"מתנה להכי חזקים": עתירה נגד הטבות המיליארדים לבעלי בתים פרטיים

האגודה לצדק חלוקתי הגישה אתמול לבג"ץ עתירה נגד מועצת מקרקעי ישראל, יו"ר המועצה אורי אריאל, המשמש גם שר הבינוי והשיכון, ונגד שר האוצר יאיר לפיד. העתירה הוגשה לאחר שהמועצה החליטה ביוני לאפשר לחוכרי מגרשים בני חצי דונם ודונם את העברת הבעלות על קרקע לצורך בניית בתים פרטיים ללא תמורה, או עבור הנחות ניכרות.

באחרונה פורסם 
ב–TheMarker כי ההחלטה תגרום למדינה לאבד הכנסות מצטברות של כ–7.5 מיליארדי שקל, וסכום זה לא הובא בפני חברי מועצת מקרקעי ישראל בעת שאישרו את ההחלטה.

האגודה לצדק חלוקתי היא חברה לתועלת הציבור, שהקים לפני כעשור ד"ר אלכסנדר (סנדי) קדר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בעתירה, שהוגשה בידי עו"ד רויטל ברילנשטיין, דורשת האגודה מבית המשפט להוציא צו ביניים אשר יורה לרשות מקרקעי ישראל (המינהל לשעבר) להימנע מכל פעולה מכוח ההחלטה עד לבירור העתירה. ההחלטה תקפה כבר כיום, לאחר שאושרה בידי השר לפיד ב–28 ביולי.

בעתירה נטען כי ההחלטה "מעניקה קרקע בחינם או בהנחות מפליגות ללא תשתית עובדתית הולמת, תוך פגיעה קשה בקופה הציבורית, בקניין הציבורי, בעקרונות של שוויון וצדק חלוקתי וניהול תקין של משאבי ציבור". כן מפרטת האגודה את שלל ההטבות שבהן צפויה לזכות האוכלוסייה המוטבת, אשר רובה משתייכת לסקטור בעלי הבתים הפרטיים באזור המרכז.

בין היתר, טוענים באגודה, ב"יישובי עולים" (הגדרה אנכרוניסטית הכוללת כמה מהיישובים המבוססים בישראל כמו פרדסיה וכפר סבא, נ"ב) קיבלו החוכרים את המגרשים מלכתחילה בהנחות של 51% מערך הקרקע, ומתוכם שילמו עד כה כ–11% בלבד מערכה. כעת הם יידרשו לשלם תוספת של עוד כ–6% בלבד מערך הקרקע כדי להעבירה לבעלותם. כלומר, ביישובים אלה יוכלו בעלי בתים פרטיים לרכוש את הקרקע עבור 17% משוויה.

"ההחלטה מיטיבה עם האוכלוסייה החזקה ביותר בחברה הישראלית ומעניקה לה מתנות יקרות ערך, בניגוד לעקרונות השוויון והצדק החלוקתי". עוד נטען כי כפי שדיווח TheMarker, בפני חברי המועצה לא הוצג מידע בדבר העלויות הכוללות של ההחלטה, וכל הערכת עלות מסודרת בגינה לא נערכה. "ההחלטה התקבלה באופן חפוז, ללא תשתית עובדתית הולמת ומבלי לבצע הערכה כלכלית לגובה ההטבה המוענקת", נטען.

בתוך כך, האגודה טוענת כי מגיש ההצעה, מנהל אגף תורה ונהלים ברשות מקרקעי ישראל, עו"ד נסים אברהם, לא היה רשאי להגישה, מכיוון שהוא ומשפחתו הקרובה מתגוררים ביישוב אליכין הסמוך לחדרה, המוגדר כ"יישוב עולים" — ועל כן זכאי להטבות שההחלטה קובעת.

"עולה חשש כבד שההחלטה התקבלה מתוך משוא פנים וניגוד עניינים מצד מגיש ההצעה", נטען. אברהם מתגורר בבית על קרקע ששולמו עבורה דמי היוון מלאים, ולכן לא ייהנה מהמהלך באופן אישי. עם זאת, שתיים מאחיותיו, המתגוררות ביישוב גם הן, עשויות להנות מההטבה, שכן רכשו עד כה זכויות חלקיות בלבד בקרקע.

רשות מקרקעי ישראל מסרה: "תגובתנו תינתן בבית המשפט". לגבי הטענות שעלו כנגד ניגוד העניינים לכאורה של אברהם, מסרה הרשות כי "לא קיים ניגוד עניינים מכמה סיבות: אברהם הציג את הנושא הכללי של הקניית הבעלות במועצת מקרקעי ישראל, אך לא היתה לו כל מעורבות בגיבוש ההחלטה ועקרונותיה, שהתגבשו לראשונה בחטיבת השירות בתל אביב. תפקידו התמצה בניסוח העקרונות, ולא במהותם.

"אברהם מתגורר באליכין, אך החוזה שלו רגיל, ולא חוזה של יישוב עולים. שתי אחיות מתגוררות באליכין ולהן חוזים ליישובי עולים, והוא אכן דיווח על כך למנהל הרשות. בעקבות הודעתו, הוחלט כי עבודת המטה בנושא יישובי העולים תבוצע על ידי מנהל אגף עסקות, אריאל מזוז".