחתמים למשך חמש שנים לפחות — היום חברות וארגונים לא מוכנים להתחייב ליותר משנתיים, והם דורשים מנגנונים היברידיים שיאפשרו להם יותר גמישות במקום העבודה שהם שוכרים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר