הסערה סביב מס הרכוש: מס צודק או נטל מיותר על הציבור?

ראש עמותת נפגעי מס רכוש: "המס הוטל מדי שנה על כ-120 אלף משפחות שבבעלותן קרקעות פרטיות המיועדות לבנייה. מדובר היה בחיובים של עשרות ומאות אלפי שקלים לשנה, שלעתים עלו על הכנסותיו השנתיות של הנישום"

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

בשבוע שעבר העלה שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, רעיון: להשיב את מס רכוש לתוקף. מדובר במס בן 2.5% משווי הקרקע, שהוטל על בעלי קרקעות, שלא מימשו אותן ובנו עליהן, במגמה לתמרץ אותם לבנות על הקרקעות, או למכור אותן ליזמים שיבנו עליהן.

לאחר מאבק בן מספר שנים שניהלה עמותת נמ"ר (נפגעי מס רכוש), בוטל החוק משום שחברי הכנסת סברו שהיה פוגעני ולא צודק. לכאורה, הוויכוח בנוגע למס הזה נסגר לפני 12 שנים, אך עתה מתברר שהוא רק הוכנס למגירה כדי להשיבו בימים אלה אל השולחן שוב.

צילום: TheMarker

המהנדס שבתאי עזריאל, שעמד בראש עמותת נמ"ר, מספר כי המס הוטל מדי שנה על כ-120 אלף משפחות שבבעלותן קרקעות פרטיות המיועדות לבנייה. "מדובר היה בחיובים של עשרות ומאות אלפי שקלים לשנה, שלעתים עלו על הכנסותיו השנתיות של הנישום. הנימוק היה כביכול שהמס מהווה "גורם מדרבן" לבנות. בפועל התברר ש-95% מהקרקעות הללו היו כאלה שהשימוש בהן נאסר שלא באשמת הבעלים, כך שכל עילת הדירבון פשוט הופרכה", מספר עזריאל.

ומדוע אנשים לא בנו על הקרקעות? מכיוון שהמדינה, שלקחה מהם את המסים בזרוע אחת - אסרה עליהם לבנות בזרוע שנייה. עזריאל מונה מספר דוגמאות: "המזבלה של נתניה למשל, הונחה על קרקעות פרטיות ומס רכוש דרש כעשרים אלפי שקל בשנה מכל חלקה.

מדובר בקרקעות מדורי דורות שעברו בירושה ואנשים נפטרו מבלי שהצליחו לממש את חלומם. כך, גם בסמוך לארובות של חדרה - מתחת לקונוס האווירי ובסמוך לגדר של שדה דב - ליד מסילות רכבת, לאורך כביש חיפה, מתחת לכבלי מתח גבוה, אם השטח הוכרז כאתר עתיקות, אם עובר בו צינור נפט, אם צה"ל הכריז עליו כשטח אש או הקים עליו בסיס, אם השטח לא תוכנן (תב"ע), אם לא בוצעה פרצלציה ובכלל, היו מקרים שהבעלים לא מצאו את החלקה וחוייבו במס", מספר עזריאל.

לאור זאת, החוק אמנם בוטל, אך רבים מבעלי הקרקע נותרו מאז חייבים למדינה כספים בגין מס רכוש, מהתקופה שהחוק היה עדיין תקף.

אטיאס מכיר את הבעייתיות הרבה של החוק במתכונתו הקודמת, ולכן הציע להטיל את המס אך ורק על קרקעות מופשרות לבנייה. על כך מגיב עזריאל כי "בזמנו מצאנו, ש-99% מהקרקעות הפרטיות לא זמינות לבנייה. אז ממי הוא רוצה לגבות את המס, ובכמה המס הזה כבר יקדם את הבנייה בישראל? חוץ מזה, החל מ-1995 ועד לאמצע שנות האלפיים, פקד את ענף הנדל"ן משבר כבד, וקבלנים סירבו לרכוש קרקעות. אז מה רוצים מבעל קרקע שלא רוצים לקנות את הקרקע שלו? במה הוא אשם?"

ליוזמת אטיאס הצטרף גם יו"ר לשכת השמאים, אוהד דנוס, וגם יו"ר ועדת הכלכלה, כרמל שאמה-הכהן תומך בצעד: "מס רכוש הינו המס החברתי והצודק ביותר שהיה קיים במדינת ישראל מאז ומעולם, ועל ממשלת ישראל לאמץ את יוזמתו החדשה של שר הבינוי והשיכון", טוען דנוס.

"יש לזכור, כי המניעים לביטול מס הרכוש בזמנו היו פוליטיים גרידא, ושירתו אינטרסים של בעלי הון ספורים (הטייקונים באותן השנים) שיוצגו באותה העת בידי עמותת נמ"ר ("נפגעי מס רכוש" כביכול). עוד חשוב לזכור, כי מס הרכוש מעולם לא בוטל, אלא ששיעורו הופחת לאפס, החוק שריר וקיים.

לדברי דנוס, היום נדרש תיקון חקיקה פשוט יחסית: "שינוי סיפרה מאפס לכל ספרה אחרת מאחד עד עשר וניתן להשיב את המס החברתי והצודק הזה, במקום להטיל על מחוסרי האמצעים, כדוגמת המע"מ".

"זו שטות כל כך גדולה, שאין לי מילים לתאר אותה", מגיב עזריאל. "אני שרפתי את כל חסכונותי והיו שנים שהפסקתי לעבוד בגלל המלחמה הזו. הקמתי את העמותה ביוזמתי האישית, כשכולם נלחמים בי, בהם שמאים ועורכי דין, ובעלי מקצוע אחרים שהחוק הזה הבטיח להם לא מעט עבודה. גם הקבלנים נלחמו בי, כי שילמו מס מופחת, שהוכר להם כהוצאה".

בדומה לעזריאל, יש אנשי מקצוע רבים שתוקפים את יוזמת אטיאס בחריפות, ומבקרים את רעיון החזרת החוק: "הרעיון להחזיר את מס הרכוש עולה מדי פעם על מנת למלא חורים בתקציב. אך מדובר במס מעוות שהיווה נטל קשה מאוד על הציבור ופירנס בעיקר עורכי דין ושמאים". הסביר עו"ד צבי שוב.

גם בסיבוב הקודם הממשלה הצדיקה הטלת מס רכוש על מנת לזרז בנייה, וכאן בעצם התחיל העיוות הגדול בחוק. "היו המון אזרחים פשוטים, לא מיליונרים, שירשו אדמות ונאלצו לשלם מדי שנה מס למרות שלא ניתן לבנות באדמות האלה. ניקח למשל את חולות ראשון לציון: אנשים במשך שנים שילמו מס למרות שלא היו תוכניות מפורטות לגבי הקרקע, או שהיו מגבלות שונות כמו של משרד הבטחון שלא אפשרו לבנות. היו בעלי קרקעות שבמהלך עשר שנים שילמו רבע משווי הקרקע לרשויות המס.

"דוגמה נוספת לעיוות בחוק היה על קרקעות עם שותפים שבעלי קרקע שילמו מס עליהן, למרות שצריך ללכת להליך משפטי של פירוק-שיתוף. מגזר נוסף שנפגע מהמס הוא המגזר הערבי, המחזיק המון קרקעות אך רואה בהן הרבה יותר מערך פיננסי. חברי הכנסת הערבים ניהלו באותה תקופה מלחמות מול האוצר בנושא הזה".

עו"ד ענת בירן , מומחית בדיני מקרקעין ציינה , כי ההצעה להטיל מס רכוש מתעלמת מהקשיים הבירוקרטיים איתם מתמודדים בעלי קרקעות, ומהעובדה הפשוטה כי קידום תוכניות על הקרקע לא תלוי בהם אלא במוסדות התכנון, ברשויות המקומיות ובמשרד הפנים.

"אם ניקח כדוגמה את תוכנית 3,700 בתל אביב שאושרה בשבוע שעבר, מדובר במאות בעלי קרקע קטנים הממתינים כבר שנים לאישור התוכניות. חלקם קיבלו בירושה חלקת קרקע קטנה. גם אחרי אישור התוכנית, צפוי עוד הליך של איחוד וחלוקה, תוכניות מפורטות וקבלת היתר. כלומר תחילת הבנייה עשוייה להתחיל בעוד כעשור. האם זה הגיוני, שבכל אותה תקופה ישלמו בעלי הקרקע מס רכוש על קרקע, שעה שהם באופן אישי לא יכולים לסייע בקידום ההליכים? במקום לשלם להם פיצוי על משך הזמן בו עליהם להמתין למימוש נכסיהם, מטילה עליהם המדינה סוג של 'קנס'?"

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"