"לא נהיה פח זבל, אלה לא רק 8,000 דירות - זו מכה לחדרה כולה"

המדינה מקדמת תוכנית ענק במסלול מהיר להקמת אלפי דירות במזרח חדרה ■ העירייה והתושבים מתנגדים: "הכמות מטורפת, אין מחשבה על העיר" ■ מתכננת הוותמ״ל: ״אין בז'רגון המקצועי שלנו תוכנית שמשרתת רק את המדינה״ ■ רמ"י: "נגיש חלופה המפחיתה את השטח במאות דונמים" ■ המאבקים התכנוניים הגדולים של 2019 - כתבה ראשונה בסדרה

עדי כהן
עדי כהן
פעילי המאבק נגד תוכנית המדינה בשכונת בית אליעזר
פעילי המאבק נגד תוכנית המדינה בשכונת בית אליעזר. זוכים לגיבוי העירייה והוועדה המחוזיתצילום: נמרוד גליקמן
עדי כהן
עדי כהן

"המאבק שלנו קם מתוך הבנה שהגישה התבוסתנית במשא ומתן עם המדינה, וחוסר בהתנגדות ממשית — יהפכו את חדרה בסופו של דבר לפח הזבל של הממשלה. התחלנו את המאבק ב–2016, במפגשים בבתים ובקבוצות וואטסאפ של תושבים מודאגים, שהובילו לאחר מכן להקמת מטה מאבק וחלוקת אחריות בין הפעילים". כך מספר רון שגן, תושב העיר חדרה, הנמנה בין מובילי המאבק העירוני נגד תוכנית הענק שמקדמת המדינה בשכונת בית אליעזר שבמזרחה.

מאבקם של תושבי חדרה בתוכנית הענק זוכה לתמיכה מקצועית מצד העירייה, ובימים אלה — בעקבות המאבק — הנחתה מתכננת הוותמ"ל, דקלה פרסיקו, את רשות מקרקעי ישראל לערוך מחדש את התוכנית, תוך צמצום שטח הבנייה והגדלת הצפיפות בה, אלא שנדמה שהתושבים לא תולים תקוות גדולות במהלך.

תוכנית הענק, שבמקור כללה כ–6,000 יחידות דיור ושטחי מסחר ותעסוקה, הורחבה לפני כחצי שנה באופן דרמטי לכ–8,200 יחידות דיור חדשות, שצפויות להיבנות על קרקע חקלאית הסמוכה למזרח שכונת בית אליעזר הוותיקה. הקרקע המיועדת לבנייה משתרעת על כ-2,800 דונם, בין כביש 65 מצפון ל–9 מדרום, והיא סמוכה לבריכות הדגים של גן שמואל, נחל חדרה והשטחים החקלאיים של מושב תלמי אלעזר. הקרקע הזו מהווה לא רק את עתודת הקרקע הגדולה ביותר שמחזיקה המדינה בעיר חדרה, אלא היא גם נחשבת לחלק משמעותי מרצועת השטחים הפתוחים המשרתים את תושבי האזור.

"מינהל התכנון נוהג בבריונות"

שגן, תושב השכונה ובן למשפחה ותיקה באזור, משלב בימים אלה בין משרתו כמהנדס בחברת אינטל, לבין מאבק אינטנסיבי בתוכנית שמקדמת עבור האזור הוועדה לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל). לצדו פועל ועד נמרץ של עשרות תושבים ומאות תומכים ברחבי העיר — וכן עיריית חדרה, המתנגדת אף היא לתוכנית. "המאבק הוא לא על שכונת בית אליעזר, אלא על המכה שאנחנו צופים שהתוכנית הזאת תנחית על העיר חדרה כולה", מסביר שגן. הוא פועל במסגרת מטה המאבק לבינוי שפוי, המאגד בחזונו עשרות תושבים ומאות תומכים ברחבי העיר, לצד תמיכתם של עיריית חדרה, המתנגדת אף היא לתוכנית. הפעילים מציינים כי קליטתם העתידית של כ–40 אלף תושבים חדשים שיתגוררו במתחם, אינה מלווה בהיערכות מבחינת תשתיות, תחבורה והיצע של תעסוקה במקום. כיום מונה העיר חדרה כ–93 אלף תושבים, והיא מדורגת באשכול 6 מתוך 10 במדד החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לחששות אלה מתווספת הטענה כי מתיחת השטח הבנוי הקיים למרחקים שמתווה התוכנית, עשויה לגרור פגיעה בתפקוד של המרקם העירוני הוותיק של חדרה, ולהביא להחלשת החוסן הכלכלי־חברתי במרכז העיר. "מינהל התכנון מתנהל פה בבריונות, כיזם שרוצה מקסימום יחידות דיור. כיום, כשהמינהל כפוף לשר האוצר, זה יוצר כוח ממונף שקשה מאוד להתנגד לו", אמר שגן. טענותיהם של המתנגדים, כאמור, מהדהדות באופן נרחב גם בעמדותיהן הרשמיות של עיריית חדרה והוועדה המחוזית חיפה — המתנגדות לקידום הבנייה במתחם, בשל הסתירה בינה לבין תוכנית המתאר של חדרה (חד/2020), שייעדה את האזור לשמש שטח חקלאי מוגן מבנייה. תוכנית המתאר העירונית, שאושרה ב–2014, מכתיבה גידול של כ–15 אלף יחידות דיור חדשות — בדגש על בינוי ופיתוח מאסיביים במרכז ובמערב העיר.

אדריכלית העיר חדרה, ליטל שלף, מציינת שהסתירה בין תוכנית הענק שמקדמת המדינה לבין תוכנית המתאר העירונית אינה הבעיה היחידה. "ההרגשה היא שהתוכנית מקודמת בלי מחשבה על העיר, וללא התאמה למה שקורה בה. תוכנית הוותמ"ל מעמיסה על תשתיות שהן רעועות ממילא וכבר כיום אינן מספקות מענה. התוכנית מדברת על כמות יחידות דיור מטורפת, באזור שבו אנחנו כלל לא רוצים אותן". שלף מביאה כדוגמה את תשתיות השפכים והניקוז. לדבריה, "מכון טיהור השפכים העירוני כבר נמצא כמעט בשיא הקיבולת שלו, ולא יהיה מסוגל לקלוט את תוספת האוכלוסייה הצפויה".

מתכננת הוועדה המחוזית חיפה, ליאת פלד, שלחה מכתב לפרסיקו עם פרסום מתכונתה הראשונית של התוכנית עוד ב–2016, ובו חיזקה את עמדת העירייה לגבי הסתירה בין תוכנית המדינה לתוכניות העירוניות. פלד חזרה על עמדתה פעם נוספת עם הרחבת יעדי הבנייה של התוכנית ב–2018, וציינה כי היא "מנוגדת לתפישה בתוכנית המתאר".

שכונת בית אליעזר בחדרה. הקרקע של תוכנית הוותמ"ל מוגדרת בתוכניות המתאר כחלק מרצועה ירוקה סביב העירצילום: נמרוד גליקמן

"מתוכננת כאן שכונה שלא מחוברת לעיר"

"תוכנית הוותמ"ל מדלגת על הרובד המקומי", מסבירה ד"ר מישל אורן, מנהלת פרויקטים במחלקת פיתוח תשתיות בעיריית חדרה. לדבריה, "מתוכננת פה יחידה עצמאית, שלא מחוברת לעיר, לא מבחינת תחבורה ולא מבחינת תשתיות. בעוד תוכנית המתאר של חדרה מקדמת התחדשות במרכז העיר ושואפת לעבות את הגרעין הקיים — הוותמ"ל מעודדת פרבור ומפתחת שכונות לוויין שלא מתחברות למרקם העירוני הקיים. כבר כיום יש לנו בעיות קשות של ניקוז ברחבי העיר, לצד אתגרי תחבורה, גם בשכונת בית אליעזר — בעיה שצפויה להחמיר עם תוספת יחידות הדיור".

העיר חדרה, שיותר מ–90% משטחה הם קרקעות פרטיות, מאכלסת כיום תשתיות ארציות רבות שחוצות את העיר, ובהן הכבישים 2 ו–4, לצד תשתיות רבות של משק האנרגיה — ובהן תחנת הכוח הגדולה בישראל, אורות רבין, לצד תשתיות גז תת־קרקעיות המשתרעות על פני 53 קמ"ר. אורן מציינת כי התכנון הנוכחי של חדרה מאופיין בריחוק ניכר של שכונות המגורים בה — אלה מאלה וממרכז העיר — מציאות שגם כך מציבה אתגרים באספקת שירותים עירוניים, יצירת חיבור בין חלקי העיר והפעלת מערך תחבורה ציבורית יעיל ונוח לתושבים.

חשש נוסף שמביעה אדריכלית העיר נוגע למחסור במקומות תעסוקה בעיר — סוגיה שעיריית חדרה העלתה את הטיפול בה כתנאי לקידום תוכנית הוותמ"ל בשטחה. אלא שכעת אין ודאות שהבטחות המדינה יקוימו.

