"רפורמת המרפסות" תהיה על חשבון האזרחים

מעמדם של התושבים המתנגדים לפרויקטים מפלצתיים יוחלש מאוד אם יתקבלו ההצעות

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

>> "רפורמת המרפסות" שתאושר בקרוב בכנסת אינה רפורמה ואינה מתמקדת במרפסת - וחשוב להבין את הדברים. "אלמנט המרפסת" בחוק הוא מיקרוסקופי. מדובר בחוק כולל, שירעיד את האדמה עליה ניצב מערך התכנון והבנייה בישראל. לא פחות.

השאלה המעניינת יותר היא אם אכן מדובר ברפורמה. האסוציאציה למילה "רפורמה" היא הגדלת החופשיות של האזרח, הקטנת החיכוך עם השלטונות, הקטנת מיסוי והאצת הליכים. בעניין האמור, גם אם במקרים מסוימים אכן תוקטן הביורוקרטיה בענף הנדל"ן, הציבור הרחב יישא במחיר כבד - מעמדם של התושבים המתנגדים לפרויקטים מפלצתיים שיקימו ליד בתיהם יוחלש מאוד אם יתקבלו ההצעות. כשידרשו פיצויים על ירידת ערך הדירות שלהם, יוברר לרובם שלפי החוק החדש הם אינם זכאים לקבל פיצויים. מי שכן יימצא זכאי, יקבל פיצויים מופחתים בהרבה מירידת שוויה האמיתי של הדירה. זאת, עקב קביעת קריטריונים משפטיים מלאכותיים, שאין להם שום מטרה אחרת, זולת זו.

הדבר נובע מראיית הממשלה את תושבי המדינה כנודניקים, סחטנים, מתנגדים קנטרניים, ומעכבי פיתוח. מה זה "פיתוח"? שאלה מצוינת. לרוב הפרויקטים שזוכים להתנגדויות יש קשר עמום, במקרה הטוב, לפיתוח או לטובת הציבור. לעומת זאת, יש לרובם קשר ישיר ליזמי נדל"ן פרטיים שרוצים לעשות קופה, מבלי לפצות את סביבתם על הנזקים. הלזה ייקרא "רפורמה"?

ברוב הרפורמות מופחת המיסוי שהאזרח צריך לשלם לרשויות. לא כאן. בכל הקשור להיטלי השבחה, נקבעו שיטות חישוב חדשות שמגדילות את התשלומים שייאלצו בעלי נכסים לשלם לוועדות המקומיות כשתאושר על הנכס שלהם תוכנית שתגרום להשבחתו. במלים אחרות - המיסוי יועלה, מה שעלול ללחוץ לכיוון עליית מחירי דירות. זו אינה רפורמה.

תנאי הכרחי לקיום תקין של ה"רפורמה" הוא שינוי מהיסוד של הפלטפורמה התכנונית - בראש ובראשונה השלמת 120 תוכניות מתאר חדשות, שיאפשרו לוועדות התכנון והבנייה לפעול במתכונת החדשה, והסמכת כל הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה. ייקח שנים רבות - עשר לכל הפחות - עד שהפלטפורמה הזו תשתנה, ועד אז החוק החדש ימשיך להתנהל על בסיס הפלטפורמה הישנה. מדובר במתכונת גרועה מאין כמוה, שתיצור עיוותים כמעט מכל סוג שהוא - תכנוניים, משפטיים, כלכליים.

ולבסוף, צריך לזכור את מה שקרה לפני כ-15 שנה, שעה שאושר תיקון 43 לחוק התכנון והבנייה. תיקון זה, שכלל הרחבה של סמכויות הוועדות המקומיות והקמת ועדות הערר המחוזיות, שיתק את המערכת התכנונית לתקופה ארוכה. הוועדות לתכנון ולבנייה, עורכי דין, יזמים ומתכננים, התלבטו במהלך המחצית השנייה של שנות התשעים כיצד להתנהל עם החוק החדש. עתירות רבות הוגשו לבתי משפט, וכולם המתינו למוצא פי השופטים כדי להבין כיצד עליהם להתנהל. אם כך התנהגו אחרי תיקון לחוק, אין קושי לדמיין את ההלם שצפוי למערכת עם אישורו של חוק חדש וכולל.

כתבות מומלצות

האחים אמיר (מימין) ואיציק דיין

תעלומת עורך הדין – והעד המרכזי שמת לפני שהספיק להעיד בפרשת האחים דיין

תל אביב

"אנשים רואים בורסות אדומות ומחירי דירות משוגעים – והם עוצרים"

מכוניות במגרש חניה

"זה מה יש. תגיד רוצה או לא רוצה - ותבחר צבע": כך נקבע מחיר הרכב שלכם

 יובל רפיח

2,300 שקל, כולל חשבונות: השכונה שהצעירים עוד לא גילו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

פרופ' ינאי עופרן , במעבדת ביולוג'יק דיזיין ברחובות

"הן ביקשו: 'תגרום לתרופה לעבוד על קופים, גם אם תקלקל מעט לבני אדם"

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה