שינוי מגמה בתכנון: דרושות - שכונות לפנסיונרים

שינוי מגמה בתכנון הדיור: תוכנית ממשלתית מבקשת לשלב פתרונות לאוכלוסייה מבוגרת בשכונות חדשות, בדגש על קשישים שמעוניינים לגור בקרבת משפחתם

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

בפגישה שערך לפני כמה חודשים עם אנשי המשרד לאזרחים ותיקים, הבין ראש עיריית קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, כי הוא בבעיה. מצד אחד, היו באותה עת תוכניות להקמת שכונה בת 4,500 יחידות דיור בעיר, מושלמות ומוכנות. מצד שני, ככל שהתקדמה הפגישה, התבהר לדוקורסקי שמשהו בתוכניות מוטעה מהיסוד. במטרה לפנות לאוכלוסיה צעירה, כללו התוכניות בעיקר דירות ארבעה וחמישה חדרים בשטח ממוצע של כ-150 מ"ר, אלא שסקר שנערך באותה תקופה בקרב אוכלוסיית חלקה המערבי והוותיק של קריית ביאליק מצא כי הוא מזדקן במהירות. כבר כיום 18% מהתושבים הם בגילי פנסיה, והמספר יגדל מאוד בשל ריבוי בני 50 ו-60 בקרבה.

פרויקט מיוחד: עולם הולך ומזדקן - לחצו כאן לכל הכתבות

"גילינו שבקריית ביאליק עומדות להיווצר שתי ערים - עיר ותיקה לצד עיר צעירה, כשבתי הספר וגני הילדים נמצאים דווקא בצד הוותיק", מסביר קובי לנגלבן מנהל תוכנית "חיים בגיל" שמפעיל המשרד לאזרחים ותיקים בקרב הרשויות המקומיות. בפגישה הסבירו אנשי המשרד לדוקורסקי כי אחת הדרכים המקובלות כיום להתמודד עם צורכיה של האוכלוסייה המבוגרת היא לאפשר לה מגוון פתרונות דיור בקרבת הצאצאים. דוקורסקי מצדו הרים טלפון למינהל ההנדסה והורה על הקפאת התוכנית ועדכון תמהיל הדירות בה.

לפני כחודש אישרה הוועדה המחוזית להפקדה את התוכנית המעודכנת, לפיה יחויבו היזמים לבנות 20% מהיחידות כדירות קטנות בגודל ממוצע של 80 מ"ר וברמת גימור גבוהה, מתוך כוונה לייעדן לאוכלוסיה המבוגרת, שתרצה להתגורר בקרבת האוכלוסיה הצעירה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

"התפישה שגיבשנו היא שרצוי שהתא המשפחתי המורחב - הורים, בנים ונכדים - יגורו ככל שאפשר באותה הסביבה", מסביר דוקורסקי, "באופן שיאפשר לזוגות להסתייע בהוריהם בטיפול בילדים, ובשלב מאוחר יותר לתמוך בהוריהם המזדקנים ולטפל בהם. לכן תפישת התכנון העתידית מאפשרת לתא המשפחתי הזה להתקיים". לדבריו, התוכניות להקמתה של שכונה נוספת "ביאליק על הפארק", גם היא בת 4,500 יחידות, עודכנו גם הן באותו האופן.

לאה נס

"מחקרים שנעשו מצביעים על כך שרמת הבדידות שחשים תושבים קשישים היא גבוהה במיוחד כשילדיהם גרים במרחק של חצי שעת נסיעה ומעלה מהם, ומצד שני רמת הביטחון והמוגנות שלהם גבוהה כשהמשפחה נמצאת במרחק הליכה", אומרת לאה נס, סגנית השר במשרד לאזרחים ותיקים, "לכן מתן האפשרות למגורים בקרבת הילדים היא צורך חברתי".

באופן שבו הצליחה התוכנית להשפיע על תכנונה העתידי של קריית ביאליק רואה נס הצלחה מסחררת: "לצעד שעשה ראש העירייה יש פוטנציאל לשנות את התפישה בעיר, והלוואי שנראה מקרים שבהם הורים וילדיהם יגיעו ביחד למשרד המכירות של פרויקט חדש כדי לרכוש דירות סמוכות זו לזו".

בערים ותיקות וצפופות, שבהן לא צפויה בנייה חדשה כמו בקריית ביאליק, רואים אנשי המשרד לאזרחים ותיקים את תוכנית תמ"א 38 - התוכנית הממשלתית לחיזוק יסודותיהם של מבנים ישנים באמצעות הגדלת זכויות הבנייה - כבעלת פוטנציאל ל"איחוד משפחות". "במסגרת התמ"א ייתוספו דירות לבניינים ותיקים, ודירות קיימות יורחבו", מסביר לנגלבן, "התוכנית הזו מאפשרת לאזרח הוותיק מגוון פעולות, כמו פינוי הדירה הגדולה לטובת משפחתו של הילד, ועקירה לדירה קטנה חדשה שנבנית באזור".

90% רוצים להישאר בבית

בייביסטר במרחק נגיעה

בשנה האחרונה הפעיל המשרד לאזרחים ותיקים את תוכנית האב "חיים בגיל" בעשר רשויות מקומיות. כעת החלה התוכנית לפעול ב-33 יישובים נוספים. התפישה המנחה את התוכנית היא כי טוב ורצוי לאזרח ותיק להמשיך את חייו בתוך הקהילה, בין אם במקום שבו חי את מרבית חייו ובין אם בדירה קטנה המתאימה יותר לצרכיו. "לתפישתנו, יציאה של אדם מבוגר לבית אבות או לדיור מוגן פחות רצויה, גם אם בית האבות יכול לספק לו שירותים מיידיים ברמה גבוהה יותר", אומרת נס.

מדובר בתפישה התואמת את ההתפתחויות המחקריות בעולם הדיור למבוגרים. "80% מהאוכלוסיה בת למעלה מ-65 היא עצמאית. לכן הפתרונות צריכים להיות בכיוון של סיוע לאנשים להמשיך לגור בדירה שלהם", אומר פרופ' יצחק בריק, מנכ"ל אשל, גוף משותף לארגון ג'וינט ישראל ולממשלה לפיתוח שירותים לאוכלוסיה מבוגרת, ומרצה בחוג לגרונטולוגיה (חקר ההזדקנות) באוניברסיטת חיפה. "גם בסקר שפירסם לפני שנה ארגון הגמלאים האמריקאי AARP, השיבו קרוב ל-90% מהנשאלים שהם רוצים להמשיך לגור בבית. לכן, התפקיד שלנו הוא לפתח תוכניות שיאפשרו לאנשים להישאר בביתם".

איך המגמות שאתה מתאר מתיישבות עם הפריחה של 20 השנה האחרונות בתחום הדיור המוגן הפרטי?

"השאלה אם לצאת מהבית ולעבור לדיור מוגן היא אינדיווידואלית, וברור שלכל אחד יש את השיקולים שלו. אם נשים בצד את בתי הדיור המוגן שמפעילה המדינה בעיקר לנזקקים מבחינה סוציאלית, מי שעוברים כיום לדיור מוגן הם אנשים שמשתייכים לפחות למעמד הביניים פלוס. השיקולים המנחים אותם הם חוסר ודאות לגבי העתיד וחוסר רצון ליפול למעמסה על הילדים. אבל בכל מקרה מדובר באחוזים בודדים בלבד מהאוכלוסיה המבוגרת.

"האנשים רוצים להישאר במקום שמוכר להם. הם לא אוהבים את השינוי. הם קשורים לבית רגשית. זה גם מקום שבו הם עדיין יכולים לארח חברים וקרובי משפחה. לכן, על אף הבליץ שהיה בשנים האחרונות כשיזמים פרטיים בנו כמויות אדירות של בתי דיור מוגן, אני לא צופה שיהיה המשך גידול דרמטי של התחום בהמשך, בכל אופן לא מעבר לקצב הריבוי הטבעי של אוכלוסיית הזקנים כיום".

דיור מוגן בישראל

גם אם התחזית של בריק מדויקת נראה שליזמים הפרטיים בתחום הדיור המוגן אין סיבה לדאגה, שכן עליית תוחלת החיים מביאה לקצב ריבוי מרשים של האוכלוסיה המבוגרת בישראל. ב-2009 חיו בישראל כ-741,500 איש מעל גיל 65 על פי נתוני הלמ"ס, תוך שהתחזית צופה כי ב-2030 יאמיר מספרם ל-1,366,600 איש, עלייה בשיעור של כ-85%. בקרב אוכלוסיית בני 80 פלוס צפוי גידול בשיעור דומה, מ-208 אלף ב-2009 ל-381 אלף ב-2030.

העלייה בתוחלת החיים מציבה אתגרים חדשים בפני יזמי בתי הדיור המוגן, שמשרתים כיום אוכלוסיה בעלת אופי שונה בתכלית מזו שפנתה לדיור מוגן לפני כ-20 שנה. "כשנפתח 'בית פרוטיאה' בהרצליה ב-1991 עמד שיעור הזוגות מתוך כלל הדיירים על 16%. ב-2000 כשנפתח 'בית פרוטיאה בכפר' במושב בני דרור כבר עמד שיעור הזוגות על 67%", אומר יחיאל ניסנהולץ שניהל את שני הבתים בעבר, וכיום משמש מנכ"ל "פרוטיאה בהר", שנפתח לאחרונה ביישוב שורש. "במקביל, בני 60 פלוס כבר כמעט שלא נמצאים בקהל הפוטנציאלי שלנו. במקרים הנדירים שבא אלי אדם בן 65, אני שואל אותו שלוש פעמים למה הוא רוצה להיכנס, מה רע לו בחיים שלו בסביבה הטבעית. לרוב מדובר ברצון להצטרף למשפחה או חברים שנמצאים בבית".

אילו השפעות נוספות יש לעלייה בתוחלת החיים על אופי הדיור המוגן?

"לעלייה בתוחלת החיים יש מבחינתנו גם משמעות חברתית. אדם בן 70 שמצטרף יתקשה להסתגל בבית עם שיעור גבוה של בני 80-85. בבתים שבהם יש שתי קבוצות גיל אנחנו משתדלים ליצור את האמצעים שיאפשרו הנאה גם לצעירים יותר וגם למבוגרים".

משלמים יותר על דיור מוגן

העלייה בתוחלת החיים משפיעה גם על גובה התשלום שנדרש הדייר הנכנס לשלם. מרכיב התשלום בבתי דיור מוגן מורכב ברוב המקרים מהפקדת פיקדון עם כניסת הדייר, ממנו נשחקים 2%-3% מדי שנה, וכן מתשלום חודשי על השירותים במקום.

אם בעבר היתה שחיקת הפיקדון מוגבלת ל-10 שנים, שלאחריהן לא המשיכו המוסדות לגרוע מהפיקדון, העלייה בתוחלת החיים הביאה להגדלת מספר שנות השחיקה ל-12. "יש מקומות שבמידה שמגיע אליהם אדם צעיר יחתמו עמו על חוזה לפיו תימשך השחיקה גם 15 שנה", אומר ניסנהולץ.

בהתחשב בכך שבבית דיור מוגן ברמת יוקרה ממוצעת פלוס הפיקדון הוא 1-1.2 מיליון שקל, הרי שהגדלת מספר שנות שחיקת הסכום משמעותה תוספת של עשרות ואף מאות אלפי שקלים. באחרונה החל המשרד לאזרחים ותיקים בקידומה של חקיקה רגולטיבית במטרה להסדיר את שאלת הבטוחות המופקדות על ידי הדייר עם כניסתו לדיור המוגן.

קווי המדיניות המגובשים בתוכנית האב בתחום הדיור יוצאים מנקודת ההנחה כי בניגוד לימים עברו, שבהם מקובל היה לחשוב על הגמלאי כדמות פסיבית, הרי שכיום התמונה שונה בתכלית. על פי המשרד לאזרחים ותיקים, "ותיקי העתיד" הם בעלי הכנסה והשכלה גבוהות יותר מבעבר. "'הזקן הצעיר' הוא זן חדש, מחובר, משכיל ובריא יותר של אוכלוסיה מבוגרת. הדבר משליך גם על היכולת שלו לפעילות נדל"נית, גם ברמת ההבנה והתחכום, וגם מבחינת ההון", אומר לנגלבן. "המשמעות היא שאין להגביל איש לדפוס פעולה מוכר. יהיו כאלה שיבחרו להישאר בסביבתם המוכרת, ולצדם מתפתחת מגמה של אנשים שמעדיפים לעקור לדירות קטנות בקרבת הילדים. התפקיד שלנו הוא לאפשר את הצעדים האלה".

פרויקט מיוחד: עולם הולך ומזדקן - לחצו כאן לכל הכתבות

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ־בנקאי גיבוי אחזקות

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש