עלות הסכמי הגג שחתמה הממשלה עם ארבע עיריות: 6.25 מיליארד שקל

6.25 מיליארד שקל - זה הסכום שבו תוקצבו עד כה ארבעה הסכמי גג שעליהם חתמה המדינה מסוף 2013 עם ארבע העיריות הראשונות שעמן נחתמו ההסכמים. עם זאת, לא מדובר בסכומים הסופיים שכן בשניים מההסכמים לא נקבעה העלות הכוללת, כי אם העלות עבור מתחמי הקרקע הראשונים שתשווק המדינה ליזמים.

את הנתונים מסר ביולי שר האוצר יאיר לפיד, במענה לשאילתה שהגיש בעניין ח"כ איציק שמולי (העבודה).

הסכמי הגג הם אחד הצעדים המרכזיים שבהם נקטה עד כה המדינה כדי להגדיל את היצע הקרקעות המשווקות ליזמים למטרת בנייה למגורים. לפי העיקרון העומד בבסיסם, המדינה עונה לצורכי הרשות המקומית בכל הנוגע להקמת מוסדות ציבור, מבני חינוך ותשתיות, ואילו הרשות מצדה מתחייבת על הוצאת היתרי בנייה ליזמים תוך לא יותר מ-90 יום מהרגע שהוגשה הבקשה. בכך מבקשת המדינה לבטל את אחד החסמים המרכזיים בדרך להגדלת היצע הדיור - התנגדות הרשויות המקומיות, הרואות בנייה בהיקף גבוה למגורים כמתכון לגירעון.

ארבע העיריות שעמן נחתמו הסכמי גג הן קרית גת, מודיעין, ראש העין וקרית ביאליק. במסגרת ההסכמים נקבע תקצובם של עבודות תשתית בעלות מיליארדי שקלים, כמו הקמת מחלפים וכבישים, תעלות ביוב או מוסדות ציבור.

מהנתונים שמסר לפיד עולה כי בעלות הכבדה ביותר, בסך 3.1 מיליארד שקל, צפויה המדינה לשאת במסגרת מימון הסכם הגג עם עיריית ראש העין, שקובע שיווק מזורז של 13,500 דירות חדשות. עלות ההסכם עם קרית גת להקמת 7,000 דירות הוא 1.4 מיליארד שקל. לגבי שני ההסכמים הנוספים שנחתמו לא מסר האוצר עלות כוללת, מהסיבה שזו עדיין לא נקבעה, על אף שחודשים ארוכים חלפו מיום שנחתמו. במודיעין תוקצבה הקמתן 1,845 יחידות הדיור הראשונות בלבד, המהוות 15.6% מסך כמות היחידות בהסכם - שנחתם לפני יותר מתשעה חודשים - 11,800. גם בקרית ביאליק כלל ההסכם תקצוב של חלק מהדירות כ–4,600 מתוך כ–7,200, וזו תוקצבה ב–1.2 מיליארד שקל.

נתון מעניין נוסף הוא כי השוואת ההשקעה מצד המדינה בכל אחד מההסכמים למספר יחידות הדיור הצפויות להיבנות בכל רשות, מעלה פערים גדולים בין הרשויות. בעוד שבקרית גת, הראשונה לחתום, צפויה המדינה להשקיע 200 אלף שקל לכל יחידה, במודיעין, שבה נכון להיום תוקצבה הקמת 1,845 דירות בלבד, משקפת העלות יחס של כמעט 300 אלף שקל ליחידה.

לדברי מנהל החטיבה העסקית ברשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון, העובדה שבמודיעין וקרית ביאליק לא נקבע עדיין תקציב ההסכם במלואו, נובעת מכך שתוכניות בניין העיר (תב"ע) הרלוונטיות טרם אושרו סופית בוועדות התכנון, מה שמעמיד בסימן שאלה את עלויות הפיתוח הצפויות לכל שכונה. "כל הסכם קובע את עקרונות קביעת תקציב הפיתוח, ואנחנו יכולים לעשות אומדן של התקציב הצפוי", אמר שמרון, "אבל עד שלא נראה את התוכנית המאושרת לא נדע מהי עלות הפיתוח המדויקת הנדרשת. מאחר שבמודיעין התוכנית היחידה שהיתה בתוקף בעת חתימת ההסכם היא לשכונת נופים, היא גם היחידה שתוקצבה".

לעניין הפערים בהוצאות הפיתוח בין הרשויות הסביר שמרון כי "אלה משתנים בין עיר לעיר בהתאם למספר פרמטרים. העובדה שמודיעין היא עיר הררית עשויה להסביר את הוצאות הפיתוח הגבוהות יחסית במקרה שלה, כי פיתוח באזור הררי תמיד יקר יותר".

ח"כ שמולי אמר בתגובה: "הסכמי הגג הוא אולי הצעד הנכון היחיד של הממשלה בתחום הדיור ומאפשר התרה אפקטיבית של חסמי היצע. עם זאת, הנתונים מלמדים שגם במקרה הזה ההתחייבויות של הממשלה נותרות בעיקר על הנייר, והפער בין הצהרות והמספרים בפועל גדול במיוחד. אם להסכם הגג לבניית 12 אלף דירות במודיעין אין ביטוי תקציבי הוא חסר משמעות, וזה מלמד משהו על מידת הנחישות של הממשלה לצאת לשיווק מהיר של הדירות בעיר".

ממשרד האוצר נמסר: "עלויות הפיתוח לא נקבעו לגבי מתחמים שבהם התכנון נמצא בעיצומו. הן ייקבעו בהתאם להגדרות בהסכם למבנה העלויות הנדרש לאחר סיום התכנון. הפער בין הרשויות נובע מטופוגרפיה שונה, סוג קרקע שונה ותשתיות על נדרשות שונות".