שלף, מצדה, חוזרת ומדגישה את הרצון של התושבים והעירייה להתפתחות ולצמיחה של העיר, לצד ההכרח בפעולה הדרגתית שתבטיח את רמת החיים של התושבים, ומתוך ראייה תכנונית ואסטרטגית לטווח ארוך: "אם אתם כבר עושים ותמ"ל בעיר — אז בואו תעשו את זה בראייה כוללת של מה יוצא לעיר חדרה מהתוכנית, ולא רק מה יוצא מזה לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), וכיצד הרשות ממקסמת את הנכסים שלה על קרקע המדינה. בלי תכנון ארוך טווח וראייה כוללת, העיר מתפתחת באופן שונה מזה שאמור היה להתרחש. העיר צריכה לצאת מורווחת מפרויקט כזה — וזה לא המצב".

"אדמה שנכבשת לטובת בטון"

שכונת בית אליעזר הוקמה בשנות ה–50, וכללה בעיקר משקי עזר חקלאיים, שהומרו ברבות השנים בבתים צמודי קרקע. גם כיום יש לשכונה צביון כפרי וירוק, בהיותה מוקפת פרדסי הדרים ובריכות דגים, ובשל קרבתה למפגש הנחלים עם נחל חדרה. עתודת הקרקע שעליה מתוכננת הקמתה של תוכנית הוותמ"ל, מוגדרת בתוכניות המתאר העירונית והמחוזית כחלק מהרצועה הירוקה שעוטפת את העיר. שלף מתארת את הרצועה כ"שטח חקלאי שמהווה חלק מההיסטוריה, הזהות והאופי של חדרה".

בשל המאפיינים של השטח, בחזית המאבק נגד התוכנית ניצבים גם ארגוני הסביבה, שמזהירים מפגיעה משמעותית בטבע העוטף את חדרה, ובאתרי מורשת ייחודיים הסמוכים לשטח התוכנית. מעמדת החברה להגנת הטבע עולה כי פיתוח המתחם המוצע יהווה גם פגיעה כללית בשטחים הפתוחים. "התוכנית תחריף את מגמת הפירוור שכבר כיום חדרה סובלת ממנה, תופעה הכרוכה בשימוש בזבזני במשאב הקרקע", ציינו בעמדתם.

שגן. פעיל מטעם בינוי שפוי בעיר חדרה וחבר מועצהצילום: נמרוד גליקמן

"על אף המחסור שקיים כבר היום בתשתיות, אנשים אוהבים את השכונה הזו", מספר שגן, המספר כי גדל בין נופי הפרדסים ובריכות הדגים באזור. צביה חן שרעבי, תושבת השכונה הפעילה במאבק, אומרת דברים דומים: "גם היום, במרחק כמה פסיעות מהבית שלי — אני בפרדס. אני יכולה לרוץ בו, לרכב על אופניים, אני אוהבת את המקום הקטן והנעים הזה, את השקט. מדובר למעשה באדמה שנכבשת לטובת בטון, וזה האסון הגדול ביותר שיכול לקרות לשכונה הזאת ולעיר חדרה כולה".

תוכנית הענק שהמדינה מבקשת לקדם מעוררת זכרונות קשים אצל מובילי המאבק, שטוענים לקווי דמיון בינה לבין תוכנית שקודמה באזור בשנות ה–90 על ידי הוועדה לבנייה למגורים (ול"ל). גם אז שררה אווירת בהילות לבניית דירות ולאכלוסן, בעקבות גל העלייה העצום ממדינות ברית המועצות לשעבר, וכך הוקמה ההרחבה לשכונת בית אליעזר, שכללה אלפי יחידות דיור. שכונה זו, הקרויה כיום "בית אליעזר החדשה", התווספה למעשה כטבעת חיצונית לשכונה הוותיקה — אך לטענת הפעילים, חרף הבטחות חוזרות ונשנות מצד המדינה, לא לווה המהלך בהקצאה ראויה של משאבים וביצירת תשתיות חיוניות. הקמתה של בית אליעזר החדשה, שנדמה כי נצרבה כטראומת תכנון עירוני בזיכרון של תושבי חדרה, נתפשת עד היום כאחד הגורמים שדירדרו את איכות החיים של תושבי האזור, וכאחת הסיבות לירידה בדירוג הסוציו־אקונומי של סביבת השכונה מ–8 ל–5.

"התשתיות בחדרה במצב רע מאוד, בעיקר בשכונות הוותיקות. בין אם מדובר במבני ציבור, ניקוז, כבישים או ביוב — העיר צריכה שינוי אדיר לפני שמוסיפים בה בלוק אחד נוסף. בשנות ה–90 הוול"ל עשה פעולה דומה, כשלמעשה הקימו שכונה מחוץ לשכונת בית אליעזר, תוך הפקרת נושא התשתיות והתעלמות מצורכי התושבים. אנחנו רואים את כמות יחידות הדיור המפורטת בתוכנית הנוכחית של הוותמ"ל ואת היעדר הפתרונות לכבישים ולביוב — ואנחנו לא רוצים שידור חוזר", מציין שגן.

המאבק הוליד התארגנות פוליטית

מאבקם של תושבי בית אליעזר הוליד מטה פעולה, שעם פרסום התוכנית של הוותמ"ל יזם עשרות פגישות בנושא, ובית היתר עם ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן, ועם משרד האדריכלים שמוביל את התכנון, "שפירא הלרמן מתכננים". מחאת התושבים הגיעה לשיאה בהפגנה של כ–700 תושבי העיר מחוץ לבניין העירייה ביולי 2017, בעת קיומה של ישיבת מועצת העיר. ההד שיצרה ההפגנה ברחבי העיר הוביל גם להתאגדות פוליטית בנושא, כאשר בבחירות האחרונות קיבלה הרשימה שמובילים פעילי המאבק כ–5,700 קולות — ונהפכה לרשימה הגדולה ביותר במועצת העיר.

מובילי המאבק קיימו באחרונה דיון שולחן עגול שבו נכחה גם פרסיקו, שעסק בקידום התוכנית בוותמ"ל. נציגי עיריית חדרה נעדרו מהדיון, בכפוף להנחייתו של ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן. בתום הדיון, שבו נתקלה מתכננת הוותמ"ל, לטענתה, "בהתנגדות לא קטנה", הנחתה פרסיקו את רשות מקרקעי ישראל לערוך מחדש את התוכנית, תוך צמצום השטח שעליו ייבנו היחידות — והגדלת צפיפות הבנייה.

שכונת בית אליעזרצילום: נמרוד גליקמן

פרסיקו מעריכה כי התוכנית במתכונתה המתוקנת תאושר במהלך 2019, והיא אף צופה כי בסופו של דבר תתרצה העירייה ותאות לשתף פעולה, והיא מקווה שגם התושבים יצטרפו בסופו של דבר. "אנחנו מאוד קשובים לצורכי היישובים שפונים אלינו, ומנסים לראות מה התושבים והיישובים יכולים להרוויח מהתוכנית, בזמן שהמדינה יכולה ליהנות מתוספת יחידות הדיור", אומרת פרסיקו במחאה נחרצת כנגד הטענה שהוותמ"ל מתעלם מצורכי העיר. "אין בז'רגון המקצועי שלנו תוכנית שמשרתת רק את המדינה. כמו שאני תמיד אומרת לנציגי הרשויות שמגיעים אליי לישיבה — אתם הלקוח העיקרי מבחינתי. גם במקרה של חדרה, אנחנו שואפים לכך שהתוכנית תכלול גם הרחבה של אפשרויות התעסוקה שישרתו את יחידות הדיור, לצד קידום עירוב שימושים ליצירת שכונות חיות בעיר — מהלך שגם תושבי בית אליעזר יוכלו להרוויח ממנו".

בצל הביקורות, ולאור הנחייתה לצמצום התוכנית — ניכר שעל אף תמיכתה בתנופת בנייה בחדרה, פרסיקו עצמה מסתייגת כיום מהיקף התוכנית שהוגדר על ידי רמ"י, ושעל פיו התגבשה מתכונתה הנוכחית. עם זאת, ניכר כי פרסיקו גם לא נבהלת מחילוקי הדעות שהתעוררו ומסערת הרוחות: "תמיד יש את אלה שבעד ואלה שנגד. עם זאת, כשמסתכלים על חדרה, במיקומה המרכזי כל כך בארץ, אז על אף אתגרי התחבורה והתשתיות שאתם היא מתמודדת — אנחנו רוצים לראות בה המשך תנופה. מבחינת התפישה הממשלתית חדרה נמצאת במיקום של אזורי הביקוש, יש בה התחלות בנייה בהיקפים יפים והיא מושכת תושבים חדשים. לכן, נכון יהיה בעינינו להמשיך ולפתח אותה, והכלים של הממשלה לעודד פיתוח כזה הם כמובן שימוש בקרקעות שלה".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "לאור דיון שולחן עגול שהתקיים באחרונה, הוחלט על צמצום של שטח התכנון ולפיכך תוגש חלופה המפחיתה את השטח במאות דונמים בימים הקרובים להכרעת מוסד התכנון יחד עם הגדלת הצפיפות על פי הנחיית הוותמ"ל. רשות מקרקעי ישראל נדרשת לספק את צורכי המשק ולשווק עשרות אלפי יחידות דיור בשנה, זאת חרף התנגדויות לתוכניות רבות מצד תושבים ובעלי אינטרסים זרים. הרשות תמשיך לשמור על האינטרסים הציבוריים ולספק את צורכי המשק תוך עמידה ביעדי הממשלה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"