בגלל מחיר למשתכן? בנייה בתקן ירוק לא מגיעה לפריפריה

ב-2016 הכריזה ישראל על תוכנית ממשלתית ליישום הסכם פריז, אך בכל מה שנוגע לתחום הבנייה - טרם אומצו תקנים מחייבים ■ במשרדי האוצר והבינוי והשיכון אומרים כי יישום התקנים עלול לייקר את הבנייה, ולהתנגש עם המדיניות הממשלתית של הורדת מחירי הדיור

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
בנייה על פי תקן ירוק בכרכור
בנייה על פי תקן ירוק בכרכורצילום: אייל טואג
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

באפריל 2016 חתמה ישראל על הסכם פריז - הסכם אקלים בינלאומי, שקובע יעדים להפחתת פליטת גזי חממה והתייעלות אנרגטית. החתימה על ההסכם הובילה להחלטת ממשלה, שקבעה תוכנית לאומית ליישום היעדים - אך יותר משנתיים לאחר מכן, נראה כי במשרד האוצר ובגופי התכנון לא נערכים לשינוי הדרמטי הנדרש בתחום הבנייה למגורים.

בהחלטת הממשלה נקבע כי עד סוף 2016 תנוסח תוכנית מפורטת, שכוללת אמצעים להפחתת פליטות במבנים קיימים ובמבנים חדשים בישראל. בנוסף לכך נקבע כי יש לפעול להרחיב את מספר המבנים שייבנו על פי תקן בנייה ירוקה עד 2030; לבחון שיקולי עלות-תועלת של מכלול האמצעים הנדרשים לקדם בנייה ירוקה; ולקדם תזכיר חוק מחייב לבנייה ירוקה.

טירוף הנדל"ן בתל אביב ובחיפה. האינטרסנטים והנדל"ניסטיות בשיחה פתוחה

למרות החלטת הממשלה, התקן הקיים כיום לבנייה ירוקה אינו מחייב, ואומץ ככזה רק על ידי פורום 15 הערים הגדולות. גם ההמלצות שגיבש צוות החשיבה הבין-משרדי (ממשרדי האנרגיה, הבינוי והשיכון והגנת הסביבה) לא אושרו מול מינהל התכנון, ולפיכך עדיין לא מעוגנות בחקיקה ובתיקונים מתאימים. בנוסף לכך, האוצר ומשרדי הממשלה השונים לא מקצים משאבים ותקציבים שיבטיחו מנגנוני פיקוח ובקרה ואת יישום הסכם האקלים.

כבר לפני יותר משנה - במארס 2017 - התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה לאנרגיות מתחדשות, ובמהלכו התריעו גורמים שונים כי החלטות הממשלה טרם יושמו. מחר (ג') תכנס יו"ר הוועדה ח"כ יעל כהן-פארן דיון בנושא בנייה ירוקה והליקויים במימוש ובאימוץ הסכם פריז, בהשתתפות נציגים של משרדי הממשלה, גופני התכנון ובכירים בענף הבנייה.

משרדי האוצר והבינוי והשיכון טוענים כי יישום התקנים עלול לייקר את הבנייה, והדבר לא עומד בקנה אחד עם המדיניות הממשלתית של הורדת מחירי הדיור והגדלת מלאי יחידות הדיור. נראה כי באוצר חוששים לייצר מגבלחות שירחיקו קבלנים או יובילו להתייקרות המרכיבים במפעל הבנייה הלאומי - תוכנית מחיר למשתכן.

ח"כ יעל כהן-פארןצילום: לואיז גרין

"השנה תסתיים בניית 1,450 מבנים חדשים בתקינה ירוקה, אולם מדובר רק בערים החזקות", אומרת הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. "איפה כל יתר הרשויות שבהן מתקיימת רוב הבנייה במחיר למשתכן? איפה האחריות של הממשלה לקדם בנייה איכותית יותר דווקא בערים האלה?".

לדברי ביניש, תוכנית מחיר למשתכן דווקא עשויה להוות הזדמנות לשינוי דפוסי הבנייה ואימוץ תקן ירוק. "ראשי הערים הגדולות מניעים בנייה ירוקה ושאר המדינה נותרת מאחור. הממשלה במו ידיה מעודדת, בעזרת מחיר למשתכן, הגדלת הפערים בין המרכז לפריפריה. מחיר למשתכן מקדם שיח על מחיר בלבד – ומפספס הזדמנות לייצר שינוי עמוק, משמעותי וארוך טווח בבנייה".

ח"כ כהן-פארן הוסיפה כי "מי שגר בבית ירוק ישלם מידי שנה פחות על חשבון החשמל – וכך הפער יונצח וההוצאות בפריפריה יגדלו. גם אם תחול התייקרות, הרי שהיא לא תהיה יותר מאחוז או שניים, אך אלו מתקזזים בחיסכון לצרכן ולמשק באופן רוחבי. נדמה כי משרדי האוצר והשיכון לא עושים שום צעדים קונקרטיים כדי לקדם את המהלכים ולייצר לוחות זמנים מחייבים שיניעו שינוי בבנייה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?