"אוכלוסיית תל אביב תגיע לחצי מיליון בעוד עשור"

בהתנגדות שהגישה רשות המקרקעין לתוכנית המתאר של תל אביב, היא טוענת כי התוכנית מתבססת על הערכות שגויות לגידול באוכלוסייה: "תוספת שטחי התעסוקה עולה על תוספת שטחי המגורים באופן לא מוצדק" ■ עיריית ת"א: "המאגר התכנוני מספק מענה לכל הביקושים"

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

עיריית תל אביב מעדיפה להוסיף לעיר שטחים המיועדים למסחר ותעסוקה, ולא למגורים - כך גורסת רשות מקרקעי ישראל, שאמורה להגיש את התנגדותה לתוכנית המתאר של תל אביב, ובה השגותיה העיקריות על התוכנית שהפקידה הוועדה המחוזית תל אביב. "על פניו, נראה בעינינו כי נערכה וניתנה חשיבות רבה להגדלה משמעותית ביותר של שטחי תעסוקה לעומת תחום המגורים", נכתב בהתנגדות שאותה גיבשה מתכננת מחוז תל אביב ברשות, גילי טסלר.

על פי הנתונים המצוינים בהתנגדות, המתבססים על נתוני תוכנית המתאר, במצב הקיים היחס בין השטח הבנוי למגורים לבין השטח הבנוי למסחר, משרדים ותעסוקה הוא 2 ל–1 (15.1 מיליון מ"ר לעומת 7.6 מיליון מ"ר), ואילו על פי סך הזכויות התכנוניות המוענקות בתוכנית המוצעת, היחס יורד משמעותית, ל–1.4 ל–1 בלבד. (25.4 מיליון מ"ר למגורים לעומת 18.3 מיליון מ"ר לתעסוקה). "משתמע מכך כי תוספת שטחי התעסוקה בתוכנית עולה באופן משמעותי על תוספת שטחי המגורים, באופן שאינו מוצדק", נכתב בהתנגדות רשות מקרקעי ישראל, "מכאן שאין ספק לגבי יכולתה של העיר לקלוט תוספת אוכלוסייה ויחידות דיור ולהגדיל את שטחי המגורים".

רשות מקרקעי ישראל אינה היחידה לבקר את עיריית תל אביב על הדגש המופרז ששמה על פיתוח אזורי מסחר ותעסוקה דווקא. ביקורת זו מופיעה גם בהתנגדויות שהגישו התאחדות בוני הארץ ועיריית בת ים, שטוענות כי המניע לכך הוא כלכלי, שכן שטחים אלה נחשבים למניבי ארנונה גבוהה.

תל אביב. דירת 6 חדרים בשדרות נורדאו נמכרה ב-4.68 מיליון שקלצילום: וקנין עופר

עוד נטען בהתנגדות שהגישה רשות המקרקעין כי היעד של מספר התושבים שאליו כיוונה תוכנית המתאר של תל אביב - 450 אלף תושבים ב–2025 - אינו תואם את קצב גידולה הנוכחי של העיר, וכי בשנה זו מספר התל־אביבים צפוי להגיע ל–500 אלף. הסיבה לכך, לטענת הרשות, היא שאת הערכות הגידול באוכלוסייה ערכה עיריית תל אביב על סמך מסמך שהוכן ב–2002 כחלק מהכנת תוכנית המתאר המחוזית שהוכנה אז (תמ"מ 5) - אבל כבר כעת ניתן לראות כי קצב גידול האוכלוסייה בתל אביב גבוה מזה שצפו אז. בעוד שאותו המסמך הניח כי ב–2015 תמנה אוכלוסיית העיר כ–412 אלף איש, בפועל כבר ב–2012 נרשמו בעיר כ–415 אלף תושבים.

על פי קצב גידול זה, ובהתבסס על תוכניות בינוי נוספות מאושרות, מעריכים ברשות המקרקעין כי אוכלוסיית תל אביב תגיע לכ–432 אלף איש ב–2015, 462 אלף ב–2020, ו–494 אלף איש ב–2025. עוד מציינת הרשות בהתנגדות כי עדכון תוכנית המתאר הארצית (תמ"א) שמקדם כיום משרד הפנים, משנה אף הוא את תחזיות האכלוס עבור מחוז תל אביב, וקובע יעד אוכלוסייה של 1.33 מיליון איש למחוז ב–2020, כ–70 אלף יותר מהיעד הקודם - 1.26 מיליון איש.

"רק בתוכניות בתחום תל אביב שבהן מעורבות קרקעות מדינה, אם בשלמותן ואם בחלקן, הפוטנציאל התכנוני הוא 45 אלף דירות, כשיותר מ–15 אלף דירות בתוכניות הן בתוקף או בשלבים אחרונים למתן תוקף", נכתב בהתנגדות.

עוד נטען בהתנגדות כי תוכנית המתאר מותירה שטחים נרחבים תחת ההגדרה של "אזור לתכנון בעתיד", בהם אזורים הסמוכים לנוה שרת, אזור מגדל פנורמה הסמוך לגבול המוניציפלי עם חולון וכן בשדה דב. ברשות מוספים: "מדובר בשטחים נרחבים שראוי כי תוכנית המתאר תתייחס לייעוד פיתוח הקרקע הרצוי בהם, ותכוון אליו בהוראותיה" - כשגם כאן מדגישים את חשיבות הפיתוח בדגש מגורים.

מתכננת מחוז תל אביב ברשות מקרקעי ישראל, גילי טסלר

לגבי התחזית למספר התושבים, נמסר מעיריית תל אביב: "תוכנית המתאר לא הסתמכה על הבדיקות שנעשו בתוכנית המחוזית תמ"מ 5 , אלא על עבודת היועץ הכלכלי לתוכנית. לפי בדיקה זו, שנעשתה לתוכנית 5000, תחזית הביקושים ב–2025 תיהיה 450 אלף נפש. כבר כיום יש במאגר התכנוני בעיר כ–75 אלף יחידות דיור. מאגר זה לכשעצמו מאפשר לספק מענה לכלל תחזיות הביקושים ומעבר. למרות זאת, תוכנית המתאר מוסיפה עשרות אלפי יחידות דיור שיאפשרו להגיע ליעדי אוכלוסייה גבוהים בהרבה מתחזית הביקושים".

בתגובה לטענת רשות מקרקעי ישראל כי תוספת המגורים בתוכנית לא מספקת ביחס לתכנון עבור תעסוקה, נמסר: "תוכנית המתאר אינה משנה את גבולות מרכז העסקים הראשי (המע"ר) המטרופוליני שנקבעה בתוכנית המתאר המחוזית, ואף מאפשרת בו עד 25% מגורים. אינטנסיביות הבנייה במע"ר מאפיינת כל עיר בעולם, שהיא מרכז כלכלי מטרופוליני וארצי. יודגש כי אחת ממטרות התוכנית היא לבטא את החזון העירוני השם דגש על פיתוח דרום ומזרח העיר, ולכן ראוי כי רשות המקרקעין תעודד תוכניות על קרקע שבבעלותה בדרום העיר, כמו מכבי יפו, ובמתחם אייזנברג, שם העירייה מממנת תוכניות על קרקע מדינה שיוסיפו עוד כ–5,000 יחידות בתוכניות מפורטות. העירייה מקדמת, יחד עם הרשות, תוכנית לשדה דב שבה ייתוספו 12 אלף יחידות דיור. בנוסף, העירייה מובילה תוכניות להתחדשות עירונית מקיפה בדרום ובמזרח העיר, הכוללות את נוה שרת מזרח".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש