אושרה תוכנית להוספת שטחים ציבוריים בשכונת פלורנטין בת"א

לאחר מאבק ציבורי התחייבה העירייה להגדיל את השטחים הציבוריים בשכונה, הכוללת שטחים בנויים, ללא מגרשים פנויים ■ לכן תפעל העירייה באמצעות הפקעת מגרשים ומבנים ואיתור של מגרשים בודדים בתוך השכונה

רז סמולסקי
רז סמולסקי
רז סמולסקי
רז סמולסקי

אחרי שנים של מאבקים ציבוריים והתלבטויות לגבי המחסור החריף בשטחי ציבור בשכונת פלורנטין בתל אביב, הפקידה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תוכנית של עיריית תל אביב להוספת שטחי ציבור במספר מקומות בשכונה.

התוכנית תהפוך מבנים ושטחים קיימים לשטחי ציבור, גינות ציבוריות, בית ספר וכדומה. התוכנית מתפרשת על פני 12 דונם במגרשים שונים המפוזרים בשכונה, שהייעוד שלהם ישונה מתעשייה, מלאכה ומסחר לייעוד ציבורי.

צפון שכונת פלורנטין היתה המרכז המסחרי הישן של העיר, ובמערבה היתה אזור מלאכה ותעשייה זעירה. כאזור תעסוקה, להבדיל משכונות מגורים, לא הוקמו בה גינות ציבוריות ושטחים ציבוריים.

צילום: דודו בכר

בית הספר דרויאנוב הוא משל לתמורות שעברה השכונה. הוא הוקם בשנות ה-60 ונסגר בשנות ה-80 כאשר תושבים עזבו את השכונה ולא היה בו צורך. אך במהלך שנות ה–90 התהפכה המגמה וצעירים רבים שחיפשו אופציה זולה למגורים בעיר עברו אליה. האוכלוסייה הצעירה הפכה את השכונה למבוקשת יותר ויותר, נפתחו בה מסעדות ומקומות בילוי והאופי התעשייתי שלה הפך למתחם למגורי צעירים ובילוי. התפתחות השכונה ומחירי הנדל"ן שהאמירו משכו את יזמי הנדל"ן לקדם פרויקטים חדשים למגורים. המצוקה החריפה כאשר משפחות החלו לעבור לשכונה ובעקבות כך התגבר הצורך של התושבים והילדים בשטחים ציבוריים.

ב-2008 הגישו עמותת אדם, טבע ודין ותושבי השכונה עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד העירייה, בטענה שהיא מאשרת פרויקטים רבים למגורים אך במקביל לא עושה התאמה של שטחי הציבור לקליטת האוכלוסייה הנוספת. השופטת בעתירה, מיכל רובינשטיין, שלחה את אדם טבע ודין, התושבים והעירייה להתדיינות מחודשת, ולאחר שנתיים חתמו הצדדים על הסכם שבו התחייבה העירייה להגדיל את השטחים הציבוריים.

הייעוד ההיסטורי של פלורנטין הוא גם המקור לקושי בפתרון הבעיה: מדובר בשכונה בנויה לחלוטין, ללא מגרשים פנויים, וקשה לפתור בה את הצורך הציבורי יש מאין. לכן תפעל העירייה באמצעות רכישת מגרשים ומבנים או בדרך של הפקעה. על ידי איתור של מגרשים בודדים בתוך השכונה היא מקווה לייצר פתרון, גם אם קטן, לצרכים הציבוריים. בין הנכסים שיומרו לשטחים ציבוריים 1.4 דונם בסמטת אלוף בצלות שבין הרחובות השוק והרצל, שנמצא בבעלות פרטית משמש לחניון; 2.5 דונם ממזרח למתחם ביה"ס דרויאנוב ברחוב החוגה, שבו בתי מלאכה, ובהיותו השטח הגדול ביותר הצמוד לגינה ובית הספר הוא מיועד להיות קריה ציבורית גדולה מעל חניון ציבורי תת קרקעי; מגרש של 2.4 דונם בין הרחובות הרצל, ידידיה פרנקל והשוק, שמיועד לגינה ציבורית; ומבנה בשטח 80 מ"ר, שבו מקווה שלא נמצא בשימוש. בנוסף, אמור להיבנות בית ספר על מגרש שבין הרחובות הרבי מבכרך ואליפלט.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן