האפס הזה עוד יעלה 
לנו ביוקר

חוק המע"מ אפס על דירה ראשונה - אחד החוקים הגרועים והמטורללים שבאו לעולם

רותם שטרקמן
רותם שטרקמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רותם שטרקמן
רותם שטרקמן

חוק המע"מ אפס על דירה ראשונה, שיעלה מחר בבוקר בשיאה של הדרמה הביטחונית להצבעה בוועדת השרים לחקיקה, הוא מהחוקים הגרועים והמטורללים שבאו לאוויר העולם. לא רק בתקופת הממשלה הנוכחית - אלא אי פעם. פקידים בכירים בבנק ישראל, במשרד האוצר, במשרד ראש הממשלה (כולל נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופ' יוג'ין קנדל), וכן כלכלנים רבים (כולל הפרופ' מנואל טרכטנברג) - יודעים שזה אסון, שזה יהרוס את מערכת המס ושאנחנו והילדים שלנו נשלם עליו.

ובכל זאת הוא יעבור. למה? כי זה נראה טוב בטווח הקצר, כי מירי רגב תומכת בו, כי לפיד רוצה לגזור את קופון הפופוליזם הרגעי, וכי ראש הממשלה עסוק בעניינים שיבטיחו לו הישרדות - ומצוקות האזרח לא ממש מעניינות אותו. בממשלת שלושת הראשים חסרת האסטרטגיה ושיתוף הפעולה הזאת אי אפשר גם להוציא מכלל אפשרות שנתניהו רוצה, או לפחות מוכן לסבול, את כישלונו של לפיד להוריד את מחירי הדירות. אז הוא ילבש את המעיל הנכון ויודיע שמעכשיו "הוא מטפל בעניין". כמו שהיה כבר כמה פעמים בשנים האחרונות - בכל פעם שהכותרות קצת זיעזעו את כיסאו. מדד המחירים לצרכן שפורסם היום מראה שעד כה זה לא ממש עבד ושמחירי הנדל"ן ממשיכים לעלות.

שש הבעיות העיקריות בחוק מע"מ אפס

1. החוק לא שוויוני

החוק מפלה, למשל, בין עשירים או מי שהוריו מסודרים (שכן הם יקבלו את מקסימום ההטבה - כ–245 אלף שקל) לכל השאר (שירכשו דירות זולות יותר, ולכן יקבלו מהמדינה זיכוי נמוך יותר, או שלא יקנו בכלל ויפסידו את מלוא ההטבה). הוא מפלה בין מי שקונה דירת יד שנייה (שלא יקבל דבר) למי שקונה דירה חדשה. הוא מפלה בין מי שהיה לו פעם חלק בדירה ומי שלא, בין מי שקנה דירה השנה למי שיקנה בשנה הבאה, בין מי ששירתו יותר משנה בצה"ל לבין חרדים וערבים, ובין הפריפריה למרכז.

שר האוצר, יאיר לפיד, ושר השיכון, אורי אריאלצילום: עופר וקנין

אבל חוסר השוויון הגדול ביותר שהחוק מתדלק קשור לבור שהוא יוצר בתקציב המדינה. לפי הערכת האוצר, העלות השנתית שלו תהיה 2.5 מיליארד שקל. ומי יממן את זה? תקציב הביטחון שרק עולה (חכו חכו, עוד לא ראינו את הדרישות של מערכת הביטחון לאחר פרשת החטיפה, שיש לקוות שתסתיים בטוב ובמהירות)? כמובן שלא. רק אנחנו נממן זאת מהעלאת מסים, מגידול בגירעון (מסים עתידיים), או מקיצוץ תקציבי החינוך הבריאות והרווחה.

ייתכן שזאת אחת הסיבות לדחיות החוזרות של פרסום מסקנות הוועדה למלחמה בעוני. פשוט לא נשאר תקציב.

2.הוא יקר

2.5 מיליארד שקל בשנה בכל שנה. תכפילו זאת בעשר, זה 25 מיליארד שקל. בכסף הזה אפשר לעשות דברים רבים בתחום הנדל"ן, ואפילו לבנות עיר שלמה.

3. הוא מסובך להפעלה

ייתכן שלחברים של שר האוצר, שישבו בבית קפה וחלמו על הכותרת של מחר בבוקר ב"ידיעות אחרונות" (עם הפרשנות החיובית הנלווית לה), החוק נראה פשוט - בסך הכל סעיף קטן בחוק מע"מ והגדרת הזכאים ויאיר לפיד מלך. אלא שבחודשים שעברו מאז אותו תיקון הוא פשוט התנפח ל–17 עמודים עמוסי הגדרות וניסוחים פתלתלים של מי זכאי לאיזו דירה ואיך מודדים, ומה שיטת השמאות, ומה יעשו למי שיפר את החוק (קנסות ואולי אפילו מאסר). ועוד לא ראינו את מערכת השמאויות ומנגנון הפיקוח המסורבל שיקום. כל זה יהפוך למפלצת ביורוקרטית מסובכת וחונקת.

4. החוק יקדם קומבינות

מכיוון שאיש אינו אוהב לוותר על כסף שהונח על השולחן, והיות שהקבלנים הם אשפים בזה, והואיל והחוק החדש הוא מצע חסר תקדים לתחמונים - אנחנו נכנסים עכשיו לתקופת הקובמינות הגדולה בשוק הנדל"ן. דירות זולות יתייקרו ככל שאפשר כדי להגיע לרף העליון (1.6 מיליון שקל), בדירות יקרות מדי ישונה המפרט (למשל, ימכרו מחסן וחניה בנפרד). רבים ירוויחו מכך ולא רק הקונים.

5. החוק הוא בכייה לדורות

הטבה כל כך משמעותית לזוגות צעירים תהיה קשה לביטול בעתיד גם לאמיצי הפוליטיקאים (החדשים?). לא רק שההטבה הזאת לא תבוטל, היא תהפוך כל ניסיון עתידי לביטול פטור מיסויי כלשהו, גם אם הוא מוצדק בעליל, לחסר סיכוי.

כי מי ירשה לעצמו לגעת בפטור על קרנות ההשתלמות ולריב עם ההסתדרות בשל כך, או לעצבן את ה"חברתיים" במאבק נגד פטור ממע"מ על פירות וירקות, או להתמודד מול תיירני אילת והמע"מ אפס שלהם - כשפטור הפטורים חי ובועט ונתמך בידי האוצר. ולא רק זאת, אלא שמע"מ אפס על דירות יהיה רגל בדלת לעוד קבוצות לחץ ואינספור ניסיונות להעביר פטורים חדשים. למה שלא לתת לקשישים לקנות תרופות? או לאמהות חד הוריות לשלם חשבון חשמל באפס מע"מ?

6. החוק לא יוריד את מחירי הדירות

זוהי אולי בעיית הבעיות. שינוי במשטר המס הוא מהיר וקל להחלטה, אבל הוא לא יפתור את הבעיה בטווח הארוך. את מחירי הדירות יש להוריד באמצעות טיפול בבעיות העומק של המדינה. למשל, שיפור תשתיות החינוך, הבריאות, התרבות, הכבישים, התחבורה והתעסוקה בפריפריה. זה יביא משפחות חדשות לחפש דיור בנגב ובגליל, ואפילו בפריפריה הקרובה במרכז. שכן אם רוצים שזוגות צעירים ירוצו לקנות דירה ברמלה, חייבים לייצר להם סביבת חיים מצוינת. מדיניות כזו תסייע למצב החברתי־כלכלי בישראל, ותביא לפיזור חיובי של אוכלוסייה. זה קשה ודורש זמן מאמץ וכסף, אבל זה כדאי. אלא שזה לא יספק את הכותרת של מחר בבוקר. האם הממשלה הזאת מסוגלת לכך?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה