עמידר מקדמת פינוי-בינוי - ו-900 משפחות עלולות להפוך למחוסרות דיור

דרישות לתשלומי דמי ניהול של מאות שקלים בחודש, ייקור דמי השכירות ביותר מפי שניים וגידול בנטל הארנונה ■ שנים לאחר שנדרשו לפנות את בתיהם לטובת פינוי־בינוי, מגלים דיירי הדיור הציבורי שלא יוכלו לעמוד בעלויות המגורים במגדל היוקרה שנבנה במקום השיכון

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

מחדל של משרד הבינוי והשיכון ושל חברת הדיור הציבורי עמידר מעמיד כ-900 משפחות המתגוררות בדיור הציבורי בפני סכנת פינוי מדירותיהם. המשפחות מתגוררות במתחמים שלגביהם חתמה עמידר על הסכמים מול חברות יזמיות לביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית - פינוי־בינוי ותמ"א 38 - שבהם צפויה החברה לקבל לידיה במקום הדירות הישנות שבהן החזיקה דירות חדשות וגדולות משמעותית.

על פניו, אין כל רע בכך שמאגר הדירות הציבוריות עובר "מתיחת פנים" בפרויקטים של התחדשות עירונית. איש לא קבע שעל דירות דיור ציבורי להיות קטנות בהכרח, או להיכלל אך ורק בבנייני שיכון מתפוררים ומטים לנפול - נהפוך הוא. ואולם עבור משפחות הדיור הציבורי, שאמורות לשוב אל נכסים גדולים, חדשים ומפוארים משמעותית מאלה שעזבו, משמעות המעבר היא גם גידול חד, בסך של מאות ואלפי שקלים, בהוצאותיהן החודשיות. עבור רבים מדיירי הדיור הציבורי, המשמעות עלולה להיות שהם ייאלצו לעזוב את ביתם, או לחלופין - לשקוע בחובות כבדים.

לפני כמה שבועות התחיל האכלוס של מגדלי ME - פרויקט הפינוי־בינוי הראשון שהגיע לקו הגמר בשכונת נוה שרת שבצפון־מזרח תל אביב. עבור בעלי הדירות הוותיקות שהתחדשו בדירות גדולות ומרווחות, היה זה יום חג, אבל עבור דייריה של עמידר, שקיבלה לידיה שמונה דירות חדשות בפרויקט שבנו אשלי חברה לבניין וש. מיכלסון, היה זה יום אבל. בשלב ראשון, זומנו דיירי עמידר לפגישה, שבה נדרשו להפקיד מראש 12 צ'קים דחויים על סך 450 שקל כל אחד - התשלום החודשי לחברת הניהול. כמו כן, נדרשו על ידי עמידר להפקיד שטר ערבות בסך 30 אלף שקל כתנאי כניסה לדירה. נוסף על כך, בשל הגידול המשמעותי בשטח הדירות, הוגדל סכום שכר הדירה שעל הדיירים לשלם לחברה.

לדברי שושנה גרינולד, דיירת דיור ציבורי שעברה להתגורר בבניין החדש, כיום גובה ממנה עמידר 1,200 שקל כדמי שכירות חודשיים, עבור דירת 4 חדרים בשטח של 90 מ"ר, בעוד שעבור דירתה הישנה שילמה 500 שקל בלבד. אף שרבים היו שמחים לשכור דירה חדשה בצפון תל אביב בסכום כזה, הרי שבמקרה של גרינולד - אשה חולה ואם חד־הורית לשניים, שבשל מצבה הרפואי מקור הכנסתה העיקרי הוא קצבת ביטוח לאומי - זהו סכום עצום. על כך יש להוסיף את דמי הניהול, שאותם כלל לא נדרשה לשלם בדירה הקודמת, וכן גידול צפוי בארנונה בשל הגדלת שטח הדירה.

צילום: אייל טואג

גרינולד התחילה להתגורר בדירה החדשה לפני שבועיים, לאחר תקופה ארוכה של חוסר ודאות באשר לעצם האפשרות להתגורר בפרויקט. לעניין התשלום הנוסף לחברת הניהול נמצא פתרון זמני, כשהחברות היזמיות נאותו לכסות את התשלום עד שימצאו משרד הבינוי והשיכון ועמידר פתרון. "החלטתי שאני לא יכול לתת לאנשים האלה לסבול ולא להיכנס לדירות", אמר אשר אלון, בעלי חברת אשלי. "החלטנו לממן את דמי הניהול במימון ביניים, עד שעמידר תתחיל לממן אותם. בינתיים אני מתייחס אל הדיירים כאילו אני המדינה, כי אין לי שום רצון לזרוק אותם לרחוב".

לדברי גרינולד, שהתבקשה על ידי עמידר לפני כמה שנים לפנות את דירתה, לפני שנהרסו הבניינים הישנים, "לא ציפינו אז שההוצאות יעלו ככה כשנחזור. לא אמרו לנו יותר מדי על מה שיהיה אחרי שייבנה הפרויקט, חוץ מ'יהיה בסדר' - אבל הפרויקט כבר בנוי, ושום דבר לא בסדר". עו"ד גיל גן־מור מהאגודה לזכויות האזרח, שליווה את המשפחות בהליך השיכון שלהן בבניין החדש, מספר כי כשעמידר הוציאה את דייריה מדירותיהם הישנות בשכונה, לדיירים לא ניתן כל מידע באשר לתנאי חזרתם לפרויקטים.

יו"ר ועד השכונה, סטלה מזרחי, שליוותה גם היא את הדיירים בתהליך, נמצאת במצב דומה. גם היא דיירת דיור ציבורי שפונתה מדירת השיכון שבה התגוררה בנוה שרת, לטובת פרויקט גרין פארק היוקרתי הנבנה בשכונה, שצפוי להתאכלס בעוד כשנה. "עד עכשיו, אף אחד לא בא לדבר אתנו על תנאי החזרה לדירות, ואנחנו מודאגים", אמרה. "יכול להיות שליזמים או לתושבים החדשים ישתלם שנעזוב את השכונה, אבל זאת השכונה שלנו, פה גדלנו - לאן נלך?"

"דרושה הנחיה ברורה שלא 
יועלה שכר הדירה לדיירים"

שכונת נוה שרת היא רק קצה הקרחון. מכיוון שרבים מפרויקטי התחדשות עירונית נבנים בשכונות הוותיקות של ערי המרכז, כמו הרצליה, קרית אונו, רמת השרון או רחובות, למשל, הרי שכמעט תמיד ייכלל בדירות המיועדות להריסה שיעור מסוים של דירות דיור ציבורי. רק השבוע הושק ברוב פאר פרויקט פינוי-בינוי חדש בשכונת מורשה הוותיקה ברמת השרון - פרויקט רמות השרון - שבו, לדברי היזמים, צפויות 33 דירות חדשות לשוב לידי עמידר כנגד דירות דיור ציבורי שייהרסו.

עד לפני כמה חודשים לא ראה משרד השיכון בעיה בהתנהלות זו מצד עמידר - נהפוך הוא. מסמך מדיניות שחיבר סמנכ"ל האכלוס של המשרד לפני קצת יותר משנה, פירט כיצד יש לנהוג בדיירי דיור ציבורי במקרים של פרויקטי פינוי־בינוי, וניכר היה כי המטרה המרכזית היא להביא לכך שיימנעו מלחזור לפרויקט החדש.

מאז התחלפו "בעלי הבית" במשרד, ואת אורי אריאל החליף השר יואב גלנט, שיחד עם סגנו, ח"כ ז'קי לוי (הליכוד), ויו"ר ועדת ההתחדשות העירונית של הכנסת, ח"כ אלי כהן (כולנו), מובילים מדיניות התומכת בהגדלת מאגר הדירות ושמירה קפדנית יותר על זכויותיהם של הדיירים. בעקבות זאת אף גובש באחרונה בוועדה מסמך עקרונות חדש, המורה כיצד יש לנהוג במקרים של התחדשות עירונית במתחמים שבהם יש דירות דיור ציבורי - כשהפעם המטרה היא השארת הדיירים במתחם.

רוב הדירות הישנות של עמידר הן בשטח של 50–60 מ"ר. לפי מסמך העקרונות החדש, כדי לא להגדיל את שכר הדירה באופן משמעותי, כל עוד שטח הדירה החדשה לא יהיה גדול מ-75 מ"ר - שכר הדירה יישאר זהה. על הגדלה נוספת, תחול תוספת של שכר דירה.

כנגד הוויתור מצד המדינה על שטח הדירה הנוסף המגיע לה, והסתפקותה בדירה קטנה, תפוצה המדינה בכסף מזומן על ידי היזם, שיאוגם לקרן שתכסה את חלקם של דיירי הדיור הציבורי בהוצאות אחזקת הבית המשותף. ואולם עקרונות אלה צפויים לחול אך ורק על פרויקטים עתידיים שבהם ייקשרו עמידר ועמיגור, ואינם חלים על עשרות פרויקטים שבהם נקשרה עמידר, חלקם כבר בביצוע, שבהם לא ברור כיצד ימומן מעבר הדיירים לדירות החדשות.

בעקבות המצב שנוצר, שלח עו"ד גן־מור לפני כחודש מכתב אל השר גלנט, שבו דרש כי יינקטו כבר כעת צעדים למניעת סילוקם של דיירי הדיור הציבורי מדירותיהם החדשות, שאת אחזקתן אינם יכולים לממן. "דרושה הנחיה ברורה כי גם בפרויקטים שכבר בביצוע, לא תהיה העלאה של שכר דירה לדיירים החוזרים לדירותיהם, גם אם הדירות הן בשטח גדול יותר מהדירה המקורית", כתב גן־מור. "לגבי דמי התחזוקה השוטפת, צריכה להיות הנחיה ברורה כי המדינה תישא בעלייה בגובה דמי ועד הבית, כדי לאפשר לדיירים להישאר במתחם ולמנוע הדרתם. ללא פתרון, משפחות ייקלעו למצוקה ולחובות בתוך זמן קצר". עוד ציין גן־מור במכתב כי על פי הנתונים שמסרה לו עמידר, אמורה עלות אחזקת הבניינים המשותפים בכלל הפרויקטים שבהם כבר התקשרה החברה, להסתכם ב–2.7 מיליון שקל מדי שנה, ואמר כי על משרד השיכון לדאוג למימון סכום זה.

לדברי רותי לביא, פעילה בפורום הדיור הציבורי, "זה כמה שבועות שבמשרד השיכון מודעים לבעיה הקשה שנוצרה לגבי 900 משפחות הדיור הציבורי, אך בינתיים נמנעים מלספק פתרון לסוגיה. כבר לפני כמה שבועות אמר גלנט כי בתוך זמן קצר יוצג פתרון, אך הפתרון מבושש לבוא. בינתיים, כפי שקרה בנוה שרת, המשרד שולח את הדיירים להתמודד עם היזמים, וגם עם שכניהם העתידיים, שצריכים לכסות על חוסר היכולת של אותן משפחות לשלם, כאילו היו קבצנים".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המשרד מרכז מאמצים בשורה של צעדים חסרי תקדים בדיור הציבורי, לאחר שנים של הזנחה. בשנה הקרובה יוקדשו מעל מיליארד שקל לרכש יחידות דיור ציבורי ולשיקום מבנים, ובכלל זה בפרויקטים של התחדשות עירונית. השר גלנט החליט זה מכבר כי המשרד יסייע במימון כל פערי התשלומים לזכאי הדיור הציבורי המתאכלסים בטווח הזמן המיידי בפרויקטי התחדשות עירונית. כך למשל, בנוה שרת הנטל הכלכלי הנוסף שייגזר משינוי המגורים לא יהיה מוטל על הדיירים, אלא ימומן על ידי המשרד באופן מלא. במקביל, בימים אלה מתקיימת עבודת מטה לבחינת פתרונות אפשריים עבור דיירי הדיור הציבורי העתידים להיכנס לדירות שטרם החלה בנייתן".

מחברת עמידר לא נמסרה תגובה לכתבה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?