התאומים בוגרי הטכניון - והסטארט-אפ הסודי שמלהיב את חברות הבנייה

לא רק בתעשיית הרכב חולמים על כלים אוטונומיים: האחים צח ומור רם־און, מהנדסים בהכשרתם, עזבו את העבודות המבטיחות בענף הבנייה וברפא"ל כדי לפתח את המנוף האוטונומי הראשון ■ הצצה לפרויקט המפותח באתר במרכז הארץ

יעל דראל
יעל דראל
צח ומור רם-און
צח ומור רם-אוןצילום: דור אהרון
יעל דראל
יעל דראל

באתר סודי של חברת שיכון ובינוי , לא רחוק מפלמחים, עמלים בחודשים האחרונים שני מהנדסים, אחים תאומים בוגרי הטכניון, על פיתוח שמושך את תשומת ליבו של ענף הבנייה וגם של חברות המנופים הגדולות בעולם: מערכת מבוססת בינה מלאכותית, המבקשת להפוך את המנוף — אחד הכלים הבעייתיים ביותר באתרי הבנייה כיום — לכלי אוטונומי. עבור כל מי שמכיר את המציאות בענף הבנייה, מציאות שבה כ-30% מהעגורנים נחשבים מסוכנים ומיושנים, הצירוף "מנוף אוטונומי", המדיף ניחוח חדשנות עתידני, נשמע על גבול הסוריאליסטי.

21 קריסות של עגורנים אירעו בשנים האחרונות באתרי בנייה בישראל, ועל חלקן נודע למשרד העבודה רק כעבור זמן רב. הנתון הזה, שנחשף לפני כמה חודשים בדו"ח של הכנסת לבקשתו של ח"כ אייל בן ראובן מהמחנה הציוני, אינו כולל את עשרות התקריות היומיומיות שבהן מסכנת פעילות העגורנים חיי אדם. לעתים אלה חייהם של העובדים באתרי הבנייה, לעתים מדובר בחייהם של העוברים והשבים בסביבת האתר, ופעמים רבות מדובר גם בחייהם של מפעילי העגורן עצמם, הפועלים בסביבה כמעט נטולת פיקוח או בקרה.

"אני מגיע מעולם הנדל"ן ומכיר את מה שקורה בענף. ברוב המקומות אין חדשנות, אין זיכרון ארגוני ואין הפקת לקחים. נכון להיום, המנוף הוא 'צוואר הבקבוק' של כל תהליך הבנייה. מדובר על כלי שנשלט על ידי שני אנשים ומשמש לשינוע של 70% מהחומרים באתר הבנייה — אך הוא מסוכן ולא יעיל. כיום מפעיל העגורן פועל לבדו, בלי מערכת תמיכה. המטרה היא לתת לו מערכת כמו שיש לטייסים, שהוא יוכל לפקח עליה ולהיעזר בה. אין כוונה לבטל את מפעילי העגורנים אלא לשכלל ולייעל את הכלי הזה", מסביר צח רם־און (32), מהנדס אזרחי בהכשרתו, שהקים לפני כשנה יחד עם אחיו מור, מהנדס אווירונאוטיקה ועובד לשעבר ברפא"ל, את חברת הסטארט־אפ INTSITE (אינטסייט).

הדגמת המוצר של אינטסייט

הסטארט־אפ של האחים רם־און הוקם מתוך הקרקע הפוריה ביותר שממנה צומחים פיתוחים טכנולוגיים רבים במחוזותינו — ייאוש מהמערכת הקיימת. "עבדתי בחברת בנייה מהגדולות בשוק הישראלי, והיה לי חזון להחדיר בה חדשנות. לקחתי את זה מאוד ברצינות. התרוצצתי במשך תקופה ארוכה בין מנכ"לים של עשרות חברות מהגדולות במשק — גוגל, שטראוס ואחרות. גיבשתי תוכנית חדשנות וביקשתי להציג אותה בפני החברה. לצערי נתקלתי בדלת סגורה. לא איפשרו לי אפילו להשמיע את הרעיונות שלי. כך נולד הרעיון לצאת לדרך עצמאית", אומר רם־און.

נכון להיום, המוצר של הסטארט־אפ הצעיר מצוי בשלב א' ומבוסס על עיבוד תמונה ובינה מלאכותית: מצלמה קטנה מורכבת על המנוף ומשדרת למסך הממוקם בתא של המפעיל. בניגוד למצלמה רגילה, המשדרת מידע ישירות, המערכת החכמה שפותחה באינטסייט כבר יודעת לזהות סכנת בטיחות קרבה, לעקוב אחרי התנועה בסביבת המנוף ולהתריע על כך בפני מפעיל המנוף.

"כיום יש לנו כבר מעין מובילאיי למנופים", אומר רם־און. "כבר כיום מצלמות קיימות במנופים אבל הן רק משדרות את התמונה, בעוד המערכת שלנו יודעת לנתח את האינפורמציה בזמן אמת ולעקוב, למשל, אחרי תנועת האנשים המצויים בסביבת המנוף. אם פתאום פועל נמצא מתחת למשטח שמורם על ידי המנוף — המפעיל מקבל התרעה לתוך התא".

קריסת מנוף בבת יםצילום: מוטי מילרוד

"הפיתוח הזה יכול לחולל מהפכה"

דו"ח של חברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי, שפורסם ב–2017 תחת הכותרת "להמציא מחדש את הבנייה דרך מהפכת הפרודוקטיביות", מצא כי בעוד ענף הבנייה נשען כיום ברובו על לואו־טק, הרי שבעתיד המגמה בו תהיה הרבה יותר היי־טק: אם ב–2013 ההשקעה הגלובלית באנרגיה, תשתיות, כרייה ופרוייקטים הקשורים לנדל"ן נאמדה ב–6 טריליון דולר, במקינזי מעריכים כי עד 2030 הסכום הזה יהיה פי שניים ויותר, ויגיע ל–13 טריליון דולר.

מי שכבר זיהה את המגמות והתגייס כשותף האסטרטגי של הסטארט־אפ הצעיר היא חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי, המעמידה לטובת היזמים עגורן לשימושם החופשי באתר, המוגדר באופן בלתי־רשמי כאתר הניסויים של המיזם, וגם את האפשרות לעבוד באופן צמוד עם מהנדסי החברה ועם כ–30 מפעילי העגורנים המועסקים בקבוצה. שיתוף הפעולה הזה מבוצע במסגרת תוכנית החדשנות של הקבוצה (תוכנית BuildUp) שהוקמה לפני כשנתיים. עם השקתו הודיעה הקבוצה כי בכוונתה להקצות משאבים לטובת הפיתוח, בין השאר במטרה לשמור על יתרונה התחרותי בתחום.

התגייסותה של שיכון ובינוי, חברת בנייה מהגדולות ביותר בענף הנדל"ן בישראל, שעמדה בשנים האחרונות במרכזו של מאבק מתוקשר שהציב אותה בעין הסערה בנושא הבטיחות, היא אולי סימן חיובי כי לענף הבנייה, מסורתי ומיושן ככל שיהיה במובנים רבים, מחלחלת אט־אט תודעה חדשה.

צח ומור רם-אוןצילום: דור אהרון

"היום מנופאי עובד למעלה ויש אדם נוסף, שנקרא אתת, שעומד למטה אך לא תמיד רואה את התמונה כולה. ברגע שעל גבי המנוף יהיו חיישנים והמערכת תפעל במלואה, אין ספק שזה יגביר את הבטיחות ואת היעילות בעבודה באתרי הבנייה. אם הפיתוח הזה יצליח — תהיה כאן מהפכה", אומר אהוד דנוך, מנכ"ל סולל בונה.

"אנחנו לוקחים את הפרויקט הזה מאוד ברצינות. האתר שבו אינטסייט מפתחים את המוצר משמש כמרכז לוגיסטי שלנו ויש בו את מחסן העגורנים של החברה. זה לא אתר בנייה רגיל, ולכן ניתן לעבוד בו בתנאים נוחים. אנחנו מעמידים לרשותם את המהנדסים והידע שלנו. תאונות של מנופים התרחשו בעבר וענף הבנייה הפיק מהן לקחים אבל חייבים להכניס כאן טכנולוגיה. במקביל לשיתוף הפעולה הזה אנחנו בוחנים פיתוחים נוספים במסגרת תוכנית החדשנות שלנו", מוסיף דנוך.

שיכון ובינוי לא לבד. אינטסייט גייסו עד היום סכום ראשוני של 1.35 מיליון דולר מקרן טרה ונצ'רז פרטנרס, מהרשות לחדשנות ומכמה משקיעים נוספים מעולם הנדל"ן — בהם סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, חיים פייגלין, המשמש כמנכ"ל ומבעלי חברת הבנייה צמח המרמן; וסיון ברקוביץ', מנכ"ל ושותף בחברת הבנייה סיון ביצוע. בין המשקיעים נמצא גם ניר ינושבסקי, סמנכ"ל חברת ינושבסקי הנדסה ובניין, שהשקיע במיזם מכספו הפרטי, ומשמש כנציג התאחדות בוני הארץ בשותפות של ההתאחדות עם משרד הכלכלה ומשרד הבינוי והשיכון בתחום החדשנות. בחודשים האחרונים היתה התעניינות בסטארט־אפ הצעיר גם מצד כמה חברות נדל"ן נוספות, ובחודש האחרון הגיעו לישראל, בשקט בשקט, גם נציגיהן של שתיים מיצרניות המנופים העולמיות, המביעות עניין בטכנולוגיה העתידית.

"זה הסטארט־אפ הראשון שאני משקיע בו מתחום הבנייה. היעד שהצבתי לעצמי הוא להשקיע באופן פרטי בשלושה סטארט־אפים מתחום הבנייה בכל שנה — ואני נפגש עם עשרות", מספר ינושבסקי. "יש כיום הפנמה בענף שיש פה פוטנציאל אדיר. ענף הבנייה העולמי מגלגל מחזור של כ–10 טריליון דולר בשנה עם אפס טכנולוגיה, כלומר אין תחרות. למה לפתח אפליקציה בענף רווי אפליקציות, כשאפשר לפתח מנוף אוטונומי בשוק שאין בו עדיין פיתוחים?".

ינושבסקי מעריך כי הבחירה להתמקד במנופים, עשויה להיות רווחית מאוד עבור חברות הבנייה: "המנוף קובע את קצב צמיחת הבניין. ככל שאתה משפר אותו, אתה מאיץ את קצב הבנייה — מה שמטפל בבעיית הפריון הנמוך שממנה סובל ענף הנדל"ן. כל סטארט־אפ שיגביר פריון ייתן ערך אדיר לקבלנים — זה רווח נטו לחברות הבנייה. צריך להבין גם שכיום השימוש במנופים הולך ועולה כי בונים יותר לגובה והאמצעים מתועשים. לכן כמעט לכל פעולה באתר בנייה חייבים מנוף".

קריסת מנוף ברמת גןצילום: תומר אפלבאום

אינטסייט הצטרפה לאחרונה לחממת הסטארט־אפים TerraLab ביקנעם, המשותפת לרשות החדשנות ולקרן טרה ונצ'ר פרטנרס. החממה מהווה את זרוע השקעות הסיד של קרן טרה, המלווה ומשקיעה בפיתוח טכנולוגיות בתחומי האנרגיה, המים, הבריאות והתחבורה. אינטסייט אינם לבד בזירה. נכון להיום יש לפחות סטארט־אפ ישראלי נוסף, שהוקם ב–2016 ופועל תחת השם ורסטייל נייצ'רס, העוסק אף הוא ביעילות ובטיחות בעבודה בעגורנים.

"המערכת תדע לזהות איזה מפעיל מנוף מועד לפורענות"

ובחזרה לדו"ח שפורסם באחרונה מטעם הכנסת. אחת הבעיות המרכזיות היא העובדה כי נכון להיום, בישראל רק שישה בודקים אחראים על בדיקת הבטיחות של כמעט 1,800 מנופים. הפיקוח האפסי על הכלים האלה מתרחש בשעה שבה בענף המנופים תעשיית הרישיונות הפיראטיים חוגגת, וכמחצית מקריסות העגורנים התרחשו בקרב מנופים ישנים שיוצרו בשנות ה–70 וה–80. כך, למשל, מתוך 1,447 מנופים שלהם רישיון פעיל בישראל — כ–12% הם מנופים שיוצרו בשנות ה–70 וכ–17% נוספים יוצרו בשנות ה–80.

"השלב הבא של הפיתוח יתמקד בחיבור בין המוח לגוף. לאחר שמפעיל המנוף קיבל התרעה ולא הקשיב לה, המטרה היא לנטרל אותו ולאפשר למערכת לפעול במקומו. כלומר אם לאחר פרק זמן מסוים המנופאי לא הגיב להתרעה, המערכת נכנסת בנעליו ותוכל לפעול במקומו. יש סיטואציות כאלה כל הזמן באתרי בנייה. זה יכול להיות מנופאי שהוריד דוד בטון לכיוון הקרקע ועומד לפגוע במישהו, או מנוף שעומד לפגוע בקו מתח גבוה. המערכת שלנו תוכל להאט את המנוף או לעצור אותו כליל", אומר רם־און.

כיצד יסייע הפיתוח מול סכנת הקריסות?

"הפיתוח שלנו יודע לחזות מתי קיימת סכנה גבוהה יותר להתמוטטות בגלל הגורם האנושי. למשל, יש מפעיל שבאופן קבוע 'חי על הקצה' ומאתגר את היכולות של המנוף — המערכת שלנו יודעת לנתח את ההתנהלות הזאת ולהבין איזה מפעיל מנופים מועד יותר לפורענות. זה דומה מאוד לנהג שמקבל הרבה מאוד קנסות על מהירות — נהג כזה הוא מסוכן יותר. המטרה היא לאו דווקא לפקח עליהם אלא בעיקר לסייע להם לעבוד בטוח יותר", אומר רם־און.

אחת הבעיות המרכזיות שהפיתוח הנוכחי מקווה לפתור היא יעילותו של הכלי. "אחת המחלות הקשות של ענף הבנייה, ומהגורמים המרכזיים לכך שקבלנים מאחרים במסירת דירות, נוגעת לעיכובים הנוצרים באתרי הבנייה. משימות שלא הושלמו היום בגלל תכנון עבודה לא נכון ונדחות ליום למחרת. אם נצליח, בעזרת המערכת, לייעל את המנוף ולאפשר לו לעשות עבודה של 10 שעות בשבע שעות בלבד, זה יחסוך משאבים רבים לחברות הבנייה", אומר רם־און.

העובדה כי המנוף נחשב צוואר בקבוק ולגורם סיכון משמעותי באתרי בנייה מהווה אולי תמריץ משמעותי להשקעה מצד חברות הבנייה, אלא שבמונחי שוק, לא מדובר בפוטנציאל עסקי גדול: על פי נתוני משרד התחבורה, מ–1962 ועד היום נרשמו בישראל 2,164 עגורנים, ורק כ–1,800 מהם פעילים.

"זה נכון, שוק המנופים בישראל לא גדול במיוחד, אבל אנחנו מסתכלים בצורה רחבה יותר. הרעיון היה לפתח טכנולוגיות שיעזרו לנו לפתח כלים אוטונומיים וליישם אותם בעתיד על כלים כבדים גם בתעשיית הבנייה וגם בענפי התשתיות והכרייה", מצהיר רם־און. על פי ההערכות הרשמיות, ענף הבנייה יכפיל את פעילותו העולמית עד 2030. "עשרות ערים חדשות נבנות בסין עקב העיור המוגבר. מדובר על כ–200 אלף בני אדם שעוברים מדי יום מהכפר אל העיר. מצד שני, התפוקות בענף הבנייה נמצאות דווקא במגמת ירידה — וכאן אנחנו נכנסים לתמונה".

נתונים נוספים — שעליהם נשען הפיתוח הצעיר — מגיעים מחברת מקינזי. לפי החברה, הגיל הממוצע של פועלים בענף הבנייה בארה"ב הוא 63, והצעירים אינם ששים להשתלב בענף. "המצב בישראל דומה, ואחת הסיבות לכך היא החשש מפני תאונות. אנחנו לא היי־טקיסטים מנותקים שמפתחים מוצר במעבדה", מדגיש רם־און. "נושא הבטיחות הוא נושא משמעותי ואנחנו מראיינים את כל מפעילי העגורנים שעובדים בשיכון ובינוי כדי להבין מקרוב איך המציאות נראית מתוך תא המפעיל, וכדי להתאים את המערכת לצורכיהם".

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"