המועצה הארצית תקדם את תכנית ארדן להכללת מבנים ללא ממ"דים במסגרת תמ"א 38

על פי המתכונת, תכלול תמ"א 38 גם מבנים שהוקמו ללא ממ"דים ■ בכך יתווספו לרשימת המבנים הזכאים להשתתף בתכנית, גם כאלה שהוקמו עד 1992

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שהיא הערכאה התכנונית העליונה בישראל, החליטה על הארכת תוקפה של תמ"א 38 לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה בחמש שנים נוספות ועל מתן הוראה להכנת עדכון נוסף לתכנית, במתכונת שאותה יזם שר הפנים גלעד ארדן.

על פי המתכונת, תכלול תמ"א 38 גם מבנים שהוקמו ללא ממ"דים. בכך למעשה יתווספו לרשימת המבנים הזכאים להשתתף בתכנית, גם כאלה שהוקמו עד 1992, זאת בעוד שהמבנים שרשאים להשתתף בפרויקטים של תמ"א 38 כיום - מוגבלים עד לשנת 1980.

מנתוני הדיווח של הוועדות המקומיות בדבר יישום תמ"א 38 עולה כי באחרונה חלה עלייה משמעותית ביישום התמ"א, ואולם בסך הכל, כמות הפרויקטים שמשתתפים בתמ"א 38 אפסיים לעומת הצורך לחזק מבנים בפני רעידות אדמה. על פי המתכונת הנוכחית של התכנית, יכולים להשתתף בה רק מבנים שהוקמו עד 1980, זאת משום שעד אותה שנה לא היה בישראל תקן בנייה לעמידות בפני רעידות אדמה. ארדן מסר כי הוא רוצה להרחיב את תחולת התכנית גם על מבנים שהוקמו ללא ממ"דים, כלומר גם לספק להם מיגון בפני התקפות רקטות וטילים.

הרחבת תמ"א 38 כוללת גם עקרונות של הקלה על רשויות מקומיות לבנות פרויקטים לדיור בשכירות על ידי כך שיוגדלו זכויות הבנייה לדיור בהשכרה, בשטחים שיועדו לצרכי ציבור, מקסום ניצול השטחים ועידוד השימושים התת-קרקעיים. ארדן גם הציע להרחיב את התמריץ לחיזוק מבנים שאינם למגורים לתמריץ אפקטיבי יותר מבחינה כלכלית.

צילום: עופר וקנין

להערכתו, תכנית המתאר החדשה תתרום להאצת הליכי התחדשות עירונית, והוא הנחה גם להקים מנגנון שיפעל כדי לקדם מגורים בהישג יד להשכרה ברשויות המקומיות, על שטחים המיועדים למוסדות ציבור ולהוספת מאות ואלפי יחידות דיור להשכרה.

את הכנת התיקון לתמ"א תנחה ועדת העורכים של תמ"א 38 ותמ"א 40 (תכנית מתאר ארצית לשימושים תת קרקעיים), כאשר הולנת"ע (הוועדה לעניינים תכנוניים עקרוניים) תשמש כוועדת היגוי. המועצה הסמיכה את ועדת העורכים להציע שינויים נוספים בהוראות התמ"א. התכנית תוגש לאישור המועצה תוך שישה חודשים מיום מתן ההוראה.

התגובות לתכנית ארדן היו חלוקות: מצד אחד עו"ד מיכה גדרון, לשעבר יו"ר ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה של תל אביב, אמר כי להוספת ממ"דים לעשרות אלפי מבנים שנבנו בין 1980 ל-1992 חשיבות ראשונה במעלה. "השאלה היא איך מממנים את זה - ובאופן המימון תצטרך לעסוק הוועדה שתדון בשינוי התוכנית", אמר. "אין ספק שבאזורי הביקוש תוספת זכויות לבנייה למגורים עשויה להיות המקור המימוני - אבל ייתכן שיימצאו פתרונות נוספים".

לעומתו, האדריכל חיימי שניידר, חבר הנהלת עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, אמר כי לא ברורה היתכנותה הכלכלית של התכנית. "מבנים רבים מסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה–90 הם מבנים בני שבע־שמונה קומות, ואני לא סבור שיש לפרויקט כזה, שבמסגרתו יתווספו להם עוד שתיים וחצי קומות, כדאיות כלכלית", הסביר. "אם ירצו שהתוכנית תהיה כלכלית, יצטרכו להוסיף למבנים האלה זכויות נוספות, בהיקפים בעייתיים עד מפלצתיים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה