שרגא בירן וגדעון חתוכה יקבלו עוד 2 מיליון שקל עבור מיזמי נדל"ן שקידמו בראש העין

בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של עורכי הדין שרגא בירן וגדעון חתוכה והעלה את שכר הטרחה שלהם בעבור מיזם נדל"ן ■ ההחלטה התקבלה חרף ערעור של עיריית ראש העין, שטענה כי בשל התניית התשלום בהצלחת המיזם – היא אינה מחויבת בשכר טרחה

עדי כהן
עדי כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שרגא בירן
שרגא בירןצילום: אמיל סלמן
עדי כהן
עדי כהן

בית המשפט העליון הכריע באחרונה כי החברה הכלכלית לראש העין תשלם שכר טרחה של 6.4 מיליון שקל לעורכי הדין שרגא בירן וגדעון חתוכה, במקום 4.6 מיליון שקל, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט המחוזי לפני כשנתיים. התשלום הוא עבור מיזמי נדל"ן שקידמו השניים בראש העין במשך 16 שנה.

משמעות ההחלטה היא כי בשקלול הוצאות וריבית יקבלו השניים 9.2 מיליון שקל. פסיקת בית המשפט העליון, שניתנה לפני כחודש, התקבלה בעקבות ערעורים שהגישו שני הצדדים. עורכי הדין טענו כי יש טעות באומדן שעות עבודתם ותעריף השכר המקובל. מנגד טענה עיריית ראש העין כי אינה מחויבת בשכר טרחה בשל סעיף בהסכם שהתנה את התשלום בהצלחת המיזם.

בפסיקת בית המשפט המחוזי מרכז מספטמבר 2017 הוכרעה זכאותם של עו"ד בירן, שיוצג על ידי עו"ד אלי זהר, ושל עו"ד חתוכה, לשכר טרחה מהחברה הכלכלית לראש העין בגובה של 4.6 מיליון שקל. בהכרעה זו התקבלה באופן חלקי תביעתם של השניים מ-2013 נגד עיריית ראש העין ורשות מקרקעי ישראל, שבמסגרתה דרשו חתוכה ובירן יותר מ-30 מיליון שקל בעבור מיזמי נדל"ן אותם ליוו בעיר.

גדעון חתוכהצילום: אייל טואג

במרכז הפרשה ניצבת המחלוקת בדבר זכאותם של השניים לשכר טרחה עבור 16 שנות עבודה, שבמהלכן ליוו בנייה נרחבת של מיזמי מגורים ונדל"ן מניב בראש העין. את אי השלמת מיזמם, מסבירים השניים בשינוי עמדות גופי התכנון והמדינה ביחס לשינוי ייעוד קרקעות חקלאיות וההטבות שניתנות ליזם עבור כך – שינוי מהותי שהוביל לטענתם להכשלת תוכניות בנייה רבות בעיר.

בפסיקת בית המשפט המחוזי נאמדו שעות עבודתם של חתוכה ובירן בסך של 11 אלף שעות, ואילו שכר הטרחה שהוקצה על פי פסיקת בית המשפט היה 425 שקל לשעה, בשונה מחוות הדעת שהגישו עורכי הדין - כ-1,000 שקל לשעה. עם זאת, בפסיקת בית המשפט העליון, הועלה ערך השכר ל-579 שקל לשעה, ובהתאם זינק שכר טרחתם מ-4.7 מיליון שקל, כפי שקבע המחוזי, ל-6.4 מיליון שקל.

"את העבודה שלנו עשינו. קידמנו תוכנית אחת לבניית 1,300 יחידות דיור למגורים בעיר ואחת להקמת מרכז תעסוקה על שטח של 300 אלף מ"ר. בדרך הגדלנו את שטח השיפוט של העיר ב-1,100 דונם. העסקה לא הושלמה בעקבות ביטול ההטבות של בג"ץ שהובילו לכך שכלל לא ניתן היה לבצע את העסקה באותו המתווה", אומר עו"ד גדעון חתוכה. לדבריו, "המשמעות המשפטית של פסק הדין היא שבמידה וישנו הסכם תלוי הצלחה שנכשל בשל כוח עליון שלא קשור למי מהצדדים – צריך לשלם שכר ראוי".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"