"המדינה מונעת רישום בעלות על דירות בשטחים"
חברת אשדר הגישה עתירה לבג"ץ בטענה כי רישום הדירות והזכויות באלפי דירות שהקימה בשטחים בתחילת שנות ה-90 נופל על כתפיה, בניגוד לחוזה - מפני שהמדינה לא ביצעה את חלוקת השטח לגושים וחלקות באופן שיאפשר רישום בטאבו

חברת אשדר הגישה עתירה לבג"ץ למתן צו על תנאי שיורה למשרד השיכון, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביו"ש, ראש המינהל האזרחי, משרד המשפטים ומשרד הביטחון — לנמק מדוע לא העבירו מידיה את הטיפול בניהול וברישום הזכויות ביחידות הדיור שהקימה בשטחים בשנות ה–90, שטרם בוצעו בהן הליכי חלוקה לגושים וחלקות (פרצלציה).
המשמעות של ההימנעות מפרצלציה היא שאי־אפשר לרשום את הדירות בטאבו או במאגר ממשלתי חלופי, ואשדר מנהלת את הרישומים שלהן במקום המדינה.
טירוף הנדל"ן בתל אביב ובחיפה. האינטרסנטים והנדל"ניסטיות בשיחה פתוחה
על פי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אפרת רנד ואייר אבירם ממשרד מ. פירון ושות', מדובר בתולדה היסטורית של העלייה הגדולה בתחילת שנות ה–90, שבמסגרתה הגיעו לישראל כמיליון עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. שר השיכון דאז, אריאל שרון, הגה את "הפרוגרמה של משרד השיכון", שנועדה להמריץ את הבנייה באמצעות הקצאת משאבים ציבוריים להקמת שכונות ברחבי ישראל, כולל בשטחים. במסגרת הפרוגרמה, המשרד חתם עם חברות יזמיות על חוזים, ואשדר הקימה דירות באלון מורה, אריאל, ביתר, בית אל, גבעת זאב, פסגת זאב, מעלה אדומים וגינות שומרון.
על פי העתירה, המדינה התחייבה לבצע במקומות האלה הליכי פרצלציה, אך לא עשתה זאת. בעתירה נכתב: "בשל המניעים לרישום זכויות הרוכשים ללא ביצוע פרצלציה, נאלצת העותרת לנהל את רישום הזכויות באלפי יחידות הדיור שבנתה במשך שנים, שעה שאין זה מתפקידה — והיא אינה מוכנה עוד להמשיך לשאת באחריות הכבדה הכרוכה בכך". אשדר מבקשת בעתירה לשחרר אותה מהמטלה הזאת "שלא היתה חלק מכוונת הצדדים בעת כריתת החוזה ביניהם".
מהעתירה עולה גם כי שרת המשפטים, איילת שקד, ניסתה לקדם את הנושא באמצעות פנייה לשר הביטחון, אך עד כה לא חל כל שינוי במצב.
כתבות מומלצות
"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?

סיוט בחופשה: 7 תחנות במסלול הייסורים שצפוי לכם בקיץ 2022
