רישום מקרקעין (1) |

לשכות רישום המקרקעין בישראל 
תקועות במאה שעברה

חוסר אחידות, חוסר עקביות וחוסר יעילות, הם הפנים של מערכת שכמעט ולא התחדשה בעשרות השנים החולפות ■ ומה ההשפעה על ענף הנדל"ן? בשפת העם - המצב לא משהו

עופר אבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עופר אבן

טאבו הוא אחד החסמים לקידום עסקות נדל"ן בישראל. יודע כל עורך דין בן יומו, שעם הטאבו אסור להסתבך. יש להגיש מסמכים, ועוד מסמכים; לקבל סירוב, להגיש בשנית; לקבל רשימת דרישות חדשה, שלא שמו לב אליה בפעם הראשונה, לעמוד בה, ולקבל סירוב פעם נוספת; להגיש, ולקבל דרישת השלמות חדשה - כל פעם, כמו הפעם הראשונה בים.

מקור השם טאבו בהמלה "טאפו" - לשכת רישום מקרקעין בשפה הטורקית. תחת השלטון העותמאני בארץ ישראל, הוקמו מערכת הרישום ולשכות הרישום. למקומיים היה קצת קשה להגות את המלה "טאפו", וכך עד מהרה, ה־פ' נהפכה ל־ב', ואנו נשארנו עם הטאבו.

רק השבוע, כ-100 שנה לאחר הקמת המערכת, השיק משרד המשפטים שירות חדש, שמאפשר רישום הערות אזהרה בצורה מקוונת ומייתר את הצורך להגיע ללשכות רישום המקרקעין. ואולם שאר מערכת הטאבו נותרה תקועה עשרות שנים אחורה.

כל לשכת רישום פועלת רק בתחום שיפוטה. אתה רוצה לרשום נכס בחיפה? תתכבד לנסוע ללשכה המקומית, אף שכל המסמכים נמצאים כבר זמן רב על אותה מערכת מחשב מרכזית. נוסף על כך, בעידן הדיגיטלי, עובדי הטאבו עדיין נאלצים לבדוק חתימות בעט שחור כדי לראות שאלה חתימות מקוריות, כשהבדיקה מתבצעת לעתים בגריפת אצבע שהורטבה ברוק כדי לזהות את סימני הדיו.

צילום: איור : אילה טל

חוסר אחידות, חוסר עקביות וחוסר יעילות, הם הפנים של מערכת שכמעט ולא התחדשה בעשרות השנים החולפות. ומה ההשפעה על ענף הנדל"ן, מחירי הדירות, הזמן הנדרש להשלמת עסקה ברישום, ומעמדה של ישראל בקלות ניהול העסקים בה? האמת, בשפת העם - המצב לא משהו. לעתים נדרשים שבועות וחודשים להשלמת רישומי עסקות, כספים מתעכבים בחשבונות נאמנות - וזמן וכסף מתבזבזים על התהליך.

מה ניתן לעשות? ראשית כל, להפוך את כל לשכות הרישום לכאלה הנותנות שירות ביחס למקרקעין בכל מקום בישראל. פעולה פשוטה זו תייצר תחרות, התייעלות וחיסכון כספי ניכר. השינוי אינו דורש הרבה, מלבד שינוי בתפישה. הרי כל המסמכים סרוקים זה מכבר, ומערכת המחשבים היא כלל־ארצית ולא מקומית.

צעד נוסף הוא קידום האפשרות של חתימה אלקטרונית על מסמכי רישום, כפי שכיום במערכות נט המשפט אין עוד צורך בהגשה פיזית של מסמכים. ניתן להתקדם אל העתיד הדיגיטלי, שבו ערימות הניירת המאומתות על ידי עורכי הדין ייחתמו באופן דיגיטלי ויוגשו במערכת לרשם. את החשש מפני זיופים ניתן להפיג באמצעות השאלה את מה קל יותר לזייף - חתימה בכתב יד או חתימה אלקטרונית?

שינוי נוסף הנדרש במערכת הוא יצירת שקיפות. עד היום, אין באפשרות האזרח להיכנס למערכת הרישום ולבדוק מה הנכסים הרשומים על שמו או על שם אדם אחר באמצעות הקלדת שם ומספר תעודת הזהות.

שינויים אלה, שאינם דורשים הקמת ועדות או תקציבי ענק, יכולים להניע את הטאבו למאה ה–21.

הכותב הוא עו"ד במשרד הורוביץ, 
אבן, אוזן ושות'

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב