תבוטל חלק מהרפורמה שכללה העברת קרקעות בשווי מיליארדים לידי בעלי וילות

פרקליטות המדינה הודיעה לבית המשפט כי תבטל חלק מסעיפי הרפורמה במקרקעי ישראל, שכללה העברת בעלות בקרקעות מדינה בשווי כולל של 7.5 מיליארד שקל לבעלי מגרשים לבנייה צמודת קרקע. הודעת הפרקליטות נמסרה ארבעה חודשים לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי הגישה עתירה נגד הרחבת הרפורמה. לפי הפרקליטות, ההחלטה התקבלה בעקבות ישיבות עבודה שנערכו בהשתתפות בכירים במשרד המשפטים וברשות מקרקעי ישראל.

"המשיבים מודיעים כי לאחר בחינת הנושא, מוסכם עליהם לעת הזאת לא לבצע עסקות על פי החלטת מועצה 1370 (היא ההחלטה מושא העתירה) עם חוכרים ביישובי עולים ועם חוכרים שרכשו בעבר את זכויותיהם במסגרת עסקות 'בינוי בפועל'", כתבה עו"ד תדמור עציון, סגנית בכירה בפרקליטות, לבית המשפט.

הפרקליטות עדיין לא הגישה לבית המשפט את עמדתה הסופית לגבי העתירה, אך ציינה את נסיגתה מחלק מסעיפי הרפורמה במסגרת בקשה לדחיית מועד מתן התגובה.

המשמעות היא שלא תבוצע העברת בעלות בחלק ניכר מהעסקות שהיו אמורות להתבצע במה שמכונה "יישובי עולים" — קבוצה הכוללת כמה מהיישובים המבוססים בישראל, ובהם תל אביב, פרדסיה, כפר סבא, כפר יונה, אבן יהודה, גן יבנה, קדימה, תל מונד, אליכין, רחובות ועוד — גם בעסקות שהוגדרו כ"בינוי בפועל", התקפות בעיקר לפרויקטי הרחבה של מושבים וקיבוצים.

המשותף למקרים אלה הוא שבמסגרת חכירת הקרקע למגורים החוכרים שילמו אחוזים זעומים משוויה, וכעת על פי הרפורמה החדשה, היו יכולים להעביר את הבעלות לרשותם תמורת תשלום שיעור זעום נוסף. במקרה של יישובי עולים, מדובר על חוכרים אשר מלכתחילה שילמו דמי חכירה של כ–11% מערך הקרקע, וכעת בעקבות הרפורמה היו אמורים לשלם עוד 6% משוויה בלבד לשם העברת בעלות. מכאן יוצא כי כאשר מדובר בקרקע לבנייה פרטית במרכז, ששווייה מוערך במיליוני שקלים, הרי שהרפורמה שיקפה הטבה בסכומי עתק לחוכרי הקרקע.

בהרחבות המושבים והקיבוצים שבהם הוחכרה הקרקע במסגרת "בינוי בפועל", שולמו בעבר דמי חכירה בגובה של 22% עד 66% משווי הקרקע, וכעת איפשרה הרפורמה העברת בעלות עבור תשלום נוסף של 9% משוויה.

במסגרת העתירה שהגישה, טענה האגודה לצדק חלוקתי כי החלטת מועצת הרשות על הרחבת הרפורמה במקרקעי ישראל, מיטיבה עם האוכלוסיה החזקה ביותר בחברה הישראלית, כאשר היא "מעניקה לאוכלוסיה זו מתנות יקרות ערך, בניגוד לעקרונות השוויון והצדק החלוקתי". עוד טענה האגודה כי "ההחלטה התקבלה באופן חפוז, ללא תשתית עובדתית הולמת ומבלי לבצע הערכה כלכלית לגובה ההטבה המוענקת במסגרתה".

טענה זו של האגודה באה בעקבות חשיפת TheMarker מאוגוסט האחרון, שלפיה נתוני העלות הכוללים של הרחבת הרפורמה, למדינה ולקק"ל — ויתור על הכנסות בהיקף של 7.5 מיליארד שקל — כלל לא הוצגו בפני חברי מועצת מקרקעי ישראל בעת הישיבה שבה אושרה החלטה 1370 על הרחבת הרפורמה. במקום זאת, הציגה הרשות נתונים אודות אומדן אובדן הכנסות שנתי, שהסתכם בכ–40 מיליון שקל מדי שנה למדינה ובסכום כפול לקק"ל.

האגודה טענה בעתירה כי "ההחלטה לא נועדה לפתור את מצוקת הדיור, אלא מעניקה הטבות במנותק ממצוקה זו לחלקים חזקים באוכלוסיה ועל שטחים נרחבים. ואף חמור מכך, ההחלטה מוותרת על כסף רב שיכל היה לשמש לבניה חדשה ולפתור במעט את מצוקת הדיור הקיימת באוכלוסייה".

בעקבות הודעת המדינה לבית המשפט אמרה נציגת העותרת עו"ד רויטל ברילנשטיין כי "האגודה לצדק חלוקתי מברכת על הפסקת ביצוע עסקות בהתאם להחלטה 1370 נשוא העתירה, ביישובי עולים ובמסגרת עסקות בינוי בפועל. עם זאת, לעמדת האגודה בכדי למנוע נזק כבד למקרקעי הציבור ולקופה הציבורית, אין מקום ליישם כלל את החלטה 1370".