המועצה הארצית אישרה הגדלת מספר הדירות במושבים ובקיבוצים

המועצה הארצית לתכנון ולבניה אישרה היום את תיקון תכנית המתאר הארצית – תמ"א 35, באופן שיאפשר הגדלת רף יחידות העליון במאות יישובים חקלאיים, בהם כלל המושבים, וכן 21 קיבוצים. זאת בהתאם להמלצת הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע). בחישוב שערך מינהל התכנון, שכלל הערכה של ניצול היתרות ביישובים החקלאיים, העריך את כלל תוספת הדירות הפוטנציאלית ליישובים החקלאיים בכ-26 אלף יחידות דיור.

הצעד הבולט שאושר הוא אפשרות הקמתה של יחידת מגורים שלישית ב"ראש הנחלה" - משבצת המגורים בנחלות החקלאיות במושבים. עד היום יכלו המושבניקים להקים בשטח זה, ששטחו 2.5 דונם, שתי יחידות דיור בלבד – האחת למשפחת חוכר הנחלה והשניה למשפחת "הבן הממשיך", וכעת תתאפשר תוספת של יחידה נוספת, לדייר שגם הוא בעל קרבה משפחתית לחוכר הנחלה.

בדברי ההסבר של מינהל התכנון לקראת הישיבה צוין כי "תוספת יחידת הדיור השלישית תגדיל את צפיפות המגורים ולא את שטח היישוב והפגיעה בשטחים החקלאיים שלו. יצוין כי רק בחלק מהנחלות מומשה האפשרות להקמת יחידת דיור שניה כך שצפוי כי המימוש של יחידת הדיור השלישית יהיה חלקי ויתפרש על פני שנים רבות".

עוד צוין כי תוספת היחידה השלישית לא תיספר במניין יחידות הדיור המקסימלי שמאפשרת תוכנית המתאר הארצית, למעט במחוזות מרכז, ירושלים וחיפה – שם תוספת יחידת הדיור השלישית תיגרע מיתרת יחידות הדיור המותרת. יש לציין כי דרישה זו הוכנסה לתיקון לבקשת גופי השלטון המקומי העירוני, שביקש למנוע מצב של נהירה המונית אל המרחב הכפרי.

במגזר הקיבוצי לא נקבעה תוספת גורפת לכלל הקיבוצים, שברובם טרם מוצה היקף יחידות הדיור המקסימלי האפשרי, אלא נעשה עדכון פרטני של הרמה המקסימלית של מס' יחידות הדיור המותר עבור 21 קיבוצים. בקיבוצים גבעת ברנר ונען הסמוכים לרחובות עודכן הרף המקסימלי ל-1,000 יחידות דיור ול-800 יחידות דיור בהתאמה, במעגן מיכאל שליד זכרון יעקב עודכן הרף ל-900 יחידות דיור, ובקיבוץ יגור שלמרגלות הכרמל עודכן הרף ל-700. עוד ברשימה מספר קיבוצים מאזור השרון בהם שפיים ומעברות עם 500 בכל אחד, געש – 450, וכן יקום והעוגן – 400 כל אחד.

בעקבות החלטת המועצה הארצית לאשר את החלטת הולנת"ע בנוגע לתוספת יחידה השלישית בנחלה פה אחד, אומר יו"ר המועצה האזורית לב השרון ונציג המועצות האזוריות במועצה הארצית, עמיר ריטוב: "מדובר בהחלטה מאוזנת ומידתית שמקובלת על השלטון המקומי העירוני, מוסדות התכנון והארגונים הירוקים, והיא מקודמת מתוך קונסנזוס. אנחנו יודעים את ההבדל בין עיר לכפר וברור שלא ניתן יהיה לפתור את מצוקת הדיור בתוך המרחב הכפרי. מטרת התכנית היא לחזק את העירוניות מתן מענה לצורכי היישובים הכפריים, וזאת בלי לפגוע בשטחים הפתוחים".

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, מסר כי "טבעת החנק נשברה ומדינת ישראל מכירה בזכות הקיבוצים לגידול טבעי, כמו כל ישוב אחר בארץ. מגבלת יח"ד היא קושי מיותר מעצם הגדרתה, ומקשה על תהליכי הצמיחה בקיבוצים רבים, שאך סיימו תקופה קשה של מאבק במשבר כלכלי, חברתי ובעיקר דמוגרפי. זוהי בשורה חשובה לקיבוצים רבים, ואני שמח להיווכח שהשתנתה הרוח, ומטה הדיור במשרד האוצר עומד בהבטחותיו ומתמקד ביישומם של הפתרונות שיאפשרו את הגידול הטבעי בקיבוצים".

ממזכירות התנועה הקיבוצית נמסר כי "זהו שלב אחד במציאת פתרון כולל למצוקת הדיור בקיבוצים. נכון להיום חסרות בקיבוצים ברחבי הארץ למעלה מ-10,000 יחידות דיור. זהו משבר דיור חריף כמוהו לא ידעו הקיבוצים בעבר. אנו מאמינים כי המשך שיתוף הפעולה מול קבינט הדיור יוביל להסכמות שיהוו פריצת דרך גם בהיבט הפשרת הבנייה בקיבוצים נוספים בכל רחבי הארץ".

שלשום תקף פורום הקרקעות לצדק חלוקתי, ארגון גג שהוקם לאחרונה הכולל את האגודה לצדק חלוקתי, תהודה, הקשת הדמוקרטית מזרחית ושתיל, את המהלך. בהודעה שפירסם הפורום לקראת הישיבה נאמר כי "האפשרות לבנות מספר רב של יחידות דיור, לפצל, למכור או להשכיר את הקרקע, צריכה להוות 'דגל שחור' שמתריע מפני הענקת אפשרות לספסר בקרקע ציבורית, גם כאשר מדובר במגורים. האפשרות לבנות יחידת דיור שלישית איננה עוסקת בעיגון זכויות קיימות אלא בהענקת זכויות חדשות, נרחבות ויקרות ערך, שפותחות פתח לספסרות, סחר, ייזום והפקת רווחים מקרקע ציבורית, והיא מתמרצת את החקלאי לזנוח את הקרקע החקלאית ולגרוף רווחים במנותק מהמטרה החקלאית שלשמה נמסרה הקרקע. בעלי הנחלות יוכלו לפצל את הנחלה ולמכור בתים בשטחה ולמעשה לספסר בקרקע, באופן המאפשר לחקלאי להתפרנס מנדל"ן ולא מחקלאות".