"בני 25 אומרים 'נולדתי בגבעת עמל, מגיעה לי דירה' בזמן שבני גילם לוקחים משכנתא"

עו"ד אביב טסה, בא כוחה של משפחת כוזהינוף וחברת מגדלי בראשית, החברה היזמית: "בשנות ה-50 הגיעו לכאן משפחות, שהתיישבו ביחידות דיור קטנות וכל מי שהגיע לאחר מכן פשוט 'רכב' על הקרקע"

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

"זה יום עצוב למפונים ולדמוקרטיה, שהגענו לפינוי הזה, אבל הוא נוצר מכך שאנשים לא הפנימו שבמשך עשרות שנים, מאז שההורים התיישבו ביחידות דיור של 40-30 מ"ר, הן הורחבו ל-400 מ"ר, ועכשיו דורשים דירה כפיצוי לכל ילד", אומר עו"ד אביב טסה, בא כוחה של משפחת כוזהינוף וחברת מגדלי בראשית, החברה היזמית, שמהמגרש שלהם פונו היום 53 תושבים, השייכים לשתי משפחות.

לגלריית התמונות מהפינוי בגבעת עמל

צילום: עופר וקנין

הפינוי הלילה (ב') של שתי המשפחות מגבעת עמל, בוצע כולו מהמתחם של משפחת כוזהינוף. עד כה, רוב הפינויים בוצעו מהקרקע שבה מחזיקה כיום אלעד מגורים, למרות שבקרקעות שלה אין כמעט תושבים. למעשה, במקום שבו אמורים לקום שני המגדלים הראשונים כבר בוצעו חפירות, והכל מוכן לכאורה לתחילת הבנייה. למרות זאת, החברה לא תוכל להתחיל לבנות, עד שלא תפנה מהשכונה 30 משפחות נוספות, הכוללות כ–150 משקי בית, שברובם יושבים על קרקעות בבעלות עיריית תל אביב.

מדוע מחויב יצחק תשובה, הבעלים של אלעד מגורים בפינוי המשפחות שנמצאות על קרקעות העירייה? כי לפי הסכם שנחתם בין העירייה לבין תשובה ואברמוביץ ב-2013, עד שלא יבוצע הפינוי - אלעד לא תקבל מהעירייה היתרי בנייה להקמת המגדלים על הקרקע.

ההסכם קובע, כי העירייה תישא יחד עם תשובה בהוצאותיהם בגין הפינוי. מאחר שחלקה היחסי של העירייה בזכויות קרוב ל-12%,הרי שזהו גם חלקה בעלויות הפינוי. ככל שהפיצוי למשפחות יהיה נדיב יותר, כך תוציא גם העירייה מכיסה סכומים גבוהים יותר, ולהפך.

פינוי משפחות בגבעת עמל

לגבי השטח של כוזהינוף ומשפחת אברמוביץ, ממנו פונו היום המשפחות, נקבע באותו הסכם, כי פינוי 26 המשפחות שיושבות שם יהיה באחריות היזמים, "לפי שיקול דעתה הבלעדי, לרבות בכל הנוגע לסכומי הפיצויים למפונים, לוח הזמנים לפינוי בפועל וכל דבר אחר הקשור בפינוי", כלשון ההסכם.

באותו שטח, ההסכם בין העירייה לבעלי הקרקע מעניק לאחרונים חירויות כמעט אינסופיות באשר לאופן הפינוי, ואולם העירייה לא תשתתף בעלויות הפינוי והפיצוי.

בתקופה שבה נחתם ההסכם, נראה היה כי מי שצפויה לרכוש את הבעלות בקרקע מידי אברמוביץ' היא מארגנת קבוצות הרכישה ענבל אור, שחתמה עם תושבי המקום על הסכם פיצויים מכובד בהיקף של 80 מיליון שקל. אלא שבסופו של דבר, האופציה על הקרקע לא מומשה, ואילו הרוכשת החדשה של הקרקע, משפחת כוזהינוף, נקטה במדיניות קשוחה בהרבה, לפיה אם מגיעים פיצויים למישהו, זה רק למתיישבים הראשונים, שהגיעו למקום בזמן מלחמת השחרור.

"בשנות החמישים הגיעו לכאן משפחות, שהתיישבו לפי כל הבדיקות ביחידות דיור קטנות. כל מי שהגיע לאחר מכן פשוט "רכבו" עליהן. ולפתע אתה רואה שמאותן יחידות דיור קטנות נוצרו בניות של מאות מ"ר, ואפילו עשו שם עסקים, והשכירו שטחים לגן ילדים, לספר ולקוסמטיקאית, וילדים בני 30-25 קמים ואומרים 'נולדתי כאן, ולכן מגיעה לי דירה'. האם מישהו שנולד בדירה של הוריו אומר דברים כאלה? אנשים אחרים בני גילם לוקחים משכנתא וקונים דירות. לכן לא מגיע להם פיצוי ומה שהם עושים היום זה לרכב על התקשורת, שהיזמים לא רוצים לפצות אותם", טוען טסה, ומדגיש כי "אני לא אומר את הדברים, רק משום שמשפחת כוזהינוף אינה רוצה. מיטב עורכי הדין וכל ערכאות השיפוט במדינה במשך שלושה עשורים בדקו את הדברים, והגיעו למסקנות זהות וניתנו פסקי דין לפינוי ושהמפונים אמורים לשלם פיצויים לבעלי הקרקע".

טסה חוזר לאחור, ומדגיש, כי בניגוד ליתר הקרקעות במתחם, מדובר באדמה פרטית של משפחת כוזהינוף שנרכשה עוד בשנת 1933 ע"י משפחת אברמוביץ "וכל הסיפור על הבטחות לפיצויים ניתנו על קרקע של המנהל שאינה קשורה לקרקע הזאת. למסקנה הזאת הגיעו גם כל הערכאות השיפוטיות במדינת ישראל. בניגוד לפינויים אחרים, עיריית תל אביב לא משתתפת בפינוי מטעם כוזהינוף, ופשוט לוקחים עובדות ממקרה אחר ומשליכים אותן עלינו".

יצחק תשובהצילום: דודו בכר

לדברי טסה, בניגוד לטענת המפונים, כי היזם אינו מנהל עימם מגעים לפיצוי, המשפחה הציעה למתיישבים המקוריים, ההורים, פיצוי בצורה של דמי שכירות לדירה עד סוף ימיהם, אולם אז התערבו הדורות הצעירים. "אנחנו מנהלים דיאלוג, משא ומתן, סמסים, מיילים, הכל, ודיברנו עם המבוגרים, אבל כל פעם שהתקרבנו לסיכומים, נכנסו הילדים וביקשו לעשות ירושות ודירות לעצמם ולא את טובת ההורים. היו גם מקרים, שבהם מישהו סגר איתנו על הסכם, אבל אז החרימו אותו והפעילו עליו לחצים".

לאחר הפינוי המאסיבי, נותרו במתחם כוזהינוף 4 משפחות נוספות שמתנהלים נגדן הליכים משפטיים שונים, ונגד משפחה נוספת ניתן צו פינוי שאמור להתבצע בקרוב.

מחדלים של המדינה

הפגנה בגבעת עמלצילום: מוטי מילרוד

הסבך הגדול שנוצר בגבעת עמל הוא תולדה של סיפור ישן, ובמידה רבה של מחדלי טיפול של המדינה, לאורך עשורים רבים בקרקעות, במה שהחל עוד לפני מלחמת העצמאות. אז היה במקום כפר ערבי בשם ג'מוסין, ולצידו מתחם של מאות דונמים שהיה בבעלות משפחת אברמוביץ', שעם השנים נמכר ברובו.

לאחר שהכפר ננטש מתושביו, המדינה הצעירה יישבה במקום עשרות משקי בית, בסוף שנות הארבעים ותחילת החמישים, והקרקע שבו ניתנה לרשות הפיתוח עד ל-1961. באותה שנה מכר מינהל המקרקעין את המתחם על יושביו לחברת ב.פ. דיור שבבעלות בנק הפועלים, וחייב את החברה לבנות במקום בתוך חמש שנים שכונת מגורים בת 440 דירות, ולדאוג לפתרון דיור עבור כל אחד ממשקי הבית שיושבו בקרקע, שיהיה שווה ערך לבית שפונה על ידו. מהלך זה מעולם לא בוצע על ידי החברה, שבמשך עשורים החזיקה בקרקע מבלי לפתח אותה, ואף לא נאכף על ידי המדינה, שהיתה רשאית להשיב את הקרקע לידיה, אך נמנעה מלעשות כן.

ב-1988 מכרה ב.פ. את הקרקע למשפחת דנקנר ולאמת"ש השקעות, ובראשית שנות ה-2000 התגלגלה הקרקע לידיו של תשובה, שרכש את דנקנר השקעות. תשובה מחזיק כיום בכ–75% מהשטח באמצעות אלעד מגורים, ולו זכויות בנייה לארבעה מגדלים. יתרת השטח נמצאת בבעלות משפחת אברמוביץ', שנמצאת בימים אלה בתהליך של העברת חלק מזכויותיה בקרקע למשפחת כוזהינוף, ועיריית תל אביב, שבבעלותה 12% מהמתחם.

לצד בעלי הקרקע, המשיכו להחזיק בשטח גם צאצאי המשפחות שיושבו בקרקע - שברבות השנים צמחו למאות משקי בית, אשר המשיכו להתגורר בשכונה, תוך ניצול האפשרות להרחיב את הדירות המקוריות שהיו שם, ללא צורך לשלם דמי שכירות, או לרכוש דירות חדשות לעצמם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"