כסף הולך לכסף |

העשירים יקבלו קרקעות במיליארדי שקלים במרכז הארץ - בחינם

חברי מועצת מקרקעי ישראל אישרו רפורמה שמיטיבה עם העשירים מבלי שידעו מהי העלות של החלטתם - כך מגלה מידע שהגיע לידי TheMarker ■ האוצר: עלות ההטבה השנתית של הרפורמה - 121 מיליון שקל

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) נמנעה מלחשוף בפני חברי מועצת מקרקעי ישראל את סך העלויות הכרוכות בהחלטה להרחיב את הרפורמה במקרקעי ישראל, שעל פי הרשות מסתכמות בכ–7.5 מיליארד שקל. עלויות אלה נחשפו במהלך התכתבויות בין מנהל הרשות, בנצי ליברמן, ומנהל אגף בכיר בחטיבה העסקית של המינהל, אריאל מזוז, לבין מנכ"ל קק"ל, מאיר שפיגלר, שהגיעו לידי TheMarker.

בדיון שבו אושרה ההרחבה הציג המינהל נתונים שלפיהם הרפורמה צפויה להביא לאובדן הכנסה שנתי בקרקעות המינהל של כ–71 מיליון שקל (בהנחה פסימית של מימוש 2% מהנכסים בשנה), כאשר ב–49 מיליון שקל מכלל ההפסדים תישא קק"ל. כך, עבור המדינה צפוי היה ההפסד להסתכם בסכום צנוע של 22 מיליון שקל בשנה.

טירוף הנדל"ן בתל אביב ובחיפה. האינטרסנטים והנדל"ניסטיות בשיחה פתוחה

ואולם, מתברר כעת, אובדן ההכנסות הפוטנציאלי הוא למעשה 7.5 מיליארד שקל, לפי ערכי 2013. כלומר - אם כל מי שבעבר היה צריך לשלם שיעור מסוים משווי הקרקע, וכעת יכול להעביר את הבעלות ללא תמורה, היה עושה זאת מיידית - המדינה היתה מפסידה בבת אחת את הסכום הזה.

שדות באזור יהודצילום: עופר וקנין

בפועל, קצב העברת הבעלות נמוך יותר, ועל פי התחזית שהוצגה במועצה מדובר בקצב של 3% בשנה. לכן, אובדן ההכנסות מתפרש על פני מספר רב של שנים. בכל אחת מהן המדינה מפסידה כ–100–150 מיליון שקל הכנסות, שהיתה יכולה להכניס לקופתה לולא התיקון לרפורמה.

שפיגלר, שהתלונן כי עבודת המטה של המינהל בעניין הערכת העלות הכלכלית של הרפורמה היתה לקויה וכי לחברי המועצה שהשתתפו בדיון נמסר מידע חלקי, השיב מזוז כי "אובדן פוטנציאל ההכנסה שלא הוצג בדיון הסתכם בכ–7.5 מיליארד שקל בערכי 2013". מזוז הסביר כי "אובדן פוטנציאל ההכנסה לא הוצג משום שהוא כלל כספים שלא היו נכנסים לקופת המדינה ו/או לקק"ל בטווח הנראה לעין, אם בכלל".

בתגובה לכך השיבו בקק"ל כי "מדובר בטענה שאינה נתמכת בתחשיבים ומקוממת. הנהלת קק"ל וחברי המועצה צריכים לקבל את מלוא הנתונים הנדרשים להחלטה". אף שכאמור הסכום הכולל לא הוצג למועצה, מרבית הסיכויים שיו"ר המועצה, שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, וכן שר האוצר, יאיר לפיד, שבאחרונה אישר את ההצעה בחתימתו - הכירו את הנתון. לפניית TheMarker לשרי השיכון והאוצר, בשאלה אם הכירו את העלות הכוללת המוערכת, ואם כן - מדוע לא שיתפו בכך את חברי המועצה - סירבו השרים להגיב.

על פי ההחלטה להרחבת הרפורמה, שאושרה ביוני, יוכלו חוכרי מגרשים בבנייה צמודת קרקע של עד חצי דונם להעביר את הקרקע לבעלותם ללא תמורה, ולבעלי מגרשים של עד דונם שיבקשו לבצע העברת בעלות יינתנו הנחות משמעותיות. ההצדקה לצעד, שסופקה עד כה על ידי שר השיכון ומנהל המינהל, היא בהקטנת החיכוך עם חוכרי הקרקעות, ופטירתם מהצורך להתייצב במשרדי המינהל, בין היתר, בגין העברות בעלות ותוספות בנייה.

עם היוודע דבר קידום התיקון לרפורמה באפריל, עורר הצעד ביקורת ציבורית רבה מצד גופים חברתיים, שטענו כי מדובר בצעד רגרסיבי, שצפוי להעניק הטבות של מיליארדים דווקא לשכבות המבוססות ביותר: בעלי בתים פרטיים במרכז הארץ, הבנויים על מגרשים של חצי דונם עד דונם. ואולם השאלה בכמה בדיוק צפויה ההטבה להסתכם נותרה ללא מענה.

במענה לפניות TheMarker מאותה העת למינהל בעניין, התייחסו הנתונים שהתקבלו לאומדן אובדן ההכנסה השנתי, שהוערך ב–121 מיליון שקל - מתוכם 80 מיליון שקל בקרקעות קק"ל ו–41 מיליון שקל בקרקעות המדינה. שווי העלות הכוללת של הרחבת הרפורמה לא נמסרה.

אובדן הגדול פי 3.5 מזה שהציגה המדינה

ממכתב ששיגר לפני כשבוע שפיגלר לשר הבינוי והשיכון עולה כי גם התחשיב שהוצג על ידי המינהל - של אובדן ההכנסות הצפוי מדי שנה ולא הכולל - אינו מקובל על הקק"ל. "בבדיקה החוזרת (על ידי כלכלני קק"ל, נ"ב) הסתבר שלא במפתיע, שנתון בעל משקל משמעותי לא הובא בחשבון, ושווי ההטבה המעודכנת בהתייחס למקרקעי הקק"ל בלבד נאמדת ב–173 מיליון שקל בשנה", כתב שפיגלר. כלומר, נתוני קק"ל מצביעים על אובדן הכנסה הגדול פי 3.5 מזה שהציגה המדינה (49 מיליון שקל).

מנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן. "התנהלות קק"ל אינה ראויה"צילום: עופר וקנין

בין המינהל לקק"ל קיימות מחלוקות קשות לגבי אופן החישוב ואילו משתנים יש להביא בחשבון. ואולם ספק אם גם למורכבות הזאת היו מודעים חברי המועצה בבואם לאשר הטבות במיליארדי שקלים לאורך זמן באובדן הכנסות מהקרקע.

במכתבו לאריאל אף טען שפיגלר כי לאורך חודשים ארוכים לפני שהתקבלה ההחלטה סירבו אנשי המינהל לבקשות קק"ל לקבל נתונים אודות משמעויות הרפורמה המוצעת. "במשך חודשים השיבו נציגי הרשות ריקם את כל פניות נציגי הקק"ל לקבלת נתוני השטח של מקרקעי הקק"ל הנוגעים במישרין לתיקון ההחלטה", כתב. גם לאחר שנמסר המידע, טוען שפיגלר, "נמצא פער עצום בין תוצאות התחשיבים שנמסרו על ידי נציגי הרשות לאלה שהתקבלו מיועצי הקק"ל". עוד הזכיר שפיגלר כי "מדובר בסכומי הטבה משמעותיים, לכאורה לטובת אוכלוסייה שהפרוטה מצויה בכיסה, בעלי השלכות ציבוריות וערכיות משמעותיות ביותר, שבהתאמה חלות גם על מקרקעי המדינה".

"מתבססים על עובדות ולא השערות"

פניית שפיגלר לאריאל וקובלנותיו אודות התנהלות רשות מקרקעי ישראל מהווה שלב נוסף בהחמרה ביחסים בין רשות מקרקעי ישראל, האמונה על פי חוק על ניהול כלל קרקעות המדינה, לבין קק"ל, שבבעלותה 12% מקרקעות המדינה ומאז שנות ה–60 מנוהלות קרקעותיה על ידי המינהל בנאמנות.

ביולי שלח ליברמן גם הוא מכתב לאריאל, שבו תקף בחריפות את התנהלות קק"ל סביב סוגיית הרפורמה, ואף האשים אותה שלא חשפה מבעוד מועד נתונים שכבר היו בידיה על משמעויותיו הכלכליות של הצעד, במטרה לטרפדו בהמשך.

"לצערי, התנהלות קק"ל בקבלת ההחלטות במועצת מקרקעי ישראל אינה ראויה ואינה עולה בקנה אחד עם יושרה, הגינות ומערכת יחסים תקינה עם רשות מקרקעי ישראל, המנהלת (גם) את קרקעות קק"ל על פי חוק", כתב ליברמן. ברקע לכל זה נמצאת גם כוונתה המוצהרת של קק"ל "להתנתק" מהמדינה על ידי הוצאת כלל קרקעותיה מידי המינהל ומעבר לניהול עצמאי, והעימותיו המתגברים סביב הרפורמה צפויים לעודד מגמה זו.

בשיחה עמה דוחה סגנית מנהל המינהל, ליאורה טושינסקי, את האשמות קק"ל על העלמת מידע כביכול של המינהל מחברי המועצה בעת הדיונים, ומסבירה כי אומדן אובדן ההכנסה הפוטנציאלי הוא תיאורטי, ובכל מקרה קשה מאוד להערכה על סמך המשתנים הרבים הנדרשים להכנתו. "חשבנו שהדרך הנכונה להציג את נוסח העלות היא באמצעות אומדן של אובדן הכנסה שנתי. מדובר בנתון עובדתי, ולא תיאורטי", אומרת טושינסקי.

לטענות מצד קק"ל, שלפיהן הוסתר מאנשיה מידע בזמן הדיונים על הרפורמה, השיבה טושינסקי, כי "לא היה מקרה שבו הם ביקשו מאתנו נתון ולא קיבלו אותו. גם לנו לקח זמן רב עד שהשלמנו את העבודה הכלכלית שקדמה להעלאת הרפורמה להצבעה, והשלמנו את העבודה שבועיים בלבד לפני שההצעה עלתה לראשונה למועצה במאי. לאחר מכן ביקשנו עוד חודש של דחייה בהצבעה ובתקופה הזו הוצגו להם כל הנתונים".

לגבי המחלוקות בשאלת עלות הרפורמה בין קק"ל למינהל השיבה טושינסקי כי טענות קק"ל מוכרות לה וכי כולן נשללו על ידי כלכלני המינהל. "מדובר בעבודה כלכלית יסודית שנערכה, המקובלת גם על אגף התקציבים", אמרה.

לבסוף ציינה טושינסקי כי הערכת אובדן ההכנסות של 7.5 מיליארד שקל נעשתה על ידי הרשות לפני ששונה סעיף מהותי שצפוי לצמצם את ההטבה, והוא ביטול הפטור מדמי היתר במגרשים של עד 240 מ"ר, שהיה קיים לפי ההצעה המקורית. זאת, במטרה לעודד חוכרי מגרשים כאלה להעביר את הבעלות אליהם.

מהאוצר נמסר: "הנתונים והתחשיבים, כפי שנותחו על ידי רשות מקרקעי ישראל הוצגו לאגף התקציבים לפני ההחלטה. גורמי המקצוע ברשות הציגו את אובדן ההכנסות השנתי הצפוי להיגרם מהפסד הכנסות מדמי היתר כתוצאה מהטבת תנאי התשלום בהעברת בעלות. נתונים אלה הוצגו לשר האוצר והם משקפים את ההפחתה בתזרים ההכנסות של רשות מהקרקעי ישראל.

"בבחינת שינויים במדיניות המקרקעין, אין האוצר בוחן את ההפסד למדינה ולקק"ל בנפרד, אלא מסתכל על המכלול וזאת בהתאם לאמנה שלפיה על הממשלה לנהוג במקרקעי קק"ל כאילו היו מקרקעי המדינה ולשקול שיקולים זהים. בהתאם לתחשיבים שנערכו על ידי הרשות, אובדן ההכנסה השנתי אשר צפוי להיגרם לרשות מכוח שינוי המדיניות הוא 121 מיליון שקל בשנה.

"הקטנת החיכוך שצפויה להיגרם משינוי המדיניות לא צפוי להביא בשנים הקרובות להפחתת מספר עובדי הרשות, וזאת לאור מצבור התיקים והפניות שבהם יש לטפל והיקף החוכרים הגדול הדורש את שירות הרשות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?