דירות הדיור הציבורי לא עומדות בתנאי המינימום של חוק השכירות

ארבעה ימים לאחר שהציגו שר האוצר, יאיר לפיד, ושרת המשפטים, ציפי לבני, את עיקריו של חוק שכירות הוגנת שבכוונת הממשלה לקדם, עדיין לא הופץ תזכיר החוק, כך שעל פרטיו המדויקים, ובעיקר על האופן שבו מתכוונת הממשלה לאכוף את יישומו, עדיין מוטלת עמימות.

החוק קובע שורת כללים והגבלות רגולטוריות שיוטלו על שוק הדיור בשכירות, ובראשם הגבלת יכולתו של בעל הדירה להעלות את שכר הדירה בעת חידוש החוזה. על פי העיקרון שהוצג, יורשה בעל הדירה להעלות את מחיר דמי השכירות החודשיים בלא יותר מ–2% משנה לשנה, לאורך תקופה של שלוש שנים, וזאת גם במקרה שבו התחלף השוכר.

עיקרון נוסף קובע שורה של תנאי מינימום, שבהם יחויבו נכסים שמיועדים להשכרה בשוק הפרטי, שבהם גודל מינימלי של דירה - שנקבע על 26 מ"ר. עוד נקבע כי כל דירה תחוייב בחלל מגורים, מטבח, חדר שירותים ורחצה, בחיבור למים זורמים ולמים חמים ובפתחי אוורור.

ואולם, כבר כעת מתברר כי כללים צודקים אלה לא יחייבו את משכירת הדירות הגדולה במשק - מדינת ישראל. כיום מעמידה המדינה להשכרה אלפי יחידות דיור ציבורי ששטחן קטן משטח הדירות המינימלי שקובעת הצעת החוק. חלק מהמתחמים שבהם מושכרות דירות אלו, שמכונים "מקבצי דיור", נמצאים בבעלות פרטית, ומושכרים במלואם על ידי המדינה כפתרון דיור עבור ציבור הקשישים העולים, שזכאים לדיור ציבורי מטעם משרד העלייה והקליטה. לאורך השנים סוקרו חלק מאותם מתחמים בשל תנאי המחייה הירודים השוררים בהם, והם אף הוזכרו בדו"חות מבקר מדינה לאורך 15 השנים האחרונות.

בסך הכל, על פי הערכות, מתוך 11,600 יחידות שמוקצות כיום במסגרת מקבצי הדיור, כמה אלפי דירות אינן עומדות בתקנים שצפויה הצעת החוק לקבוע, וממילא אינן עומדות גם בתקני משרד הקליטה, שקובעים גודל מינימלי של 25 מ"ר ליחידת דיור לקשיש. ברשימת המתחמים שאינם עומדים בתקנים ניתן למנות את מתחם כפר הנופש הצרפתי באשקלון, שבעבר שימש כמתחם נופש, והוסב ב–1996 למתחם דיור לעולים. במתחם זה 240 יחידות בגודל 8 עד 12 מ"ר, שמושכרות על ידי המדינה לשימושם של הקשישים. המטבח ביחידות האמורות הוא משותף, כאשר בחלק מהמקרים משמש מטבח אחד לשש יחידות.

גם במתחם מלון דיפלומט, שבו 500 יחידות, חורגות חלק גדול מהדירות מהתנאים המינימליים שנקבעו, כאשר גודל היחידה הנפוץ ביותר במתחם הוא 18 מ"ר, וכך המצב גם במלון חן בירושלים, שבו כ–180 יחידות, שחלקן בגודל 15 מ"ר ו–21 מ"ר.

לדברי הפעיל החברתי אלכס טנצר, שנאבק במשך שנים ארוכות לשיפור תנאי הדיור במקבצי הדיור, "במשך 16 השנה האחרונות התפרסמו כמה דו"חות מבקר, שלפיהם מקבצי הדיור לא עומדים בשום קריטריון של שכירות ראויה, לא בגודל הדירה ולא במחירים המופקעים שהמדינה והעולים עצמם משלמים עבורם. מצער מאד שהמדינה, שכיום מקדמת בצדק קביעת קריטריונים מינימליים שבהם צריכה לעמוד כל יחידת דיור המוצעת להשכרה, לא מחילה כללים אלו על הנכסים שהיא בעצמה מעמידה להשכרה לטובת ציבור העולים".

ממשרד המשפטים נמסר בנושא: "התזכיר טרם הופץ כי טרם אושר סופית. כשיינתן אישור סופי נוכל להשיב על שאלות ספציפיות כגון אלה המוזכרות בכתבה"

ממשרד העלייה והקליטה נמסר: "תזכיר החוק טרם התקבל. לכשיגיע, נבחן אותו ונתייחס".

ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.

"שינינו את הסעיף אתמול בלילה"

בתוך כך, נמשכה אתמול הציפייה לתזכיר החוק המוגמר של חוק השכירות ההוגנת, שנוסחו המלא טרם הופץ. במשרד המשפטים העריכו אתמול כי הנוסח המלא יפורסם היום , ואולם לדברי גורמים שלקחו חלק בעבודה על החוק, כמה מהסעיפים בהצעת החוק לא נתפרו עד הסוף בשל מחלוקות בין הגופים השונים שמעורבים בהכנתו.

עדות לכך ניתן היה לראות גם במסיבת העיתונאים שנערכה ביום חמישי האחרון בנושא, כאשר בעת שהציגה שרת המשפטים לבני את עיקרי החקיקה, הופתע רון חולדאי - ראש עיריית תל אביב, שלקחה חלק בהכנת החוק - לשמוע כי הגבלת העלאת שכר הדירה על בעלי הדירות נקבעה על 2% מדי שנה. "חשבתי שסיכמנו על הצמדה למדד", העיר ללבני, והיא ענתה בתשובה: "רון, אתה לא מעודכן. שינינו את הסעיף אתמול בלילה".

לאור פניית TheMarker בעניין הבהירה עיריית תל אביב כי הנוסח הקיים מקובל עליה: "נראה כי הפתרונות שהציג הצוות הממשלתי בנוגע להגבלת עליות מחירים משקפים את העקרונות שהותוו במדיניות העירונית. הצוות הממשלתי, שהוקם בעקבות החלטת קבינט הדיור, הוא זה אשר אמון על ניסוח תזכיר החוק, ומטבע הדברים הנושא אינו באחריות העירייה".