המינהל עשוי לדרוש מאריסון להשיב קרקעות בעתלית ואילת

מועצת מקרקעי ישראל צפויה לאשר החלטה שתאפשר למדינה להחזיר לידיה את מרבית הקרקעות שבידי תעשיות מלח אם יוחלט על שינוי ייעודן מתעסוקה למגורים ■ בעבר נבלם הסכם לשינוי ייעוד הקרקעות במטרה לבנות עליהן שכונות מגורים

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

הצעת החלטה שתעלה לדיון ביום שלישי במועצת מקרקעי ישראל - הגוף הממונה על רשות מקרקעי ישראל ‏(לשעבר מינהל מקרקעי ישראל‏) - ושככל הנראה תאושר, עשויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת מבחינתה של קבוצת אריסון, המחזיקה בחברת תעשיות המלח.

על פי ההצעה, קרקע המוחזקת בחוזה חכירה למטרת תעסוקה, ששטחה גדול מ–20 דונם ושבפועל פחות מ–40% ממנה מנוצלים למטרות אלה, חלקה הלא־מנוצל יושב לידי המדינה אם ייעודה ישונה למגורים. על פי ההצעה, לחוכר תינתן זכות לרכוש בפטור ממכרז חלקים מהקרקע, אך לא יותר מ–40 דונם.

חברת תעשיות מלח מחזיקה בחוזי חכירה לדורות במקרקעין ששטחם 2,000 דונם - כ–1,300 סמוך לחוף הים בעתלית וכ–700 באילת. אם ההצעה תאושר, תוכל המדינה, אם יוחלט לשנות את ייעוד הקרקע למגורים, לדרוש כי מרבית השטח, ששוויו כקרקע למגורים נאמד ביותר ממיליארד שקל, יושב לידיה.

כתבות נוספות באתר TheMarker

מדריך לח"כים המבולבלים: איך הטייקונים שולטים בנו באמצעות הכסף שלנו

בתוך 3 חודשים: הבנקים צימצמו האשראי למגזר העסקי ב-8.85 מיליארד שקל

בריכות מלח בעתלית

לקרקעות היסטוריה ארוכה ומפותלת. הסכם שנחתם בין המינהל לבין משפחת דנקנר בשנות ה–90 להקמת שכונות מגורים בקרקעות עמד במוקד דו"ח חריף של מבקר המדינה ב–2001, שמצא כי למשפחה ניתנו תמורות מפליגות ובלתי סבירות. עוד התברר כי הלוואה שקיבלה המשפחה ב–1997 מבנק לאומי למימון רכישת השליטה בבנק הפועלים, ניתנה על סמך הערכת שווי של הקרקעות בעתלית ובאילת כקרקע למגורים, אף שייעודן היה, ועודנו, תעסוקה.

בראשית העשור הקודם גובש בין הצדדים הסכם חדש לשינוי ייעוד הקרקע, שבו תמך יו"ר מועצת מקרקעי ישראל ושר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט, חרף ביקורת של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. גם הסכם זה לא יצא לפועל עקב עתירות שהוגשו נגדו לבג"ץ. ב–2007 רכשה קבוצת אריסון את חברת תעשיות מלח והפכה אותה לפרטית.

אף שההצעה שתידון השבוע אינה כוללת התייחסות מפורשת לתעשיות מלח, היא מבוססת במידה רבה על חוות דעת שהוציא לפני כמה חודשים יועצה המשפטי של מועצת מקרקעי ישראל, עו"ד יעקב קוינט, בתגובה לבג"ץ שהגישו לפני עשור כמה גופים נגד ההסכם שגיבשה המועצה בהנהגת אולמרט. בדברי ההסבר להצעה מודגש כי למרות החלטת מועצת המינהל מ–2003, המאשרת את ההסכם בין המינהל לתעשיות מלח, הסכם זה מעולם לא אושר על ידי שר האוצר, ולכן ההחלטה מעולם לא קיבלה תוקף, ובכל מקרה ההחלטה הנוכחית מבטלת אותה לחלוטין.

בשיחה עמו אמר קוינט כי "מדובר בהחלטה מאזנת: היא מעודדת יוזמה מצד אחד, אך שומרת על עקרונות של צדק חלוקתי ועל האפשרות של כלל הציבור ליהנות מהקרקע מנגד".

ואולם, אף שמי שנמצא במוקד חוות הדעת של עו"ד קוינט הן תעשיות מלח, עשויים גם גופים עסקיים נוספים החוכרים שטחי תעשייה נרחבים להיפגע. מדובר בגופים כמו מפעלי ים המלח ותע"ש, המחזיקים בשטחים של מאות דונמים, בעיקר בדרום הארץ.

מחברת מלח הארץ ‏(תעשיות מלח‏) נמסר: "הנושא הגיע לידיעת חברת מלח הארץ מבלי שניתנה לחברה הזדמנות בסיסית להשמיע את הערותיה. חברת מלח הארץ פועלת כחברה תעשייתית יותר מ–90 שנה ומעסיקה יותר מ–120 עובדים באזורי פריפריה. אנו בטוחים כי אין בכוונת המינהל לפגוע בפעילות תעשייתית זו. מטרידה העובדה שייתכן כי נכתבה מדיניות מיוחדת בעבור חברה ספציפית. החברה תבחן ותלמד את משמעות הדברים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"