משרד השיכון יתמרץ הרחבות בנייה ביישובים במאות מיליוני שקלים בשנה

הצעת ההחלטה לעידוד בניית אלפי יחידות דיור מדי שנה בהרחבות הקיבוצים והמושבים, הכוללת תמריצים בסך מאות מיליוני שקלים והנחות על הקרקע - תובא בשבועות הקרובים לאישור קבינט הדיור והממשלה. בסך הכל מוערכת עלות התוכנית ב-370 מיליון שקל בשנה, לא כולל אובדן הכנסות המדינה מהקרקע, המוערכות בעשרות מיליוני שקלים נוספים בשנה.

למעשה, אמורה היתה ההחלטה לעלות לדיון כבר בקבינט הדיור שאמור היה להתקיים היום. אלא שבעקבות הכישלון בהעברת יוזמת מע"מ 0% בשבוע שעבר לפני סיום מושב הקיץ בכנסת, הוחלט לדחות את הישיבה ועדיין לא נקבע מועד חדש לכינוסה.

לפני כחודש פירסם TheMarker לראשונה, כי במשרד השיכון מתגבשת תוכנית לקידום בנייתן של אלפי יחידות דיור בהרחבות, לאחר שבמשרד גילו כי יש כיום תוכניות מאושרות לכ-60 אלף יחידות דיור צמודות קרקע בהרחבות אשר אינן מקודמות על ידי היישובים, בעיקר בשל היעדר מוטיווציה וחסמים שונים. לפיכך הוחלט במשרד להציע מערכת תמריצים לבנייה בהרחבות.

טיוטת הצעת ההחלטה מראה כי בכוונתו של משרד השיכון להעניק שורת תמריצים של מאות מיליוני שקלים מדי שנה, שמהם ייהנו היישובים ורוכשי המגרשים. סעיף השינוי של מדיניות ההנחות של המדינה ביישובים שבאזורי עדיפות לאומית, באופן שיגדיל את ההנחה - מתייחס דווקא ליישובים המבוססים, שבהם שווי הקרקע ליחידת דיור גבוה מ-350 אלף שקל. סעיף זה נוסף להחלטה ברגע האחרון, בעקבות לחץ שהפעילו גורמים בהתיישבות העובדת.

כיום, בעת חכירת קרקע למגורים, השיעור המגולם ביישובים שבאזור עדיפות לאומית ב' הוא 51% משווי הקרקע, ובאזור עדיפות לאומית א' הוא 31%. ואולם מאחר שגם באזורים אלה יש יישובים יוקרתיים וחזקים המיועדים לאוכלוסייה במעמד סוציו־אקונומי גבוה, חלה על מדיניות זו הגבלה - רף של 350 אלף שקל בלבד למגרש. כלומר, אם שווי המגרש הוא מיליון שקל, יזכה הרוכש להטבה רק עבור 350 אלף שקל מהסכום, ועבור היתרה ישלם מחיר מלא.

ההחלטה החדשה מנסה לשנות את הנוהל: "שר הבינוי והשיכון, בתפקידו כיו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל, יביא לאישור מועצת מקרקעי ישראל תיקון. כך שמדיניות ההנחות בקרקע תהיה אחידה, גם עבור קרקעות אשר השומה קבעה כי ערכן יותר מ-350 אלף שקל".

ההנחה, שבאה להיטיב דווקא עם היישובים החזקים שבאזורי העדיפות הלאומית, מנומקת בדברי ההסבר כך: "הנחה בקרקע היא תמריץ למגורים גם עבור תושבים במעמד סוציו־אקונומי גבוה. אי־מתן ההטבה בקרקעות יקרות הוא תמריץ שלילי למעבר של משפחות חזקות לפריפריה, גם אם ליישובים חזקים. משפחות אלה הן במקרים רבים 'מנוע צמיחה' אזורי, ולפיכך יש לשמר את מנגנון ההטבות הקיים בכל ערכי הקרקע".

מי שיבנה יותר - יקבל יותר לכל יחידת דיור

הטבה נוספת שתעניק המדינה באזורי עדיפות היא מענקים ליישובים שבתחומם יקודמו הרחבות הבנייה, במטרה לממן הקמה וחידוש התשתיות ביישובים. התקציב למטרה זו הוא 120 מיליון שקל בשנה עבור 2015-2014, עם אפשרות להארכת תוקף ההטבה בשנתיים נוספות.

כדי לעודד את הבנייה, נקבע כי ככל שמספר יחידות הדיור יהיה רב יותר, כך המענק למועצה עבור כל יחידה יהיה גבוה יותר. כך למשל, בגין הרחבה של עד 20 יחידות דיור יינתן מענק של 75 אלף שקל עבור כל אחת מהן, בהרחבה עד 50 יחידות תהיה ההטבה 85 אלף שקל, בהרחבה של עד 80 יחידות ינתנו עד 95 אלף שקל לכל יחידה, ואילו הקמה של יותר מ-80 יחידות כבר תזכה בהטבה המקסימלית של 110 אלף שקל עבור כל יחידה.

המענקים יועברו ליישובים דרך המועצה האזורית בשתי פעימות: מחצית תשולם בעת חתימת חוזה החכירה עם קבוצת הרוכשים בהרחבה, ומחצית תועבר כאשר המועצה האזורית תסיים להוציא היתרי בנייה עבור לפחות מחצית הדירות בהרחבה. את הכסף שתקבל המועצה האזורית היא תחויב להקצות לאחד השימושים הבאים: הקמה או הרחבת מבני ציבור, שיקום תשתיות ותיקות ביישוב, או פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים).

"ועדות הקבלה יוסיפו 3,000 יחידות בשנה"

תמריץ מרכזי נוסף, שדבר קיומו כבר פורסם לפני כחודש, נוגע דווקא ליישובים הכפריים של אזור המרכז. לפי סעיף זה, יקודם תיקון חקיקה שיאפשר את החזרתן של ועדות הקבלה גם אל יישובי המרכז. כיום מאפשר החוק את קיומן של הוועדות רק ביישובים בני פחות מ-500 יחידות דיור, ורק באזורי עדיפות לאומית.

הוראת שעה זו קצובה לשלוש שנים, ובעזרתה יורשה ועד היישוב להשיג שליטה באופי האוכלוסייה הנקלטת, ובתוך כך יתאפשר לו להקצות חלק ניכר מהמגרשים החדשים לבני היישוב - אך הוחלט כי תוטל הגבלה שלפיה לפחות 50% מהמגרשים בהרחבות יוקצו לרוכשים שאינם בני המקום.

"החסם המרכזי בפני איוש הנחלות באזור המרכז הוא האיסור על קיום ועדות קבלה", נכתב בדברי ההסבר. "על פי הערכת משרד הבינוי והשיכון והחטיבה להתיישבות, מספר יחידות הדיור אשר ישווקו כתוצאה מתיקון זה הוא כ-3,000 בשנה. יחידות אלה צפויות להעלות משמעותית את הכנסות רשות מקרקעי ישראל, לאור ערך הקרקע הגבוה בהתיישבות הכפרית במרכז הארץ".

בעוד שהמענקים שנועדו למימון חידוש התשתיות נחשבים הגיוניים, ל-TheMarker נודע כי לגורמים במשרד השיכון ביקורת רבה על הכוונה להרחיב את ההנחות ביישובי היוקרה בפריפריה. בין היתר ציינו המבקרים כי בישיבות שבהן התגבשה ההצעה השתתפו גורמים בעלי עניין, ובהם ראשי נציגי ארגון אמנה, המזכ"ל זאב חבר (זמביש) ופנחס ולרשטיין. אף שהחברה נודעה בעיקר בשל הבנייה בהתנחלויות, לאחרונה היא מתערבת יותר בפרויקטים בנגב ובגליל. עוד נכחו בישיבות מזכ"ל התנועה הקיבוצית איתן ברושי, ומנכ"ל תנועת אור ליישוב הנגב והגליל רוני פלמר.

תקציב שנתי בסך 20 מיליון שקל הוקצב בהחלטה לפעילות ההקמה והשיווק של ההרחבות, ומתוכו ישמשו 10 מיליון שקל לתקצוב פרוייקטורים שיקדמו הרחבות; ליווי של יועצים לפן החברתי־קהילתי ליישובים יתוקצב ב-5.7 מיליון שקל נוספים, וירידי שיווק ופרסום יתוקצבו ב-4 מיליון שקל בשנה.

ממשרד השיכון נמסר: "מדובר בהחלטה שמטרתה הגדלת היצע יחידות הדיור בבנייה כפרית. ההחלטה עודנה בדיונים בין משרדי הממשלה, וגרסתה הסופית עדיין לא נקבעה. הגדלת שיעור ההנחות בקרקע באזורי העדיפות עדיין נשקלת, וייתכן כי לא תיכלל בגרסה הסופית. מאחר שמטרת הצעדים היא הסרת חסמים, חשובה היתה דעתם של ראשי המועצות וגורמים נוספים בהתיישבות, כדי שניתן יהיה להבין מהם הגורמים שבגינם לא מתבצעת בנייה על אף תוכניות מאושרות עבור 60 אלף דירות. בנוסף, לבכירי ההתיישבות יש השפעה רבה על היישובים עצמם, ששיתוף הפעולה עמם נדרש במטרה להוציא ההרחבות לפועל".