שטייניץ הכריז - אך הקרן לפתרון מצוקת האשראי בנדל"ן תקועה

לפני כחצי שנה הכריז שר האוצר בחגיגיות על השקת קרן חדשה שתפתור את מצוקת האשראי החריפה שממנה סובל ענף הנדל"ן ■ ואולם מאז דבר לא אירע, למעט ויכוחים בתוך האוצר ובינו לבין בנק ישראל ■ במקביל, נרשמה ירידה חדה במספר התחלות הבנייה

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

כבר יותר משנה ממתינים היזמים בענף הנדל"ן בכיליון עיניים לתחילת יישומו של מהלך, שאמור היה להביא לפתרון של אחת המצוקות המשמעותיות שמהן סובל כיום הענף: מחנק אשראי. על פי הגבלות בנק ישראל, רק 20% מכלל האשראי הבנקאי מיועדים לענף הבנייה והתשתיות - מה שיוצר בעיה קשה של תזרים עבור היזמים, שלרבים מהם חסר מזומן.

כפתרון לבעיה, החל כבר ביולי 2011 משרד האוצר בקידום יוזמה להקמת קרן, שתאפשר את הגדלת האשראי לענף במיליארדי שקלים. שמה של הקרן היה אמנם מסורבל - "הקרן להחרגת המע"מ מערבויות חוק המכר" - אך הרעיון מאחוריה אינו מסובך. מאז פרשת חפציבה, שבה נותרו רוכשי הדירות בחוסר כל עם התמוטטות היזם, מחייבת המדינה את הקבלנים בהפקדת ערבות בנקאית עבור כל דירה שהם מוכרים, עד שנמסרה ללקוח. הצורך בהפקדת הערבות, באופן טבעי, מרתק חלק ניכר מהאשראי שאותו צורך הענף כולו.

יוזמת האוצר באה לבטל למעשה את רכיב המע"מ (17%) בערבות המופקדת, ובכך לשחרר את האשראי שנוצל לשם כך לשוק. ההיגיון מאחורי הרעיון הוא שבמידה שהיזם יסתבך ובסופו של דבר לא יעביר את הדירה ללקוח, הרי שהעסקה לא בוצעה, ולכן המדינה ממילא לא תקבל ממנה מע"מ. כך, לאחר שנה שבה בושל המהלך באגף התקציבים, הכריז ביולי שר האוצר יובל שטייניץ על תחילת יישומו של המהלך שאמור היה לשחרר את ענף הנדל"ן ממצוקת האשראי החריפה שבה הוא מצוי.

בהודעה חגיגית שהופצה לתקשורת נכתב כי "שר האוצר החליט כי תוקם באופן מיידי קרן שתבטיח את החזר המע"מ לבנקים בהליך פשוט וודאי, ובכך הכספים לא ייחשבו חלק מסיכוני האשראי של הבנק. המשמעות היא שהבנקים יוכלו להקצות 6 מיליארד שקל נוספים לפרויקטים של בנייה ונדל"ן".

התחשיבים שהציג אז האוצר הראו כי הצעד עשוי להזרים 6 מילארד שקל של אשראי לענף, אך כעת מתברר כי הקמתה "המיידית" של הקרן עדיין לא בוצעה - יותר מחמישה חודשים לאחר ההכרזה החגיגית. כמו כן מתברר שגם עובדת היותו של ההליך "פשוט וודאי" שנויה במחלוקת. בין האוצר לבנק ישראל קיימת כיום מחלוקת בנושא חלוקת הסיכון בין המדינה לבנקים, וגורמים בבנק מאשימים את האוצר בנסיגה מעמדתו המוקדמת, שלפיה המדינה תישא במלוא הסיכון על רכיב במע"מ בערבויות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

שר האוצר יובל שטייניץצילום: אמיל סלמן/ג'יני

"סחבת בלתי נסבלת בבנק ישראל ובאוצר"

לטענת שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, מאז שהתקבלה ההחלטה בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, "יש סחבת בלתי נסבלת בדרגים הפקידותיים של בנק ישראל והאוצר, ומי שנפגע בסופו של דבר זה ציבור רוכשי הדירות". לדברי אטיאס, בשנים האחרונות עמד משרד השיכון ביעדי השיווק של הממשלה - 35 אלף יחידות דיור בשנה, ואכן הדבר בא לידי ביטוי בכ-45 אלף יחידות שבנייתן החלה ב-2011, אלא שמחנק האשראי מביא כעת לירידה חדה במספר התחלות הבנייה ב-2012. כך, למשל, מצביעים נתוני הלמ"ס על כך שברבעון האחרון חלה ירידה של 37% במספר התחלות הבנייה לעומת הרבעון המקביל ב-2011.

"זו תוצאה ישירה של מחנק האשראי", טוען אטיאס. "אי אפשר לבקש להגדיל את מספר התחלות הבנייה מצד אחד, ומצד שני לעצור את החמצן לענף. לכן נדרשת התערבות ישירה של הקודקודים, כדי לא לתת לפקידים להמשיך לגלגל את הכדור מאחד לשני".

אתה מאמין ביכולת של הקרן לקום בחודשים הקרובים?

"הסוגיה הזו יכולה להיפתר תוך ימים. זה עניין של נחישות וביצוע החלטות שכבר התקבלו".

סקירת הנעשה מאחורי הקלעים בחמשת החודשים האחרונים מעלה שתי חזיתות עיקריות סביב הניסיונות לקדם את הקרן. הראשונה היא בתוך האוצר: החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הביעה את התנגדותה להקמת הקרן כפי שזו נוסחה באגף התקציבים. עיקר הוויכוח בין האגפים נסב על היקף הסיכון שאליו נחשפת המדינה. בעוד שבאגף התקציבים נטען כי תוחלת הסיכון היא 25 מיליון שקל, טענה עבאדי-בויאנג'ו כי התקציב שיש להעמיד לטובת הנושא גבוה בהרבה - כ-200 מיליון שקל.

בסופו של דבר הוכרע הדיון לאחר כמה שבועות לטובת עמדת אגף התקציבים, אך אז החל המאבק בחזית הסבוכה יותר - זו שלמעשה מביאה לעיכוב בהקמת הקרן עד היום - מול מי שאמור להעמיד את האשראי ליזמים: הבנקים.

לדברי בכיר באוצר, "כבר כמה חודשים אנו נמצאים בתהליך מול הבנקים לגיבוש תקנון הקרן, והוא מתמשך זמן רב יותר מכפי שציפינו. לפני כמה חודשים הגשנו להם את טיוטת התקנון הראשונה, ולקח להם די הרבה זמן להחזיר לנו את המסמך, עם די הרבה הערות. לפני כשבוע הוצאנו להם את הנוסח המתוקן, וכעת אנו ממתינים לתגובתם". עוד לדברי הבכיר, הדבר העיקרי המפריד כעת בין הבנקים להסכמה סופית ליישום הקרן הוא קבלת אישור בנק ישראל שאכן התהליך חסר סיכון - צעד שעדיין לא נעשה.

שר השיכון, אריאל אטיאס

"הבנקים משמינים על חשבון הציבור"

יש מי שסבור שהסחבת שנוקטים הבנקים ובנק ישראל בנושא אינה מקרית. "בנק ישראל והבנקים מצד אחד שותפים לגיבוש התקנות לביצוע הקרן, ומצד שני מקשים בכל דרך אפשרית", אומר מנכ"ל התאחדות הקבלנים, מוטי כידור. "במצב הנוכחי, הבנקים משמינים על חשבון הציבור ועושים מה שטוב להם. הם יכולים לדרוש מהיזם הון עצמי גדול יותר ולשלם ריביות גבוהות יותר".

מה ההשלכות של העיכוב ביישום הקרן?

"ההשלכה ברורה: ירידה בהתחלות הבנייה, שהיא תוצאה ישירה של מחנק האשראי. כשאין כסף, אי אפשר לבנות. לכן כשהבנקים לא נותנים, הבנייה פוחתת והמחירים עולים".

עוד טוען כידור כי גם עליית מחירי הדירות מיטיבה עם הבנקים, שכן זו מאלצת את רוכשי הדירות בקרב הציבור להגדיל את היקפי המשכנתאות.

גם במשרד השיכון מביעים חוסר שביעות רצון מאי קידום המהלך. לאחר תקופה ארוכה שבה התגאו שם בעלייה בהתחלות הבנייה, מזה ארבעה רבעונים רצופים נרשמת ירידה בתחום, כשברבעון האחרון כאמור חלה ירידה של 37% בהתחלות הבנייה לעומת הרבעון המקביל ב-2011. "כיום הבנקים לוקחים פרויקטים בפינצטה. הם יודעים שהיזמים צריכים אותם הרבה יותר ממה שהם צריכים את היזמים ועלויות המימון בהתאם", אמר גורם במשרד השיכון.

ממשרד האוצר נמסר: "החלטת הקבינט החברתי-כלכלי קבעה כי התנאים להקמת הקרן הם אישור של משרד האוצר והמפקח על הבנקים לכתב התחייבות הקרן, תקנון הקרן וכתב השעבוד. עם אישור החלטת הממשלה, נוסחו המסמכים האמורים על ידי משרד האוצר והועברו להערות של המפקח על הבנקים והבנקים המסחריים. בשלב זה הועברו כמה טיוטות בין הצדדים שיאפשרו יצירת מנגנון יעיל העומד בתנאים המשפטיים והרגולטוריים השונים.

"יצירת כללי הפעלת הקרן והתנאים להתחייבות הקרן כלפי הבנקים היא הליך מורכב הדורש עבודה משפטית מורכבת. עם סיום העבודה ואישור משרד האוצר והמפקח על הבנקים למסמכים האמורים, תופעל הקרן באופן מיידי".

מבנק ישראל נמסר: "עיכוב יישום הקרן לא נגרם על ידי בנק ישראל".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב