מרשם קטלני למשבר

או שהממשלה תפעל להגדלת היצע הדירות ותיקוני מיסוי או שהמשבר כלכלי יעשה זאת במקומה

סמי פרץ
סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סמי פרץ
סמי פרץ

אין צורך במחקר החדש של בנק ישראל כדי לקבוע שבשוק המשכנתאות התפתחה בשנים האחרונות פצצת זמן שיכולה להיות מנוטרלת באחת משתי דרכים: או שהממשלה תפעל לריסון עליות המחירים באמצעות הגדלת היצע הדירות ותיקוני מיסוי, או שיבוא משבר כלכלי ויעשה זאת במקומה.

האפשרות השנייה מטרידה במיוחד את הבנק המרכזי, ולכן מושקעת שם מחשבה איך לדחוק במקבלי ההחלטות בממשלה לפעול לפני שיבוא המשבר. המחקר החדש של ד"ר גולן בניטה וד"ר זיו נאור מחטיבת המחקר של בנק ישראל אולי יעשה את מה שלא הצליחה לעשות סדרה של פעולות לריסון הביקוש לדיור שנעשו בבנק המרכזי כדי לנטרל את פצצת הזמן הזאת.

שני נתונים עיקריים מהווים נקודת מוצא למחקר: בין 2008 ל-2012 עלה המחיר הממוצע לדירה ב-54%, ובאותה תקופה עלתה ההכנסה הממוצעת של משקי הבית ב-20% בלבד. הריבית על המשכנתאות בתקופה הזו היתה נמוכה מאוד במונחים היסטוריים, אבל שיעור ההחזר של ההלוואה מסך ההכנסה דווקא גדל. נוסף על כך, מרכיב הריבית המשתנה בסך ההלוואות זינק אף הוא, ונהפך לגורם סיכון בפני עצמו - שכן זהו מרכיב שרגיש מאוד לשינוי בריבית בנק ישראל, והוא משפיע מיידית על ההחזר החודשי. לכן בנק ישראל הגביל מאוד את השימוש בו.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

חברת התעופה מציגה: כרטיסי טיסה ב-0 דולר

הקיצוצים בתקציב האירופי עשויים להדיח פורטוגלים לחרפת רעב

אתר בנייה באור עקיבאצילום: נמרוד גליקמן

תיק המשכנתאות של הבנקים צמח בשנים האלה בכ-100 מיליארד שקל. התיק הזה נבנה כשהריבית נמוכה, שיעור האבטלה נמוך, המחירים מזנקים, שיעור המימון מההכנסה בקו עלייה ושיעור המימון הרגיש לשינויים בריבית גדול. כל אחד מהמרכיבים האלה יכול להשתנות, אבל גם כמה מהמרכיבים יכולים להשתנות בו זמנית - והרי לנו מרשם קטלני למשבר דיור/לווים/בנקאות.

גורם הסיכון שמפחיד את החוקרים יותר מהאחרים הוא מצב של מיתון בפעילות הכלכלית. הם מגדירים כיום נתח של 17% מהמשכנתאות כבעלות סיכון גבוה (ששיעור ההחזר בהם גבוה מ-40% מההכנסה). להערכתם, העלאת הריבית תגרום לכך ש-21% מהמשכנתאות יהיו בסיכון גבוה, ואילו מיתון בפעילות הריאלית במשק יזניק את שיעור המשכנתאות המסוכנות ל-28% מסך המשכנתאות. זו מסקנה די מתבקשת. העלאת שיעור הריבית מייקרת את ההחזר החודשי ולוחצת על הלווה ואולם מיתון ואבטלה מחסלים את היכולת שלו לפרוע את ההלוואה.

במלים אחרות, העלאת ריבית היא בעיה של הלווים, אבל מיתון ואבטלה גבוהה כבר יהפכו לבעיה של הבנקים (וגם של הלווים כמובן).

מבחינת בנק ישראל, סוגיית הדיור נבחנת רק בהיבט הסיכון שהיא יוצרת ליציבות של מערכת הבנקאות. פתרונות דיור לזוגות צעירים הם לא בדיוק מה שמעסיק את הבנק המרכזי.

באופן פרדוקסלי, האזהרות החוזרות ונשנות של בנק ישראל מפני התנפחות מחירי הדירות מרתיעות קבלנים ובנקים מלקחת סיכונים ולבנות יותר דירות, אבל זוהי התנהגות כלכלית רציונלית מבחינתם. מה שפחות רציונלי הוא ההתמכרות של הממשלה לתקבולי מסי הנדל"ן, שריפדו את קופת המדינה בשנים האחרונות.

במקום להתמכר להכנסות האלה, הממשלה צריכה להיות הרבה יותר אפקטיבית כדי לנטרל את פצצת הזמן הזאת, לספק לאזרחיה פתרונות דיור ולמנוע זעזועים משקיים חריפים. ראינו מספיק כאלה בארה"ב ובאירופה בחמש השנים האחרונות. המבחן של הממשלה הנוכחית הוא להוציא בזהירות את האוויר מבועת הנדל"ן ולהוריד את רמות הסיכון של שוק המשכנתאות, מערכת הבנקאות והלווים. לא צריך עוד מחקרים מלומדים כדי שהממשלה תזוז.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט