המתווכים שרוצים כסף בלי לעבוד – והלקוחות שלא רוצים לשלם

סכסוכים בין מתווכי נדל"ן ללקוחותיהם חושפים לא פעם ציבור שלא כל כך רוצה לשלם, ומתווכים שדורשים תשלום עבור עבודות שלא ביצעו ■ השאלה המכריעה לבסוף בבתי המשפט היא מידת היעילות של אנשי המקצוע בסגירת העסקה

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מתווכים
צילום: עדי עמנואל
יסמין גואטה
יסמין גואטה

שבועות ספורים אחרי שהמתווכת איילת לוזון משחף נכסים הראתה ללקוח שלה דירה באלעד, היא גילתה להפתעתה שהוא רכש אותה מאחורי גבה. כשהלקוח בא בתחילה למשרדה וביקש שתסייע לו באיתור דירה, היא החתימה אותו על טופס הזמנת שירותי תיווך, שבו הוא התחייב לשלם עמלת תיווך של 1.5% ממחיר הדירה שתמצא לו. לוזון הראתה לו כמה דירות, ובהן זו שרכש בסופו של דבר, ולכן החליטה לשלוח לו דרישת תשלום לאחר שנודע לה על סגירת העסקה. ואולם הלקוח סירב לשלם, בנימוק כי לא רכש את הדירה באמצעותה אלא בעזרת אביו, שסייע לו באיתורה. לדבריו, הדירה הוצעה למכירה בכינוס נכסים ופורסמה ככזאת בעיתונות הכתובה ובאינטרנט, ולכן אינו חייב בעמלת תיווך.

ללוזון לא נותרה ברירה אלא להגיש תביעה לבית המשפט. בעדות של הלקוח בבית המשפט הוא טען כי לא הבין את משמעותו של טופס הזמנת שירותי תיווך שעליו חתם. לדבריו, המתווכת ביקשה ממנו "לקשקש" על המסמך. הוא גם ניסה לגמד בתיאורו את הקשר עם המתווכת, ואמר כי המפגש עמה היה אקראי, קצר וחד פעמי.

טירוף הנדל"ן בתל אביב ובחיפה. האינטרסנטים והנדל"ניסטיות בשיחה פתוחה

ואולם הרשם הבכיר אורן כרמלי מבית המשפט השלום בפתח תקוה לא קיבל את טענותיו. הוא התייחס לכך שהמתווכת הראתה ללקוח כמה דירות, ואף התקשרה להציע לו דירות נוספות. כרמלי גם ציין שהמתווכת אמרה ללקוח כי מדובר בדירה שנמכרת בהליכי כינוס, והלקוח הודה למעשה כי פעל ישירות מול כונס הנכסים וסבר שלא יצטרך לשאת בעמלת התיווך.

בפסק דין שנתן באחרונה קבע כרמלי כי הלקוח נהג בחוסר תום לב ומנע מהמתווכת להיות הגורם היעיל בעסקה - ולקבל את שכרה. הוא חייב את הקונה לשלם ללוזון דמי תיווך בסך 16.6 אלף שקל והוצאות משפט של 5,000 שקל.

"שירותי תיווך מקרקעין הם שירותים שמבקש אדם לרכוש כדי להיעזר בגורם מקצועי, המצוי בשוק הנדל"ן, כדי לאתר בעבורו נכס מקרקעין התואם לרצונו, לצרכיו ולתקציבו. ככל שמבקש אדם לרכוש נכס מקרקעין ללא סיועו של אחר וללא תשלום, הרי שהוא יכול לעשות כן באמצעות עלעול בעיתונים או ניסיונות איתור מתמידים של נכסים רלוונטיים באתרי האינטרנט הייעודיים. בחר אדם להסתייע במתווך מקרקעין - הרי שמן הצדק שיישא בשכרו", כתב.

ואכן, סכסוכים בין מתווכים ללקוחות הם נפוצים. חלק גדול מהם כלל לא מגיעים לכותלי בית המשפט. לדברי עו"ד ליאור לוי, המתמחה בנדל"ן והתחדשות עירונית, בניגוד ללקוחות באירופה ובצפון אמריקה, הלקוח הישראלי עדיין לא מבין את חשיבות הפונקציה של המתווך לעסקה. "כמובן שמי שתרם לאי ההבנה אלה המתווכים עצמם, שבלשון עדינה ניתן לומר שהם אינם דומים למתווכים בצפון אמריקה ובאירופה.

"המתווך הישראלי מצטייר בעיני הלקוח הסביר כמי שגוזר קופון בלי לעבוד, כאחד שלא מבין כלום, כדובר אמת חלקית ואף שקרן. ללקוח הישראלי קשה לשלם דמי תיווך, מפני שהוא לא מאמין שהמתווך תרם לעסקה. בדרך כלל ברגע האמת של התשלום הוא ינסה להוריד עוד קצת במחיר".

עו"ד ליאור לוי. המתווך הישראלי מצטייר בעיני הלקוח הסביר כמי שגוזר קופון בלי לעבוד צילום: ליאור לוי

לוי מוסיף כי "יש גם לקוחות שרואים נכס דרך מתווך, ואז שולחים בני משפחה לבעלי הנכס, והם אלה שמנהלים בשמם משא ומתן. כל זה רק בכדי לא לשם דמי תיווך. למתווך יהיה קשה לגלות דבר כזה, אלא אם כן בעל הדירה מספיק הגון לספר לו".

באשר ללקוח הישראלי, התיאור של לוי מעורר יותר תהיות על אופיו מאשר על המתווך. זאת, משום שלמרות הטענות על התדמית הירודה של מקצוע התיווך, רבים כן מחליטים להיעזר במתווכים, ובסופו של דבר אף מוכרים ורוכשים דירות באמצעותם. לבוא ולטעון לאחר מכן שהמתווך לא תרם לביצוע עסקה על דירה שהציג בפני הלקוח, או לנסות ולהתמקח על מחיר שאותו הלקוח התחייב לשלם מראש - אלה דברים שאינם מעידים על המתווך.

"במקרים שבהם הלקוח לא רוצה לשלם למתווך מסיבות שאינן מוצדקות, יהיו לו את כל הסיבות שבעולם להימנע מתשלום למתווך. הוא יטען שעבר זמן מאז שהראה לו את הדירה, שלא עזר לו מספיק, שהוא הגיע באופן עצמאי לדירה ולא דרך המתווך, הביא אותו רק פעם אחת לדירה (גם אם הפעם הזו הספיקה כדי לסגור את העסקה) או שלא פירסם את הדירה מספיק אם ניסה למכור דירה", אומר לוי.

ואולם גם המתווכים אינם תמיד צד תמים. לוי מספר כי יש מתווכים שינסו לנכס לעצמם עסקות לא להם. "יש מתווכים שבעקבות השוק המוצף והמרדף אחר כל עסקה, יעשו כל שביכולתם כדי לזכות בדמי התיווך, גם אם לא היו הגורם היעיל בעסקה". הוא אומר שיש כאלה, למשל, ש"דגים" עסקות דרך הלוחות האינטרנטיים - כלומר, מציעים את עצמם לאנשים שפירסמו מודעות - פעולה המנוגדת לחוק.

"יש לי לקוח", מספר לוי, "שפירסם את דירתו למכירה באופן עצמאי בלוח יד2, ובאותו יום קיבל מבול של טלפונים, בעיקר ממתווכים שרצו להציע את שירותם למכירתה. אחד מהם אמר לו שיש לו לקוח שמחפש דירה שתואמת לדירה שפורסמה. הלקוח שלי הסכים שהמתווך יראה לו את הדירה, אך הבהיר למתווך שהוא לא מעוניין לשלם דמי תיווך. המתווך הביא את הרוכש, פעל מול הצדדים ועזר לביצוע העסקה, אבל ביום החתימה הוא פנה ללקוח שלי ודרש ממנו דמי תיווך, בניגוד להסכמה ביניהם. המתווך טען שהוא זה שהביא לו את העסקה".

במקרה של לוזון, הדירה נמכרה במסגרת הליכי כינוס נכסים, ובכל זאת קבע הרשם שדן בתיק כי היא זכאית לדמי התיווך. "אין בעובדה שהדירה נמכרה בהליכי כינוס כדי לשלול אפריורית זכאות של מתווך לעמלת תיווך. מקום בו פעל המתווך, לאחר שניתנה לו הזדמנות לעשות כן, לצורך סיוע באיתור הנכס ואף התייחס לסיכוני הרכישה במסגרת הליכי כינוס ומיקד את הרוכש הפוטנציאלי בסכום הרכישה המתאים, יכול להיות המתווך זכאי לעמלת תיווך גם אם לא השפיע על מחיר הרכישה בפועל במסגרת הליך ההתמחרות",קבע.

לא כל עסקה מזכה
 בדמי תיווך

חוק המתווכים קובע כי מתווך נדל"ן זכאי לדמי תיווך רק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: רישיון תיווך בתוקף, חתימה של הלקוח על טופס הזמנה לפעולת תיווך והעובדה כי המתווך היה "הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב". בעוד שני התנאים הראשונים הם טכניים יחסית, התנאי השלישי נתון לפרשנות. כשמדובר בעסקת תיווך פשוטה שבה המתווך הפגיש בין הצדדים ובעקבות כך נכרת ביניהם הסכם - ניתן יהיה להוכיח את מעורבות המתווך בקלות יחסית. הבעיות מתחילות לצוץ כשיש פער בין פעולות התיווך לההסכם שנכרת.

עו"ד אבי נדלר. לעתים קונים ממהרים לחתום על טופס בלי שקראו אותו צילום: רוני פרל

נניח, למשל, שהמתווך הפגיש בין הקונה למוכר, אך העסקה נחתמה בלעדיו - האם הוא זכאי לדמי התיווך? בית משפט השלום בנתניה דן באחרונה במקרה כזה בתביעה בסך 21 אלף שקל, שהגיש מתווך שטען כי כמה ימים לאחר שהלקוח הודיע לו כי הוא אינו מעוניין ברכישת הדירה שהציג לו, הוא גילה כי הקונה מתעתד לחתום על חוזה לרכישתה. אלא שבית המשפט דחה את תביעתו, וקבע באחרונה כי "עצם העובדה שהמתווך הציג לפני לקוחו נכס אין פירושה שכל עסקה בנוגע לאותו נכס תזכה את המתווך לעולם בדמי תיווך".

במקרה זה טען הקונה להגנתו כי המתווך אינו זכאי לדמי תיווך, מפני שהטעה אותו בנוגע למחיר הנכס, ובכך הפר את חובת הנאמנות שחלה עליו והוביל להכשלת העסקה. לדברי הקונה, הוא החליט לוותר על רכישת הדירה אחרי שהמתווך אמר לו כי המחיר הסופי המבוקש על ידי המוכרים הוא 1.01 מיליון שקל, שהיה גבוה מדי עבורו. רק לאחר מכן, לדבריו, כששוחח עם המוכרים בעקבות מודעה באינטרנט במחיר מופחת, התברר לו כי כלל לא נוהל משא ומתן בין המתווך למוכרים. ובכלל, טען הקונה, המוכרים סיכמו עם המתווך שככל שהוא יצליח להביא למכירת הנכס ביותר ממיליון שקל - הוא יקבל את ההפרש. משכך, הקונה טען כי המתווך פעל בניגוד עניינים והוביל למעשה להכשלת העסקה. הדירה נמכרה בסופו של דבר ב–940 אלף שקל.

הרשמת הבכירה מרי יפעתי, שכתבה את פסק הדין, החליטה לדחות את טענת הקונה, שלפיה המתווך הפר את חובת הנאמנות כלפיו ופעל תוך ניגוד עניינים להטעייתו ולהכשלת העסקה, מפני שהקונה לא הצליח להוכיח זאת. ואולם היא החליטה לדחות גם את טענותיו של המתווך כי הוא זכאי לדמי תיווך. "למעשה, נותק הקשר בין פעולת המתווך לבין ההתקשרות בהסכם בין הקונה למוכרים, והמתווך לא היה הגורם היעיל בהתקשרות בין הצדדים", קבעה. היא ציינה כי אין מחלוקת על כך שאחרי שהקונה ראה את הנכס הוא היה מעוניין ברכישתו, אך מהראיות עולה באופן ברור כי עניין מחירו של הנכס הוא שהוביל אותו לוותר על 
הדירה.

במקרה זה, לדברי יפעתי, המשא ומתן שניהל הקונה עם המוכר בנוגע להפחתת המחיר לא היה המשך ישיר של המשא ומתן שנוהל עם המתווך, מפני שהמתווך הציג בפני הקונה מצג ביחס למחיר הסופי של הדירה, והקונה בחר לוותר על הרכישה. היא קבעה כי "ניתן לראות בכך את סיומה של פעולת התיווך ואת ניתוק הקשר הסיבתי בין פעולת המתווך להתקשרות בין הקונה למוכרים בהסכם מחייב. פניית הקונה ישירות למוכרים, לאחר שהתברר לו כי המחיר גמיש, בניגוד למצג שהציג המתווך, מהווה משא ומתן חדש".

עו״ד אבי נדלר, שותף במשרד נדלר אבישר, המתמחה במשפט מסחרי־אזרחי, מספר: "לא אחת פונים אלינו לקוחותינו ובפיהם: 'המתווך שחתמנו לו לא היה הגורם שהביא אותנו לרכוש את הנכס אשר הראה לנו'. הם שואלים אם למרות זאת, הם מחויבים לשלם דמי תיווך". טענות הלקוחות, לדבריו, מגוונות. יש כאלה שראו כבר את הנכס בעצמם או דרך מתווך אחר, אחרים מסתכסכים עם מתווכים שמראים נכסים שאינם בבלעדיות ושמפורסמים ללא תיווך בלוחות השונים. במקרים אלה יש לקוחות שמרגישים מרומים.

מן העבר השני, נדלר מספר כי יש גם מתווכים שמגיעים למשרדו ומספרים שניהלו משא ומתן מתיש, ביצעו פעולות שיווק יקרות ובסופו של דבר הקונים או המוכרים מתחמקים מלשלם להם אחרי שנסגרה עסקה. המתווכים בדרך כלל דבקים במסמכים הרשמיים, וטוענים שיש להם הסכם חתום ושהם היו אלה שהביאו לעסקה.

עו"ד עודד ישראלי. יש בעבודת התיווך סיכון שלא תהיה עסקה צילום: אלן שיבר

לדבריו, "חשוב להדגיש שרוב המתווכים עושים עבודה נאמנה ומכתתים רגליים עם הלקוחות מנכס לנכס, ומשווקים את נכסי המוכרים בפעולות שיווק, שעליהן הם משלמים בזמן ובכסף, ללא כל ודאות שיראו פרי לעמלם - והם ראויים לשכר בגין עבודתם".

בניגוד למתווכים, עבור מזמיני שירותי התיווך, החתימה על הטופס אינה חזות הכל. "בצדק", אומר נדלר, "משום שבפועל מוצאים לעתים פערים בציפיות של הצדדים בין פעולות התיווך לבין העסקה". לכן, לדבריו, על הלקוח לוודא היטב על מה הוא חותם, מהם גובה דמי התיווך, תנאי התשלום, פעולות השיווק שיבצע המתווך, משך תקופת הבלעדיות וכדומה. הטופס של המתווך אינו קדוש וניתן לבצע בו התאמות ולחתום לצד השינויים. בנוסף, אפשר להסכים עם המתווך שהוא לא יראה ללקוח נכסים שאינם בבלעדיות, ולהחריג זאת בטופס שנחתם.

"לעתים קונים ממהרים לחתום על טופס הזמנת שירותי תיווך בלי שקראו כלל את הטופס, שהוא חוזה לכל דבר ועניין. פעמים רבות הטופס נחתם 'בלנקו', ודמי התיווך המצוינים בטופס שנקובים בדרך כלל באחוזים משווי העסקה נותרים ריקים, או שמצוין 2% בתוספת מע"מ בעוד שבפועל הוסכם על פחות. עם עליית מחירי הנכסים, דמי התיווך נהפכו להוצאה משמעותית של עשרות אלפי שקלים, וכגודל ההוצאה כך גם הפוטנציאל לסכסוך וחיכוכי הדעות סביבה", אומר נדלר.

לפעמים הזמן הוא הגורם לסגירת העסקה

כשבתי המשפט מתבקשים להתמודד עם סכסוכים כאלה, הם יבחנו אם המתווך היה הגורם היעיל שהוביל לעסקה. בפסיקה נקבע שכדי להוכיח זאת, לא די בכך שהמתווך יראה סיבתיות בין פעילותו להסכם שנחתם, אלא עליו להראות כי פעולותיו היו אלה שהיו הגורם היעיל לחתימה על הרכישה.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר הציג רשימה לא סגורה של שיקולים שעשויים להשפיע על ההכרעה בדבר זהותו של הגורם היעיל בעסקה. בין היתר הוא ציין את מידת הדמיון בין ההצעה המקורית שבה היה מעורב המתווך לחוזה הסופי; הקרבה בין תנאי התשלום ושיעוריו בהצעה המקורית לגיבוש הסופי של החוזה; חלוף הזמן בין ההצעה המקורית עד סיום העסקה; מידת האינטנסיביות של פעולות המתווך - היקף המגעים, פגישותיו ושיחותיו עם הצדדים; קיומו של גורם נוסף שסייע לצדדים בהשגת החוזה, ומידת התערבותו של אותו גורם; תשלום דמי תיווך על ידי הצד השני בעסקה ושיעורם.

בית המשפט השלום בירושלים דן באחרונה בשיקולים אלה בתביעה שהגישו שתי מתווכות, שדרשו גם מהמוכרים וגם מהקונים של דירה בירושלים לשלם להן דמי תיווך בסך 63 אלף שקל. הדירה שהציגו המתווכות לקונה היתה בבניין שבו הוא מתגורר. הקונה, שחיפש דירה עבור בנו, הסביר למתווכות כי הוא מכיר את הדירה ויודע שהיא עומדת למכירה, ובכל זאת הסכים לחתום על טופס הזמנת שירותי תיווך בנוגע לדירה ספציפית זו.

המתווכות הסתמכו על חתימתו, וטענו בבית משפט כי הן זכאיות לדמי התיווך, אך הלקוח טען מנגד כי חתם מכיוון שהיה מעוניין שהן יסייעו לו בהפחתת המחיר. במקרה זה, לא רק שהמתווכות כלל לא הצליחו להפחית את המחיר, אלא שהעסקה כלל לא נרקמה. ואולם שנה וחודשיים מאוחר יותר החליט הקונה לרכוש את הדירה עבור בן אחר שלו, ללא מעורבות כלשהי של המתווכות. למתווכות נודע על העסקה רק יותר משנה אחרי ביצועה, והן שלחו דרישת תשלום למוכרים, שגם הם חתמו על טופס בעבר, וגם לקונה.

השופט אברהם רובין לא קיבל את טענות המתווכות. הוא התייחס לכך שהקונה הכיר את הדירה וידע שהיא עומדת למכירה עוד לפני שהמתווכות סיפרו לו עליה, ודן גם במרכיב הזמן שחלף. במקרה זה, לדבריו, המשא ומתן בין הצדדים נמשך זמן רב עם הפסקות ארוכות עד לחתימת העסקה. השופט הדגיש כי התרומה של פעולות התיווך היתה מזערית, אם בכלל.

"לפנינו עסקה שהחלה ללא כל מעורבות של המתווכות, כשהצדדים התחילו לנהל ביניהם משא ומתן עוד ב–2010, והסתיימה ללא כל מעורבותן ביוני 2013", כתב השופט רובין בפסק הדין. "המתווכות ביצעו פעולות תיווך בקשר לעסקה במשך תקופה קצרה בלבד, והפעולות שבוצעו היו מזעריות ולא תרמו דבר לתוצאה הסופית. ניתן לומר כי יותר מאשר המתווכות היו הגורם היעיל בעסקה, הזמן שחלף הוא שגרם למוכרים לרדת בדרישותיהם הכספיות, והוא היה הגורם היעיל שאפשר את השלמת העסקה".

בדיון בבית המשפט העלו המתווכות גם טענה כללית, שלפיה פסק דין שיקבע כי לא ישולמו להן דמי תיווך יהיה לא הוגן כלפי ציבור המתווכים. לדבריהן, רק פעולת הסתרה של המתקשרים מנעה מהן מלהשתתף בגיבוש העסקה עד סופה, ואחרי שעשו הכל כדי להביא לגיבושה של עסקה - לא יזכו לדמי תיווך. "קביעה כזו תעודד עסקות למראית עין או מעשי מרמה שתכליתם להתחמק מתשלום דמי תיווך", טענו.

ואולם השופט הבהיר: "טענה זו אינה מקובלת עלי". לדבריו, אופיו של שוק התיווך הוא כזה שלעתים מתווך משקיע מאמץ מינימלי בגיבוש עסקה, למשל מסתפק בהצגה חד פעמית של הדירה, ומקבל דמי תיווך נאים, ולעתים הוא משקיע מאמץ גדול ואינו זוכה לדמי תיווך, מאחר שהעסקה הסופית נרקמה שלא בסיועו. "המבחן לעניין זה הוא מבחן הגורם היעיל, ומי שאחראי להפיכת המתווך לגורם היעיל הוא המתווך עצמו, שנדרש ליזום כל העת פעולות אמתיות, להבדיל מפעולות סרק חסרות משמעות שתכליתן לסייע לצדדים, ושמכוחן קונה לעצמו המתווך מעמד משמעותי בגיבוש העסקה".

בפסק דין שניתן לפני כמה חודשים על ידי השופטת חנה ינון מבית המשפט השלום בתל אביב, היא דנה בתביעה בסך כ–800 אלף שקל, שהגיש מתווך ותיק מחולון נגד החברה הקבלנית ארמונות חן. המתווך טען כי ביצע עבודות תיווך בכמה פרויקטים בחולון, ואף שהדירות נמכרו, החברה לא שילמה לו את דמי התיווך של 1% בתוספת מע"מ מערך הדירות בפרויקט, כפי שנקבע בהסכם. מנגד טענה החברה כי המתווך לא ביצע כל פעולות שיווק.

השופטת ינון התייחסה למבחנים שנקבעו בפסיקה, שלאורם נבחנת השאלה בדבר היותו הגורם היעיל בעסקה. במקרה זה היא קבעה כי לא רק שהמתווך לא הוכיח כי היה הגורם היעיל, אלא שנכשל במשימתו לגרום לחברה להתקשר בהסכמים עם כלל בעלי הקרקע, ועל כן אינו זכאי לקבל דמי תיווך".

במקרה זה היה מדובר במגרש מרובה בעלים במתחם ח/300 בחולון, שם קיבלו עשרות בעלים הקצאה במגרש המאושר לבניית כמה עשרות דירות, והיו צריכים להתקשר עם קונה אחד. "לקבל הסכמת הרבה יהודים זוהי מלאכה קשה, ולכן החברה חתמה עם המתווך על הסכם שלפיו יקבל דמי תיווך אם יחבר בינה לבין כל הבעלים - ותצא עסקה לרכישת המגרש", מספר עו"ד עודד ישראלי, שמתמחה בעסקות נדל"ן וייצג את החברה.

לדבריו, המתווך הצליח לשדך לחברה רק חלק מהבעלים, ולא את כולם, והמגרש עמד בשיממונו. בשל כך, אחד הבעלים הגיש בקשה לפירוק שיתוף, ובית המשפט מינה כונס נכסים למכירת המגרש. החברה התמודדה במכרז שפירסם כונס הנכסים, ורכשה ממנו את הזכויות במגרש. "לכן הטענה היתה שהליך כינוס הנכסים קטע את הרצף המתחייב מבחינת החוק, המתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה, ולכן הוא לא היה זכאי לדמי תיווך. זהו מקרה תקדימי, ולא היתה באותו מועד פסיקה מחייבת לגבי זכאות מתווך לדמי תיווך במקרה של מכירה בכינוס. בית המשפט קיבל את טענות החברה, שבשל מחדלים שונים של המתווך, ובשל הליך הכינוס, הוא לא זכאי לדמי תיווך", אומר ישראלי.

"מאחר שמדובר במקרה תקדימי, הניצחון של החברה לגמרי לא היה בטוח, וגם בית המשפט לא ידע לנקוט עמדה לפני ששמע את העדים וגיבש את דעתו. לדעתי, זוהי פסיקה ראויה ביותר. יש בעבודת התיווך סיכון, שאף שהמתווך משקיע עבודה בסופו של דבר לא תצא עסקה, או שאם העסקה מתמשכת יתר על המידה, רצף הטיפול ייקטע והמתווך לא יהיה הגורם היעיל שהוביל לעסקה.

"מנגד, יש להיזהר שלא להשתמש בתקדים הזה למקרים לא ראויים, שבהם משתמש מזמין העבודה מהמתווך בתירוצים שונים ולא ראויים, כדי להתחמק מתשלום דמי התיווך.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"