השקופים של ת"א

קשה לחשוב על ביטוי נאמן יותר למושג שקופים מאשר בקשה להיתר בנייה שבה מוגדר מגרש שבו מתגוררים כמה עשרות בני אדם כ"מגרש ריק"

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

במערכת הבחירות האחרונה הכניס יו"ר ש"ס, אריה דרעי, את המונח "שקופים" ללקסיקון. בלי להיכנס לוויכוח הפוליטי הגדוש צביעות ואחיזת עיניים בשאלה מי מייצג את האינטרסים של אותם שקופים ומי רק מתיימר לעשות זאת, העובדה היא כי אנשים שקופים אכן קיימים במדינה הזאת למכביר, ואם אתם במקרה גרים בתל אביב, חלקם אפילו נמצאים ממש לידכם.

קשה לחשוב על ביטוי נאמן יותר למושג שקופים מאשר בקשה להיתר בנייה שבה מוגדר מגרש שבו מתגוררים כמה עשרות בני אדם כ"מגרש ריק". כשבוחנים את העבודות לבניית הדרך הראשית החדשה - המחברת את ציר משה דיין לפרויקט המגדלים החדש של יצחק תשובה - אפשר להתרשם פעם נוספת שאם יש נושא אחד שממש לא עניין את הגופים שאישרו את העבודות הוא מה יעלה בגורל תושבי השכונה. הם שקופים לחלוטין.

מסרטון השקופים של דרעי

ביקור במקום מומלץ בחום לכל תושב תל אביב המשוכנע כי הוא גר באחת הערים היותר מתוקנות בישראל. הדרך החדשה, שאושרה כדת וכדין על ידי ועדת התכנון ואגף ההנדסה של עיריית תל אביב, חוצה את השכונה הקיימת לשניים תוך שהיא נסללת על ראשיהם של תושבים קיימים (במובן המילולי של המלה: המבנים ממש מחופרים מתחת למפלס המיועד לסלילה בשולי הדרך).

לאור הניסיון המר בשכונת גבעת עמל וההתנהלות הנוכחית בשכונת הארגזים, אפשר כבר לזהות דפוס פעולה קבוע ומעוות מצד המדינה בבואה לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית בקרקעות שיושבו באופן לא מוסדר בראשית ימי המדינה. השלב הראשון כולל החלטה עקרונית על כך שאזורים אלה - שעל פי רוב סובלים מרמת תשתיות ירודה - יש לשקם באמצעות התחדשות עירונית. עד כאן, כל הכבוד. השלב הבא כולל פרסום מכרז, שבו מוצעת הקרקע לחברה פרטית שתבצע את הליכי הפינוי והבנייה, וכאן מתחילות הבעיות.

מהרגע שבו עוברת הקרקע ליזם הפרטי, רשות מקרקעי ישראל, שעד לאותה נקודה ניהלה את הקרקע, יוצאת מהתמונה, והמדינה והרשות המקומית - בשני המקרים מדובר בעיריית תל אביב - מתפרקות מאחריות לגורל התושבים. היזם החליט שיותר משתלם לו לשבת על הקרקע ולא לבנות? למדינה אין בעיה. הגיע המועד הסופי שבו חויב היזם להשלים את הקמת הפרויקט ולשכן את תושבי המקום? המדינה לרגע לא חושבת לדרוש את קרקעותיה בחזרה. ויכוחים בין התושבים המקומיים ליזמים על זכאותם לדיור או על גובה הפיצוי הכספי מגיעים לבית המשפט? היזמים פונים להוצאה לפועל? צווי הריסה מוצאים בזה אחר זה? המדינה צופה מנגד. מה לה ולזה?

בצורת ההתנהלות הזאת אין פלא שיותר מ-16 שנה אחרי פרסום המכרז לפינוי שכונת הארגזים, ממשיכים מרבית תושבי השכונה שהוכרו כזכאים לדיור חלופי שמעולם לא סופק להם, להתגורר במבנים הארעיים בשטח. תקוותם היחידה כעת היא האינטרס הכלכלי הברור שיוצרים מחירי הנדל"ן המאמירים, הן עבור היזמים והן עבור העירייה, לדאוג לפינויים בהקדם תמורת פיצוי הולם, ולפנותו עבור המגדלים הנוספים שמתכנן תשובה לבנות בשכונת היוקרה החדשה - זו שמעולם לא נועדה עבורם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים